קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעת שיבוב בסדר דין מקוצר בגין נזקים לרכב: 1. התובעת (חברת ביטוח) הגישה תביעה בסדר דין מקוצר כנגד הנתבע, בכך שרכב שהיה שייך לנתבע, מסוג פורד טרנזיט (להלן: "הרכב"), ושהיה מבוטח אצל התובעת, פגע ברכב של צד שלישי ביום .22.10.92 כתוצאה מכך דרש צד ג' - הנפגע - מהתובעת לשלם את נזקו והיא שילמה לו את הנזק הישיר שהוא כמחצית מסכום דרישתו. 2. בכתב התביעה נטען כי בהתאם להודעה שנמסרה לתובעת על ידי הנתבע קמה חבות מצד הנתבע כלפי הצד השלישי לפצותו בגין הנזק. מאחר ובפוליסה שהוצאה על התובעת לנתבע נקבע שהתובעת תשלם את כל הסכומים אותם יהא הנתבע חייב לשלם בשל מקרה הביטוח לצד השלישי, שילמה התובעת לצד השלישי את סכום הנזקים שנקבעו על ידו ודרשה מהנתבע את דמי ההשתתפות העצמית בסך 954 ש"ח (קרן). 3. הנתבע סרב לשלם את הסכום הנדרש על ידי התובעת וטען בתצהירו התומך בבקשת הרשות להגן כי בתחילת חודש אוקטובר 92' מכר את המכונית לאדם (להלן: "הנהג"). כן הודיע לסוכן הביטוח שמכר את הרכב וביקש שיפסיק את הביטוח. הנתבע טען כי לא היה מעורב בתאונה וכי החתימה על ההודעה לגבי התאונה אינה חתימתו ולכן יש לתבוע את הנהג שגרם לתאונה ולא אותו. הנתבע טען (לחלופין) שעל פי תאור התאונה הנהג אינו אחראי לתאונה אלא צד ג'. לפיכך, טען כי לא היתה התובעת חייבת לשלם את הסכום האמור. בחקירתו הנגדית על תצהירו (שהפך לכתב הגנה) העיד הנתבע כי אינו זוכר מתי באוקטובר 1992מכר את הרכב ומתי הודיע על ביטול הפוליסה. הנתבע העיד "יכול להיות שהודעתי על ביטול הפוליסה לאחר התאונה". כמו כן העיד, כי העביר את הרכב לנהג עוד לפני ששולמה לו מלוא התמורה ואישר שיכול להיות שהעביר את הבעלות על הרכב ב- 12.11.92. 4. בתצהירו של סוכן הביטוח יוסי זסלבסקי (להלן: "סוכן הביטוח" או "הסוכן"), הצהיר כי הנתבע התקשר עמו טלפונית על מנת לבטל את הפוליסה. הוא סרב לעשות כן ללא הודעה בכתב של הנתבע, מאחר וכבר בעבר נכווה עם הנתבע במקרה קודם. באותו מקרה הפוליסה בוטלה על פי הודעה טלפונית של הנתבע ואחר כך ארעה תאונה והנתבע בא בטענות שהביטול נעשה לא כפי שביקש. כתוצאה מנסיון זה הקפיד סוכן הביטוח על הדרישה כי תהיה הודעה בכתב. הסוכן העיד כי נסע לביתו של הנתבע על מנת לקבל ממנו תשלומים והודעה בכתב על הביטול של הפוליסה. באותו מועד, מאחר והנתבע אינו יודע קרוא וכתוב, מישהו מבני משפחתו (אולי בתו) כתבו את המכתב (נספח ב' לתצהיר) לפיו הרכב נמכר בתאריך 12.11.92. 5. הסוכן הצהיר כי הנתבע לא הודיע לו על התאונה מיד לאחר שארעה, אלא רק לאחר שנתקבלה דרישתו של ב"כ צד ג' שנפגע. הסוכן פנה לנתבע והסביר לו כי הגיעה דרישה של צד ג' לתשלום נזקו ולכן דרש את תגובתו של הנתבע. הנתבע התקשר עמו ונתן לו לדבר עם הנהג וזה מסר לו את כל הפרטים הדרושים וגירסתו לארוע. תרשומת זו סומנה נספח ח' לתצהיר. הסוכן מציין כי הנתבע עד ליום הגשת התביעה בפני לא טען מעולם כי הפוליסה לא היתה תקפה בעת התאונה וטענה זו הועלתה לראשונה לאחר הגשת התביעה. 6. בחקירתו הנגדית סיפר הסוכן על הבעיות שהיו לו בעבר עם הנתבע. ברור כי לאחר אותו נסיון מי שנכווה עם הנתבע יזהר שבעתיים. לכן עדותו זו של הסוכן שלא נסתרה אמינה עלי ביותר. ברור כי הנתבע, שהיה בעלים של מספר מוניות, והיו לו בעבר ויכוחים לגבי פוליסות הביטוח, הינו איש הבקיא בעניני מכוניות וביטוח. 7. הסוכן העיד כי התאונה היתה לפני ביטול הפוליסה ולכן חברת הביטוח כיסתה את הנזק הישיר. 8. עדה נוספת מטעם התובעת הינה הגב' שושנה שטוטמן ששימשה כפקידה במחלקת התביעות אצל התובעת. בתצהירה נאמר כי מאחר ובידי התובעת לא היתה הודעה של הנתבע על ארוע התאונה בשעה שהגיעה הדרישה של צד ג', פנתה לסוכן על מנת שישיג את הפרטים מהנתבע. לתצהירה צירפה העדה את פוליסת הביטוח, את מכתב הדרישה של עורך הדין על סך 117, 3 ש"ח ואת חוות הדעת של השמאי של רכב צד ג' על נזק ישיר של 499, 1 ש"ח. בחקירתה הנגדית העידה כי קיימת רשלנות של שני הנהגים המעורבים בתאונה ואישרה כי שילמה רק את הנזק הישיר ולא שילמה לצד ג' עבור נזקים עקיפים. למעשה בכך קוזזה הרשלנות התורמת מסכום התביעה. 9. הנתבע בתצהירו כותב כי מכר לנהג את הרכב בראשית אוקטובר 92' ועל כך הודיע לסוכן הביטוח. הנתבע אינו מציין מועד כלשהו בו הודיע לסוכן על הפסקת הביטוח, מכירת הרכב והחזרת תעודת ביטוח החובה לסוכן. הנתבע טען כי אין חתימתו מופיעה על הנספחים שצורפו לתצהירו של הסוכן. הנתבע הכחיש את העובדות שצוינו על ידי הסוכן אודות הפגישה שהתקימה בביתו, ולחלופין טען כי הנהג אינו אחראי לתאונה ולפיכך לא קמה חבות לתובעת לשלם לצד ג' סכום כלשהו. 10. הנתבע בחקירתו הנגדית מאשר כי לא הודיע על התאונה לסוכן. רק אחרי שמכר את הרכב נתן לסוכן הביטוח את תעודת החובה אצלו בבית, דהינו בבית הנתבע. באותו מועד היה בביתו גם הנהג שרכש את הרכב, והוא זה שהודיע לסוכן בעל פה שהיתה תאונה. הסוכן רשם את פרטי התאונה ובאותו מועד הוחזרה תעודת הביטוח. הנתבע הודה כי באותו מועד ידע על התאונה שארעה קודם לכן על ידי הנהג. 11. הנתבע העיד כי לא העביר לקונה את הבעלות באותו מועד בו נערכה הפגישה עם הסוכן, כי עדיין לא קיבל מהנהג את מלוא הכסף. רק אחרי התאונה העביר את הבעלות לקונה, (ביום 12.11.92). הנתבע אישר כי היו לו באותה עת 4 רכבים. הנתבע טען כי הזמין את הנהג לעדות אך יש להם בעיות בשטחים והוא לא יכול לבוא. דיון והכרעה 12. אין מחלוקת כי על פי בקשת הנתבע ביטחה התובעת את הרכב של הנתבע בהתאם לפוליסה (נספח א' לתצהירה של גב' שטוטמן). תקופת הפוליסה המקורית הינה 24.9.92 ועד 30.4.93. אין מחלוקת כי ביום 22.10.92 היה הרכב מעורב בתאונה בשעה שנהג בו הנהג מהכפר עיסאויה (ראה באישור זמני בדבר שינוי בעלות - נספח ג' לתצהירה של גב' שטוטמן). אותו נהג רכש את הרכב מאת הנתבע אך לא השלים את התשלום ולכן נשאר הרכב בבעלותו ובחזקתו של הנתבע, והנהג נהג ברכב ברשותו של הנתבע עד למועד בו קיבל הנתבע את מלוא התמורה. 13. לפי סעיף 8ב' לפרק 7בפוליסת הביטוח חלה על הנתבע השתתפות עצמית בסך 636 ש"ח, בתוספת % 50 בשל כך שבעת התאונה נהג ברכב נהג שגילו למטה מ- 24 (הסכומים נכונים למועד התאונה). הנתבע טען כי בעת התאונה הפוליסה כבר בוטלה על ידו. הנתבע אינו נוקב בתאריך כלשהו בו דרש את ביטול הפוליסה. 14. בעדותו בפני חזר בו הנתבע מטענה זו. הנתבע הודה כי רק במוצאי שבת, לאחר התאונה, בשעה שהיה בביתו הנהג, נפגש עם הסוכן, ורק אז הודיע על התאונה וכי מבקש הוא לבטל את הפוליסה. באותו מועד עדיין לא העביר את הבעלות ברכב מאחר והנהג עדיין לא שילם לו את מלוא מחיר הרכב. אין מחלוקת כי הבעלות על הרכב הועברה רק ביום 12.11.92. 15. כבר בעת הדיון בבקשת הרשות להגן אמר הנתבע כי יכול להיות והודיע על ביטול הפוליסה לאחר התאונה. מעדותו של הנתבע בלבד, ובלי צורך בעדויות התביעה, עולה כי בעת התאונה היתה הפוליסה ברת תוקף. הנתבע לא דרש ביטול הפוליסה ולא הודיע על מכירת הרכב לפני יום התאונה, אלא לאחר מכן. ביום התאונה היה הנתבע הבעלים של הרכב כי מלוא התמורה לא שולמה. הרכב היה בחזקתו, אם כי התיר את השימוש בו לנהג. לנתבע היה אינטרס שהביטוח ברכב ימשיך לחול עד שיקבל את מלוא התמורה - מועד בו העביר הבעלות ברכב. 16. חיזוק לעדותו של הנתבע נמצא בעדותם של הסוכן ושל פקידת התביעות, שעדותם היתה מהימנה ביותר, הגם שיתכן ולא זכרו את כל הפרטים. ברור מעדותם כי את פרטי התאונה ואת פרטי הנהג לא יכלו לדעת אלא אם הנתבע והנהג מסרו הפרטים לסוכן. הפגישה שנערכה בביתו של הנתבע לאחר התאונה הינה המועד בו הודע לראשונה לסוכן על בקשה לביטול הפוליסה. 17. מעבר לכך - הכפר עיסאויה מצוי ליד ירושלים וניתן היה לזמן את הנהג על מנת לחזק את עדותו של הנתבע, אם ברצונו היה בכך. הנתבע יכול היה לברר את פרטי התאונה מהנהג במשך כל התקופה מ-1992. הנתבע גרר את התובעת לבית המשפט לשווא ואילץ אותה להביא ראיות שלא לצורך. 18. אין כל חובה כי גירסת הנהג שמעורב בתאונה תהיה בכתב, וחתומה על ידי הנתבע. די בכך כי מסר גירסה בעל פה, וגירסה זו נאמרה בפני סוכן הביטוח שהעיד בפני ועדותו היתה אמינה. יש לציין כי הנתבע עצמו העיד כי אינו יודע קרוא וכתוב. 19. נזקו של צד ג', כפי שמופיע בחוות הדעת של השמאי, הינו נזק שעל פניו נראה סביר ומבוסס. באשר לרשלנות צד ג', הרי בכך שלא שולם מלוא הסכום של הנזק הישיר והעקיף שנגרם לצד ג', אלא חלקו (בשיעור כ-%50), יצאה התובעת ידי חובתה בהביאה בחשבון גם את רשלנותו של צד ג' ורשלנותו של הנהג. הנתבע והנהג לא מסרו לתובעת פרטים יותר טובים על נסיבות התאונה, דבר שהיה עליהם לעשות, ולכן עליו להלין רק על עצמו. לא זו אף זו. אף אם היתה התובעת משלמת סכום נמוך יותר, הרי היה סכום זה עדיין מעבר לסכום ההשתתפות העצמית החלה על הנתבע. לאור האמור היה על הנתבע לשלם את סכום ההשתתפות העצמית בכל מקרה. 20. סיכומיו הקצרים של ב"כ הנתבע הקצרים לא שינו את פני העובדות דלעיל. למרות הטענות הלא מבוססות על סתירות מהותיות בעדויות מטעם התובעת, לא הצביע ב"כ הנתבע בסיכומיו על סתירות אלה, בעוד שגירסתו של הנתבע התמוטטה כליל בחקירתו הנגדית. לאור האמור מתקבלת התביעה במלואה. הנתבע ישלם לתובעת את סכום ההשתתפות העצמית על סך 146, 1 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 31.5.94, ועד התשלום המלא בפועל. הנתבע הטריח לשווא את בית המשפט ואת התובעת ועדיה. למרות הצהרתו של ב"כ הנתבע ביום 26.2.96 כי יביא תצהיר של הנהג לא עשה כן. הגנתו של הנתבע נתגלתה כהגנת בדים. לאור האמור הנני מחייב את הנתבע לשלם בנוסף האמור לעיל כדלהלן: א. לשלם לתובעת הוצאות בסך של 000, 3 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. ב. לשלם לאוצר המדינה סך של 000, 3 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.רכבסדר דין מקוצרתביעת שיבובנזק לרכב