תוספות שחיקה הן תוספות הבאות לגשר על הפער שבין השכר המשתלם למעשה לבין הסכום המתקבל מהצמדתו למדד יוקר המחירים בשיעורו המלא. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ניכוי תוספת שחיקה: השופטת פורת: .1זהו ערעור על פסק-דינו של בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב (השופט הראשי מורל - אב-בית-הדין; ה"ה פרנקל וקרקובר - נציגי ציבור; תב"ע מו/70-4) שניתן בבקשת צד בסכסוך קיבוצי ובו נקבע, כי משכר העובדים באגף החלפים של המשיב (להלן - העובדים), שהוצמד למדד יוקר המחירים על-פי סיכום דברים בין הצדדים, יש לנכות את מלוא התוספות שניתנו להם מכוח הסכם קיבוצי החל על הצדדים. עוד קבע בית-הדין האזורי בפסק-דינו העומד לערעור, כי על-פי הוראת סעיף 5 (ג) לחוק ייצוב המשק, התשמ"ה- 1985(להלן - חוק ייצוב המשק) יש לנכות שליש אחד מהתוספות שקיבלו העובדים על-פי סיכום הדברים הנ"ל לחודשים נובמבר ודצמבר 1984 (להלן - חודשי ההגבלה). .2העובדות הדרושות לעניין, שקבעו בית-הדין האזורי, מובאות להלן כלשונן: "ביום 11.5.1983נחתם סיכום דברים בין המבקשים 1ו- 2ובין המשיבה (להלן - סיכום הדברים) ובין השאר נאמר בו: '(א) שכר עובדי החלפים החל מ- 1.4.1983יהיה השכר כפי שהיה במרץ 1982כשהוא צמוד לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן שפורסם ביום 15.4.1983לעומת המדד שפורסם ב-.15.4.1982 (ב) מהשכר המוצמד תנוכנה כל תוספות היוקר ותוספות שחיקה למיניהן שיינתנו במשך השנה על-פי הסכמים במשק'. ובסעיף 4(א) בו: 'חישוב ההצמדה והתיקון בהתאם ייעשה פעמיים בשנה בחודשים אפריל ואוקטובר'. ביום 16.7.1984נחתם הסכם קיבוצי בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ובין ההסתדרות הכללית, לפיו קיבלו העובדים תוספות שכר של % 9מיום 1.7.1984(להלן - הסכם המסגרת). אין מחלוקת שלשכות המסחר לא חתמו על הסכם המסגרת. ביום 18.12.1984נחתם הסכם קיבוצי בין לשכות המסחר לבין ההסתדרות, לפיו קיבלו העובדים תוספות שכר בשיעור של % 6מ- 1.10.1984ובשיעור % 3מ- 1.11.1984(להלן - ההסכם הקיבוצי) והוא חל על המשיבה". (משמעות הכינויים "הסכם המסגרת", "ההסכם הקיבוצי" ו"סיכום הדברים" בפסקדין זה כמשמעם בפסק-הדין העומד לערעור). .3באי-כוח הצדדים ביקשו את הכרעת בית-הדין האזורי בשתי פלוגתות שנוסחו על-ידם כדלהלן: "א. האם תוספות השכר ששולמו לעוברים על-פי ההסכם הקיבוצי, יש לנכותן מהתוספות המשולמות על-פי סיכום הדברים, סעיף 1(ב) בו? ב. האם לאור האמור בסעיף 5(ג) לחוק ייצוב המשק, התשמ"ה-1985, יש לנכות שליש אחד מהתוספות לפי סיכום הדברים לחודשים נובמבר ודצמבר 1984?" (סעיף 5לפסק-הדין שבערעור). .4לעניין הפלוגתה הראשונה קבע בית-הדין האזורי - בקבלו את הפירוש המוצע על-ידי בא-כוח המשיבה - כי התוספות שניתנו לעובדים מכוח ההסכם הקיבוצי הן "תוספות שחיקה למיניהן" ועל כן יש לנכותן מהשכר כנאמר בסעיף 1(ב) לסיכום הדברים. .8לעניין הפלוגתה השניה עמד לפירוש בפני בית-הדין האזורי סעיף 5(ג) לחוק ייצוב המשק הקובע לאמור: " 5(ג) נקבע בהסכם, בחיקוק או בהוראת מינהל ששכר, רכיב שלו או תוספת לו, יחושבו בהצמדה לשינויים במדד המחירים לצרכן או במדד אחר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדי חודש, תהיה ההצמדה בעד כל אחד מהחודשים נובמבר ודצמבר 1984בשיעור של שני שלישים". .9בית-הדין קמא ראה לאמץ לסעיף 5(ג) הנ"ל את הפירוש שהוצע על-ידי בא-כוח המשיבה וקבע, כי הן על-פי פשוטו של מקרא והן על-פי מטרת החוק (החלתו על הכלל להשגת ייצוב המשק) יש לנכות בגין חודשי ההגבלה שליש מהפרשי ההצמדה בהם זכו העובדים מכוח סיכום הדברים, ואין נפקא מינה אם נקבע בסיכום הדברים, כי "חישוב ההצמדה והתיקון בהתאם ייעשו פעמיים בשנה, בחודשים אפריל ואוקטובר", היינו שלא בתחומם של חודשי ההגבלה. נפנה לשתי הפלוגתות עליהן נטושה המחלוקת - ותחילה לפלוגתה הראשונה: .12האם תוספות השכר מכוח ההסכם הקיבוצי משמען תוספות "שחיקה" שיש לנכותן מהתוספות שניתנו לעובדים על-פי סכום הדברים? נפתח ונציין, כי לעניין פירוש המונח "תוספות שחיקה" שנקבע בסיכום הדברים, כל עוד אין ראיה לסתור, יחול הפירוש המילולי, היינו בשם התוספת כן משמעה: תוספת שנועדה להשיב לשכר כוח קניה שנשחק בתקופה נתונה. ומי כמודד הנכון להיקף השחיקה בכוח קניה כמדד יוקר המחירים לצרכן. אמור מעתה: תוספות שחיקה הן תוספות הבאות לגשר על הפער שבין השכר המשתלם למעשה לבין הסכום המתקבל מהצמדתו למדד יוקר המחירים בשיעורו המלא. לאור האמור לעיל ניתן לאתר, אימתי ב"תוספת שחיקה" עסקינן, זאת על-ידי השוואת השכר בנקודות הבדיקה הרלבנטיות ועל-פי התשובה לשאלה: האם היה פועלה של תוספת שכר, או של חלק ממנה, להשיב על כנו כוח קניה שהיה גלום בשכר ונשחק במרוצת התקופה הנתונה? .13נחזור לתוספות נשוא דיוננו ותחילה נציין, כי מבלי צורך להידרש לשאלה, האם כדין ראה בית-הדין האזורי "סמיכות פרשיות" בין ההסכם הקיבוצי החל על הצדדים לבין הסכם המסגרת - עד כדי לימוד גזירה שווה מאחד למשנהו - יש להתחקות אחר כוונת חותמי ההסכם בתיתם את התוספות הנדונות, שהרי מתוך יעדן ניתן לעמוד על משמעותן. וייאמר, כי דווקא הסכם המסגרת - בו ראה בית-הדין קמא "אבן פינה" להשתית עליה את מסקנתו כי "בתוספות שחיקה" עסקינן - מלמד לכאורה כי לא תוספות שחיקה צרופות היו לנגד עיני חותמיו. זאת כמבואר להלן: קובע סעיף 3ג' להסכם המסגרת לאמור: "3ג. בחודש אוקטובר 1984תערך בדיקה לבחינת שחיקת השכר. שיטת הבדיקה תיקבע בהסכמה בין מזכ"ל ההסתדרות לבין יו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. ד. מוסכם על הצדדים כי תוספת השכר אשר תיקבע החל מ-1.4.1985 תהיה ביחס לתחשיב הכלכלי לשמירה על השכר הריאלי כפי שנעשה על-ידי הצדדים ואשר היווה את המתכונת לפיה נקבעה תוספת השכר בהתאם להסכם המסגרת לשנת 1984/85וכן יילקחו בחשבון נתוני המוסד לחקר התקופה, וההכנסות לגבי פריון העבודה". (ההדגשות לא במקור). .14עינינו הרואות, כי מחד נתכוונו אמנם חותמי הסכם המסגרת להחזיר על כנו את השכר הריאלי, אולם מאידך קבעו - כי "יילקחו בחשבון (גם) תחשיבי תפוקה ופריון עבודה". מכאן, שאם נלקחו בחישוב התוספות הנדונות גם נתוני תפוקה ופריון עבודה, כמותווה בסיפה לסעיף המצוטט, כי או ייתכן שסכומי התוספות משקללים בתוכם רכיבים, שבינם לבין שחיקת השכר אין ולא כלום. .15הוא הדין בהתייחס לתוספות נשוא ההסכם הקיבוצי ובחינתן במנותק מהסכם המסגרת וכ"חי הנושא את עצמו". יש לאתר את יעדן על מנת לעמוד על משמעותן. .16יצוין, כי שאלת מהותן של התוספות, הן מכוח הסכם המסגרת והן מכוח ההסכם הקיבוצי, לא מוצתה בבית-הדין האזורי. סביר להניח, כי שיעורי התוספות הנקובים בהסכמים לא נקבעו ב"חלל הריק". מן הסתם קדמו לקביעתן דיונים, ועדות ותחשיבים. סביר להניח כי תומצאו נתונים בפני מי שישבו על מדוכת ההסכמים הנדונים, וניתן להתחקות על טעמי קביעת התוספות וגובה שיעוריהן. אולם למעט ההסכמים עצמם, לא הונחו בפני בית-הדין האזורי כל ראיות שיהוו אינדיקציה לאיזו מטרה נועדו התוספות, ובאיזה שיעור נועדו לכל מטרה. גם לא נעשה ניסיון מטעם מי מן הצדדים להראות קיום או העדר קשר סיבתי בין שחיקת השכר בתקופה הרלבנטית לבין מתן התוספות, על מנת לבסס או להפריד את ההנחה כי ניתנו התוספות, כולן או בחלקן, לפיצוי על שחיקת השכר. 17). אשר על כן, מוחלט להחזיר העניין לבית-הדין האזורי לשם השלמת ראיות בעניין הידים שלשמם נתכוונו כורתי ההסכם הקיבוצי ליתן את התוספות לעובדים: על איזה פערים נועדו לגשר? איזה עיוותים באו לתקן? איזה תביעות ודרישות אמורות היו לספק התוספות שבהן מדובר? וכיוצא באלה. מתוך הנתונים שיוכחו כאמור - אם אכן יוכחו - יעמוד בית-הדין האזורי על משמעות התוספות ויפסוק את דינו מחדש בסוגיה זו. .18חלותו של סעיף 5(ג) לחוק ייצוב המשק על תוספות שכר העובדים מכוח "סיכום הדברים". סעיף 5(ג) הנ"ל קובע לאמור: "נקבע בהסכם, בחיקוק או בהוראת מינהל ששכר, רכיב שלו או תוספת לו, יחושבו בהצמדה לשינויים במדד המחירים לצרכן או במדד אחר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדי חודש, תהיה ההצמדה בעד כל אחד מהחודשים נובמבר ודצמבר 1984בשיעור שני שלישים". (להלן ייקרא השכר לנובמבר-דצמבר 1984שהצמדתו צומצמה על-פי חוק ייצוב המשק - "השכר המעוקר"). .19לעניין פירושו של סעיף 5(ג) לחוק ייצוב המשק נקדים ונציין, כי מעצם שיטת חישוב הפרשי ההצמדה הנהוגה במשק, מהווה ההצמדה לתקופה רב-חודשית גלובלית הצטברות המדדים של כל חודש וחודש הכלולים בתקופה האמורה. על כן נקל לבודד ולחשב את שיעור השכר בעד כל חודש וחודש על-פי עליית המדד שחלה בו, גם כל אימת שנקבע כי יחושב וישולם השכר המוצמד מדי תקופה רב-חודשית ולא מדי חודש בחודש. אף נכון יהא לקבוע, כי על-פי סיכום הדברים זכו העובדים להפרשי הצמדה על שכרם, בעד כל חודש וחודש, ורק חישובם ותשלומם נקבעו אחת לשישה חודשים,היינו באפריל ובספטמבר. .20סעיף 5(ג) הנ"ל מורה, כי תעוקר ההצמדה בעד כל אחד מהחודשים נובמברדצמבר ולא נאמר בו כי תעוקר ההצמדה המשולמת בתוך כל אחד מחודשי ההגבלה, על כן צדק בית-הדין האזורי בפרשו את סעיף 5(ג) לחוק ייצוב המשק - תוך צמידות ללשונו כפשוטה - פירוש המוביל למסקנה, כי יש להפחית שליש מהפרשי ההצמדה שהוקנו לעובדים ב"סיכום הדברים" לחודשים נובמבר-דצמבר .1984 גם מקובלת עלינו פרשנות בית-הדין קמא תוך הסתמכות על מטרת החוק הנדון, היינו לגרום ליציבות כללית במשק ולמנוע אפשרות מקבוצת עובדים לחמוק מהוראות העיקור. .21בטרם סיום נשיב לטענת בא-כוח המערערים הגורסת, כי נועד החוק לתקופה מוגבלת בלבד ו"משעבר זמנו בטל קורבנו", ונציין, כי דווקא סעיף 6לחוק הנדון, עליו הסתמך בטיעוניו בא-כוח המערערים, הוא המלמד בעליל על השלכה לאורך ימים הנודעת לחוק הנ"ל, שהרי מכוחו נקבע בסיס חדש - הלא הוא השכר המעוקר - שעל-פיו תחושב הצמדת השכר לעתיד לבוא. .22סוף דבר - מוחזר העניין לבית-הדין האזורי להשלמת ראיות ופסיקה מחדש בהתייחס לפלוגתה הראשונה, ובאשר לפלוגתה השניה - נדחה הערעור מטעמיו של בית-הדין האזורי. לאור תוצאות הערעור אין צו להוצאות.תוספות שכר