תלוש משכורת פיקטיבי - ביטוח לאומי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תלוש משכורת פיקטיבי - ביטוח לאומי:

הנשיא (גולדברג):ו
.1לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-הדין האזורי בחיפה (השופט גוטמבר -
אב-בית-הדין; ה"ה לרנר וכץ - נציגי ציבור; תב"ע מה/1018-3) אשר דחה את תביעת המערער להצהיר כי משכורתו היתה 500, 5שקלים (ישנים) ליום, בעוד שבתלוש המשכורת נרשם הסכום של 300, 2שקלים (ישנים) ליום, והתשלומים למוסד לביטוח לאומי הועברו אך ורק מהסכום שננקב בתלוש המשכורת.
.2לענייננו נציין עובדות אלה;
א) המערער (להלן - העובד) הועסק על-ידי המשיב מס' 1(להלן - המעביד) פרק זמן של חודש ו- 10ימים (אורכה של תקופת ההעסקה הוסכמה על-ידי כל המתדיינים לפנינו); ב) המעביד נתן לידי המערער תלושי משכורת שהרכבם כדלקמן:נ שכר 300, 2שקל (בחודש נובמבר 1984, ובחודש דצמבר אותה שנה תוספת של % 10.4על סכום זה, שהוא שיעור תוספת היוקר ששולמה אותו חודש); 200שקלים נסיעות ו- 1766שקלים "כלכלה פטורה". כל הסכומים בשקלים ישנים ליום עבודה אחד; ג) המעביד דיווח למס הכנסה ולביטוח לאומי על ה"שכר" הנ"ל, כך שלא נוכה כל סכום לצרכי מס, ולביטוח לאומי שולמו דמי ביטוח על ה"שכר היומי" המוצהר, דהיינו על 500, 2שקלים ליום בלבד; ד) העובד נפגע בתאונה שהוכרה כ"תאונה בעבודה", כמשמעה בפרק השלישי לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשכ"ח 1968(להלן - חוק הביטוח הלאומי); הגמלאות שולמו לו על-ידי המשיב מס' 2(להלן - הביטוח הלאומי) על-פי השכר עליו הוצהר.
.3העובד הגיש לבית-הדין האזורי תביעה נגד מעבידו ונגד המוסד לביטוח לאומי להצהיר כי שכרו היה 500, 5שקלים (ישנים) ליום, וכי הביטוח הלאומי חייב לשלם לו גמלאות בגין התאונה לפי שכרו "האמיתי".
.4בית-הדין האזורי דחה את התביעה בקובעו:ב
"מטרתה של העלמת השכר האמיתי בתלושי השכר היתה להונות את שלטונות המס, והתובע הוא בבחינת "טובל ושרץ בידו", ולפיכך יוזכר הכלל מימים ימימה, שבתביעה המבוססת על עילה בלתי חוקית, שהתובע היה צד לה, תהא ידו של הנתבע על העליונה, אף כי חטאו היה שוה לחטאו של התובע. שהרי שני הצדדים התכוונו בעת תשלום השכר לבצע אותו בדרך נפתולים שאינה חוקית, ועל כן מטרת ההסכם ביניהם לביצוע התשלום כאמור בתלושי השכר הפכה לבלתי חוקית, וחרצה את גורל התביעה לשבט, וכך אנו עושים".

עוד הוסיף בית-הדין כי לא היה "קורטוב של אמת בעדות התובע (העובד) ועדו", וכן כי עדותו של המעביד לא היתה אמינה עליו.
על החלטתו זו של בית-הדין האזורי ערעור העובד שלפנינו, שעה שהמעביד והמוסד תומכים בפסק-הדין, בעיקר מטעמיו.
.5האמנם תביעה להצהיר על שכרו האמיתי של עובד תיפול מיד בגדר "עילה בלתי חוקית"? בפסיקתו של בית-המשפט העליון אנו מוצאים מספר מקרים בהם פסל בית-המשפט חוזים שבהם נעשו "פיקציות" בקשר לתשלום השכר, ודחה תביעות שהסתמכו על חוזים אלה. כך למשל, מקום בו נרשמה חלק מהמשכורת כשעות נוספות (שעה שתשלום המס עבור שעות נוספות היה בשיעור מוקטן), אף כי העובד לא עבד בשעות נוספות (בג"ץ 165/63[1]); סכום ששולם כפיצויי פיטורים במקום שכר עבודה, על מנת להתחמק מתשלום מס (ע"א- 234/63[2]); ומקרה נוסף הדומה לזה העומד לדיון, בו נרשמה חלק ממשכורתו של העובד כ"הוצאות" (ע"א 352/68[3]).
.6פסיקה זו של בית-המשפט העליון זכתה לביקורת; וכך אומר ד"ר א. מילר [9], במאמר:ו חוזה עבודה בלתי חוקי - מה דינו (משפטים ט, 217 .200):נ
"בשלושת המקרים הנ"ל פסק בית-המשפט העליון כי ההסכם שנעשה לשם השגת מטרה בלתי חוקית הוא בלתי חוקי גופא ואין התובע יכול לתבוע על פיו. בצדק החליט בית-המשפט כך. היות שלפי סעיף 13לחוק החוזים:ב "חוזה שנכרת למראית עין בלבד - בטל". יתר עם זאת לדעתנו טעה בית-המשפט בכך שלא ניסה לגלות את ההסכם המוסווה בין הצדדים,הלוא הוא ההסכם האמיתי, הנסתר מאחורי ההסכם המדומה והבלתי חוקי. קרוב לוודאי שבכל שלושת המקרים היתה כוונת המתקשרים שהעובד יקבל בתור שכר רגיל את הסכומים שנקבעו למראית עין כ"הוצאות", כ"פיצויי פיטורים" או כ"גמול עבור שעות נוספות". אם אכן זאת היתה כוונת הצדדים, היה צריך בית-המשפט לתת תוקף להסכם האמיתי ולסייע לתובע בביצוע הסכם זה, שכן סעיף 13הנ"ל אינו פוסל את ההסכם האמיתי. כך היה גם אוצר המדינה מקבל את המס המגיע לו. להחליט אחרת ולגרום לנפילת החוזה המוסווה האמיתי יחד עם החוזה המסווה המדומה כמוהו כשפיכת התינוק יחד עם מי האמבט".
דבריו אלה של ד"ר מילר מסתמכים על ומתישבים עם דעת מלומדים:ו כך למשל פרופ' צלטנר [10], (דיני חוזים של מדינת ישראל א' 182):נ
"בכל מקרה ישתדל בית-המשפט לגלות את כוונתם האמיתית של הצדדים ולהגשימה. פירוש הדבר כי... יכבד בית-המשפט את החוזה הנסתר, אלא אם קיימות סיבות מיוחדות לנהוג אחרת, כגון אי-חוקיות העסקה הנסתרת".
ופרופ' טדסקי [11], (חוזה למראית עין ודבר פסלותו, משפטים ח' 507, 510, 512):ב

"בעוד שבכוח הסימולציה לבטל את החוזה המסווה אין היא מבטלת החוזה המוסווה... אין ספק כי חוזה מוסווה הוא תקף כל אימת שקיימות בו המידות הדרושות", ולפיכך "העסקה תתקיים לפי כוונת הצדדים האמיתית, ואוצר המדינה יקבל את המס הנכון במלואו." ובמקום אחר [11] (בע' 511) הוא אומר:ו
"החוזה המוסווה עצמו נשאר מותר אף אם ההסכם להסוואה הוא פסול (כאשר יש עילה לפסילותו)".
ולאחר מכן:נ "אין אף לראות כי בטלות החוזה המסווה ובטלות החוזה להסוואה תגרורנה אחריהן את בטלות החוזה המוסווה על פי הכוונה שיש ליחס לצדדים. שלושת החוזים האלה הם חוזים נבדלים..." (ההדגשה הוספה).
גם פרופ' שלו [12] (פגמים בכריתת חוזה, חוק החוזים חלק כללי, פרק ב', ביטול החוזה בשל פגם בכריתתו, פירוש לדיני חוזים בעריכת ג. טדסקי בע' 19) בדעה זהה, וכך היא אומרת:ב
"סעיף 13רישא, אינו דן כלל בחוזה הנסתר, ומכאן גם שאין הוא מבטל אותו. תוקפו של חוזה זה לא נקבע בסעיף 13, ולא נחתם על-פי הוראתו. לכאורה - החוזה הנסתר תקף, ובלבד שמתקיימות בו המידות הדרושות לקיום חוזה, והוא עונה על דרישות החוק".
על דעתה זו חוזרת הפרופ' שלו [13] אף במאמרה:ו פגמים בכריתת החוזה - קווים מנחים (משפטים יא', 439, 454) באמרה:
"ההכרח ברצון ההתקשרות וכוונת הצדדים כמוטיב המרכזי של פר ב' מחזקת את הגישה הרואה גם חוזה שמראית העין בו היא יחסית כחוזה למראית עין בגדר הוראות סעיף 13, תוך הקניית תוקף לחוזה הנסתר המשקף את רצון הצדדים" (ההדגשה הוספה).
דעה דומה (שנוצרה דעת מיעוט) הביע השופט ברק בע"א 630/78[4], בע' 582, 583) באמרו:
"זאת ועוד: הגישה המקובלת הינה כי בטלותו של החוזה למראית עין, אין בה כדי לבטל מאליו גם את העסקה הנסתרת (ראה צלטנר, ע' 181). בעניין זה קיימות הוראות מפורשות בקודיפקציות הקונטיננטליות (סעיף 117(2) לב.ג.ב.; סעיף 1321לקוד סיביל: סעיף 1414לקוד האזרחי האיטלקי), ועל יסוד זה קבע פרופ' צלטנר ז"ל (שם. בע' 281) כי:
"לאור אחדות דעים זו יש להניח כי בית-משפט ישראלי יכבד עסקה נסתרת כזאת, אלא אם קיימות לגביה אותן הסיבות שהיו שוללות את תוקפה אילו היתה עסקה גלויה".

אכן. אין כל סיבה שלא לתת לגישה זו את מלוא התוקף גם בישראל. בטלותו של החוזה למראית עין מבוססת על רצונם האמיתי של הצדדים. לרצון אמיתי זה יש לתת, איפוא, תוקף לא רק במובן השלילי (ביטול החוזה למראית עין), אלא גם במובן החיובי (הכרה בחוזה הנסתר). נמצא כי החוזה למראית עין הוא ניטרלי לעניין תוקף העסקה הנסתרת. עסקה נסתרת תקיפה אינה מתבטלת אך ורק משום קיומו של חוזה למראית עין, ואילו עסקה נסתרת בטלה אינה מקבלת תוקף רק בשל קיומו של החוזה למראית עין. יש לבדוק את תוקפה של העסקה הנסתרת באופן עצמאי. על יסוד ההנחה שהחוזה למראית עין בטל, ולראות אם עסקה נסתרת זו ממלאת אחר היסודות הדרושים להיווצרותה. על כן לא תעמוד לצדדים העסקה הנסתרת אם היא חסרה יסוד צורני-מהותי, או אם העסקה הנסתרת עצמה נגועה באי-חוקיות".
על דעתו של השופט ברק בפסק-דין זה חלק (בנוסף לשופט ויתקון, באותו פסק-דין) אף פרופ' פרידמן [14], במאמרו "אי חוקיות וחוזה למראית עין" (הפרקליט לג, 152).
אף דעתה של השופטת בן פורת אינה נוחה מהגישה האמורה. במאמרה [15] "החוזה הפסול" (ספר זוסמן, ע' 171) היא אומרת (בע' 188):
"כוונה משותפת כזאת (להסתיר חוזה אמיתי מעיני שלטונות המס - מ.ג) - בין שנולדה במעמד כריתתו של החוזה המוסווה ובין שנולדה רק לאחר מכן, לקראת כריתתו של החוזה המוסווה - די בה עצמה, לפי השקפתי, כדי להכתים את החוזה המוסווה באי-חוקיות".
יצויין כי הנשיא כהן, בע"א 442/81[5] (בע' 219) אומר, לאחר שהוא קובע
"שלא היתה כל ראיה, שהיתה כוונה להונות את שלטונות המס" כי הסכם זה הוא בטל על-פי הוראת סעיף 13, "ואין אני רואה כל סיבה שלא לבצע את העסקה האמיתית, אם התמלאו כל יתר התנאים למתן צו האכיפה".

פסקי-הדין של בית-המשפט העליון שאוזכרו לעיל (בסעיף 5), בהם נפסלו חוזי עבודה, מבלי שקויים ה"חוזה האמיתי", ניתנו כל כולם טרם חקיקתו של חוק החוזים (חלק-כללי), התשל"ג 1973(להלן - חוק החוזים). עם עקיפתו של אותו חוק, אל לנו להתעלם מסעיף 13שבו, ומחוות דעתם של המלומדים, כי יש לקיים את "החוזה הנסתר", בד בבד עם ביטולו של "החוזה שנחתם למראית עין בלבד", וכך אנו פוסקים.
.7אף בית-דין זה נזקק בשעתו לסוגיה. ודעתו לא תאמה את אשר נפסק בעבר על-ידי בית-המשפט העליון, ומסקנתו היתה מבוססת על הלכת "השכר הראוי". וכך נאמר לענייננו:
"טוענת המערערת, שכאשר בא המשיב ותובע, מכוח החוזה, שכר החורג מן הסכום הנקוב בחוזה, הרי שהוא מודה מיניה וביה שהחוזה בלתי חוקי, אך אם זאת רוצה הוא להיבנות ממנו. מעצם טענתו משתמע, איפוא,
כאילו הוא עצמו והצד השני התכוונו לרמות את מס ההכנסה, וכידוע: "...nemo auditur, etc" איו ורך לומר שהסכמה להערים על שלטונות המס לא הוכחה כלל. אך לו גם נניח לרגע שאמנם כך הדבר, היוצא מכך הוא שהמערערת היתה מעוניינת להפחית את הוצאותיה על-ידי אי-גילום השכר ברוטו המתקבל מהשכר נטו המוסכם, ואילו המשיב היה במצב שמעבידו לא ניכה במקור את המס שחייב היה לנכותו מהשכר, ובגמר יחסי עובד מעביד ביניהם, תהא זו חובתו של המשיב - העומד עתה פנים אל פנים עם שלטונות המס - להשלים את החסר. האם בשל כך "יושתק" העובד בבואו לתבוע מן המעביד את השכר האמיתי שהוסכם עליו? וגם אם תרצה לומר שהחוזה נגוע ב"אי חוקיות", על המשתמע מכך, גם אז נותרת העובדה, שהשכר הנתבע הוא בבחינת שכר ראוי - שהוכח. עבור עבודה שבוצעה" (דב"ע לז/114- 3[6], בע' 193).
ובהמשך (שם [6], בע' 194) מובאים בהסכמה דבריו של השופט ויתקון בע"א 874/75[7], בע' 335) "מי שטוען אי-חוקיות, עליו להוכיח על-ידי ראיה נוספת כי אמנם התכוונו הצדדים או אחד מהם לרמות את שלטונות המס".
.8בהליך זה לא הובאה כל "ראיה נוספת" (בלשונו של השופט ויתקון בע"א 874/75[7] הנ"ל), בנוסף לעדות המעביד כי כוונת הצדדים, או מי מהם, היתה להונות את שלטונות מס ההכנסה. העדות היחידה בסוגיה זו היא, כאמור, עדותו, של המעביד אשר אמר:
"הוא דרש ממני שלא לשלם תשלומי ביטוח לאומי ומס הכנסה ואז הצעתי לו לשלם לו בצורת אשל כדי להגדיל את הנטו,והתובע הסכים".
ובהמשך: "התובע קיבל יותר שכר כי רציתי להחזיק אותו אצלי".
ובהמשך "יש לי הנהלת ספרים כפולה".
אף כי הוגשה על ידי העובד בקשה לתיקון פרוטוקול אותה ישיבה, לא התייחסה זאת לדברים המצוטטים לעיל, ובא-כוח המעביד לא ביקש כלל לתקן את דברי מרשו.
כאן המקום לציין כי אף ש"דרך המלך" היא הסכם על "שכר ברוטו", אין כל פסול בהסכם על "שכר נטו", ואף סעיף 141לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) מסדיר הסכם שכזה.
מכאן כי האמור בדב"ע לז/114- 3[6] הנ"ל יפה אך לענייננו; לא די בעדות "בעל הדין". אלא יש צורך ב"ראיה נוספת", על מנת שחוזה ייפסל שעה שמטרתו להונות את שלטונות המס.
.9בין אם נלך בדרכו של בית-הדין הארצי בדב"ע לז/114- 3[6],ובין אם נלך בדרכם של אלה הסבורים שבטלותו של החוזה הפסול אינה מונעת אכיפתו של "החוזה הנסתר", נמצא שלא כל שרץ הוא בחינת "מוקצה מחמת מיאוס", ולא בכל מקרה תהא ידו של הנתבע על העליונה.
.10פסיקתו של בית-הדין בדב"ע לז/114- 3[6] הנ"ל, ומסקנתנו בהליך זה, תואמת
את דבריו של השופט ח. כהן (בע"א 150/63[8], בע' 1367), בהליך שעניינו העסקה בלתי חוקית של נער: "פשיטא שאין אדם רשאי לטעון להגנתו את חטאיו שהוא חטא".
.11בהליך שלפנינו אין "מניעות" ליתן את הפסק ההצהרתי המבוקש מטעם נוסף והוא, שאין העובד תובע ממעבידו תשלום כלשהו בגין ההסכם שביניהם. אלא הצהרה בלבד על שכרו האמיתי, ששימש בסיס לצורך התשלום לביטוח הלאומי.
חובת תשלום דמי הביטוח מוטלת על המעביד, ועליו בלבד (סעיף 161(ב) לחוק הביטוח הלאומי). אמנם מששילם המעביד את דמי הביטוח בעד עובד, עליו לנכות ממשכורתו אחוזים מסוימים מההכנסה (פסקה (ג) לסעיף הנ"ל), אך אין בכך כדי לשנות מעובדת היסוד והיא - כי המעביד, והרא בלבד, חייב בתשלום דמי ביטוח, והוא בלבד בר-עונשין משמסר הצהרה כוזבת בקשר לדמי ביטוח (סעיף 239(א) (2) לחוק הביטוח-הלאומי).
.12לאור הצהרתו של המעביד בבית-הדין האזורי. שכל כולו של ההסדר בינו לבין העובד היה להימנע מתשלום מס הכנסה ודמי ביטוח, יש לתמוה על כי המוסד לביטוח לאומי הצטרף, בבית-הדין האזורי ובערעור, "לכל טענות" המעביד (כלשון היכומים בבית-הדין האזורי), ומן הטעם ש"הבסיס לתביעת המערער (העובד) נשמט, משהו מבקש לבסס תביעתו על הסכמה שהתובע היה צד לה, ואשר נעשית במטרה להפחית הניכויים משכרו של המערער" (בלשון עיקרי הטיעון בערעור).
שומה על המוסד לביטוח הלאומי לגבות דמי ביטוח מהשכר האמיתי המשולם
לעובדים, ולא להסכים, ולו בשתיקה, לקנוניות בין העובד והמעביד, שמטרתן להביא לדווח בלתי-נכון על ההכנסה המשמשת בסיס לתשלום דמי ביטוח. תפקידו זה של המוסד לביטוח הלאומי נובע בראש ובראשונה מהחובה המוטלת עליו בחוק לשלם לזכאים גמלאות המבוססות על שכרו האמיתי של העובד (מקום שהגמלאות הן פונקציה של שכר המבוטח, ולא של השכר הממוצע במשק), וזאת על מנת להבטיח לעובד המבוטח המשך רמת הכנסה לה היה זכאי לולא ה"אירוע המזכה" (כגון תאונת העבודה במקרה שלפנינו).
זאת ועוד, הסכמה עם תשלום דמי ביטוח על-פי סכומים שאינם תואמים את הכנסת המבוטח, עשויה לגרום לכך שהמוסד ייאלץ לגבות שיעורים גבוהים יותר של דמי ביטוח מכלל המבוטחים, על מנת שיוכל לשלם לזכאים את הגמלאות המבוססות על השכר הממוצע במשק.
למותר להוסיף כי למוסד זכות תביעה נגד המעביד לשיפוי בגין כל התשלומים שיהיה עליו לשלם לעובד, בנוסף לדמי הביטוח בגין הסכומים שלא שולמו.
.13ומכאן - להצהרה המבוקשת.
בית-הדין האזורי לא האמין לכל העדים שהופיעו לפניו, הן לעובד ולעדו והן למעביד. עובדה זו אינה מביאה למסקנתו של בית-הדין האזורי כי דין התביעה להידחות מאחר שלא הוכחה.
במקרה אחר שנדון לפנינו (דב"ע מז/47-0, וענונו ואח' נ' הביטוח הלאומי ואח'; לא פורסם), בו לא האמין בית-הדין האזורי לשני הצדדים, ולא היה לפניו כל תלוש שכר, קבענו כי שכרו של העובד הוא "שכר המינימום". שונה המצב במקרה שלפנינו.

מקום בו ניתן תלוש שכר, חזקה שהוא משקף את המציאות, לפחות לגבי הסכום הכולל המופיע בו, אלא אם הוכח, מעדויות אמינות, אחרת. דברים אלה אמורים גם לגבי מעביד המנהל לגרסתו "ספרים כפולים".
בהליך זה טען המעביד כי העובד קיבל את הסכומים שפורטו בתלוש, ובסוגיה זו די בהודאת בעל דין.
המעביד לא טען, כעולה מהמובאות מדבריו, כי העובד היה זכאי לאש"ל כל שהוא, או ל"הוצאות נסיעה". מכאן כי כל הסכומים ששולמו לעובד דינם כדין "שכר עבודה", ומאחר ששולמו לידיו - היה על המעביד לגלמם, ולשלם את מס ההכנסה בגינם, ומהסכום המגולם - לשלם דמי ביטוח כחוק.
.14התוצאה היא שהערעור מתקבל.
אנו קובעים ששכרו נטו של העובד ליום היה -. 4.266שקלים ישנים (300,2+200+766,1) בחודש נובמבר 1984ו-289.92, 4שקלים ישנים בחודש דצמבר אותה שנה.

המוסד לביטוח לאומי יצרוך את חשבון "הברוטו" מסכום זה, על-פי שיעורי המס שהיו נהוגים אותה עת, וישלם לעובד דמי פגיעה (וגמלאות אחרות המגיעות לו, באם מגיעות) כשהם מחושבים על-פי שכר זה.
המשיב מס' 1(המעביד) ישלם למערער (העובד) הוצאותיו בשתי הערכאות בסך של -.000, 2ש"ח בצרוף מע"מ; סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד יום תשלומו בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח לאומי טפסים

  2. הגדרת תאונת עבודה

  3. ביטוח לאומי תאונות עבודה

  4. pdd ביטוח לאומי

  5. תאונת דרכים ביטוח לאומי

  6. rsd ביטוח לאומי

  7. מטרת חוק הביטוח הלאומי

  8. הרניה ביטוח לאומי

  9. תקנה 15 ביטוח לאומי

  10. חתך ביד ביטוח לאומי

  11. על מי חל חוק הביטוח הלאומי

  12. ביטוח לאומי - טופס בל 250

  13. בית הדין לביטוח לאומי

  14. תקנות הביטוח הלאומי מתנדבים

  15. "חוק לרון" ביטוח לאומי

  16. דמי תאונה ביטוח לאומי

  17. תאונה בבית ביטוח לאומי

  18. מענק פטירה ביטוח לאומי

  19. פיגור שכלי ביטוח לאומי

  20. קוצר נשימה ביטוח לאומי

  21. בקע מפשעתי ביטוח לאומי

  22. ביטוח לאומי פגיעה בבית

  23. רישום עובד ביטוח לאומי

  24. הכנסה מנכס ביטוח לאומי

  25. פסילת מכרז ביטוח לאומי

  26. פגיעה מוחית ביטוח לאומי

  27. ביטול שביתה בביטוח לאומי

  28. סטייה מקביעת ביטוח לאומי

  29. מחלה klippel ביטוח לאומי

  30. פיגור בתשלום ביטוח לאומי

  31. צירוף נכויות ביטוח לאומי

  32. שינוי סיווג ביטוח לאומי

  33. תביעת שיבוב ביטוח לאומי

  34. תקנה 17 לתקנות הביטוח הלאומי

  35. יובש בעיניים ביטוח לאומי

  36. זכויות נפגעי עבודה בביטוח לאומי

  37. מימון לימודים ביטוח לאומי

  38. הכרה באסטמה בביטוח לאומי

  39. תשלום ביטוח לאומי על בונוס

  40. זכויות העיוור בביטוח לאומי

  41. פגם טכני בטופס ביטוח לאומי

  42. הגדרת "תושב ישראל" בביטוח לאומי

  43. ילד עם אסטמה - ביטוח לאומי

  44. סירוב להזדהות בביטוח לאומי

  45. שבר בכף הרגל - ביטוח לאומי

  46. בקע אפיגסטרי - ביטוח לאומי

  47. הגדרת ''תושב'' ביטוח לאומי

  48. סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי

  49. הצטרפות ביטוח לאומי לתביעה

  50. ערעור - תאונות עבודה ביטוח לאומי

  51. גרסאות סותרות בביטוח לאומי

  52. משק בית משותף - ביטוח לאומי

  53. הענקה מטעמי צדק ביטוח לאומי

  54. בורסיטיס בכתף - ביטוח לאומי

  55. טעות בגובה החוב לביטוח לאומי

  56. סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי

  57. תאונה בדרך לעבודה או בחזרה מהעבודה

  58. רישום כ''שכיר'' בביטוח לאומי

  59. תקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי

  60. הערכת תלות חדשה לביטוח לאומי

  61. מענק מביטוח לאומי לרכישת מזגן

  62. ניכוי תשלום יתר מביטוח לאומי

  63. הסרת גידול במוח - ביטוח לאומי

  64. ביזיון בית המשפט ביטוח לאומי

  65. אי שיתוף פעולה עם ביטוח לאומי

  66. עורכי דין מתמחים בביטוח לאומי

  67. שוהה בלתי חוקי - ביטוח לאומי

  68. תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי

  69. "הכנסת בני זוג" - ביטוח לאומי

  70. קטרקט כמחלת מקצוע בביטוח לאומי

  71. צרידות אצל מורים - ביטוח לאומי

  72. הכנסה מעסק משותף - ביטוח לאומי

  73. איחור בהגשת תביעה לביטוח לאומי

  74. השתתפות ביטוח לאומי בשכר לימוד

  75. מאמץ יתר בעבודה - ביטוח לאומי

  76. מחלת עור בידיים - ביטוח לאומי

  77. החזר ניכוי ביטוח לאומי ממשכורת

  78. איחור בתשלום מענק מביטוח לאומי

  79. סעיף 296(ב) לחוק הביטוח הלאומי

  80. תלות בעזרת הזולת - ביטוח לאומי

  81. ליקוי ראיה ילדים - ביטוח לאומי

  82. תרגיל עוקץ של עובד ביטוח לאומי

  83. פגיעת ירי בעבודה - ביטוח לאומי

  84. נפיחות קבועה בשוק (ביטוח לאומי)

  85. שיתוף פעולה עם חוקר ביטוח לאומי

  86. פיצויים על טעות של ביטוח לאומי

  87. בעיות עור בידיים - ביטוח לאומי

  88. תאונת עבודה בחו''ל ביטוח לאומי

  89. רופא משפחה מול רופא ביטוח לאומי

  90. זכויות הורים שכולים ביטוח לאומי

  91. הסתמכות על עצת פקיד ביטוח לאומי

  92. הכשלת תביעת ביטוח לאומי במתכוון

  93. תקנה 18(א) לתקנות הביטוח הלאומי

  94. תביעה לביטוח לאומי אחרי 6 חודשים

  95. מחלת קינבוק KIENBOCK ביטוח לאומי

  96. דרמטו פיברו סרקומה - ביטוח לאומי

  97. טופס תביעה לביטוח לאומי ללא חתימה

  98. פציעה באימון כדורסל - ביטוח לאומי

  99. ניכוי תגמולי ביטוח לאומי מפיצויים

  100. בעיות גב בגלל עבודה - ביטוח לאומי

  101. הכרה בבן של אדם שנפטר בביטוח לאומי

  102. הכרה כ''תושב ישראל'' בביטוח לאומי

  103. תוספת סוציאלית לילדים בביטוח לאומי

  104. תלוש משכורת פיקטיבי - ביטוח לאומי

  105. כסף מביטוח לאומי על כאבי גב בעבודה

  106. ביטוח לאומי - זכויות משפחה הרוג תאונת דרכים

  107. ילד שעבר תאונת דרכים - ביטוח לאומי

  108. פיגור שכלי קל אצל ילדים ביטוח לאומי

  109. הפרעות פסיכונוירוטיות - ביטוח לאומי

  110. איך מקבלים עזרה בבית מביטוח לאומי ?

  111. דמי מחיה מביטוח לאומי לנערות נשואות

  112. בקשה להביא ראיות לסתור את קביעת ביטוח לאומי

  113. ערעור על תביעה שהתקבלה בביטוח לאומי

  114. מעקב סמוי אחרי מבוטחים בביטוח לאומי

  115. הפרעה טורדנית כפייתית - ביטוח לאומי

  116. הפסקת עזרה בבית מביטוח לאומי - ערעור

  117. תביעה נגד חברת הביטוח הלאומית בע''מ

  118. ערעור לפי סעיף 10 לחוק הביטוח הלאומי

  119. הכרה במחלת פיברומיאלגיה בביטוח לאומי

  120. בעיות נשימה עקב העבודה - ביטוח לאומי

  121. החלפת גלגל - תאונת עבודה ביטוח לאומי

  122. החזר הוצאות מביטוח לאומי על רופא פרטי

  123. פיצויים לפני תחולת חוק הביטוח הלאומי

  124. שימור זכויות תאונת עבודה בביטוח לאומי

  125. חישוב מענק מביטוח לאומי על מחלת מקצוע

  126. רישום אישה עובדת אצל הבעל בביטוח לאומי

  127. תביעה נגד ביטוח לאומי - סמכות עניינית

  128. אנמיה כרונית - אחוזי נכות (ביטוח לאומי)

  129. זכות הזקיפה - ויתור על גמלת ביטוח לאומי

  130. כריתת גנגליון - אחוזי נכות -ביטוח לאומי

  131. עזרה בבית מביטוח לאומי לאישה בכסא גלגלים

  132. פגיעה בכף היד בתאונת עבודה – ביטוח לאומי

  133. bmi עודף משקל – אחוזי נכות - ביטוח לאומי

  134. אי קבלת תשלום מביטוח לאומי מכוח פסק דין

  135. עבודה פיקטיבית – הבטחת בכנסה מביטוח לאומי

  136. תנאי עבודה של עורכי דין מטעם ביטוח לאומי

  137. מימון הוצאות רפואיות בחו''ל - ביטוח לאומי

  138. הכרה בפגיעות גב כתאונת עבודה בביטוח לאומי

  139. פגיעה בידיים - מלטש יהלומים - ביטוח לאומי

  140. תוך כמה זמן אפשר להגיש תביעה לביטוח לאומי

  141. פציעה במהלך הפגנה כתאונת עבודה בביטוח לאומי

  142. פגיעה בעבודה או מחלה ''טבעית''- ביטוח לאומי

  143. זכויות שוהים בלתי חוקיים לתגמולי ביטוח לאומי

  144. עלייה בתדירות התקפים אפילפטיים - ביטוח לאומי

  145. ביטוח לאומי: שלפוחית שתן נוירוגנית צנתור עצמי

  146. ביטוח לאומי: אחוזי נכות לגננת בגלל הרמת ילדים

  147. קדחת ים תיכונית FMF - אחוזי נכות בביטוח לאומי

  148. נשמת בינונית לאחר מאמץ: אחוזי נכות בביטוח לאומי

  149. תביעה למוסד לביטוח לאומי לתשלום גמלת הכנסה כנפרדת

  150. קבלת קלטת וידאו לא ערוכה שצילמה על ידי ביטוח לאומי

  151. מועד הגשת תביעה לבית דין לעבודה בנושא ביטוח לאומי

  152. פיצויים מחברת הביטוח וגם מביטוח לאומי על תאונת דרכים

  153. התיישנות תביעה לבית הדין לעבודה על החלטת ביטוח לאומי

  154. כתיבה בעבודה במשך שנים רבות - פגיעה ביד - ביטוח לאומי

  155. עליית מקטע st בדופן התחתונה של שריר הלב (ביטוח לאומי)

  156. נגעים בעור בעקבות חשיפה ממושכת לשמש בעבודה - ביטוח לאומי

  157. האם אדם שנורה מחוץ לעסק יוכר כנפגע עבודה בביטוח לאומי ?

  158. עזרה בבית מביטוח לאומי בגלל סחרחורות ואיבוד שיווי משקל ?

  159. האם ביטוח לאומי משלם עבור שירותי קבורה למי שאינו יהודי ?

  160. תביעה לפי חוק פלת"ד בתאונה שגם הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי

  161. נכות 25% לפי פריט ליקוי 9(1)(ג) II לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי

  162. ביטוח לאומי: נכות על זיהומים בדרכי השתן, אבנים בדרכי השתן ובכליות

  163. בקשה להבאת ראיות לסתור את החלטות הביטוח הלאומי בתביעת תאונת דרכים

  164. נכות יציבה בשיעור 0% לפי פריט ליקוי 35(1)(א) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי

  165. נכות יציבה 5% בגין הפרעת הסתגלות לפי סעיף 34 מותאם שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי

  166. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון