קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תקופת הודעה מוקדמת - דמי אבטלה: הנשיא (גולדברג): .1לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל-אביב (השופט רבינוביץ - אב-בית-הדין; מר כהן - נציג ציבור: תב"ע מז/1-02), אשר בו נקבע כי למשיבה "תקופת אכשרה" לצורך קבלת דמי אבטלה. .2מקום עבודתה האחרון של המשיבה היה בנק אוצר החייל בע"מ (להלן - הבנק) בו עבדה למעלה מתשע שנים, והמחלוקת בין הצדדים נסובה על השאלה, האם התקופה שמיום 1.11.1984ועד יום 31.3.1985(להלן - התקופה) תימנה על תקופת האכשרה אם לאו. .3לענייננו חשיבות לעובדות כדלקמן: א) ביום 30.10.1984נשלח למשיבה על-ידי הבנק "מכתב פיטורין" בו נאמר לענייננו: "א. הרינו להודיעך כי בתאריך 1.11.1984הינך מסיימת את עבודתך במוסדנו, וזאת על דעת ההסתדרות וועד עובדי הבנק. ב. החל מהתאריך הנ"ל אינך עובדת הבנק. למרות האמור לעיל משכורתך תשולם עד .31.3.1985 ג. סעיף ב' מהווה הודעה מוקדמת בהתאם להסכם העבודה הקיבוצי של עובדי הבנק, סעיף 82"; ב בסעיף 82להסכם הקיבוצי נאמר: "א. במקרה של פיטורים יתן המוסד לעובד הודעה מוקדמת על-פי המכסות שלהלן: ... שני חודשים, למן הראשון לחודש הבא, אם עבד למעלה מחמש שנים רצופות במוסד. ב. המוסד רשאי לוותר על עבודתו של עובד שקיבל הודעה מוקדמת של פיטורים, אולם על המוסד לשלם לעובד זה משכורת המגיעה לו עד תום תקופת ההודעה המוקדמת"; ג) המשיבה קיבלה מהבנק, משך כל התקופה, "משכורת" ממנה נוכו דמי ביטוח; ד) המשיבה הגישה בבית-הדין תביעה נגד הבנק לביטול פיטוריה (תב"ע ת"א מח/406-3) וזאת נדחתה, בין היתר, מהטעם שהפיטורים נכנסו לתוקפם ביום .1.11.1984 ערעור על אותו פסק-דין נדחה (דב"ע מה/55-3). .4בית-הדין האזורי הגיע למסקנה, כי התקופה תימנה על תקופת האכשרה לאור שני אלה: הראשון - לשונו של חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח- 1968(להלן - החוק), הקובע בסעיף 127ד (א), כי "תקופת האכשרה... היא... 180ימים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה" (ההדגשה של בית-הדין האזורי) - ואלה שולמו בתקופה; והשני - מההסכם הקיבוצי "עולה ללא שמץ של ספק כי העובד המפוטר ממשיך להיות 'עובד' עד תום תקופת ההודעה המוקדמת". .5בערעור טען המוסד, כי התקופה לא היתה 'הודעה מוקדמת' במובנה הרגיל, אלא מעין תשלום על הפרת חוזה, ולכן אין לראות בה "תקופת אכשרה". המשיבה תמכה בפסק-הדין שבערעור. .6נראה לי כי התשובה הנכונה לסוגיה שלפנינו תינתן על-פי התנאים שנקבעו בחוק להיות אדם מבוטח בביטוח אבטלה, ואלה נקבעו בסעיף 127א לחוק, שהוא סעיף ההגדרות לעניין הפרק הדן בביטוח אבטלה. באותו סעיף נקבע כי "מבוטח" הוא "תושב ישראל... שמלאו לו שמונה-עשרה שנה ועוד לא מלאו לו... ובאישה שישים שנה, והוא עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו". השאלה היא איפה, אם המשיבה היתה "עובד" משך התקופה, דהיינו - האם שררו בינה לבין הבנק יחסי עובד-מעביד אותה עת. .7כבר נפסק לא אחת, כי היותו של אדם "עובד" הוא דבר הקרוב ל"סטטוס", ומעמד זה אינו נקבע על-פי התיאור שניתן לו על-ידי הצדדים או אחד מהם, אלא, משפטית, על-פי נסיבות המקרה כהווייתן (דב"ע לב/43- 3[1]; דב"ע לב/12- 2[2]). ממכתב הפיטורים, כלשונו, יקשה עלינו להגיע למסקנה חד-משמעית. מחד נאמר בו, כי מתאריך 1.11.1984אין המשיבה עובדת הבנק, ומאידך כי תשלום המשכורת אחרי מועד זה מהווה הודעה מוקדמת לפיטורים בהתאם לסעיף 82להסכם הקיבוצי. מכאן, כי עלינו לדלות מהמסמך את מטרת כותבו וכוונתו. למותר לציין כי העובדה, שהתשלומים ששולמו למשיבה בתקופה כונו "משכורת", לא תשקול כלל. .8מה היה אומד דעתו של הבנק במכתב הפיטורים? נראה כי כוונתו של הבנק, על דעת נציגות העובדים, היתה להביא את יחסי העבודה שבינו לבין המשיבה לידי סיים על אתר. למסקנה זו מגיעים מהאמירה "מהתאריך הנ"ל (1.11.1984) אינך עובדת הבנק". אף בית-הדין, בהתדיינות בין המשיבה והבנק, הגיע, כאמור, לאותה מסקנה. את הפסקה במכתב, כי התשלום לאחר מועד זה מהווה הודעה מוקדמת, יש להבין כהודעה, כי בפיצוי המיוחד של תשלום סכום בגובה המשכורת עבור חמישה חודשים כלול הפיצוי על אי-מתן הודעה מוקדמת בפועל. "משאין תוקפים את עצם הפיטורים ולא ניתנה הודעה מוקדמת, מסתיימים יחסי עוד ביום הפיטורים, ובמקום הודעה מוקדמת באה 'תמורת הודעה מוקדמת'. קיים שוני יסודי בין מהותו של פרק הזמן שאליו מתייחסת הודעה מוקדמת ובין פרק הזמן שבעדו משלמים 'תמורת הודעה מוקדמת'" (דב"ע מב/49- 3[3], בע' 89), ותשלום זה של תמורת הודעה מוקדמת "אינו בחינת שכר" (דב"ע מו/39- 3[4], בע' 156). .9נותרה שאלה אחת נוספת הדורשת התייחסות והיא העובדה, ששולמו בגין המשיבה דמי ביטוח עבור התקופה. אין בעובדה זו כדי לשנות מהתוצאה. בתקופה לא היתה המשיבה בגדר "מבוטח" כמשמעותו בהגדרה שבסעיף 127א לחוק, ומשכך הדבר - העובדה ששולמו דמי ביטוח לא תשקול כלל מספר תנאים מצטברים לזכאות לדמי אבטלה, וראש וראשון להם היות הטוען להם "מבוטח" באותו ענף, מי שאינו מבוטח לא יזכה לדמי אבטלה, אף אם שולמו דמי ביטוח בעדו, מאחר ויש לשלם דמי ביטוח בעד "עובד" בלבד (על אי-זכאות לקצבה משלא מולא תנאי לזכאות, אף כי דמי הביטוח שולמו, ראה דב"ע לג/108- 0[5], וכן דב"ע לג/159- 0[6]). נוסיף, כי אין המוסד מסוגל לבדוק, שעה שמועברים אליו דמי ביטוח, אם כל אלה שבגינם הועברו אותם דמים הם אמנם מבוטחים. בדיקה זאת נעשית שעה שמוגשת תביעה לגמלה, ואם מתברר כי שולמו דמי ביטוח עבור מי שאינו מבוטח - זכאי המשלם להחזר בצירוף הפרשי הצמדה (סעיף 178(א) (2) לחוק). .10מכל האמור עולה, כי דין הערעור להתקבל, ומכאן, שאין לראות ב"תקופה" כנימנית על תקופת האכשרה לעניין זכאות לדמי אבטלה. אין צו להוצאות.הודעה מוקדמתדמי אבטלה