איזה חוק חל על הסכם בינלאומי

איזה חוק חל על הסכם בינלאומי ?

המקרה הנדון להלן הצדדים לא קבעו בו מהו החוק הנאות שיחול על ההסכם. על-פי דיני המשפט הבינלאומי הפרטי, רשאים מתקשרים לקבוע בהסכם שביניהם את החוק הנאות שיוחל עליו. בהעדר קביעה כזו, מפורשת או מכללא, יהיה החוק הנאות חוק המדינה עמה יש לעיסקה הקשר ההדוק ביותר.
משנקבע בסעיף בוררות בחוזה, שהיא תתקיים במדינה מסויימת, יש להסיק מכך שעל הליכי הבוררות עצמם יחול החוק של אותה מדינה, אולם אין להסיק מכך בהכרח, שהחוק הנאות של ההסכם כולו הוא החוק שיחול על הליכי הבוררות, אם כי, מצב כזה יש בו כדי להוות אחד מהשיקולים שעל ביתהמשפט לשקול בבואו לקבוע מהו החוק הנאות שחל על ההסכם. (ר' בקשר לכך ספרם של morris& diceyהנ"ל בעמ' 1123ואילך, במיוחד בעמ' 1128.


קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא איזה חוק חל על הסכם בינלאומי:

.1ההמרצה שבפני היא בקשה לעכוב הליכים עקב סעיף בוררות נכרית, או לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות או מחמת ויתור או מניעה. הבקשה הוגשה במסגרת תביעה בסר דין מקוצר, שהגישה חברה זרה לספנות (להלן בעלת האניה) נגד נשר - מפעלי מלט ישראליים בע"מ (להלן נשר) לתשלום דמי השהייה (demurrage) עקב השהייה בפריקת מטען השייך לנשר, מהאניה. בין הצדדים נערך בחיפה הסכם חכירה, לפיו חכרה נשר מבעלת האניה, אני לצורך הובלת מטען מסויים מספרד ארצה. (להלן ההסכם). בעלת האניה היא חברה פנמית.
.2האניה הגיעה לאשדוד ב- .15.9.1980פרצה בה דליקה שהפסיקה את הפריקה, אשר חודשה, והסתיימה ב-.14.10.80

.3סעיף 29להסכם קובע:ו
Any dispute under this charter party is to be settled" by arbitration in london in accordance with the terms ."of the controcon arbitration clause ה- centrocon arbitration clause(להלן:נ סעיף הבוררות), שאליו מפנה סעיף 28להסכם, קובע:ב
All disputes from time to time arising uot of this contract" Shall, unless parties agree forthwith on a single Arbitrator, be referred to the final arbitrament of two Be members of the baltic and engaged in the shipping arbitratiors carrying on business in london who shall
Or grain trades, one to be appointed by each of the/parties, with power to such arbitrators to appoint and Mant's arbitrator appointed withim three months of final umpire, any claim most be made in writing and claimant's The claim ahall be deened to be waived and absolutely discharge and where this provision is not comploed with The ground that amy of the arbitrators is not qualified barred. No award shall be questioned or invalidated on As above, unkess objection to his acting be taken before".the award is made .4טוען בא-כוחה של נשר, כי מאחר ויש לראות בסעיף הבוררות חלק בלתי נפרד מן ההסכם, על בית-המשפט לעכב את ההליכים בתיק זה, על-פי סעיף 5לחוק הבוררות, תשכ"ח- 1968[9] (להלן, חוק הבוררות). הסעיף קובע, כי משהוגשה תביעה לבית-משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות, יעכב בית-המשפט את ההליכים על-פי בקשת בעל דין, אלא אם כן ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות. (אין המבקש מתייחס לסעיף 6לחוק הבוררות הדן בעיכוב על-פי אמנה בין-לאומית והנושא לא הועלה).

.5סעיף הבוררות מתחלק לשניים:ו
חלק ראשון:נ הפניית כל סכסוך שיתגלע בין הצדדים לבוררות בלונדון. חלק שני:ב מתייחס לפרק הזמן - שלושה חודשים - בו יש לפנות לבוררות. לאחר תקופה זו, תתיישן התביעה ותחשב כתביעה שוויתרו עליה.
לטענת בא-כוח נשר, די בחלק הראשון של הסעיף כדי לחייב עיכוב הליכים, ואת הטיעון לגבי חלקו השני של הסעיף יש להעלות בפני הבוררם. לחלופין טוען הוא, כי החלק השני עומד בפני עצמו, תקופת התיישנות של שלושה חודשים היא סבירה, והוויתור על התביעה לאחר תקופה זו, תקף.
.6בא-כוח בעלת האניה מתנגד לבקשה בטענו, כי יש טעם מיוחד שהסכסוך לא יועבר לבוררות מאחר ושם לא יידון לגופו מפאת תקופת ההתיישנות הקצרה שחלפה, ובנוסף לכך לא מוכנה נשר לעשות את הדרוש לקיום הבוררות.
.7אין מחלוקת בין הצדדים שלבית-משפט זה סמכות עניינית ומקומית לדון בתביעה. אין חולק על כך שלבית-המשפט שיקול הדעת שלא לעכב הליכים אם ראה טעם מיוחד לכך. מקובל על הצדדים שסעיף הבוררות מהווה חלק מן ההסכם.
.8הפסיקה קבעה לא אחת, כי על בית-המשפט לכבד את הסכמת צדדים לחוזה, להפנות סכסוכיהם לבוררות. סעיף 5(א) לחוק הבוררות מטיל על בית-המשפט את החובה לעכב על-פי בקשת בעל דין, את ההליכים בתובענה שעניינה סכסוך הכלול בהסכם הבוררות. כל זאת, כפוף לשיקול דעת ביתהמשפט שלא לעכב, אם שוכנע על-ידי הצד המתנגד, יש טעם מיוחד המצדיק את ההתנגדות.
(ר' ע"א 550/75 מורלי נ' בגון, בעמ' 313ליד האות ז' ובעמ' 314[1] וכן ע"א 422/64 ציון חברה לביטוח בע"מ נ' קנינגלייקה נדרלנדשה סטומבוט מאסטחאפיי ו- 2אח',
בעמ' 303, 305[2] וע"א 138/70 greek south american line shipping נ' דומיניון בע"מ ו- 2אח', בעמ' 103- 101[3], ע"א 223/78 פלכטר נ' פשפיורקה [4]).
.9סבור אני, כי על-מנת לבדוק את משמעותו ונפקותו של סעיף הבוררות במקרה דנן, יש לבדוק מהו החוק הנאות ("the proper law") החל על ההסכם. החוק הנאות של חוזה הוגדר בספרם של .. P. 2th ed., s 10, morris, the comflict of laws& dicey 747[11]:ו
The term 'proper law of the contract' means the system of law by" Which the parties intended the contract to be governed or, where Circumstances, the system if la with which the transaction has their intention is neither expressed nor to be inferred from the

".its closest and most real connection
עיון בהסכם מלמדנו, שהצדדים לא קבעו בו מהו החוק הנאות שיחול על ההסכם. על-פי דיני המשפט הבינלאומי הפרטי, רשאים מתקשרים לקבוע בהסכם שביניהם את החוק הנאות שיוחל עליו. בהעדר קביעה כזו, מפורשת או מכללא, יהיה החוק הנאות חוק המדינה עמה יש לעיסקה הקשר ההדוק ביותר.
משנקבע בסעיף בוררות בחוזה, שהיא תתקיים במדינה מסויימת, יש להסיק מכך שעל הליכי הבוררות עצמם יחול החוק של אותה מדינה, אולם אין להסיק מכך בהכרח, שהחוק הנאות של ההסכם כולו הוא החוק שיחול על הליכי הבוררות, אם כי, מצב כזה יש בו כדי להוות אחד מהשיקולים שעל ביתהמשפט לשקול בבואו לקבוע מהו החוק הנאות שחל על ההסכם. (ר' בקשר לכך ספרם של morris& diceyהנ"ל בעמ' 1123ואילך, במיוחד בעמ' 1128[11]).
.10במקרה דנן, משנקבעה הבוררות בלונדון לפני בוררים אנגלים, יש להסיק מכך שהחוק שיחול על הבוררות עצמה יהיה החוק האנגלי, אולם אינני סבורה שהמסקנה המתבקשת היא שהחוק הנאות של ההסכם הוא החוק האנגלי.
אני בדעה כי החוק הנאות של ההסכם הוא החוק הישראלי וזאת מהטעמים הבאים: א. אין בהסכם עצמו קביעה של החוק הנאות החל עליו.

ב. ההסכם נעשה בחיפה.
ג. אחד הצדדים להסכם - נשר - הוא חברה ישראלית שמקום מושבה בחיפה.
ד. מקום תשלום דמי החכירה - בחיפה (סעיף 22להסכם).

ה. מקום פריקת המטען - ישראל.
ו. מקום היווצרות העילה לתביעת דמי השהייה, הוא מקום הפריקה -

נמל אשדוד, ישראל.
.11להסכם, בתור שכזה, אין כל זיקה לאנגליה או למשפט האנגלי. המתקשר השני להסכם הוא חברה פנמית, והמטען הובל מספרד לישראל. העובדה שהצדדים בחרו להעביר סכסוכיהם לבוררות בלונדון, לפני בוררים אנגלים, נובעת מהטעם שבידע ובמקצועיות של מי שאמורים להיות הבוררים בנושאים הימיים נשוא ההסכם.

בהיות הזיקה האמיצה ביותר של ההסכם לישראל, ובהעדר בחירה מפורשת או מכללא של החוק הנאות שיחול עליו, יהיה ההסכם נשלט על-ידי החוק הישראלי, ותוקפו, נפקותו ופירוש סעיפיו ייעשו על-פי החוק הישראלי.
.12זאת ועוד, ההתיישנות הנזכרת בסעיף הבוררות היא התיישנות דיונית, שעל-פיה מתיישנת זכות התביעה ולא הזכות המהותית. הוא הדין גם באשר לוויתור על התביעה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות, הנזכר באותו סעיף, והמהווה ויתור על זכות התביעה ולא על הזכות המהותית.
לענין התיישנות דיונית, נוהג בת-המשפט בארץ על-פי סדרי הדין המקומיים, לרבות דיני ההתיישנות המקומית, גם אם העיסקה גופא נתונה לשליטתו של משפט זר. (ע"א 419/71 מנורה בע"מ נ' נומיקוס, בעמ' 531ליד האות א' [5]).
.13בנושא החלת חוק אחד כחוק הנאות של החוזה וחוק אחר כחוק שיחול על הליכי הבוררות, ראה פסה"ד aviation fuelling co k.s.g. international tank and pipe .s.a.k. v. Kuwait[7].
שתי חברות רשומות בכווית התקשרו בחוזה אשר בו נכלל סעיף בוררות. הבוררות אמורה היתה להתקיים בכווית. סעיף הבוררות קבע שכללי לשכת המסחר הבינלאומית יחולו על הליכי הבוררות. אחד מאותם כללים קבע כי החוזה יפורש וזכויות וחובות הצדדים תקבענה על-פי חוקי אנגליה, כפי שיהיו בתוקף באותה עת.
ברור היה שהבוררות תתקיים בכווית ושעל הליכיה עשוי לחול חוק אחר, ולא החוק האנגלי.
אחד הצדדים להסכם פנה לבית-המשפט באנגליה בבקשה להאריך את מועד ההתיישנות שנקבע בהסכם ( 90יום), וזאת מתוקף סמכותו לפי סעיף 27לחוק הבוררות אנגלי - .1950
הצד שכנגד טען, שאין לבית-המשפט באנגליה סמכות להענות לבקשה, מאחר ותניית ההתיישנות היא חלק מתניית הבוררות שתתקיים בכווית, שלא על-פי החוק האנגלי.
בית-המשפט באנגליה נענה לבקשה להארכת המועד ובאשרו את פסק-דינו של בית-המשפט באנגליה נענה לבקשה להארכת המועד ובאשרו את פסק-דינו של בית-המשפט דלמטה קבע, שסעיף הבוררות אשר כלל את תניית ההתיישנות, מהווה אחד מסעיפי החוזה שעליו (על חוזה) חל החוק האנגלי, אשר על-פי המוסכם בין הצדדים מהווה הוא את החוק הנאות של החוזה.
עוד קבע בית-המשפט לערעורים, כי הזכות לדרוש הפעלת סעיף הבוררות, והזכות לבקש הארכת מועד ההתיישנות, הם נושאים העולים מן החזוה עצמו, ועליהם להיות מוכרעים על-פי החוק הנאות של החוזה - החוק האנגלי - אף-על-פי שחוק אחר עשוי לחול על הליכי הבוררות עצמה.
במקרה דנן אמנם לא קבעו הצדדים את החוק הנאות שיחול על ההסכם, אולם, משהגעתי למסקנה כי החוק הנאות הא הדין הישראלי, עלי לפרש את סעיף הבוררות על שני חלקיו על-פי הדין הישראלי, ולתת לו נפקות בהתאם לדין זה, למרות שעל הליכי הבוררות באנגליה יכול ויחול הדין האנגלי.

.15משבודקים אנו את סעיף הבוררות על-פי הדין הישראלי, עלינו לתת דעתנו לחוקים ולפסיקה הרלוואנטית לשני חלקי הסעיף.
באשר לחלק המפנה את הצדדים בוררות בלונדון, חובה על בית-המשפט ליישמו, אלא אם כן קיים טעם מיוחד שלא לעשות כן. הטעם המיוחד שעליו מתמקד בא-כוח בעלת האניה מצוי בחלקו השני של הסעיף, לאמור, בעובדה שאם יופנה ללונדון, לא תזכה התביעה לדיון ענייני לגופה בגלל סעיף ההתיישנות.
סבורתני, שניתן לבדוק באופן נפרד ועצמאי את חלקו השני של סעיף הבוררות על-פי דיני ישראל, למרות שהחלק השני מהווה חלק אינטגרלי מסעיף הבוררות ואיננו עומד בפני עצמו, וזאת מאחר והסעיף על כל חלקיו צריך להיבדק על-פי הדין הנאות של הההסכם שהוא הדין הישראלי.
.16חוק ההתיישנות, תשי"ח- 1958[10] (להלן: חוק ההתיישנות) קובע בסעיף 19כי רשאים בעלי דין להסכים בחוזה נפרד בכתב על תקופת התיישנות קצרה מתקופת ההתיישנות הקבועה בחוק זה (שבע שנים), ובלבד שלא תקצר משישה חודשים.
תקופת ההתיישנות שנקבעה בסעיף הבוררות נוגדת את החוק בכך שהיא קצרה משישה חודשים, ובכך שאיננה בחוזה נפרד בכתב (שאז איננה בהתאם לחוק גם אם איננה קצרה משישה חודשים).
התוצאה, מאחר והתנייה נוגדת את הדין הנאות החל על ההסכם, אין לתת לתניית ההתיישנות נפקות כלשהיא והיא חסרת תוקף, (על-פי חוק ההתיישנות המקומי). ויתור על זכות התביעה לאחר תקופה של שלושה חודשים, כמוה כהסכמה להתיישנות של שלושה חודשים ולפיכך הוא חסר תוקף.
.17ערה אני לכך, שאחד הנימוקים לעיכוב הליכים אשר ניתן לראות בו, בנסיבות מסויימות טעם מיוחד שלא לעכבם, הוא הנימוק, שבארץ המוסמכת כארץ הבוררות לא יתקיים דיון לגופו של ענין בגלל הסכמה על תקופת התיישנות קצרה שכבר חלפה.
סירוב לעכב הליכים מטעם זה היה בע"א 194/68 פיירמנס פנד חברה לביטוח בע"מ נ' האניה "אנוטריה" [6]. בפסק-דין זה מדובר היה בסעיף שיפוט זר (להבדיל מבוררות נוכרית) אשר קבע תקופת התיישנות של שישה חודשים, שחלפה בעת הגשת התביעה בארץ. בא-כוח האניה ביקש לצוות על עיכוב הליכים ובפסק-הדין מטעם הרוב שניתן על-ידי השופט לנדוי, סירב בית-המשפט לעכב את ההליכים, מאחר וצפוי היה, בחו"ל, כשלון מיידי של התביעה על הסף מחמת טענת התיישנות, ולדעת השופט לנדוי, מן הצדק היה למנוע אפשרות לסכל בירור התביעה לגופה ו"לחטוף פסק-דין".
ניתן לומר, שבאותו מקרה, ההפנייה היתה לשיפוט זר של בית-משפט נכרי באיטליה, ובאשר לסעיף שיפוט זר, נקבעה הלכה שאין הוא פוגע בריבונות בית-המשפט בארץ. באותו פסק-דין לא חלקו הצדדים על-כך כי גם בית-המשפט המחוזי בחיפה מוסמך לדון בתביעה, וכשקיימת סמכות מקבילה, רשאי התובע לבחור את בית-המשפט אליו יגיש תביעתו (ראה עמ' 414מול האות ד').
בענייננו מדובר בסעיף בוררות נכרית - שאם כי רבים מהשיקולים להפעלתו דומים או זהים לאלה הנשקלים לענין סעף שיפוט זר - לא מתעוררת כלל שאלת הסמכות
המקבילה והריבונות הישראלית; בהסכמה לבוררות נכרית, אין מלכתחילה עימות בין שתי מערכות משפט - מקומית וזרה.
.18זאת ועוד. מן העובדות שבע"א 194/68 [6] עולה, כי החוק הנאות של החוזה, כפי שהוסכם עליו בין הצדדים, היה החוק האיטלקי וכפי שהוברר מטענות הצדדים, ואומץ על-ידי השופט לנדוי, היה מקום להניח, כי על-פי אותו חוק, ינתן תוקף לתניית ההתיישנות הקצרה. תוצאה זו נגדה את הצדק בעיני השופט לנדוי, ושיקול זה הכריע לסרב לעכב את ההליכים.
.19לא כן במקרה שלפנינו, בו החוק הנאות הוא החוק הישראלי, ועלפיו תניית ההתיישנות אינה חוקית ואינה תופסת. התוצאה היא שאין צורך להשיג את עשיית הצדק ע"י אי עיכוב הליכים, אלא ניתן להשיגו על-ידי מתן תוקף לתניית הבוררות באשר להפניית הסכסוך לבוררות באנגליה תוך בטול תניית ההתיישנות שאיננה חוקית. בהקשר לכך ראה. . Ors& strong .v.t . W. Bruce ltd[8] בו הביעו השופטים, ,sungleton, somexvell denning דעתם, שאין לעכב הליכים בטענה של תקופת התיישנות קצרה שחלפה שאם לא כן, יוכל תמיד התובע לתת לתקופת ההתיישנות המוסכמת לחלוף, ואז להגיש תביעתו לבית-משפט ולטעון כי אין לעכב את ההליכים מאחר ותקופת ההתיישנות כבר חלפה.
תמימת דעים אני עם עמדת השופטים הנ"ל בשאלה זו ונראה לי, כי יש למנוע מצב דברים שיאפשר לתובע ליצור לנוחיותו את הנסיבות שתאפשרנה לו להתחמק מפנייה לבוררות לה הסכים. יש למצוא פתרון שמחד, יביא לכיבוד הסכמים בין צדדים מתקשרים באשר להפניית סכסוכיהם לבוררות ומאידך, לא יאפשר אכיפת תניית התיישנות הנוגדת בעיני המחוקק המקומי את הצדק ואת תקנת הציבור עד כדי שמצא לנכון למנוע התנייה כזו, בהוראה מפורשת. במקרה דנן מתאפשר פתרון כזה, בגלל העובדה שהדין הנאות החל על החוזה הוא הדין הישראלי.
.20טענת בא-כוח נשר, כאילו על-ידי אי החלת סעיף הבוררות כולו, כלשונו, תפגע אחידות המשפט הימי הבינלאומי - לא נראית לי.
סעיף הבוררות בנוסח שבפנינו איננו היחיד המאומץ במשפט הימי הבינלאומי ומוכרות וריאציות שונות ל- .centrocon arbitration clause על סעיף בנוסח כזה נמתחה תכופות בקורת באנגליה, בקשר לכך ראה ספרו של colinvaux, on british shipping lawsבעמ' 65-69, ובמיוחד עמ' 65, סעיף 96הערת שוליים .33
על כל פנים, כששאלת חוקיות תנייה זו או אחרת, בהסכם עליו חל הדין הישראלי, עומדת מול שאלת אחידות בינלאומית של התנייה, חוקיות עדיפה.
.21באשר לטענה על-פיה קובע סעיף 27לחוק ההתיישנות כי אין החוק בא לפגוע בתקופת ההתיישנות הקבועה לענין פלוני בדין אחר, ייאמר, כי סעיף הבוררות איננו "דין אחר" והדין שיחול על הליכיה. אף אם דין אחר הוא, איננו הדין החל על פירושו של הסעיף הזה כי על כך יחול הדין הנאות, שהוא הדין הישראלי.

.22בא-כוח בעלת האניה העלה את הטענה, לפיה אין נשר מוכנה לקיים את הבוררות. אלא שלא טיפל בטענה זו במהלך סיכומיו, פרט לכך שהזכירה, ולא נראה שנתן לה משקל של ממש. על כל פנים, בא-כוח נשר הצהיר שהוא מוכן לקיים את הבוררות, אלא שהתכוון להעלות בפני הבוררים את טענותיו בדבר התיישנות והוויתור על התביעה.
.23שאלת הארכת מועד ההתיישנות ותה מזכיר בא-כוח נשר בתשובה לסיכומי בא-כוח בעלת האניה, ועליה נסב הדיון בפסק-הדין האנגלי.
Strong . Ors w. Bruce ltd.v. t& [8] הנזכר לעיל, איננה עולה בענייננו.
שאלה כזו מתעוררת אם קיצור תקופת ההתיישנות נעשה כדין, בהתאם לסעיף 19לחוק ההתיישנות. משלא נעשה כדין, הוא בטל, ואין להחיותו על-ידי הארכה כזו או אחרת. (אעיר, כי הצעתי לבא-כוח נשר לוותר על טענת ההתיישנות על-מנת לאפשר בירור התביעה לגופה בפני הבוררות בלונדון כשבא-כוח בעלת האניה יוותר על הבקשה לעיכוב הליכים. בא-כוח נשר לא קיבל את ההצעה).
.24אשר על כן, מקבלת אני את הבקשה לעיכוב הליכים ומורה על עיכוב ההליכים בתיק זה, וקובעת כי תניית ההתיישנות והוויתור על התביעה בעקבותיה הנכללת בסעיף הבוררות, בטלה וחסרת תוקף.

.25לאור התוצאה הנ"ל אינני פוסקת הוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הסכם פאושלי

  2. הסכם לידים

  3. הסכם גב אל גב

  4. תקנות מסחר ברכב משומש

  5. הסכם החלפת רכבים

  6. הסכם קניית מכונה

  7. תוקף הסכם רוטציה

  8. הסכם למראית עין

  9. הסכם אופציית put

  10. הסכם לאספקת סחורה

  11. הסכם זכות קדימה

  12. הסכם דמי רצינות

  13. הסכם ללמוד מקצוע

  14. דוגמת הסכם סולחה

  15. הסכם לרכישת מתפרה

  16. הסכם הצהרת כוונות

  17. הסכם להפעלת מזנון

  18. שינוי הסכם בהתנהגות

  19. עורך דין הסכם סודיות

  20. הסכם להתקנת מערכת גז

  21. הסכם ללא תאריך סיום

  22. הסכם התחייבות לתשלום

  23. תניית אי תחרות בהסכם

  24. סעיפים מעורפלים בהסכם

  25. הסכם להתקנת מזגן מרכזי

  26. דוגמת הסכם שימוש בנכס

  27. הסכם אספקת מיכל קירור

  28. הסכם מעונות סטודנטים

  29. הסכם העסקה רטרואקטיבי

  30. חתימה על הסכם תחת כפיה

  31. הסכם מניעת תחרות עסקית

  32. הסכם סגירת שוק עירוני

  33. הסכם בין דיירים בעל פה

  34. הסכם למתן שירותי רפואה

  35. הסכם זכות מעבר במקרקעין

  36. הסכם החזקת זקנים תשושים

  37. הסכם השילומים עם גרמניה

  38. הסכם רוטציה לראשות העיר

  39. הסכם הקצאת אופציות לעובד

  40. הסכם אופציה לרכישת דירה

  41. הסכם לביצוע עבודות פסיפס

  42. הסכם רוטציה במועצה מקומית

  43. רישום בניגוד להסכם הרכישה

  44. הזמנת עבודה ללא הסכם בכתב

  45. הסכם בעל פה עם משכיר שנפטר

  46. תביעה לקיום התחייבות בהסכם

  47. הסכם זכיינות שירותי בריאות

  48. הסכם שירות היכרויות - תביעה

  49. תנאים מקפחים בהסכם שירותים

  50. בקשה לצו לקיום הוראות הסכם

  51. הסכם ג'נטלמני - תוקף משפטי

  52. שינוי חד צדדי של הסכם ארנונה

  53. חובת קיום הסכם תאגיד בפירוק

  54. מנשר בדבר יישום הסכם הביניים

  55. דוגמא להסכם אופציה במקרקעין

  56. הסכם אופציה מחייב לקניית נכס

  57. איזה חוק חל על הסכם בינלאומי

  58. התיישנות ביחס לעבודות עפ"י הסכם

  59. הסכם התכחשות חתימה מעשה בי דין

  60. ההסכם בין המל''ל לחברות הביטוח

  61. הסכם על מכסת שעות עבודה שבועיות

  62. חתימה על הסכם קניית דירה עקב לחץ

  63. תביעה לתשלום בגין הסכם אספקת חיטה

  64. הסכם קדם נישואים בחברה המוסלמית

  65. הסכם ההעברה של עובדי משרד השיכון

  66. ביקורת שיפוטית על הסכמים פוליטיים

  67. חתימה על הסכם ויתור על תביעות הדדי

  68. הסכם קונסיגנציה לאספרת מוצרי שיש ואבן

  69. הסכם בעל פה לביצוע עבודות ציפוי שיש

  70. נקודת יציאה מהסכם עם חברת מענה אנושי

  71. הפרה נטענת של הסכם לרכישת זיכיון משנה

  72. תחולת הסכם חליפין במקרקעין על יורשים

  73. לטענתו, הסכם הזכיינות הופר באורח חד צדדי

  74. הסכם ייעוץ פיננסי מימון לעסקים (דוגמא)

  75. מחלוקת האם שולמה התמורה בהעדר הסכם מפורט

  76. הסכם למתן שירותים לוגיסטיים בין שתי חברות

  77. הסכם רכישת מנוף (תביעה בגין הפרת ההזמנה)

  78. הסכם בנייה שלא כלל ביצוע עבודות אלומיניום

  79. ביטול הטבות שכר לעובדים במסגרת הסכם הבראה

  80. האם הסכם בין בעלי דירות חל על שכנים חדשים

  81. תביעת שיבוב שהוגשה על יסוד הסכם בין הצדדים

  82. הסכם לביצוע עבודות מסגרות ורתכות בנגרייה

  83. אישור הסכם זכיה בהתמחרות ע''י ראש ההוצל''פ

  84. אישור הסכם מקרקעין עם קטין ע''י בית המשפט

  85. מהו הזמן הסביר להודעה על הפסקת הסכם הפצה ?

  86. הסכם בין יורשים מול הסכם שחתם אחד היורשים

  87. השתחררות רשות מהסכם ארנונה שלא הוגבלה תקופתו

  88. הסכם או מכרז שירותי אחזקה וניקיון במועצה אזורית

  89. תביעה בגין אספקת חול והובלתו בהתאם להסכם התקשרות

  90. העלאת מחיר רכב בגלל עדכון המע"מ לאחר חתימה על הסכם

  91. הסכם הצבעה היוצר שליטה בחברה אינו אפשרי ללא הצעת רכש

  92. נטען כי הסכם ההבנות אינו מחייב את הרב באשר הוא נכפה עליו

  93. טען שאין לחייבו על פי הסכם המסגרת, שכן איננו חתום עליו

  94. טענו כי הופר ההסכם כאשר הוצאו פריטים שונים מהדירה באופן שהותיר בה נזקים

  95. הסכם הפצה: נטען כי הפקיעה נקודות הפצה מהקו ולא השיבה אותן מבלי לתת נימוקים

  96. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון