איחור בהודעה על תאונת עבודה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הודעה על תאונת עבודה באיחור:

הנשיא [גולדברג):נ
.1המערערת הורשעה בבית-הדין האזורי בבאר-שבע (תב"ע מח/22-8; השופט אזולאי) בכך שמסרה באיחור הודעות למפקח עבודה אזורי בגין שתי תאונות שאירעו אצלה, במועדים שונים, ואשר בעקבות כל אחת מהן לא יכלה העובדת שנפגעה באותה תאונה לעבוד למעלה מ- 3ימים.
המערערת הודתה בבית-הדין האזורי בעובדות, אך טענה כי אין העובדות מהוות עבירה, וכל זאת למה - כל אחת מהעובדות שנפגעה קיבלה, מכוח הסכם העבודה, את מלוא שכרה בתקופת אי-העבודה, ומשכך הדבר התאונה לא גרמה להן להיות "נטול יכולת... מלהשתכר שכר מלא...".
בית-הדין האזורי דחה את הטענה, בקובעו כי את האמור בסעיף בחוק "יש לראות כמתייחס למצבו האובייקטיבי של העובד שנפגע בתאונה מבחינת יכולתו להשתכר מביצוע העבודה, ואין בעובדה שהעובד זכאי לשכר מבחינת התנאים הסוציאליים הקבועים בהסכם העבודה החל עליו, כדי לקבוע לגבי יכולתו האובייקטיבית להמשיך בעבודה", ועל כך הערעור לפנינו.

.2סעיף 3(1) לפקודת התאונות ומחלות משלוח היד (הודעה) 1945(להלן - הפ-
קודה), קובע לאמור:ב
" .3הודעת תאונות
1) מקום שאירעה תאונה כל-שהיא שמקורה בעבודתו של עובד כל-שהוא, ובהמשך אותה עבודה, והיא -
א) גורמת למותו של אותו עובד; או
ב) עושה אותו עובד נטול יכולת - במשך יותר משלושה ימים - מלהשתכר שכר מלא בעבודה שבה הועבד בשעת אותה התאונה, או - אם אותו עובד הוא חבר לאגודה שיתופית רשומה ומועבד על ידה ואינו עובד תמורת שכר אלא מקבל את גמולו, כולו או מקצתו, בחלקים ברווחים או בהשתכרויות ברוטו של האגורה השיתופית - עושה אותו עובד לנטול יכולת, במשך יותר משלושה ימים, מלבצע את המלאכה שבה היה מועבד בשעת אותה תאונה, ישלח המעביד מיד למפקח אשר על האיזור שבו אירעה התאונה - הודעה בכתב על התאונה באותו טופס, ובצירוף אותם פרטים המובאים בתוספת הראשונה".
ובנוסח המקורי, האנגלי, הפסקה הצריכה לענייננו:ו
Disables such worker, for more than three days,from(B)" earning full wages at the work at which he was employed at
"...the time of such accident
.3טוען פרקליטה המלומד של המערערת כי הדגש בחוק הוא על יכולת ההשתכרות של העובד. משלא נפגעה יכולת זו, והשכר שולם במלואו - אין חובת דיווח למפקח עבודה.
לחיזוק גרסתו מפנה אותנו הפרקליט לעיון בפסקה (ב) לסעיף האמור; בעוד שלגבי עובד נאמר "נטול יכולת להשתכר", הרי לגבי אגודה שיתופית נאמר "נטול יכולת... מלבצע את המלאכה". ואם באלה לא די, כך הפרקליט, אף בטופס ההודעה, המצוי בתוספת הראשונה לפקודה, מצויה הבחנה דומה.
מוסיף בא-כוח המערערת וטוען כי חוק פלילי יש לפרש פירוש מצמצם, וכל מקרה של ספק פועל לטובת הנאשם; לחיזוק טענתו זו הביא שורה ארוכה של אסמכתאות.
באת-כוח המדינה תמכה בפסק-הדין שבערעור, ומטעמיו.
.4אין צורך להיעזר באסמכתאות השונות שהובאו לפנינו כדי להגיע למסקנה כי באחת צודקת המערערת - והיא כי כל ספק פועל לטובת הנאשם.
אך הכלל כי יש ליתן לחוק פלילי פירוש מצמצם אינו כה רחב כפי שהציגה אותו המערערת.
"הכלל של פירוש מצמצם בדיני עונשין חל רק מקום שקיימים שני פירושים סבירים, אולם הכלל הבסיסי הוא, שנורמה פלילית, כמו כל
נורמה אחרת, אין לפרש לא על דרך הצמצום ולא על דרך ההרחבה, אלא בדרך שתקיים את כוונתושל המחוקק" (השופטת (כתוארה אז) בן פורת בע"פ 288/81[1], בע' 624).
בבואנו לפרש את החוק, אל לנו לשכוח כי "החוק הוא מכשיר לשם ביצועה של מטרה תחיקתית, ולכן הוא צריך פרשנות לפי המטרה הגלומה בו" (השופט (כתוארו אז) זוסמן בע"א 481/73[2], בע' 516), ולכן גם בחוק פלילי "ראוי לו לשופט, בבואו לפרש את החוק, לשאול את עצמו:נ חוק זה איזו תכלית נורמטיבית חברתית הוא מבקש להשיג" (השופט ד. לוין בע"פ 71/83[3], בע' 770).
בעניין זה ראה גם ברק [10]:ב פרשנות ושפיטה:ו יסודות לתורת פרשנות ישראלית, עיוני משפט י', 467; וכן ברק [11]:נ כוונת המחוקק:ב מציאות או דמיון ? הפרקליט לו, .165
.5ומהי "מטרת המחוקק" בפקודה ? -
מטרתו לאפשר למפקחי העבודה, הפועלים (כיום) מכוח חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954, לקבל בהקדם האפשרי מידע על כל מחלת מקצוע וכל תאונה, (למעט תאונות קלות שגרמו לאי-יכולת לעבוד פחות משלושה ימים). במקרה של מחלה - על מנת לאתר את סיבותיה ולמנוע את התפשטותה. במקרה של תאונה
- על מנת לחקור את נסיבותיה, ולהעמיד לדין את האחראי על המחדל שגרם לה, אם אכן היה כאן מחדל ועבירה על חוק העונשין, פקודת הבטיחות בעבודה או כל חוק רלבנטי אחר, להדריך את הנוגעים בדבר ולהוציא צווים מתאימים, שימנעו את המשך העבודה במתקן שבו נגרמה התאונה, עד שיתוקנו הליקויים (ראה, למשל, סעיף 6לחוק ארגון הפיקוח על העבודה).
.6אין ללמוד מהפקודה שכל, או עיקר, מטרתה לדאוג להכנסתו של העובד, ואין ללמוד מהשוני במינוח בין עובדים לבין חברי אגודה שיתופית דבר. יודגש, כי ההודעה בדבר חברי אגודות מתייחסת לחבר אגודה... "שאינו עובד תמורת שכר". השוני נובע מכך שחבר אגודה שיתופית אינו "עובד" (דב"ע לד/60- 3[4], בע' 14; ע"א 431/72[5], בע' 73), ושכרו (של מי שאינו מקבל "שכר"), משתלם, כמקובל באגודות, ברוב המקרים, בסכום שווה לכל חבר.
פירושו של בא-כוח המערערת לסעיף 3לפקודה אינו סביר. מה הגיון יש בחובת הודעה על תאונה שאירעה ל"עובד", רק אם אינו משתכר בעטיה הלכה למעשה, בעוד לגבי חבר אגודה תחול החובה רק אם אינו עובד הלכה למעשה ? .7"אין בחוק הישראלי הגדרה כללית של 'שכר עבודה', ולמעשה אין להניח כי ניתן להגדיר שכר עבודה בהגדרה אחת, שתהיה יפה לכל המטרות" (דב"ע לב/21- 3[6], בע' 10), ואכן אנו מוצאים בפסיקה התייחסות שונה למונח, הכל לפי "המטרה החקיקתית".
כך, למשל אנו מוצאים את ההגדרה הגורפת ביותר:ו
"שכר עבודה במשמעות הרחבה הוא כל תמורה בכסף או בשווה כסף
שעובד מקבל ממעבידו תמורת חבותו מהיחסים החוזיים - ביניהם, להבדיל מתשלומים עקיפים שאינם לידי העובד והם בגדר "יציאות עבודה" labour cost- אך לא שכר עבודה (דב"ע לז/131- 3[7], בע' 312; דב"ע לב/21- 3[6], הנ"ל בע' 10). מכאן, שתשלום מאת מעביד לעובדו בעד ימי חג, ימי שבת, חופשה, ימי כוננות, ימי גשם, וכיוצא באלה מצבים שבהם אין העובד "עובד ממש", הם בגדר "שכר עבודה", ובענפי עבודה מסוימים, שם נהוג להבטיח מינימום של ימי עבודה לחודש, כגון נמלים - אף התשלום בעד הימים שבגדר אותו "מינימום" הוא שכר עבודה, אם כי לא עבדו בהם משום שלא היתה "עבודה"" (דב"ע לח/ 146- 0[8], בע' 275).
ובמקום אחר - הבחנה בין "שכר עבודה" וזכות נלווית:נ
"זכות נלווית במערכת זכויות העובד כלפי מעבידו, ניתן להגדיר כזכות לכסף או לשווה כסף, כך שהיא משתקפת ביציאת העבודה - labour ,Costאשר לעובד ממעבידו, במישרין או בעקיפין, הקשורה בעבודתו, אך אינה בגדר שכר עבודה במובן הצר של המלה, היינו - תמור בעד עבודה שנעשתה. תרצה תאמר, כי זכות נלווית היא בגדר "תגמולים נוספים, יהיו אשר יהיו, המשתלמים במישרין או בעקיפין, במזומן או בעין, על ידי המעביד לעובד, והבאים מהיות העובד מועבד", במשמעות של הדיבור emoluments- any additionalבאמנת העבודה הבינלאומית בדבר שכר שווה משנת 1951" (דב"ע לו/131- 3[7] הנ"ל בע' 312) (ההדגשות במקור) ולבסוף נאזכר את ההגדרה המבחינה בין "שכר עבודה" ו"תנאים סוציאליים".
"שכר עבודה הוא התמורה בעד העבודה, והוא משתלם, עת יחידת זמן היא הבסיס לתשלום - בעד הזמן שבו העובד עבד או העמיד עצמו לרשות העבודה, להוסיף פרקי זמן שבהם לא עבד ולא העמיד עצמו לרשות העבודה, אך על-פי חוק, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג, משתלם בעדם השכר. תשלום שכר עבודה בעד זמן-שהעובד לא עבד ולא העמיד עצמו לרשות העבודה הוא מתחום "התנאים הסוציאליים" (דב"ע לג/3-1
[9], בע' 10).
לענייננו - יפה ההגדרה שבדב"ע לג/3- 1[9] הנ"ל, כך שהתשלום אותו קיבלו העובדים אחדי פציעתם מכוח ההסכם, היה תשלום בעד זמן שהעובד לא עבד, ולכן הוא מתחום "התנאים הסוציאליים".
.8אין גם להעלות על הדעת שהמחוקק, לעניין חובת ההודעה על תאונה או מחלה, ביקש להבחין בין אלה שלהם תנאים סוציאליים מקיפים, הכוללים תשלום מלא עבור ימי אי-כושר לעבודה בגלל תאונה, לבין עמיתיהם במקומות אחרים הזכאים רק לדמי
פגיעה מכוח הפרק השלישי לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח- 1968(להלן - חוק הביטוח הלאומי), או לתשלום מכח פקודת הפיצויים לעובדים, שהיתה בתוקף שעה שחוקקה פקודת התאונות ומחלות משלוח היד.
.9העולה מהאמור הוא כי חובת ההודעה מכוח הפקודה היא שעה שהעובד הוא "נטול יכולת" פיזית לעבוד ולקבל שכד עבודה, במשמעות הצרה של המושג, ויהא התשלום אשר יקבל בגין אותם ימים אשר יהא - שכר מלא ממעבידו מכוח הסכם עבודה (בין אם המעביד הוא "מעביד מאושר" כמשמעות הדיבור בסעיף 162לחוק הביטוח הלאומי ובין אם לאו), או דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי שעה שהמעביד משלים, מכוח הסכם או מרצונו, את ההפרש.

כל פירוש אחר יביא לכך שמעביד, הרוצה להתחמק מידו הארוכה של מנגנון הפיקוח על העבודה, ולמנוע מעצמו עמידה בדין בגין התאונה, ישלם לעובד הנפגע שכר מלא, ובכך יחסוך מעצמו לא רק את אי-הנעימות של עמידה בפלילים, אלא גם את עלות הקנס והשיפורים שעליו להכניס במכונות או בכלי העבודה, והעובד הנפגע יתקשה להוכיח את תביעתו בתביעת נזיקין נגד מעבידו. נוסף על כל אלה, העובדים בחצריו של המעביד ימשיכו להיות חשופים לתאונות דומות.
.10מכל האמור עולה כי הערעור נדחה, בעיקר מטעמיו של בית-הדין האזורי.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת עבודה טפסן

  2. תאונת עבודה במחסן

  3. תאונת עבודה במפעל

  4. תאונת עבודה מתנדב

  5. תאונת עבודה פיצוץ

  6. תאונת עבודה במאפיה

  7. תאונת עבודה בחו''ל

  8. תאונת עבודה - את מי תובעים

  9. דיכאון כתאונת עבודה

  10. תאונת עבודה של שוחט

  11. תאונת עבודה עם מכבש

  12. תאונת עבודה עם אקדח מסמרים

  13. אדם אשר נפטר בתאונת עבודה

  14. קטיעת אצבעות תאונת עבודה

  15. תאונת עבודה עם מנוף

  16. תאונת עבודה עם פטיש

  17. תאונת עבודה עם סכין

  18. תאונת עבודה של סייעת

  19. תאונת עבודה של חקלאי

  20. תאונת עבודה קרע בכתף

  21. תאונת עבודה התחשמלות

  22. תאונת עבודה בגן חיות

  23. תאונת עבודה בבית ספר

  24. תאונת עבודה עם עגורן

  25. תאונת עבודה עם מקדחה

  26. תאונת עבודה של מלצרית

  27. גב תפוס - תאונת עבודה

  28. חתך באצבע תאונת עבודה

  29. תאונת עבודה בטיול שנתי

  30. קריסת עץ - תאונת עבודה

  31. תאונת סקי כתאונת עבודה

  32. תאונת עבודה פגיעה בכתף

  33. נגיחת שור - תאונת עבודה

  34. תאונת עבודה בקונדיטוריה

  35. פגיעה במרפק תאונת עבודה

  36. עובדת משק - תאונת עבודה

  37. ? תאונת עבודה חשמלאי - פיצויים

  38. קוצר נשימה כתאונת עבודה

  39. משיכת כבל - תאונת עבודה

  40. תאונת עבודה בעסק משפחתי

  41. תאונת עבודה טכנאי מזגנים

  42. פגיעה נפשית כתאונת עבודה

  43. אצבעות נחתכו בתאונת עבודה

  44. מה עושים במקרה של תאונת עבודה

  45. הרמת משקל כבד תאונת עבודה

  46. פיצוי על שתי תאונות עבודה

  47. תאונת עבודה כוויה ממי חמצן

  48. שכר לא מדווח - תאונת עבודה

  49. תאונת עבודה עובד נמל אשדוד

  50. השחזת מרצפות - תאונת עבודה

  51. המשך עבודה לאחר תאונת עבודה

  52. תאונת עבודה של פועל מהשטחים

  53. ויכוח עם לקוח - תאונת עבודה

  54. חובת דיווח של המעביד על תאונת עבודה

  55. איחור בהודעה על תאונת עבודה

  56. תאונת עבודה של עובדת ניקיון

  57. תאונת עבודה בזמן תורנות לילה

  58. תאונת עבודה עם מסור - תביעת פיצויים

  59. הגדרת ''מעון'' - תאונת עבודה

  60. החמרת מום מולד - תאונת עבודה

  61. ניקוי מכונה פגיעה ביד - תאונת בעבודה

  62. מכה בראש משולחן - תאונת עבודה

  63. תאונת עבודה בזמן נסיעה על טנק

  64. ? תאונה בעבודה פריקת כתף – כמה פיצויים

  65. כניסת גוף זר בעין - תאונת עבודה

  66. תאונת עבודה פועל בניין - תביעת פיצויים

  67. מימון חמי מרפא לנפגע תאונת עבודה

  68. תאונת עבודה של רב בדרך לבית הכנסת

  69. התעוורות בעין אחת עקב תאונת עבודה

  70. תאונת עבודה של (פיקולו) מלצר זוטר

  71. ערעור על גובה הפיצוי בתאונת עבודה

  72. קטיעת אצבעות בתאונת עבודה עם מכונה

  73. תאונת עבודה במהלך עבודות צביעה בגובה

  74. פיצויים בגין פגיעה על ידי מחפר - תאונת עבודה

  75. תאונת עבודה ללא גורם חיצוני הנראה לעין

  76. תאונת עבודה בדרך מהעבודה - עצירה לאכול

  77. פיקוח על עובד חסר ניסיון - תאונת עבודה

  78. הפסקה וסטיה מהדרך המקובלת - תאונת עבודה

  79. טופס תביעה תאונת עבודה ללא חתימת המעביד

  80. ערעור מצד המעסיק על פיצויים בתאונת עבודה

  81. חשיבות גרסה ראשונית בבית חולים - תאונת עבודה

  82. תאונת עבודה - טענת עובד שלא קיבל הדרכה מהמעביד

  83. תביעה של טכנאי נגד בזק של טכנאי נגד בזק – תאונת עבודה

  84. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון