קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אישור פשרה בתביעה ייצוגית נגד סלקום: 1.        התובע הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד הנתבעת (להלן: "סלקום"). הטענה שהועלתה בבקשה ובתובענה היא כי קיימת הטעייה של כ-700,000 מלקוחות סלקום, אשר התקשרו עמה בהסכם לגבי תוכנית "סלקום ביזנס SOHO" בתת מסלול "יעדים" (להלן: "התוכנית"). תוכנית זו כללה הטבה של שיחות חינם לשישה יעדים נבחרים (להלן: "היעדים הנבחרים"). ההטעיה מתייחסת לביצוע שיחות השבה שביצעו הלקוחות בתוכנית זו מהמשיבון הסלולארי ליעדים הנבחרים: בפועל גבתה סלקום תעריף שיחה רגילה בגין שיחת השבה לאחד היעדים הנבחרים. במילים אחרות: כאשר התקשר הלקוח לאחד מששת היעדים הנבחרים ביוזמתו הוא לא חויב בזמן אוויר, במסגרת התוכנית; אך כאשר הלקוח השיב לשיחה שנתקבלה במשיבון מאחד מיעדים אלו, מבלי להתנתק מן המשיבון, הוא חוייב בזמן אוויר. עילת התביעה היא הטעייה לפי סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981. כך גם נטען כי סלקום הפרה את ההסכם עם הלקוחות ונהגה שלא בדרך מקובלת ובתום לב, ובכך התעשרה שלא כדין על חשבון הלקוחות. הקבוצה התובעת הוגדרה ככוללת את הלקוחות שהצטרפו לתוכנית הנ"ל, ואשר ביצעו שיחות טלפון למטרות אישיות, ביתיות או משפחתיות (לאור הגדרת "צרכן" בחוק הגנת הצרכן). הסעד המבוקש הוא השבת הסכומים שנגבו ביתר, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה. 2. בתשובתה לבקשה לאישור התובענה הסבירה סלקום כי כאשר מנוי עושה שימוש בשירות השבת שיחה באמצעות המשיבון - מערכת המשיבון איננה מתנתקת, אלא נוצרת שיחה עם משאיר ההודעה, המתבצעת באמצעות מערכת זו. התקשרות של לקוח למשיבון מחוייבת בזמן אוויר. סלקום טענה כי הלקוחות בתוכנית חוייבו רק בגין זמן אוויר הנובע מן השיחה שביצעו למערכת המשיבון; הם לא חוייבו בזמן אוויר בגין השיחה ליעד הנבחר. סלקום הדגישה כי על פי התוכנית שיחה למשיבון איננה יכולה להיחשב כאחד מששת היעדים הנבחרים הפטורים מתשלום, ובהסכם ההצטרפות לתוכנית נאמר שלקוחות יחוייבו בגין שירותי השבת שיחה בהתאם לעלות זמן אוויר הנגבית בגין שיחה למשיבון. לכן אין לומר שהלקוחות הוטעו על ידי סלקום. כך גם העלתה סלקום טענות שונות לגבי התקיימות התנאים לאישור תובענה ייצוגית. 3.        בדיון המקדמי שהתקיים ביום 31.10.05 בבקשת האישור העלה בית המשפט את הקושי הנובע מטענותיה של סלקום. לו היו הלקוחות יודעים שביצוע שיחת השבה לאחד מהיעדים הנבחרים תחוייב בתשלום, היו הם מתנתקים מהמשיבון ומחייגים לאותו יעד שלא דרך המשיבון. אך לא הוסבר להם בצורה ברורה שחיוג לאחד היעדים הנבחרים דרך המשיבון יחוייב בתשלום. בעקבות כך ביקשו הצדדים להידבר ביניהם. ביום 27.03.06 ביקשו הצדדים שבית המשפט יאשר לתובע להסתלק מן התובענה, ואילו סלקום תפרסם הודעת הבהרה ללקוחות ותשלם גמול לתובע המייצג. הצעה זו נדחתה על ידי בית המשפט, משום שלא כללה פיצוי לקבוצה. בעקבות כך ביקשו הצדדים לקבוע את הבקשה לשמיעה. אולם הצדדים המשיכו לנהל ביניהם מגעים לקראת הסדר פשרה. 4. בדיון שהתקיים ביום 10.05.07 הודיעה סלקום כי מדובר בקבוצה קטנה ובסכומי החזר קטנים בסך של כ-50,000-60,000 ₪, ועל כן אין טעם מבחינתה לנהל את התביעה. היא הודיעה כי היא שוקלת להחזיר את הסכום שנטען כי נגבה ביתר ללקוחות ולפצות את התובע המייצג, אשר יסתלק מן התובענה לפי סעיף 16 לחוק. הואיל והתעוררה השאלה האם מדובר בהסתלקות לפי סעיף 16 לחוק, או בהסדר פשרה שחל עליו סעיף 18 לחוק, ביקשתי את תגובת היועץ המשפטי לממשלה בנושא זה. אולם בסופו של דבר נראה שהצדדים הבינו כי מדובר בהסדר פשרה, ולפיכך הגישו לבית המשפט הסדר שכזה. 5. הסדר הפשרה הראשון הוגש לבית המשפט ביום 11.09.08, ובית המשפט העיר הערות לגביו בדיון שהתקיים ביום 23.10.08, לאחר שהתקבלו הסברים מהצדדים. בעקבות כך הוגש הסדר פשרה מתוקן, בהתאם להערות בית המשפט, וניתן ביום 13.11.08 אישור עקרוני להסדר הפשרה. הוריתי לצדדים לפעול על פי הפרוצדורה הקבועה בסעיפים 18 ו-25 לחוק תובענות יצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק"), בכל הנוגע לאישור הסדר הפשרה, לאחר שלא מצאתי טעם לדחות את ההסדר על הסף. בהתאם לכך פורסמו הודעות בעיתונים הכוללים את פרטי הסדר הפשרה. 6. על פי הסכם הפשרה המתוקן שהוגש ביום 09.11.08, התחייבה סלקום, מבלי להודות בטענות התובע, כי התביעה הייצוגית תאושר, וכי החל ביום 01.12.08 יובהר ללקוחות בהודעה שתצורף לדף החשבון, באתר האינטרט של סלקום ובכל נוסחי ההסכמים החדשים הנוגעים לשירות יעדים נבחרים, כי שיחות השבה ליעדים אלו מחוייבות בזמן אוויר סלקום בגין ביצוע שיחה למשיבון הסלולארי. כמו כן התחייבה סלקום לפיצוי כספי של חברי הקבוצה התובעת, קרי: כל מנויי סלקום שרכשו שירות יעדים וביצעו שיחות השבה ליעדים נבחרים בתקופה שמיום 01.01.02 ועד 30.04.08. סכום הפיצוי הכספי יינתן כזיכוי בחשבון למי שהם עדיין לקוחות סלקום, או באמצעות כרטיס אשראי או חשבון בנק למי שאיננו עוד לקוח. לגבי מי שהיו לקוחות סלקום, ואין דרך להחזיר להם את הפיצוי הכספי באחת הדרכים דלעיל, נקבע בהסכם כי סכום הפיצוי המגיע לקבוצת לקוחות זו ישולם על ידי סלקום כתרומה בהתאם לתוכנית שתוגש לאישור בית המשפט. סכום הפיצוי הכספי נקבע לפי מנגנון מורכב למדי שפורט בסעיף 3.6 להסכם, והוא מבוסס על סכום המתקבל ממכפלת דקות השבה ליעדים נבחרים לשנה פלונית לגבי לקוח מסוים בהפרש הממוצע השנתי באותה שנה, והכל כמוגדר בסעיף 3.6 להסכם. סכום הפיצוי המשוער לכל הקבוצה התובעת הוא כ-700,000 ₪ כמו כן נקבע בהסכם הפשרה גמול לתובע המייצג בסך 20,000 ₪, ושכר טרחה לבא כוחו בסך 60,000 ₪ בתוספת מע"מ. 7. בעקבות פרסום ההודעה על האישור העקרוני של הסדר הפשרה, הוגשה תגובה של היועץ המשפטי לממשלה, ובקשה להורות על מינוי בודק לפי סעיף 19(ב) לחוק לצורך בחינת הסדר הפשרה. היועץ המשפטי לממשלה העלה בעיות שונות העולות למקרא הסדר הפשרה, כמו תקופת הפיצוי, גובה הפיצוי ללקוח ולקבוצה כולה וחברי הקבוצה הזכאים לפיצוי. היועץ המשפטי לממשלה סבר כי יש צורך בבדיקת מסד הנתונים העומד בבסיס ההסדר המוצע, ואשר יקבע מה שיעור הנזק לקבוצה ואיך ניתן להבטיח שהפיצוי יגיע לחברי הקבוצה. עמדה זו התקבלה על דעתי, וביום 02.06.09 הוריתי על מינויו של רו"ח אהוד רצבי כבודק מטעם בית המשפט (להלן: "הבודק"). המשימה שהוטלה עליו היא לבחון את יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה, ולאמת את הנתונים העומדים בבסיסו, לאחר שמיעת הצדדים וקבלת המסמכים הדרושים. 8. ביום 28.04.10 הוגשה לבית המשפט חוות דעתו של הבודק הנכבד (העתקה המלא שמור בכספת בית המשפט משום שהוא כולל נתונים סודיים של הנתבעת, והעתק מתומצת מצוי בתיק בית המשפט). הצדדים הביעו תמיכה במסקנות הבודק בחוות דעתו, וביקשו לאשר את הסדר הפשרה. היועץ המשפטי לממשלה השאיר את העניין להכרעת בית המשפט, אך ביקש שההסדר יאושר רק בכפוף לעדכון הערות הבודק, לרבות הצמדת הסכום המושב לחברי הקבוצה. חוות דעתו של הבודק הנכבד, רו"ח אהוד רצבי, מעמיקה ומפורטת. אפרט את מסקנות הבודק, שכן הן יהוו חלק בלתי נפרד מהסדר הפשרה שיאושר, שהרי הצדדים לא חלקו על ממצאי הבודק ומסקנותיו. להלן מסקנות הבודק, שהן חלק מהסדר הפשרה: א. התקופה שבה נגרם ללקוחות סלקום הנזק הנטען בכתב התביעה היא מהרבעון האחרון של שנת 1998 ועד יום 01.12.08. עם זאת, הבודק מצא כי הגבלת תקופת הפיצוי בהסדר הפשרה לתקופה שמיום 01.01.02 סבירה, משום שקיים קושי לשלוף נתונים ממערכת המיחשוב של סלקום לגבי התקופה שקדמה למועד זה, באופן שקיים חשש שפיצוי הלקוחות בגין התקופה שקדמה ליום 01.01.02 תביא לפיצוי בעודף. סכום הנזק בשנים 1998-2001 הינו לכל היותר כ-100,000 ₪ (כולל ריבית והצמדה). ב. סכום הפיצוי הכולל לחברי הקבוצה, כולל הפרשי הצמדה וריבית, הינו כ-810,000 ₪ (ולא 700,000 ₪ כי שצוין בהסכם הפשרה). ג. מספר חברי הקבוצה התובעת בעבר ובהווה הינו כ-113,400 לקוחות סלקום, שמתוכם 84% הינם לקוחות מזוהים אשר יזכו להשבה מלאה בגין הנזק נשוא התביעה, בהתאם להסדר הפשרה. אין לסלקום מידע לגבי כ-16% מהתובעים שאינם עוד לקוחותיה. הבודק מציין כי כ-87% מהלקוחות ניזוקו בסכומים הנאמדים בשקלים בודדים, ועל כן אין הצדקה כלכלית לחייב את סלקום לנסות ולאתר אותם לקוחות בלתי מזוהים. לכן מצא הבודק כי מוצדק וסביר לחייב את סלקום בתרומה בסך של 133,000 ₪ כתחליף לפיצוי קבוצה בלתי מזוהה זו. ד. מנגנון הפיצוי שנקבע (הכוונה לנוסחת הפיצוי) משקף פשרה סבירה בנסיבות המקרה, למרות שחלק מחברי הקבוצה יפוצו ביתר וחלקם בחסר (סלקום הסבירה כי הנוסחה שבנויה על ממוצע נועדה למנוע עבודה תפעולית עצומה, כאשר סכום הנזק מתבטא בשקלים בודדים בדרך כלל). ה. הבודק מציע להטיל את עבודת פיקוח ויישום ההסדר על מבקר הפנים של סלקום, אשר יגיש דוח מסכם בסיום התהליך של פיצוי הקבוצה. 9. לאור כל האמור לעיל, ועל סמך חוות דעת הבודק, הגעתי לכלל מסקנה שיש מקום לאשר את הסדר הפשרה, בכפוף להערות הבודק ובהתאם להערות אלה שיהוו חלק מהסדר הפשרה שיחייב את הצדדים. פיצוי מלא ל-84% מחברי הקבוצה הינו בהחלט תוצאה ראויה לתובענה ייצוגית, כאשר הפיצוי ליתר חברי הקבוצה יינתן כתרומה לטובת הציבור. באי כוח הצדדים יגישו לבית המשפט תוכנית לחלוקת התרומה בסך 133,000 ₪ למטרות ציבור, לאחר שיעבירו תוכנית זו לעיון ב"כ היועץ המשפטי לממשלה והוא יאשר אותה. התוכנית תוגש לבית המשפט תוך 90 יום. 10. חשוב לציין כי דרישת היועמ"ש למינוי בודק הוכחה כמוצדקת לחלוטין. הצדדים שניהם נטו להסכים בשלב קודם להסתלקות מן התביעה, שאותה מבקשים עכשיו לאשר, תמורת תשלום גמול לתובע ולבא-כוחו. בא-כוחה של סלקום אמר בעת הדיון בבית המשפט כי מדובר בקבוצה קטנה של לקוחות, ובסכומי החזר קטנים בסביבות 50,000-60,000 ₪. סכום הפיצוי לקבוצה עלה ל-700,000 ₪ בהסדר הפשרה המוצע, ולפי חוות דעת הבודק מסתבר שמדובר בסכום גדול יותר (810,000 ₪). כך גם מסתבר מדוח הבודק כי "הקבוצה הקטנה" של לקוחות סלקום שהם חברי הקבוצה מונה 113,400 לקוחות. מסתבר, אפוא, שנדרש בודק כדי לאמת נתונים הדרושים לבית המשפט לצורך אישור הסדר הפשרה, גם אם בסופו של דבר הבודק הגיע למסקנה שההסדר המוצע סביר וראוי. יש לשבח את הבודק, רו"ח אהוד רצבי, על עבודתו היסודית ועל חוות דעתו הבהירה. 11. לא הוגשו התנגדויות להסכם הפשרה מטעם מי מחברי הקבוצה התובעת. כמו כן לא הודיע איש מחברי הקבוצה על רצונו לצאת מהקבוצה עליה יחול ההסדר. כאמור לעיל, הסדר הפשרה נראה לבית המשפט הוגן וסביר, כולל הגמול לתובע המייצג ולבא כוחו. לכן אין סיבה שלא לאשר את ההסכם.         פורסמו הודעות לציבור בהתאם להחלטת בית המשפט; נמסרו הודעות כנדרש ליועמ"ש ולמנהל בתי המשפט; לא הוגשה הודעה על רצון להימנע מלהיכלל בקבוצה התובעת. לאור כל אלו הושלמו כל ההליכים הדרושים לצורך אישור הסדר הפשרה לפי סעיפים 18 ו-19 לחוק. 12.        אני מורה על פרסום הודעה לפי סעיף 25(4) לחוק, בהתאם לנוסח שיובא לאישורי בתוך 14 יום מהיום. הפרסום יהיה בעיתונים בהם פורסם האישור העקרוני של ההסדר, ויכלול את הפרטים המפורטים בסעיף 25(א)(ד) לחוק, תוך ציון עילות התביעה, השאלות המהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, הסעד שנקבע ושיקולי בית המשפט בעניין אישור ההסדר. כמו כן יצויין כי לא הוגשו התנגדויות, תגובות או הודעות הימנעות, למעט דרישת היועמ"ש למינוי בודק, וכן יפורטו תמצית מסקנות הבודק. 13.       לאור כל האמור לעיל אני מאשר את הסדר הפשרה ונותן לו תוקף של פסק דין. 14. מבקר הפנים של סלקום יגיש לבית המשפט דו"ח המאשר את ביצוע ויישום הסדר הפשרה בהתאם לאמור לעיל, תוך 30 יום ממועד סיום יישומו. סלקוםסלולר (תביעות)תביעה ייצוגיתפשרה