בית המשפט ציין כי מסתבר כי נציגת הנתבעת הוליכה שולל את התובעת וכל זאת תוך שיווק אגרסיבי של המוצר שנרכש. ו עפ"י סעיף 14 לחוק הגנת הצרכן, בעסקת רוכלות רשאי צרכן לבטל את הסכם המכירה עד 14 יום מיום מסירת הממכר. סעיף זה כותרתו "עסקה ברוכלות" והוא נכנס לתוקף בשנת 1998, כאשר העיסקה הנדונה נערכה במאי 99' כך שהוא חל על העיסקה לפחות באשר למועדים. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול עסקה בשיטת מכירה אגרסיבית: ביום 5.5.99 נחתם הסכם בין נתבעת 1 (להלן: "קירבי") לתובעת - לגבי רכישת מערכת שאיבה תמורת הסך של 6,980 ₪ בתנאי תשלום של 200 ₪ לחודש. (ראה הסכם הרכישה שצורף לכתב התביעה). לטענת התובעת בעקבות הטרדות טלפוניות חוזרות ונשנות מטעם קירבי באמצעות סוכנת - הזמינה התובעת את נציגת קירבי להדגמה לביתה. התובעת היתה להוטה לרכישת מערכת השאיבה, אך חששה מתגובת בעלה שהתנגד לכך. לטענת התובעת הרגיעה אותה נציגת קירבי שאם אמנם הבעל יתנגד לרכישה היא תוכל לבטלה. כעבור מספר שעות כשהגיע הבעל לבית התקשר לקירבי ע"מ לבטל את העיסקה. לטענת קירבי לאחר הדגמת מערכת השאיבה לבקשת התובעת היתה התובעת מעוניינת לרכוש את מערכת השאיבה, אך לא על כל חלקיה ועל כן פורקה המערכת לדרישת התובעת. עוד טוענת קירבי כי השיחה שנעשתה באותו יום לביטול הרכישה כטענת התובעת, לא היתה לקירבי אלא למחלקת השרות להזמנת הדרכה נוספת. בנוסף טוענת קירבי כי קיבלה את מכתב הביטול רק ביום 16.5.99, ואין כל סיבה לביטול העיסקה. האמנתי לטענות התובעת. אין לי ספק שהתובעת רצתה בכל מאודה את מערכת השאיבה, והפניות החוזרות ונשנות של נציגת קירבי רק דרבנו אותה לחתום על הסכם הרכישה. יחד עם זאת, ביקשה התובעת לקבל את הסכמת בעלה, והתנתה את ההסכם בהסכמת בעלה. התובעת בעדותה הצליחה לשכנע אותי כי ביקשה מנציגת קירבי להשאיר את המסמכים עד שבעלה יבוא בערב ולאחר הסכמתו תחתום עליהם, אך הנציגה, בכשרונה כי רב, הצליחה להוציא מהתובעת את החתימה על ההסכם תוך הבטחה שלא תהיה בעיה אם הבעל לא יסכים, ואז יקבלו חזרה את המכשיר, והחוזה יבוטל. מסתבר כי נציגת קירבי הוליכה שולל את התובעת וכל זאת תוך שיווק אגרסיבי של מוצרי קירבי. הבעל, משחזר לביתו ונוכח לדעת שאשתו חתמה על ההסכם, תוך שעתיים התקשר על מנת לבטל את ההסכם. הוכחה לכך ניתן למצוא בפרוט פלט מחשב שצורף לכתב התביעה. מנכ"ל קירבי טוען כי שיחת הטלפון באותו יום לא היתה לביטול העיסקה אלא "למחלקת השירות לתאום ההדרכה". טענה זו מקוממת, שכן על גבי המסמכים שהומצאו לתובעת כמו הקבלה והסכם הרכישה מופיע מספר טלפון 9472525-08, שהוא מספר הטלפון אליו התקשר הבעל עוד באותו יום, והוא זה שמופיע בפלט המחשב. שיחה נוספת נעשתה לאותו מספר טלפון גם ביום 10.5. למעשה זה מספר הטלפון הידוע לקונה ואליו צלצל הבעל על מנת לבטל את העיסקה. בנסיבותיו של תיק זה לנוכח טענות התובעת היתה ציפיה הגיונית ומתבקשת כי קירבי תביא לעדות הנציגה שלגביה נטען שהסכימה לחוזה על תנאי. משלא הביאה קירבי את הנציגה המנעות זו יש לזקוף לחובת קירבי, שכן הנחה היא שאילו הובאה הנציגה עדותה היתה פועלת לרעת קירבי. (ראה לענין זה ע"א 27/91 קבלו שמעון נ' שמעון עבודות מתכת בע"מ פס"ד מ"ט (I) 450 והציטוטים שם). מנכ"ל קירבי, שהעיד בדיון טען, שהיה מעורב אישית בעיסקה בזמן המכירה שכן הנציגה התקשרה עמו לקבל אישור לפרק את המערכת ולשנות את תנאי התשלום, וכן שלא נדרש להביא את הנציגה. טענות אלה אינן יכולות להועיל לקירבי, שכן כאשר טענה התובעת כבר בכתב התביעה לגבי חוזה על תנאי, על קירבי היה לנסות להזים טענה זו במיוחד ע"י הנציגה שניהלה את המו"מ מטעם קירבי. משמצאתי, כאמור, שנחתם חוזה על תנאי עפ"י סעיף 27 (ב) לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973, הרי משלא ניתנה הסכמת הבעל לרכישה, שזהו התנאי, התובעת היתה רשאית לבטלו, ועל קירבי היה לבטלו על פי דרישת התובעים. אך נראה כי קירבי בשיווק האגרסיבי ביקשה להשאיר בכל מחיר את המוצר בידי התובעת למרות הודעת הבעל עוד ביום הרכישה כשהתקשר להודיע על הביטול או עפ"י מכתב מיום 16.5.99 - דהיינו כ- 11 יום לאחר החתימה על ההסכם. עד כה התייחסתי לזכות התובעת לבטל את ההסכם עפ"י חוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973. אך גם עפ"י חוק הגנת הצרכן פעלה הנתבעת שלא כדין. עפ"י סעיף 14 לחוק הגנת הצרכן, בעסקת רוכלות רשאי צרכן לבטל את הסכם המכירה עד 14 יום מיום מסירת הממכר. סעיף זה כותרתו "עסקה ברוכלות" והוא נכנס לתוקף בשנת 1998, כאשר העיסקה הנדונה נערכה במאי 99' כך שהוא חל על העיסקה לפחות באשר למועדים. סעיף 8 לחוק הנ"ל מפרש את המילה רוכלות - "הצעת עיסקה לצרכן מאת עוסק שבא שלא לפי הזמנה למקום מגוריו, ......". קירבי מנסה להבנות על כך שהגיעו למקום מגוריה של התובעת עפ"י הזמנה טלפונית ע"י התובעת. סעיף הרוכלות בחוק הנ"ל נועד להגן מפני מעשי מרמה והטעיה, ומבקש "למנוע מהקונה התמים מליפול ברשתם של האנשים שמבקשים להוליכו שולל. הכוונה היא להגן על הצרכן מקניית מצרכים שאינו זקוק להם......" (רע"א 2512/90 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ נ' תופיני סער פס"ד מ"ה (4) 405 ) (להלן: "סופרגז"). החוק הוחק לאחר שאנשים תמימים נפלו ברשתם של סוכנים אגרסיביים שלמעשה תוך לחץ גרמו לקונים לאבד את שיקול הדעת ורכשו מוצרים, שלא היו נחוצים להם, או שלא התכוונו לכך, או כאשר לא היו שלמים עם הרכישות. סוכנים אלה היו מתדפקים על דלתות ומוכרים מרכולתם, אך גם לא אחת התקשרו טלפונית קבעו מועד והגיעו ע"מ למכור מרכולתם. עפ"י הצעת החוק מיום 16.12.96 שעליה חתומה חברת הכנסות נעמי חזן, כוונת המחוקק לביטול העסקאות בעיסקת רוכלות היתה "לאפשר ביטול עסקאות שלא נעשו ביוזמת הצרכן או ביוזמת העוסק" (עמ' 88). המקרה שלפנינו הוא מקרה קלאסי לעיסקת רוכלות "מתקדמת" - דהיינו שהרוכל לא בא ודפק על דלת הקונה אלא שהצליח להפעיל עליו לחץ דרך הטלפון. הקונה "נשבר" הזמין את הרוכל לביתו ואז נעשתה העיסקה. לא אחת עדים אנו להסכמה של קונים תמימים שמסכימים לבואם של סוכנים ניידים להציג מרכולתם לביתם וזאת לאחר יצירת קשר טלפוני ו"נדנודים" מצד הסוכנים. במקרה כזה ההזמנה אמנם באה מצד הקונה אך ביוזמת הסוכן שהתקשר לקונה. וכך המקרה שבפנינו. המילים שבפרשנות המילה "רוכלות" - כאמור בסעיף 8 הנ"ל, שמסייג את פירוש הרוכלות "שבא שלא לפי הזמנה" יכול להיות להם רק פירוש אחר הגיוני התואם את מטרת החוק - והוא שהקונה הוא שהתקשר לבקש מהעוסק לבוא לביתו ע"מ לרכוש את המוצר. במצב כזה יש לקונה שיקול דעת, קרוב לוודאי שבדק את המוצר וביקש לרכשו, ומצאו מתאים ונחוץ. כל פרוש אחר מסכל את מטרת המחוקק כפי שצוטט ברע"א 2512/90 הנ"ל (סופרגז). מכל האמור לעיל כאשר גם לפי חוק הגנת הצרכן רשאית היתה התובעת לבטל את העיסקה תוך 14 יום והיא עשתה כן הרי מבוטלת העיסקה. במאמר מוסגר ייאמר שהפיסקה המופיעה בהסכם הרכישה לפיה "העיסקה הנ"ל הינה סופית ואינה ניתנת לביטול" - לא תעזור לקירבי, מכמה טעמים: א. האמנתי לתובעת שאכן הובטח לה שתהיה רשאית לבטל את העיסקה אם בעלה לא יסכים לכך. ב. הפיסקה הינה בניגוד לאמור בחוק הגנת הצרכן הנ"ל. ג. פיסקה זו בהסכם הרכישה מופיעה באותיות קטנות במיוחד ואין לי ספק שהדבר נעשה שלא בתום לב על מנת שלא למשוך תשומת לב הקונה. משבוטלה העיסקה יחזיר כל צד לצד האחר את ששילם או מסר עפ"י העיסקה (ראה סעיף 21 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 וכן סעיף 14 (ב) לחוק הגנת הצרכן). תנאי להחזרת המוצר כנגד החזרת מלוא התשלום הוא שלא חלה הרעה משמעותית במוצר, ובמקרה שחלה הרעה משמעותית במוצר "רשאי הרוכל לנכות ממה שקיבל את הסכום שבו פחת ערכם של הטובין. (ראה סעיף 14 (ב) לחוק הגנת הצרכן). במקרה שבפנינו הוצהר ע"י התובעת שהמוצר מונח בביתה כאבן שאין לה הופכין וללא שימוש. לא שמעתי טענה מפי נציג הנתבעת שלא כך הוא. לנוכח כל האמור לעיל תשיב הנתבעת 1 לתובעים את כל התשלומים ששילמו התובעים בעיסקה הנ"ל דהיינו את סכום הקרן בסך של 6,980 ₪ בצרוף הריבית ששולמה בגין העיסקה כאשר הסכומים הנ"ל צמודים למדד ונושאים ריבית כחוק מיום ביצוע העיסקה 5.5.99. כן תשלם הנתבעת 1 הוצאות לתובעת בסך של -.500 ₪ כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. מערכת השאיבה תוחזר לנתבעת, לאחר החזרת התשלומים כאמור לעיל. התביעה נגד נתבעת 2 נדחית. ביטול עסקה (הגנת הצרכן)