ביטול עסקה לקניית ציוד לבית קפה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול עסקה לקניית ציוד לבית קפה: 1. התובעים הם בני זוג. עפ"י הסכם מיום 5.6.96, המוצג ת/2, (להלן: "ההסכם"), התובעים רכשו מהנתבע ציוד של בית קפה ומסעדה בשם תנובל'ה, אותו ניהל הנתבע ברח' רוגוזין 3/9, באשדוד (להלן: "העסק"). רשימת הציוד שנמכר מפורטת בנפסח א' להסכם, המוצג ת/3 (להלן: "הציוד"). הציוד נמכר תמורת 45,000 דולר + מע"מ. החזקה בעסק נמסרה לתובעים, ביום 13.6.96, עפ"י המוצג נ/1, עוד לפני שהתובעים שילמו לנתבע את מלוא התמורה. שיקים שמסרו התובעים לנתבע, ע"ח יתרת התמורה, לתאריכים 14.7.96 ו- 20.7.96, לא כובדו. העתק מהשיקים במוצג נ/4. 2. ביום 16.9.96 שלח ב"כ התובעים הודעה לנתבע, המוצג ת/6, בה הודיע לו על ביטול ההסכם. בהודעה צויין, כי הנתבע העלים מהתובעים פרטים מהותיים בנוגע לעיסקה, "באשר למצבם הפיזי של הציוד והמלאי", עד כי נאלצו להחליף כמעט את מלוא הציוד. עוד נטען בהודעת הביטול, כי המחיר שנקבע בהסכם היה מופרז ביותר, כשע"פ ההערכה שווי הציוד הוא לא יותר מ- 25,000 דולר. 3. הנתבע לא הסכים לביטול העיסקה. התובעים הגישו תביעה זו, בה מבקשים להצהיר על בטלות ההסכם, בשל הטענות כדלקמן: א. הנתבע הבטיח למכור לתובעים גם מוניטין והתברר לאחר מכן, שהמוניטין לא רשומים בהסכם, תוך ניצול העובדה שהתובעים לא שולטים בשפה העברית, דבר המהווה תרמית ו/או עושק ו/או ניצול מצוקת התובעים. ב. הנתבע הטעה ביודעין את התובעים, כשמכר להם ציוד ומלאי קלוקלים ולא ראויים לשימוש, במחיר מופרז, בבחינת הטעיית התובעים, הטעייה המזכה אותם לבטל את העיסקה. 4. בתוך כך, לאחר שהתובעים סגרו את העסק ולאחר שגם הנתבע הגיש תביעה נגד התובעים על הפרת ההסכם, הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה מכרו התובעים את הציוד לאחר, תמורת 25,000 דולר, המוצג נ/8. עקב התפתחות זו, ביקש ב"כ התובעים להגיש כתב תביעה מתוקן. למרות שניתנה לו רשות לעשות כן, לא הוגש כתב תביעה מתוקן. מטעם התובעים העיד התובע בלבד. מטעם הנתבע העיד הנתבע בלבד. 5. לאחר ששמעתי את העדים ובחנתי את חומר הראיות, אני קובע שאין כל יסוד לתביעה ויש לדחותה מכל וכל. לא רק שהתובעים לא הוכיחו את תביעתם, אלא הוכח מעדות התובע עצמו, בחקירתו הנגדית, שאין לתביעה כל בסיס. די לקרוא את חקירתו הנגדית של התובע, כדי להשתכנע בצורך לדחות את התביעה. ראשית, התובע מאשר שאין כל בסיס לטענה שנמכרו לו מוניטין וכי הוא לא קנה "שום תנובל'ה" (עמ' 14 שורה 19). שנית, התובע מאשר כי היה לו נסיון קודם בארץ, בניהול מסעדה בשם "הפי דייס", במשך 6 חודשים, כך שלא מדובר במי "שצנח" אל עסקי המסעדות ובתי הקפה, בלי לדעת במה מדובר. שלישית, התובע מאשר, כי היה במשא ומתן ארוך וממושך עם הנתבע, לאחר שבדק וראה במשך חודש וחצי לפחות, איך מתנהל העסק ובדק גם אצל מנהלת החשבונות של הנתבע, את כל המסמכים שביקש לראות. רק לאחר בדיקה ארוכה וממושכת, הסכים התובע לרכוש את הציוד, כך שאין כל יסוד לטענה, שהעלימו ממנו עובדות. להיפך, נראה, שהכל היה פתוח ופרוש לפניו. איש לא הטעה אותו ואיש לא ניסה להסתיר ממנו דבר. נראה, שהתובעים לא ידעו לנהל את העסק ונקלעו לקשיים כספיים, השיקים שלהם לספקים לא כובדו ומצוקה זו היא שגרמה לכשלון, כאשר חיפשו מפלט בגיבוב טענות לבניית "תשתית" להתחמקות מביצוע העיסקה, בעיקר כאשר לא היה להם כסף לשלם לנתבע את מלוא התמורה. לא מן הנמנע, שהתובעים נקלעו לקשיים, גם בשל אי קבלת תשלומים ממכירת חלקם במסעדה "הפי דייס", מכירה שהיוותה בסיס לתשלומים לנתבע, שהיא גם הסיבה לתשלומים הדחויים לנתבע, למרות שהחזקה בעסק נמסרה לתובעים, לפני תשלום מלוא התמורה. לא מן הנמנע, שהתובעים נכשלו בניהול העסק, גם בשל הסתבכותם עם אדם שלטענת התובע גנב ממנו 40,000 ש"ח. מכל מקום, טענות התובעים לא הוכחו במאום. לא בעדויות, לא במסמכים וגם לא בחוו"ד, באשר לשווי הציוד. התובעים צרפו קבלה אחת על תשלום 400 ש"ח לתיקון מנוע באחד המקררים ותו לא. העובדה, שהציוד נמכר אח"כ ב- 25,000 דולר בלבד, לא מהווה הוכחה כלשהי, מפני ששונה המצב, כאשר מוכרים ציוד "בעסק חי", לבין עסק סגור ובתנאי מצוקה. מה עוד, שאין פירוט של הציוד ולא ברור כמה מהציוד נשאר לאחר שננקטו נגד התובעים הליכי הוצל"פ ע"י ספקים שונים. התובע מאשר לדוגמה, כי אחד מחבריו לקח מהעסק שולחנות וכסאות ולא השיבם. 6. הנה כי כן, כל טענות התובעים מתמצות, לכל היותר, בטענות ובשיקולים של כדאיות העיסקה, כאשר מדובר במכירה ממוכר מרצון, לקונה מרצון ואין כל עילה ולא היתה כל עילה לבטל את ההסכם. 7. אשר על כן, אני דוחה את התביעה. התובעים ישלמו לנתבע הוצאות בסך 5,000 ש"ח, בצרוף מע"מ ובצרוף הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. בית קפהביטול עסקה (הגנת הצרכן)