קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול עסקת קניית טלוויזיה חדשה:   1. התובע, רו"ח במקצועו, הגיש תביעה כנגד הנתבעת מס' 1 (להלן - "המכרז של המדינה") וכנגד הנתבעת מס' 2 (להלן - "ניופאן"). המכרז של המדינה הינה חברה בע"מ המנהלת, בין היתר, עסק לממכר מוצרים שונים בשיטת "מכרז" באמצעות הגשת הצעות רכישה, הכל כמפורט בחוברת המתפרסמת, מעת לעת, על ידה.   ניופאן, חברה בע"מ, מייבאת בין היתר טלוויזיות מדגם טושיבה.   2. בחודש יולי 2002 השתתף התובע במכרז שהוצע על ידי המכרז של המדינה. הצעת התובע לרכישת טלביזיה טושיבה מדגם 3398 DG (להלן - "הטלביזיה") תמורת סך של 7,450 ₪ התקבלה, והטלביזיה סופקה לתובע על ידי ניופאן. המחיר הקטלוגי של הטלביזיה, כפי שנמסר על ידי ניופאן, היה 15,036 ₪.   3. מיד לכשסופקה הטלביזיה נתגלו בה תקלות חמורות שהצריכו טיפול על ידי שני טכנאים אשר לאחר בדיקה קבעו באופן נחרץ, כי התקלה אינה ניתנת לתיקון.   התובע פנה אל המכרז של המדינה בדרישה להחלפת הטלביזיה. ניופאן, במכתב זה, מיום 17.7.02, הודתה בתקלה, והציעה לתובע שלוש הצעות חלופיות לרבות ביטול העסקה. אחת ההצעות היתה כי התובע ישלם סך נוסף של 2,000 ₪ וכנגד זאת יקבל טלביזיה משודרגת (להלן - "הטלביזיה המשודרגת"). בתגובה, שלח התובע למכרז של המדינה פקסימיליה מיום 24.7.02. בפקסימיליה זאת טען התובע כי טכנאי ניופאן קבעו כי התקלה אינה ניתנת לתיקון, וכי אינו מסכים לביטול העסקה, והציע הצעה נגדית. על פי ההצעה הנגדית, נכון היה התובע לרכוש את הטלביזיה המשודרגת תמורת סך נוסף של 2,000 ₪, או תמורת ההפרש בין הסכום ששולם על ידיו לרכישת הטלביזיה לבין המחיר הנמוך ביותר שיוצע במכרז הקרוב למכירת הטלביזיה המשודרגת - על פי הנמוך שבהם. המכרז של המדינה לא הגיבה למכתבו של התובע ועל כן הוגשה תביעתו זו.   4. בתביעתו, עתר התובע לביטול העסקה וחיוב הנתבעות, בין ביחד ובין בנפרד, להשיב לו את הסך ששילם בתוספת ההפרש בין הסכום ששילם לבין המחיר הקטלוגי של הטלביזיה, כמחיר שוויה בשוק החופשי.   התובע טען כי חבותה של המכרז של המדינה הינה כחבות מוכר. התובע הוסיף וטען כי באם המכרז של המדינה תשוב ותטען כי היא משמשת כמתווך בלבד בינו לבין ניופאן, וזאת כפי שנקבע בתקנון - יש לבטל סעיף זה בהיותו תנאי מקפח בחוזה אחיד, שכן הוא מנסה להעביר את האחריות מהמכרז של המדינה, אתה התקשר התובע בהסכם, אל כתפי ניופאן. לחילופין טען התובע, כי באם יקבע כי העסקה נקשרה בין התובע לניופאן בתיווכה של המכרז של המדינה, כי אז על ניופאן שהפרה את עסקת הרכישה בהפרה מהותית, להשיב לו את הסכום ששילם ולפצותו בגין ההפרש בין הסכום ששולם למחיר הרישמי, אותו ידרש לשלם לכשירצה לרוכשה בשוק הפתוח. התובע הוסיף וטען כי אין מקום לבטל את ההסכם כנגד השבת הסך ששילם בלבד, שכן המדובר בזכיה במכרז הדומה ל"כרטיס הגרלה" שזכה בפרס. קרי, התובע רכש "כרטיס הגרלה" תמורת סך של 7,450 ₪ וזכה בפרס בשווי של כ- 15,000 ₪ ועל כן היה וטענתו לא תתקבל יהיה בכך מתן פרס לנתבעות וביטול זכייתו בפרס בלא כל צידוק.   עד כאן טענות התובע.   5. המכרז של המדינה שבה על טענותיה ולפיהן "משווקי המוצרים ... נוטלים על עצמם את כל החובות המוטלות על "עוסק" על פי כל דין ובפרט על פי החוקים והתקנות להגנת הצרכן, לגבי המוצרים והשירותים המוצעים על ידם בחוברת המכרז ...".   כן הוסיפה וטענה המכרז של המדינה כי "... האחריות לתקינותו של המוצר חלה בכל מקרה על המשווק". המכרז של המדינה הוסיפה וטענה כי היא משמשת כמתווכת בלבד, כי ניופאן מכירה באחריותה לתיקון המוצר ואף הציעה לו מספר הצעות אשר נדחו על ידיו. בנסיבות אלו נטען כי יש לדחות את התביעה כנגדה. כן הגישה המכרז של המדינה הודעה לצד שלישי כנגד ניופאן ובה טענה כי היה ותתקבל תביעתו של התובע כנגדה, על ניופאן לפצותה בגין כל תשלום כאמור.   עד כאן טענות המכרז של המדינה.   6. ניופאן טענה כי הפקסימיליה מיום 24.7.03 שנשלחה על ידי התובע ובה הוא הביע את רצונו לקבל את הצעת ניופאן, לא הועברה לידיה על ידי המכרז של המדינה, ולפיכך נותר התובע בלא מענה.   ניופאן הוסיפה וטענה כי התקלה ניתנת לתיקון במסגרת האחריות אולם, לפנים משורת הדין, הציעה לתובע מספר חלופות נוספות לבחירתו וזאת בנוסף לאפשרות הקיימת, על פי דין, לתיקון הטלביזיה. בהמשך, הוסיפה ניופאן וטענה כי ההצעות שהוצעו לתובע הוצעו לו על ידה במסגרת שיחה טלפונית שהתקיימה עם התובע וכן במכתבה מיום 17.7.03. ניופאן הוסיפה וטענה כי התובע, בשיחתו הטלפונית, מסר כי אינו מעוניין באף אחת מהחלופות. ניופאן הוסיפה וטענה כי ניתן לתקן את הטלביזיה, אולם התובע סירב להצעה וזאת משידע כי אין בידיה טלביזיות נוספות מהדגם בו זכה. זאת ועוד, בידי ניופאן המיבאת טלביזיות מדגם הטלביזיה שסופק לתובע, לא נותרו מכשירים נוספים ועל כן לא ניתן היה לספק לו מכשיר חליפי. עד כאן טענות ניופאן.   7. מהאמור לעיל עולה כי התובע לא קיבל את הצעות ניופאן, הן בשיחתו הטלפונית עם נציגתה והן בפקסימיליה שלו מיום 24.7.02. ההצעה שהוצעה על ידיו בפקסימיליה הנ"ל, היתה לכאורה דומה לאחת ההצעות שהוצעו על ידי ניופאן, אולם שונה ממנה באופן מהותי, וזאת לאור החלופה שהוצעה על ידיו בסעיף 2 לפקסימיליה הנ"ל.   בנסיבות אלו אני מניח כי גם באם הפקסימיליה היתה מועברת, מבעוד מועד, לידיעת ניופאן, היא לא היתה נענית לה.   8. באשר לטענת התובע, כי טכנאי ניופאן קבעו כי לא ניתן לתקן את הטלביזיה. טענה זו לא נסתרה על ידי ניופאן אשר לא הזמינה לעדות את מי מהטכנאים שבדק את הטלביזיה, ומשכך לא נסתרה טענתו זו.   בנסיבות אלו המדובר בפגם מהותי בממכר, דהיינו, התובע זכאי היה לביטול הממכר.   ברם, כאמור, התובע אינו מבקש את ביטול הממכר, אלא תובע פיצוי בגין הפרת ההסכם על ידי הנתבעות.   בעניין זה אני קובע, כי ניופאן הפרה את ההסכם הפרה מהותית, וכי בגין כך מגיע לתובע פיצוי. מן המפורסמות, כי המחיר הקטלוגי אינו מחיר השוק, מה גם שסכום ההצעה המירבי שניתן היה להציע במכרז עמד על כ-70% מהמחיר הקטלוגי, דבר המהווה קנה מידה להערכה, כי מחיר השוק נמוך מהמחיר הקטלוגי.   אני מעריך כי מחיר השוק של הטלביזיה, נכון למועד הגשת ההצעה, עמד על סך של 10,490 ₪, דהיינו "המחיר המקסימלי".   9. בנסיבות העניין אין בתנאי שנקבע במכרז ולפיו המכרז של המדינה משמשת כמתווכת בלבד, כדי להוות תנאי מקפח ועל כן אני דוחה את התביעה כנגדה ללא צו להוצאות. הריני להבהיר כי אין קביעתי זו מהווה מסמרות לעתיד וכל מקרה יבחן לגופו.   10. אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובע סך של 10,490 ₪ כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מיום 1/10/02 ועד התשלום המלא בפועל והוצאות משפט, לרבות אגרה, בסך כולל של 600 ₪ כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. התשלום יבוצע כנגד השבת הטלביזיה לידי הנתבעת 2.   רשות ערעור תוך 15 יום לבית המשפט המחוזי. טלויזיהביטול עסקה (הגנת הצרכן)