ביצוע שטר חוב לביטחון

שטר חוב לביטחון הינו שטר הניתן על תנאי והתנאי הוא שקיים חוב או קיימת חבות אשר להבטחתה ניתן השטר. משמוכיח התובע את סכום החוב זכאי הוא להפעיל את השטר כנגד עושי השטר וכנגד הערבים, אך רק עד גובה סכום החוב המוכח.
 
הלכה פסוקה היא כי חוזה על תנאי וחיובים מותנים משולבים יש צורך כי ינוסחו ככאלה במסמך
המשפטי באופן ברור וחד משמעי.


קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביצוע שטר חוב לביטחון:
כללי
1. בפני תביעה אשר תחילתה בבקשה לביצוע שטר אשר הגיש התובע כנגד הנתבע וכנגד שני חייבים נוספים מכוח שטר חוב שנחתם בתאריך 1.6.96 ע"ס 10,000 ₪ להלן:ו "השטר".
 
הצדדים לא היו מיוצגים במהלך הדיון המשפטי ועובדה זו לא הקלה על בירור העובדות והמחלוקות האמיתיות, באופן שהורחבה היריעה מעבר לנדרש.
 
בדיון מתאריך 21.12.99 בפני כב' הרשם אהוד שוורץ נתנה החלטה שנתנה תוקף מחייב להסכמות עליהן הודיעו הצדדים וביניהן כי עילת התביעה כנגד הנתבע היא בהיותו חתום בתור עושה השטר וכי מדובר בשטר בטחון להבטחת תשלומים עפ"י חוזה שכירות.
 
נתנה לנתבע רשות להתגונן ע"מ שהתובע יוכיח את הסכום המדויק המגיע לו ולנתבע נשמרו כל טענות ההגנה שבתצהיר ההתנגדות, למעט הטענות הדיוניות (ראה החלטה בבש"א 119204/99).
  
2. בסיכומיהם חלוקים הצדדים בשאלה על מי נטל הראיה בתביעה האמורה.
 
הנתבע סבור כי נטל הראיה על התובע עפ"י הכלל של המוציא מחברו עליו הראיה ואף מפנה להסדר הדיוני שציינתי לעיל, ואילו התובע, באמצעות פרקליטו שהגיש בשמו את הסיכומים, טוען כי בהיותה של התביעה בעילה שטרית, גם כשמדובר בשטר בטחון, הרי הנטל על הנתבע להראות כי האוחז בשטר איננו רשאי לתבוע על פיו.
 
עוד סבור התובע, כך עולה מסיכומיו, כי אם לא עלה בידי הנתבע להרים את הנטל ולו גם באופן חלקי דהיינו אם קיים חוב כלשהו אזי רשאי וזכאי התובע מכוח החזקה שבפקודת השטרות לבצע את השטר על סכומו המלא.
 
בגישה זו ראה התובע חופש לעצמו שלא להוכיח "את הסכום המדויק המגיע לו" (עפ"י נוסח ההסדר הדיוני) ולהסתפק בהצגת יתרת חוב חלקית, לשיטתו, על מנת לטעון לקבלת התביעה באופן מלא.
 
3. יצויין כבר עתה כי פרשנותו וגישתו המשפטית של התובע איננה מקובלת עלי. גם אם נטל הראיה על הנתבע עדיין לא פטור התובע מלהוכיח את הסכומים המדויקים המגיעים לו מאת הנתבע, עפ"י חישוביו.
 
שטר הבטחון שניתן, כמו כל שטר בטחון, ניתן מראש ומוגבל לסכום מירבי הרשום בגוף השטר, טרם שברור אם יהיה צורך להפעיל את השטר ובגין איזה סכום יופעל.
 
שטר חוב לבטחון הינו שטר הניתן על תנאי והתנאי הוא שקיים חוב או קיימת חבות אשר להבטחתה ניתן השטר. משמוכיח התובע את סכום החוב זכאי הוא להפעיל את השטר כנגד עושי השטר וכנגד הערבים, אך רק עד גובה סכום החוב המוכח.
 
יתר על כן, לאור ההסדר הדיוני הוטל הנטל, בהסכמה, על התובע וככל שעלה בידיו של התובע להוכיח את קיומו של החוב, יהיה זכאי לגבות סכום זה מתוך סכום השטר, במסגרת הליכי ההוצל"פ בהם הוא נוקט כנגד הנתבע.
 
המחלוקת שבין בעלי הדין
4. מריבוי המסמכים שהוגשו לתיק ביהמ"ש במועדים שונים ומגרסותיהם של הצדדים ניתן לקבוע מוסכמות ופלוגתאות כדלקמן:נ
 
א. בתאריך 10.2.97 נחתם חוזה שכירות לפיו שכר הנתבע מאת התובע חנות מס' 2259 בקומה 2 בתחנה המרכזית החדשה בת"א, להלן:ב "החנות" לתקופה של שנה 10.2.97 – 9.2.98.
 
בתאריך 10.3.98 נחתם חוזה שכירות לחנות לתקופה נוספת של 6 חודשים, 10.2.98 – 10.8.98.
 
שטר הבטחון נשוא התביעה ניתן במסגרת חוזה שכירות קודם שנחתם בין התובע לבין כהן אורי בתאריך 30.5.96. מאחר ולנתבע היה אינטרס בחוזה השכירות עם אורי כהן הוסכם כי שטר הבטחון יחול לשנת השכירות שעפ"י חוזה השכירות מפברואר 1997.
 
מהתנהגותם של הצדדים ובהיותו של חוזה השכירות ממרס 1998 המשכו הישיר של החוזה הקודם (מימוש זכות אופציה). נראה כי שטר הבטחון, ככל שהוא מתייחס לפחות לגבי הנתבע, הוחל ומחייב גם לתקופת השכירות השניה של 6 החודשים בשנת 1998.
 
ב. מוסכם כי הנתבע לא התחייב לשלם לתובע דמי שכירות במובנם הרגיל אלא לשאת בתשלומי האחזקה של חשמל, מים, מיסי עירייה ודמי ניהול ומסים אשר נקבעו ואשר ייקבעו ע"י מנהלת התחנה המרכזית החדשה בת"א.
 
הנתבע התחייב לחתום, באם יידרש, על התחייבות לתשלום בפני מינהלת התחנה. (ראה סעיף 6 לחוזה).
 
יוסבר כי בשל היעדר ביקוש לחנויות בתחנה המרכזית החדשה בת"א, לרבות ואולי במיוחד בקומה 2, נקבעה התמורה לשכירות כפי שנקבעה בין הצדדים.
 
המחלוקת בגינה הופעל שטר הבטחון מתייחסת לדמי הניהול של מינהלת התחנה המרכזית החדשה ולא להוצאות אחזקה אחרות.
 
בין הצדדים קיימת מחלוקת בשאלה מה היו גובה סיכומי דמי הנהול שנדרשו ע"י המינהלת בתקופות השכירות ומחלוקת נוספת מהם הסכומים אשר היה על הנתבע לשלם בפועל, לאור הסכמות להפחתת הסכומים אותם ישלם הנתבע, ועל כן בהמשך.
 
כן חלוקים הצדדים בשאלה מהו הסכום הכולל אותו שילם הנתבע לתובע עבור דמי הנהול ומהמחלוקת הזו אף משתמעת מחלוקת נוספת, מדוע לא נרשם הנתבע במשרדי המינהלת על מנת שישלם את דמי הניהול ישירות למשרדי המינהלת.
 
דיון והכרעה
5. מהו הסכום הכולל אשר שילם הנתבע לתובע עבור דמי ניהול?
אם על התובע להוכיח מהו הסכום אותו היה על הנתבע לשלם, הרי שעל הנתבע הנטל להוכיח כמה שילם בפועל.
 
התובע טוען כי סה"כ שילם לו הנתבע סך של 11,400 ₪ ולראיה צירף את תצלומי השיקים, כולם ערוכים לפקודתו של התובע.
 
בדף התקבולים של המינהלת מופיעים בתקופה הרלוונטית תשלומים בסכום העולה על הסך הנ"ל ואולם התובע טוען כי שילם סכומים נוספים על אלו של הנתבע ע"ח חוב קודם שהיה לו למינהלת.
 
הנתבע לא הציג מטעמו ראיות על תשלומים ששילם, בנוסף לאלו בהם מודה התובע, והוא מסתמך על המסמך מיום 11.12.98 בו אישר התובע בחתימת ידו כי יתרת החוב למינהלת הינה 350 ₪ בלבד.
 
גרסתו של הנתבע, בכל מהלך הדיון, הינה כי לא נותר חייב לתובע בשל דמי ניהול וכי שילם ישירות לתובע ואין הוא יודע אם כל מה ששילם לתובע הועבר ע"י התובע למינהלת.
 
למשל בדיון מיום 24.5.01 אמר הנתבע:ו "אני טוען שאני לא נשארתי חייב לו שקל. הוא החליט "להתלבש" עלי".
 
משלא הרים הנתבע את הנטל ולא הוכיח כי שילם יותר מאשר הסכום בו מודה התובע ואף לא הביא כל ראיה לגבי הסך של 1,100 ₪ אשר טען שהעביר לתובע בהעברה בנקאית אני קובע כי בשתי תקופות השכירות שילם הנתבע עבור דמי ניהול סך כולל של 11,400 ₪.
 
6. מהו סכום דמי הנהול בתקופות השכירות?
הצדדים טענו במהלך הישירות לסכומים שונים ואף הציגו מסמכים שונים שנערכו ע"י המינהלת.
 
התברר כי לתובע עצמו היה חוב למנהלת בגין תקופות הקודמות לתקופות השכירות ואף הסתבר לי כי בעניינים הכספיים לא ניתן לבסס מימצאים עפ"י מה שטוענים הצדדים, כל אחד עפ"י מה שמתאים לו.
 
בנסיבות אלו הוריתי להזמין את נציג המינהלת על מנת שיעיד בכל הקשור לדמי הניהול, החיובים והזיכויים ובעניין זה אבסס פסיקתי על עדותה של פקידת מחלקת הגביה גב' ניסימה אברבהייה.
 
תחשיבו של התובע בסיכומיו לגבי גובה החוב (סעיף 12 לסיכומים) לא מקובל עלי ואיננו תואם את מה שמסרה העדה הנ"ל.
 
תחשיב התובע מבוסס על דף יתרה ליום 17.10.99 של החברה לניהול תחנה מרכזית חדשה בת"א ואולם כפי שהתברר מעדותה של גב' אברבהייה החיובים בדף חשבון זה כוללים שערוך מהמועד המקורי של כל חיוב ועד למועד עריכת הדו"ח ולכן ההתבססות על מסמך זה איננה במקומה.
 
עפ"י בקשתי ערכה העדה פרוט של חיובי דמי הניהול בתקופות הרלוונטיות בערכים נומינליים שכן את החישוב יש לעשות עפ"י ערכים מקוריים. דף פרוט זה החתום בידי העדה קובע את הסכומים הנומינליים אשר היה לשלם בכל אחד מחודשי השכירות כאשר לסכומים הוסף מע"מ כחוק.
 
אני מקבל את הפירוט שערכה העדה בתור בסיס לחישוב הסכומים אותם היה על הנתבע לשלם בתקופת החזקתו בחנות ומסכומים אלה יש לבצע הפחתה מוסכמת, ועל כך בהמשך,
 
7. מהם הסכומים שהיה על הנתבע לשלם, לאור ההסכמה להפחתתם?
התובע טוען כי הנספח לחוזה וכן החוזה ממרס 1998 שקבעו הפחתה בתשלום דמי הניהול יש לראותם כחוזה על תנאי וכחיובים שלובים.
 
התנאי, לשיטתו של התובע, להפחתה בסכום דמי הניהול הוא כי הנתבע ישלם את דמי הניהול ב- 10 לכל חודש ומשלא עמד הנתבע בתנאי זה איננו זכאי להנחה כלשהי בתשלום דמי הניהול.
 
ההכרעה בשאלה האם תנאי כלשהו הוא בבחינת תנאי מתלה תבחן עפ"י כוונתם של הצדדים כפי שזו עולה מנוסח החוזה ובמידה מסוימת גם מיתר הנסיבות (ע"א 189/86 לוי נ' פייגנבלט.
 
אני דוחה את הטענה הואיל ומנוסח הנספח ומנוסח חוזה מימוש האופציה לא עולה כל התניה, כל קשר בין שני הסעיפים או בין שני התנאים.

הלכה פסוקה היא כי חוזה על תנאי וחיובים מותנים משולבים יש צורך כי ינוסחו ככאלה במסמך המשפטי באופן ברור וחד משמעי, ניסוח שכאמור איננו בשני המסמכים האמורים.
 
בנוסף, אם גם היה קשר בין השנים הרי שהתובע, בהתנהגותו, ויתר על תשלם דמי הניהול ב- 10 לחודש ישירות למינהלת שכן הסכים לעבור בחנות, מפעם לפעם, ולקבל מהנתבע שיק עבור דמי הנהול.
 
התובע אף הגדיל לעשות בכך שקיבל את השיקים משוכים לפקודתו הפקידם בחשבונו, ולאחר מכן בזמנו החופשי, העביר הסכום למינהלת. לכך יש להוסיף את גרסתו של הנתבע, המקובלת עלי, לפיה שילם את דמי הניהול לתובע, עפ"י בקשתו, ומעולם לא נדרש לגשת ולהעביר את החשבון על שמו במינהלת.
 
עדת המינהלת אף העידה כי התובע לא עדכן אותה לגבי שוכר לחנות שאמור לבוא ולחתום על הסכם ניהול ומשכך לא יכול היה הנתבע לקבל מידע על מצב החשבון בתיק החנות הואיל והחשבון התנהל ע"ש התובע.
 
סביר כי בשל חובותיו הקודמים של התובע הוא נמנע מלעמוד על הדרישה כי הנתבע יחתום על הסכם ניהול ומכל מקום התנהגותו של התובע מצביעה כי וויתר על דרישה זו.
 
לאור קביעותי דלעיל יש עתה צורך לבחון ולהחליט מהם סכומי ההפחתה בדמי הניהול, סכומים אשר היה על הנתבע לשלם בהשוואה לסכומים ששילם בפועל.
 
מהם סכומי ההפחתה בדמי הנהול שהסכימו הצדדים?
8. לגבי החוזה מתאריך 10.3.98 טוען הנתבע כי הוסכם שישלם 500 ₪ לחודש, ההשתתפות שלו בדמי הניהול ואילו התובע טוען שהוסכם על הפחתה של 500 ₪.
 
שתי הגרסאות מבחינה חשבונאית, לאור הסכומים שהיה צריך לשלם (בממוצע 1,030 ₪ לחודש) מביאים לתוצאה בסכומים שאין ביניהם הפרש של ממש.
 
בסעיף 6 לחוזה הודפס הסכום של 540 ₪ אותו ישלם הנתבע מתוך דמי הניהול ועפ"י תיקון הסכום בכתב יד נרשם "פחות 500" במקרה אחד(בשני ההעתקים המקוריים של החוזה) ו- "500" במקרה השני, (בצילום חוזה השכירות שהוצג).
 
בשני הנוסחים אין חתימות ליד התיקון.
השימוש בנוסח של הפחתה מסכום דמי הניהול דומה להפחתה של 100$ בקשר לחוזה הראשון לעומת קביעת סכום קבוע של תשלום.
 
מקובלת עלי גרסתו של התובע על כי החוזה תוקן באופן שמדמי הניהול יופחת סך של 500 ₪ לחודש ובהתאם לכך יעשה החשוב.
 
באשר לנספח החוזה בו הסכים התובע להוריד מאה דולר מדמי הנהול אני קובע כי נספח זה נחתם בתאריך 26.5.97 כגרסתו של הנתבע ולא בתאריך 26.5.96 כפי שנרשם בטעות ולא בתאריך 26.5.98 כפי שניסה התובע לטעון במהלך הדיון ואף הציג העתק הנספח בו נרשם בעפרון התאריך הנ"ל.
 
אשור מנהל חברת פרסום און בע"מ לפיו הזמנת הפרסום והקבלה הוצאו בתאריך 30.5.97 לא משאירים ספק בנכונות גרסתו של הנתבע בסיכומיו התעשת התובע והודה בתאריך האמור כתאריך עריכת הנספח. עוד יצוין כי גרסתו המקורית של התובע הייתה משוללת הגיון שכן סכום ההנחה עפ"י ההסכם ממרס 1998 גבוה יותר מסכום ההנחה שעפ"י הנספח ולכן ברור כי הנספח לא יכול היה להיחתם לאחר 10.3.98.
 
דמי הניהול לשנת השכירות הראשונה יחושבו בהפחתה של 100$, או על בסיס שער הדולר הממוצע של 3.4 ₪ ל- 1$, דהיינו בהפחתה של 340 ₪ לחודש.
מדמי הנהול של 6 חודשי שנת 1998 יופחת סך של 500 ₪ לחודש.
 
9. מהם הסכומים שאמור היה הנתבע לשלם בפועל, בהתחשב בהפחתות?

א. עפ"י התחשיב שערכה גב' אברבהייה, בתקופה 2/97 – 2/98 (כולל) היה על הנתבע לשלם בסה"כ 13,059.59 ₪
עפ"י הנספח יש להפחית:נ 340 ש"ח X 13 חודשים 4,420 ₪

לתשלום 8,639.59 ₪
ב. בתקופה 3/98 – 8/98 (כולל) היה על הנתבע
לשלם סה"כ 6,256.86 ₪

בהפחתה של 500 ₪ X 6 חודשים 3,000 ₪
לתשלום 3,256.86 ₪
 
ג. עפ"י האמור לעיל היה על הנתבע לשלם בפועל, 8,639.59 ₪
לאחר הפחתות בדמי הניהול 3,256.86 ₪
סה"כ 11,896.45 ₪
 
כל הסכומים שצוינו לעיל הינם ללא מע"מ.
 
ד. הואיל והנתבע שילם בפועל סך של 11,400 ₪ הרי שנותר חייב סך של 496.45 ₪.
 
ה. בקביעת הסכומים לא התחשבתי בחיוב המע"מ החל על דמי הנהול וזאת משתי סיבות.
ראשית החוזים והנספח מציינים סכום לתשלום, או סכום להפחתה ללא התייחסות למע"מ ומשכך, יש לראות את הסכום ככולל בחובו את מרכיב המע"מ.
 
שנית החשבון בחברת הניהול התנהל ע"ש התובע, התובע הוא ששילם בפועל וקיבל חשבוניות על שמו וממילא הוא זה שיכול היה להתקזז בסכום המס בתור מס תשומות. התובע לא נתן לנתבע חשבונית מס מטעמו על מנת שיוכל הנתבע להתקזז בסכום המס ולכן אין התובע זכאי לתוספת מע"מ, לגבי הסכומים ששולמו. התובע זכאי לתוספת מע"מ. לגבי יתרת החוב רק אם ימציא לנתבע חשבונית מס ערוכה כדין לגבי סכום זה.
 
סיכום
10. לאור כל האמור לעיל אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 496.45 ₪ בתוספת מע"מ כחוק וכנגד חשבונית מס ערוכה כחוק. לסכום החיוב יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק שיחושבו ממועד הגשת הבקשה לביצוע ועד לתשלום המלא בפועל.
 
לאור התוצאה הסופית של התביעה ובהתחשב באופן המסורבל והלא יעיל בו נהלו הצדדים את ההליך ולאור גרסאותיו המשתנות של התובע במהלך המשפט, אין צו להוצאות לרבות הוצאות שנקבעו בדיון ההתנגדות וכל צד ישא בהוצאותיו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הסבת שטר חוב

  2. שטר חוב לא חוקי

  3. עורך דין שטר חוב

  4. ביצוע שטר חוב לביטחון

  5. שטר חוב ללא תאריך פירעון

  6. קיזוז נזקים שטר חוב שכירות

  7. השלמת שטר חוב בניגוד להסכם

  8. בקשה לביצוע שטר חוב על סחורה

  9. שטר חוב מותנה בהתקיימות אירוע

  10. שינוי בהיקף האובליגו - שטר חוב

  11. שטר חוב להבטחת שטר תשלומי שכירות

  12. טענת קיזוז בתביעה על פי שטר חוב

  13. כתיבת המילים ''שטר ביטחון'' על שטר חוב

  14. קבלת רשות להתגונן מפני בקשה לביצוע שטר חוב

  15. מילוי שטר חוב ריק לפני ביצוע בהוצאה לפועל

  16. האם יש מקום לחיובו של הנתבע כערב לשטר חוב ?

  17. שטר חוב שנחתם בקשר עם טיפול רפואי שקיבל אזרח זר

  18. חוות דעת של מומחה להשוואת כתב יד לבדיקת חתימה על כתב הערבות ושטר החוב

  19. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון