קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה להכריז על חיסיון מסמכים: .1זו בקשה להכריז על חסיון מסמכים על-פי הוראות סעיף 235לפקודת מס הכנסה [3], שהובאה בפני על-ידי ע"ד א' מנוסביץ. בתאריך 13.1.83באו נציגי השיבה, על-פי צו שניתן על-ידי שופט בית-המשפט השלום בתל-אביב, למשרד עוה"ד מנוסביץ את גוטפריד בתל-אביב ונטלו עמהם כל התיקים שיש להם קשר לאוסטר גיורא ואורלי, המצויים במשרד עורכי-הדין הנ"ל. התיקים והחומר שבתוכם נאספו לתוך שתי מעטפות אשר נסגרו, ונמסרו לידי בית- המשפט בישיבה מיום .15.2.83 .2עו"ד אבנר מנוסביץ טען בפני, כי על-פי הוראות סעיף 90של חוק לשכת עורכי הדין תשכ"א [4], כלל 34לכללי לשכת עוה"ד (אתיקה מקצועית) תשכ"ו-1966 [6], הוראות סעיף 48לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א [5] ולבסוף בשל הוראות סעיף 235של פקודת מס הכנסה [3], קיים חסיון ביחסים שבין עורך-הדין ולקוחו המחייבים את עוה"ד לשמור בסוד כל דבר שהובא לידיעתו וכמו-כן לגבי כל מסמך אשר נערך על-ידו ושיש לו קשר ענייני לעבודתו המקצועית, אלא אם שוחרר מחובתו זו על-ידי לקוחו. אי לזאת עתר עו"ד מנוסביץ: א. להשיב למשרדו את כל התיקים שנלקחו ממשרדו והשייכים ללקוחותיו. ב. להכריז על החומר שבתיקים כחומר חסוי ולהורות למשיבים להשיבו למבקשים. עו"ד עיטם, בא-כוח הפרקליטות, טען כי אינו בטוח שהחומר נכלל בהגדרות של "סוד מקצועי" שחסיון חל לגביו. ועוד טען, שאם היו בחומר מסמכים שהיו מיועדים לצד ג, ואין להם קשר לנושא של מתן עצה משפטית, חברו לא יוכל לטעון לגביו לחסיון; לפיכך הוסכם על דעת שני הצדדים כי על בית-המשפט לבדוק את המסמכים. .3אביא תחילה את הוראות החיקוק הרלבנטיות לענייננו: בכלל 34של כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) תשכ"ו- 1966[6] נאמר: "מלבד אם נאמר אחרת בחיקוק אחר, עורך-דין ישמור בסוד כל דבר שהובא לידיעתו על-ידי לקוח או מטעמו תוך כדי מילוי תפקידו, זולת אם הסכים הלקוח במפורש או מכללא אחרת, הוראה זו אינה חלה על גילוי בהליך משפטי, חקירה או חיפוש שאינו חסוי על-פי ס' 90לחוק". סעיף 90של חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א- 1961[4] קובע: "דברים ומסמכים שהוחלפו בין לקוח לבין עורך-הדין ויש להם קשר ענייני לשירות המקצועי שניתן על-ידי עורך-הדין ללקוח, לא יגלה אותם עורך-הדין בכל הליך משפטי, חקירה או חיפוש, מלבד אם ויתר הלקוח על חסינותם". ייחוד פעולות המקצוע של עריכת-דין מפורטות בהוראות סעיף 20של חוק לשכת עורכי הדין תשכ"א [4] הנ"ל. כן יש להפנות להוראות סעיף 48של פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א- 1971[5], האומר, שהדברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך-דין לבין לקוחו וכו' ויש להם קשר ענייני לשירות המקצועי שניתן ע"י עוה"ד ללקוח, אין עורך-הדין חייב למסרם כראיה וכו'. בענייני מס הכנסה, חייב עורך-דין למסור כל מסמך שברשותו, אלא אם החליט שופט שהמסמך חסוי, לפי סר דין מיוחד שנקבע על-פי הוראות פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], סעיפים 235(א) עד 235(ד) [3]. ראה בנדון ספרו של פרופ' הרנון, ב', עמ' 104[7]. פרופ' הרנון מסביר, כי כאשר עורך-הדין טוען לחסיון של המסמכים, יכניס פקיד השומה את המסמך למעטפה, בלי לעיין בו, ויעביר את החומר להכרעת בית-המשפט. ראה סעיף 235(ג)(א) לפקודת מס הכנסה [3]. מאחר ועו"ד מנוסביץ פנה אלי בבקשה לבדוק את המסמכים, היה עלי, גם על דעת נציג המשיבה, לפתוח המעטפות ולעיין בהן, כדי לבדוק מהות החומר המצוי. פסקי-הדין המנחים הם: ע"א 327/68 זינגר נ' ביינן [1], בנושא של גילוי, וביחוד ע"א 632/77 עו"ד י' מוסקונה נ' מאור [2]. במקרה זה קיבל בית-המשפט העליון ערעור על החלטתו של שופט בית-משפט המחוזי בתל-אביב, שהורה לעוה"ד להשיב על שאלות ושהיה בהן לגלות חומר שעוה"ד אסף תוך הזמנת חקירה אצל משרד מודיעין אזרחי. בית-המשפט העליון אמר, מפי השופט בכור, בעמ', 324: "בס' 20לחוק לשכת עוה"ד ישנו הדבר העיקרי שבו עוסקים עורכי-הדין והוא ייצוג בני-אדם בבתי-משפט. השופט המלומד אומר שמתן חוות-דעת על בני-אדם אינו בין הדברים המפורטים בס' 20הנ"ל. עם כל הכבוד, לא נתן השופט המלומד את דעתו לענין במסגרת השירות שעורך-הדין נדרש לספק ללקוחו וראה את הענין במסגרת צרה מדי. אין ספק שעריכת חקירות, איסוף חומר ובדיקתו הם חלק טבעי ומובן מאלו של תפקידיו וכו'". בעמ' 325של פסקי-הדין נתקבל הערעור ונקבע, כי שתי השאלות נושא הדיון מתייחסות לדברים שהוחלפו בין עורך-הדין לבין לקוחו ויש להם קשר ענייני לשירות מקצועי שניתן על-ידי עורך-הדין ללקוחו ולכן חל החסיון על-פי סעיף 48א' לפקודת הראיות [5], ואין לחייב את עו"ד מוסקונה להשיב עליהן. לדעתי, הרחיב בית-המשפט העליון בע"א 632/77 [2] מאד את תחום החסיון על כל הקשור קשר ענייני לשירות מקצועי שניתן על-ידי עו"ד ללקוח. .4עיינתי בתיקים שסומנו במעטפה 1ס' גיורא, והיו בה 4תיקים: א. תיק מס' משרדי 5040מתייחס לתקופת שנת 1972/3כשאוסטר ניהל מו"מ עם מהנדסים אחים עיני, בדבר הקמת שלד לבנין ומכיל התכתבויות וחוזה. ב. תיק משרדי 5282מתנהל סביב רכישת רכש של אוסטר מצ'מפיון ב-.1973 ג. תיק משרדי 6052(גמור) עוסק בחברות מגרש: 1321, 1322, 1325 בסביון בע"מ והינו מלא התכתבויות בין משרדי עורכי-הדין השונים, חוזים, רשם החברות ואף התייחסות להליך משפטי ת"א 8681/80בבית-משפט השלום בתל-אביב. ד. תיק משרדי 6632מוגדר כתיק "כללי" מכיל כולו מסמכים משפטיים ועוסק בחברת חלקה 137גוש 6210בע"מ. כאשר פרופ' הרנון דן בפרק 21לספרו במשמעות החסיון בין עורך-דין והיקפו, נאמר בעמ' 99[7]: "מן הנוסח של ס' 48יוצא, לכאורה, כי אין הגבלה לגבי טיב המסמכים שעליהם עשוי החסיון לחול. התנאי היחידי המשתמע הוא שבשעת ה"החלפה" היינו בזמן המסירה לעוה"ד, יש למסמכים קשר עניני לשירות מקצועי. העקרון הוא, שאין לנצל את תיקו של לקוח במשרדו של עורך-דין כדי להצפין שם חומר "מזיק" שאין לו ולא כלום לעבודה המשפטית השגרתית המקובלת של מתן יעוץ או שירותים מקצועיים על-ידי עורך-דין ללקוח". לא מצאתי בתיקים שעליהם עברתי לעיל כל חומר החריג מעריכת חוזים, התכתבויות מסמכי בי-דין וכיו"ב, ניירת העשויה להימצא בדרך כלל בתיקו של לקוח אצל עורך-דין. .5א. כמו-כן פתחתי המעטפה האחרת, אשר אף היא הכילה 5תיקים של משרד מנוסביץ: תיק משרד 5305כשהצדדים הם אוסטר ואח’, בענין רכישת קרקע בין חברת סטוביצקי בע"מ לגבי נכס הידוע בחלקה 475גוש 6159ומסתיים בהתכתבות מ-.1974 ב. תיק משרדי 5211המטפל בעיסקאות בין אוסטר לבין חברת נאות טל חברה לבנין ע"מ כאשר הקורוספודנציה המשפטית בו מסתיימת בשנת .76 ג. תיק משרדי 6051כאשר הצדדים הם אוסטר מול חב' אפריקה לישראל השקעות בע"מ. אף זהו תיק של עיסקאות שהסתיימו בספטמבר .74 ד. ולבסוף תיק 6053המטפל בחברת מגרש 1333בסביון בע"מ וחברת מגרש 1337 סביון בע"מ. התיק משתרע על פעולות משפטיות שנעשות לגבי החברות האלה מתחילה 74ועד נובמבר .82התכתבויות עם משרד עו"ד וסטמן, חוזים, בוררות בפני בורים עו"ד שמעון גוטפריד ודן גנור. והוא כל כולו מכיל מסמכים משפטיים בלבד כמשמעות פעולתו של עו"ד במסגרת סעיף 20של חוק לשכת עוה"ד [4]. .6דעתי היא, כי על בית-המשפט לבדוק על-פי הוראות סעיף 235של פקודת מס ההכנסה [3], שמא מנצל אדם את משרדו של עו"ד בתיקו המתנהל שם, שימוש לרעה, תוך כדי הצפנת חומר אסור המיועד לאנשים זרים לנשוא הטיפול של עוה"ד. לאחר שעיינתי היטב בתיקים, נראה לי, כי כל המסמכים המצויים בתיקים שפורטו ב- 2המעטפות מהווים פעילות שוטפת, שבלונית, המשקפת שירות משפטי הניתן ע"י משרד עו"ד, אשר חלים עליהם כללי החסיון כמשמעותם לפי סעיף 90של חוק לשכת עוה"ד תשכ"א- 1961[4]. אי לכך הנני נעתר לעתירתו של עו"ד אבנר מנוסביץ ומכריז כי כל המסמכים אשר בשתי המעטפות שנלקחו ממשרדו ביום ה- 13.1.83חלים עליהם הוראות סעיף 90של החוק לשכת עוה"ד [4], ואי לזאת יש להשיב התיקים למבקש. חיסיוןמסמכים