קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לצו עיון והעתקה של מסמכים: 1א. בפני בקשה למתן צו לעיון והעתקה בפנקסיה של המשיבה - ושל חברת סלטקס בע"מ - זאת במסגרת תובענה שהגישה המשיבה נגד המבקשים, בה היא מבקשת סעד הצהרתי בנוגע לזכויותיה במקרקעין נשוא תיק זה [להלן: המקרקעין]. המבקשים עותרים לגילוי צילום והעתקה של כרטיסי הנהלת חשבונות ודפי עבודה ששימשו להכנת מאזנים הן של המשיבה והן של חב' סלטקס בע"מ משנת 1987 ועד שנת 1993. ב. עיקר טענתם של המבקשים הינה כי בכרטיסי הנהלת החשבונות ודפי העבודה, תבוא לידי ביטוי בהכרח תנועת הכספים הנוגעת למחלוקת בין הצדדים. התובעת בתיק העיקרי - המשיבה כאן - טוענת כי הנתבעים - המבקשים כאן - רכשו את המקרקעין בנאמנות עבורה, לפיכך היא זכאית להירשם כבעלים של המקרקעין, וכמו כן טוענת התובעת כי ביום 26.5.91 נחתם בין הנתבעים לבין מר סמי חזן - הבעלים של התובעת - זכרון דברים לפיו הוסכם כי מר סמי חזן ישלם לנתבעים תמורה מלאה בעבור המקרקעין - ואכן, כך טוענת התובעת, התמורה שולמה במלואה. לעומת זאת, הנתבעים טוענים כי המקרקעין מלכתחילה לא נרכשו בנאמנות עבור התובעת וכי התשלומים שנעשו במסגרת זכרון הדברים, נעשו על חשבון החזר הלוואות שניתנו לתובעת ולחברת סלטקס בע"מ. יצויין, מר סמי חזן הינו בעל מניות ושליטה הן בחברה המשיבה "מצפה הימים (1983) בע"מ" והן בחברה "סלטקס בע"מ". (עד כאן המחלוקת, בקליפת אגוז). 2. המשיבה בתצהיר גילוי המסמכים מטעמה, לא הזכירה את המסמכים נשוא הבקשה בפני. במצב זה חלה תקנה 117 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- [להלן: התקנות] ועל המבקשים להראות כי הם אכן זכאים לעיין במסמכים ולהעתיקם, וכי הם מצויים ברשותה או בשליטתה של המשיבה. בעניין זה גם חלה תקנה 120(ב) הקובעת: "בית המשפט או הרשם לא יתן צו ... לעיון במסמכים, אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן ...". 3א. המחלוקת בין בעלי הדין בעניננו נסבה על השאלה, האם המסמכים נשוא הבקשה שייכים לעניין (כ- (material אם לאו. המבקשים טוענים כי המסמכים נשוא בקשתם לעיון, רלוונטיים הם לתביעה וחיוניים לביסוס הגנתם. לעומתם, טוענת המשיבה כי המסמכים אינם רלוונטים כלל לתביעה. ב. יצויין כי ביום 9.4.98 הועבר התיק שהוגש בראשיתו כהמרצת פתיחה, לפסי תביעה רגילה על פי תקנה 258 לתקנות. 4. נקודת המוצא העקרונית בבקשות מסוג זה הינה עקרון הגילוי. "ביסוד עקרון זה עומד הערך של גילוי האמת. גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט. גילוי האמת משרת את אינטרס הציבור בהבטיחו את תקינות הפעולה של המערכת החברתית כולה" [המשנה לנשיא א' ברק - כתארו אז - ברע"א 94/6546 בנק איגוד לישראל בע"מ נ. אזולאי, פ"ד מט(4) 54, בעמ' 61]. עקרון הגילוי משתרע על כל "...המסמכים הנוגעים לעניין הנדון" (כלשון תקנה 112 לתקנות). הרלוונטיות של המסמך הינה שיקול חשוב ומכריע. מסמך רלוונטי הוא מסמך אשר סביר להניח כי הוא עשוי לעזור לצד שמבקש את גילויו - ולאו דווקא מסמך אשר חייב או צריך לעזור. כך נאמר בע"א 49/40 כיאט נ. כיאט, פד"י ג' 159, 162: "נראה לי שכל מסמך יחשב כנוגע לענינים השנויים במחלוקת במשפט, אשר לא ישמש כעדות בלבד בענין הנידון, אלא שמתקבל על הדעת כי גם יהא עשוי - לאו דווקא יהא צריך - לעזור, בעקיפין או במישרין, לצד הזקוק להצהרת המסמכים, אם כדי לקדם את ענינו הוא, ואם לשם פגיעה בעמדת מתנגדו. הוספתי את המילים 'במישרין או בעקיפין' הואיל וכפי שהדבר נראה לי, אפשר לומר כי מסמך מכיל אינפורמציה המסייעת ביד הצד הזקוק להצהרה כדי לקדם את ענינו או לשם פגיעה בעמדת מתנגדו, אם זהו מסמך שיש בו כדי להוליך לקו חקירה העשוי להביא לאחת משתי התוצאות הללו". (ההדגשות שלי). 5א. עפ"י אמות המידה הנ"ל פנקסיה של המשיבה נשוא הבקשה לעיון, הם בגדר מסמכים שנוגעים לעניינים השנויים במחלוקת בין בעלי הדין בתיק זה. מסמכים אלה אינם "זרים" לתיק הנדון. ב. בתיק זה מדובר בפעולות של העברת כספים ועסקאות בנכסי הון של החברה אשר סביר להניח - אם כי לא בוודאות - כי טענותיהם של מי מבעלי הדין תקבלנה ביטוי במסמכים אלה. ג. מסמכים אלה יכולים להיות "מסמכים מועילים" שתומכים בגרסת המבקשים או שעוזרים להם בבניית הגנתם. מסמכים אלה יכולים להיות גם "מסמכים מזיקים" שפועלים לרעת המבקשים דווקא ותומכים בגרסת המשיבה. גילויים של המסמכים המובקשים כאן, אינו מהווה "דייג" אסור. "'הדייג' אינו מעשה פסול, אלא אם כן כוונת המבקש היא למצוא חומר שלא לצורך המשפט התלוי ועומד, כי אם לאסוף ראיות להכנת משפט אחר, או למטרה אחרת. ואילו מסמכים מזיקים או מועילים, לצורך המשפט התלוי ועומד, שייכים לעניין, והחיפוש אחריהם אינו 'דייג'. הנטיה המודרנית היא לקולא דוקא" (השופט זוסמן המנוח, סדרי הדין האזרחי (ש' לוין עורך, מהדורה שביעית, 1995) 428). 6א. במחלוקת בפני על כפות המאזנים מחד יעילות הדיון כנטען על ידי המשיבה וכן בהקשר זה פגיעה אפשרית בפרטיות, מאידך - עשית צדק. במאבק שבין גילוי כדי הנחת דבר דבור על אופנו כדי עשית צדק ובין יעילות הדיון ואף פגיעה אפשרית בפרטיות, יד עשית הצדק וגילוי האמת גוברת (ראה ע"א 94/6546 הנ"ל). (אני רואה לציין עוד כי גם בפן המעשי פנים לטענות המבקשים דווקא, שכן צא וראה, גם שעה שחברת סלטקס בע"מ אינה בעלת דין בתביעה והיסוד ואשר לגילוי מסמכיה יכול לנובע רק משליטת המשיבה במסמכים, הרי בכל מקרה המבקשים יכולים לזמן מי מוסמך מטעם סלטקס בע"מ כעד באשר לדפי העבודה והמאזנים - זאת באשר לטענת המשיבה לענין היעילות). כדי להסיר ספק, אין הצו מכוון ואינו יכול להיות מכוון כנגד סלטקס בע"מ כאישיות משפטית שאינה בעל דין, אלא הצו מופנה למשיבה כבעלת רשות ושליטה במסמכים או ככזו שהמסמכים היו בשליטתה וברשותה. המקרה בפנינו, דומה לנשוא רע"א 95/7264, פד"י מ"ט (5), עמ' 793 בו דחה בית המשפט העליון, מפי כב' השופט טירקל ערעור שהוגש כנגד החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט קלינג), אשר התיר לעיין במסמכים של חמש חברות נוספות שלא היו בעלות דין וזאת בהיות העיון במסמכי החברות בגדר אותם מסמכים ברשות או בשליטה של המשיב שם כמשיבה בפנינו (ראה תקנות 112 - 118). במקרה בפנינו, ראה היות מר סמי חזן בעל מניות ושליטה הן בחברה - המשיבה והן בחברה סלטקס בע"מ. ב. כך גם כך קיים הערוץ מכח סע' 39 לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א 1971, ראה לענין זה, ע"א 88/174, פד"י מ"ב (1), 563 מפי כב' השופט שלמה לוין, בו אף התיר בית המשפט לבדוק רישומים בנקאיים בחשבונות של אנשים שלא היו צד להתדיינות וזאת כנגזר מטענה שהוזרמו כספים דרך חשבונות אלה. (ראה כאן גם שאלת הפגיעה על פי חוק הגנת הפרטיות התשמ"א - 1981). ג. עוד אני רואה להוסיף, כמצוטט בצדק על ידי ב"כ המבקשים, לאמור: "... אבל התנגדות לגילוי מסמכים מורה בדרך כלל על כך, שהמתנגד חפץ להסתיר דבר מעיני יריבו או שחפץ להפתיע אותו בעת בירור המשפט ושני דברים אלה גם יחד פסולים הם". (זוסמן, שם, עמ' 429). ובהמשך: "הכלל: חשבונות אינם חסויים אלא שאין מצווים על גילויים לשם כך שבעל דין המבקש גילוי ידע מה הוא החשבון. אך מצווים על גילוי חשבונות כעל גילוי כל מסמך אחר, אם עשוי הגילוי להקל על בעל הדין להוכיח טענתו, שהנתבע חייב להגיש לו חשבון, או להזים טענת יריבו". (שם, עמ' 431 - הדגשה שלי). הלכת בית המשפט העליון מורה כי די שהמסמכים יהיו עשוים להיות לעזר לבעל הדין (ע"א 49/40 הנ"ל) והנטיה המודרנית צריכה להיות לקולא (זוסמן, עמ' 428). כמבואר במקרה בפנינו, מר סמי חזן הינו בעל מניות ושליטה גם בחברת סלטקס בע"מ - ראה בתצהירו סע' 3 לתצהיר הנספח לעתירת המשיבה. 7. גם דין טענת ההתישנות להידחות. לא מצאתי ממש בטענתה של המשיבה בדבר ההתיישנות. תביעה לקיים זכות כלשהיא נתונה להתיישנות (סע' 2 לחוק ההתיישנות, התשי"ח1958-), ואולם מסמך כשלעצמו אינו מתיישן והחובה להציגו במסגרת הליכי גילוי מסמכים אף היא לא מתיישנת. 8. סוף דבר, אני נעתר לבקשה ומורה למשיבה לאפשר למבקשים לעיין, לצלם ו/או להעתיק את כל המסמכים אשר ברשותם ובשליטתה, לרבות כרטיסי הנהלת חשבונות ודפי עבודה אשר שימשו להכנת מאזנים הן של המשיבה והן של חברת סלטקס בע"מ בשנים 1987 ועד 1993 וזאת., תוך 14 יום מהיום. מסמכיםצווים