קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשת דירקטור לקבל ייעוץ משפטי: זוהי בקשה להורות לחברת "תדביק בע"מ" (להלן: "המשיבה") לסייע למבקש בקבלת ייעוץ משפטי לצורך ביצוע נאות של תפקידו כדירקטור מקרב הציבור (להלן: "דמ"צ") ולשאת בכל ההוצאות הכרוכות בהעסקת יועץ משפטי כאמור. הבקשה מסתמכת על סע' 96יג לפקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג 1983 (להלן: "הפקודה") שזה נוסחו: - "(א) לצורך ביצוע נאות של תפקידו זכאי דירקטור מקרב הציבור במקרים מיוחדים, לקבל ייעוץ משפטי, יעוץ חשבונאי או יעוץ מקצועי בתחום אחר על חשבון החברה. (ב) סיוע כאמור בסעיף קטן (א), יינתן בכל אחד מאלה: (1) הדירקטוריון אישר את כיסוי ההוצאה להעסקת מומחה. (2) בית המשפט אישר העסקת מומחה לאחר שמצא כי נתקיימו כל אלה: (א) העסקתו דרושה באופן סביר לביצוע תפקידו של הדירקטור מקרב הציבור. (ב) הסכום הדרוש לכיסוי הוצאות העסקת המומחה הינו סביר ביחס לחשיבות הבעיה וביחס להיקף נכסי החברה והכנסותיה. (ג) הדירקטוריון קיבל הודעה על כך שסיוע מסוג זה נדרש. (ד) סיוע מצוות המומחים הקבוע שהחברה מעסיקה אינו מתאים או אינו מספק או שאין נכונות לתתו. (ג) אגרות בית משפט, שכר טרחת עורך דין ושאר הוצאות משפט הכרוכות בבקשת אישור לפי סעיף קטן ב (2) יהיו על חשבון החברה." בחוקקו את סעיף 96יג הנ"ל, הוסיף המחוקק נדבך נוסף ומיוחד למסגרת שבאמצעותה ניתנה מלוא העזרה והגיבוי לעבודתו של הדמ"צ בחברה אשר ניירות הערך שלה הוצעו לציבור. (ראה: ע"א 90/5320 א.צ. ברנוביץ נכסים והשכרה בע"מ נ' רשות ניירות ערך, ס"ד מו (2) 818). והכל במטרה אחת, להגן על האינטרסים של המשקיעים מקרב הציבור. לכן על הדירקטורים מקרב הציבור להשוות לנגד עיניהם בכל פעולה את טובת החברה שממנה נגזרת טובתם של בעלי המניות מקרב הציבור. "מינוי דירקטורים מקרבל הציבור נועד להגן על בעלי המניות מקרב הציבור, בדומה לבלמים אחרים שהתקין המחוקק, על מנת להגן על המשקיע שאינו מעורה בענייני החברה". (ראה: ה.פ 92/771 (ת"א), עידו בן יהודה, עו"ד נגד אינטרפארם מעבדות בע"מ, פס"מ נג (3) 460, 468). כפועל יוצא וכתוצאה הכרחית מכך, על הדירקטורים מקרב הציבור להיות "משוחררים לחלוטין מהשפעות של ניגוד אינטרסים, כדי שישמשו בלם מפני שימוש לרעה בכוח השליטה של ההנהלה. בשים לב לקוצר ידו של בעל המניות מן הציבור להביא לאכיפה אפקטיבית של חובות האמון והזהירות של המנהלים". (מתוך דברי ההסבר להצעת החוק, ה"ח תשמ"ז, עמ' 96). וכן (ראה: ה.פ. (ת"א) 92/771 הנ"ל, עמ' 468.) סעיף 96 י"ג מציין במפורש שרק "במקרים מיוחדים" ינתן לדמ"צ יעוץ משפטי על חשבון החברה, וזאת לצורך ביצוע נאות של תפקידו. יש לפרש "מקרים מיוחדים" אלה בקנה מידה אחד עם חובותיו של הדמ"צ. לפעול לטובת בעלי המניות מקרב הציבור ולשמור על האינטרסים שלהם מפני מעשי שררה של ההנהלה. הסעיף מקנה לדמ"צ שני מסלולים אלטרנטביים על מנת לקבל כיסוי הוצאות על ידי החברה להעסקת מומחה. א) פנייה לדירקטוריון וקבלת אישור. או ב) פנייה לביה"מ וקבלת אישורו לאחר שהתקיימו ארבעה תנאים מצטברים. מאחר וקצרה ידו של המבקש בהשגת מבוקשו על ידי החלופה הראשונה, פנה לביה"מ והגיש את הבקשה שבה עסקינן. המחוקק לא הגביל את הפנייה לדירקטוריון בשום תנאים, שכן די לטעמו בהסכמת הרוב לזכות את הדמ"צ בקבלת סיוע משפטי מצד החברה. עם זאת הוא התנה את קבלת האישור על ידי ביה"מ בארבעה תנאים ובכך עשה את האיזון הדרוש מחד בין זכותו של הדמ"צ לבקר את ההנהלה ולהיות בלתי תלוי בה ומאידך, מניעת ניצול הדמ"צ את הזכות המוענקת לו לאינטרסים האישיים שלו או של מי מטעמו. התנאים המנויים בסע' 96יג (ב)(2) הינם תנאים מצטברים, כך שדי באי קיום אחד מהם על מנת לשלול מתן סיוע משפטי חיצוני לדמ"צ. 1) הדירקטוריון קיבל הודעה על כך שסיוע מסוג זה נדרש: - אין חולקין שביום 23.11.97 פנה המבקש במכתב לחברה וביקש שתועלה להצבעה ולאישור בקשתו לפנות לעו"ד חיצוני לקבלת יעוץ משפטי הדרוש לו לקביעת עמדתו בעניינים הנדונים בה"פ 97/510 בבית המשפט המחוזי בנצרת. (ראה: מכתבו של המבקש - נספח א' לתצהיר תשובה מטעם המשיבה). הדירקטוריון התכנס ביום 17.12.97 ודחה את בבקשתו הנ"ל של המבקש. עתה עותר המבקש לאישור סיוע משפטי חיצוני על מנת לקבוע עמדה, הן בעניין ה.פ 97/510 הנ"ל והן בנוגע לעניינים נוספים שנתגלעו לאחרונה ולאחר בקשתו לסיוע מהחברה והדיון בה בישיבות הדירקטוריון. (רע: סע' 20 לתצהיר המבקש). כאמור לעיל, המבקש הודיע לדירקטריון שדרוש לו סיוע בנוגע לקביעת עמדה בה.פ. 97/510 הנ"ל ותו לא. על שאר העניינים שאף בהם דרוש סיוע אליבא דמבקש הדירקטוריון לא קיבל הודעה ולפיכך לא התקיים התנאי המצויין בסע' 96יג (ב)(2)(ג) בנוגע לעניינים הנוספים שנתגלעו לאחר הדיון בדירקטוריון כך שלגביהם אין מקום לתת סיוע משפטי חיצוני לדמ"צ. יתר על כן, בניגוד לה.פ. 97/510 שהדיון בה קבוע ל- 21.6.98 בפני בית משפט זה, שאר העניינים הנוספים שעליהם מצביע המבקש הדורשים קביעת עמדה, אינם דחופים ובאפשרות המבקש לפנות לדירקטוריון ולהודיע לו עליהם ואף לקבל אישורו למתן סיוע משפטי חיצוני אם ניתן הדבר. מן המקובץ עולה, כי באפשרות המבקש לפנות לבית המשפט לקבלת ייעוץ משפטי חיצוני רק בנוגע לקביעת עמדה בה.פ. 97/510. התנאי הרביעי שקיומו נדרש הוא: 2) סיוע מצוות המומחים הקבועים שהחברה מעסיקה שאינו מתאים או אינו מספק או שאין נכונות לתתו: - המבקש טוען שאין ביכולתו להתייעץ ולהסתייע בעורכי הדין המומחים הקבועים שהחברה מעסיקה מאחר ואין לו אמון בהם. הדבר נובע לטענתו משני גורמים: - 1) עורכי הדין הציגו עמדתו באופן מוטעה ובלתי נכון. 2) מינויים נעשה על ידי ההנהלה הפעילה של החברה המזוהה עם קבוצת דרורי כך שאין ביכולתם לספק לו ייעוץ משפטי בלתי תלוי, שכן תמיד ידאגו להצגת האינטרסים של החברה באופן המזוהה עם האינטרסים של קבוצת דרורי. במשיבה מכהנים שני עורכי דין כיועציה המשפטיים: א) עו"ד גבריאל רובין, מכהן כיועץ המשפטי הקבוע של החברה (להלן: "עו"ד רובין"). ב) עו"ד יורם אלרואי, מכהן כיועץ המשפטי של החברה בכל ההליכים המשפטיים בין החברה לבין מר אליהו ליברמן. (להלן: "עו"ד אלרואי"). לגבי טענתו הראשונה של המבקש, בפני בית המשפט העיד שטענתו מתייחסת לעו"ד אלרואי בלבד (עמ' 12 לפרוטוקול שורה 16), זאת בניגוד למה שהצהיר ששני עו"ד הציגו עמדתו באופן מוטעה ובלתי נכון. (סע' 21 לתצהיר המבקש). המבקש לא הוכיח שעו"ד אלרואי הציג עמדתו באופן מוטעה ובלתי נכון. הוא הסתפק באמרות סתמיות בלתי מבוססות, ולא טרח לצרף לתצהירו את המכתב ששלח לו עו"ד אלרואי לתצהירו, או להביאו איתו לדיון בפני בית המשפט. על כך אין לו להלין אלא על עצמו. לא שוכנעתי, שקיים פסול בהתייעצות עם עורכי הדין המועסקים דרך קבע בחברה כיועציה המשפטיים, בהיותם בלתי אובייקטיביים. בנוגע לעו"ד רובין העיד המבקש: שאלה: מדוע אין לך אמון בעו"ד רובין? תשובה: מפני שהוא אוכל מכף ידה של החברה. שאלה: האם אתה מכיר חוות דעת של עו"ד רובין אשר היתה בלתי נכונה ונוטה לטובת דרורי? תשובה: לא. (עמ' 11, שורות 26-28; עמ' 12, שורות 2-3 לפרוטוקול) אין ממש בטענות המבקש שמאחר ועו"ד מונה על ידי ההנהלה שהשליטה בה בידי קבוצה מסוימת, ומאחר ועו"ד אוכל מכף ידה של החברה, יש לפסול אותו, הדבר מקבל משנה תוקף לאור העובדה שהמבקש מודה במפורש שמעולם לא קיבל חוות דעת מעו"ד רובין אשר נוטה לטובת דרורי. ברוב החברות ככולן, מתמנים היועצים המשפטיים על ידי ההנהלה המזוהה עם קבוצת שליטה מסויימת, וכן הם מקבלים שכרם מהחברה לפי קביעותיה של ההנהלה, אך אין זה מהווה שיקול שיש בו כדי לפסול אותם כבעלי מקצוע בחברה שכן חזקה עליהם שהם פועלים במקצועיות ובהגינות כל עוד לא הוכח אחרת. לא הובאו הוכחות כי עוה"ד שבשרות החברה נתנו או יתנו לדמ"ץ ייעוץ משפטי המנוגד לטובת החברה, גם אם מונו לתפקידם על ידי הנהלה הנשלטת על ידי קבוצה זו או אחרת של בעלי המניות, בעוד הדמ"ץ הומלץ על ידי הקבוצה הנגדית. לפי גישה זו יצא כי כל דמ"ץ יבקש סיוע משפטי להעסקת עו"ד חיצוני, באם עוה"ד של החברה מונה בהמלצת קבוצה יריבה לזו שהמליצה על מנויו ולא זו היתה כוונת המחוקק. יתר על כן, המבקש ראה לנכון לפנות לעו"ד רובין לקבל ייעוץ משפטי ואף קיבל ממנו יעוץ ולא ראה כל פסול באותו ייעוץ ולא טען כך בפניי. (ראה נספחים ז' ו- ח' לתצהיר תשובה מטעם המשיבה). מסתבר שבעקבות ייעוץ של עו"ד אלרואי שוכנע המבקש להצביע בעד ביטול תביעה של החברה נגד גב' וויס בעניין LABEL IMAGE. אם בעניין זה המבקש קיבל ייעוץ משפטי מיועציה המשפטיים של החברה, תמוה, איפוא, שעכשיו הוא פוסל אותם מכל וכל לשמש כיועצים בשבילו. לפיכך לא מתקיים התנאי המצויין בסע' 96יג (ב)(2)(ד) שהינו תנאי הכרחי לקבלת סיוע משפטי חיצוני על חשבון החברה. לא שוכנעתי שצוות עורכי הדין של החברה או אחד מהם, אינו מתאים למתן ייעוץ משפטי או שאינו מספיק או שאין נכונות מצידו לתתו. העובדה שיועץ המשפטי של החברה מונה בהמלצת קבוצה זו או אחרת כמו העובדה שדמ"צ מונה בהמלצת קבוצה זו או אחרת אין בהן כדי לפסול את האוביקטיביות והאמינות של מקבל המינוי, ולמעשה יש להתעלם לחלוטין מהשאלה מי מינה את מי. מה שיש לבדוק הוא את אי קיומם של התנאים המצויינים בסעיף 96יג והעדר אמינות לכאורה. ולבסוף הערה: אף על פי שנמנעתי מלקבוע עמדה, באם הסיוע המשפטי החיצוני לדמ"צ דרוש באופן סביר לביצוע תפקידו, כפי שדורש הסעיף, אומר שלא התרשמתי שפעולתיו ותיפקודו של הדמ"צ רחוקים ממאבקי הכח והשררה אותם מדגיש הוא בבקשתו. נראה שהמבקש הפוסל את עוה"ד של החברה בטענה שאינם אובייקטיבים, פוסל במומו, שכן מה לו קביעת עמדה עת מודע הוא שמדובר בתביעות המוגשות חדשות לבקרים כתוצאה ממאבקי כוח בין שתי קבוצות של בעלי מניות, וכאמור לעיל על הדמ"ץ להיות נייטרלי ולפעול לטובת החברה בלבד שהינה טובת המשקיעים מקרב הציבור, שולחיו. כדי לקבוע עמדה מהי טובת החברה, על הדמ"ץ להפעיל את שיקול דעתו העסקי ולהתייעץ עם עוה"ד של החברה ואין זה משנה מי מבעלי המניות הגיש את התביעה. במקרה זה יש לחברה שני יועצים משפטיים ואין מניעה שהדמ"צ יתייעץ עם שניהם. אשר על כן, אני דוחה את הבקשה להורות לחברה לשאת בהוצאות ייעוץ משפטי חיצוני של המבקש כאמור בבקשה. מאחר ולא היה מקום לבקשה זו (וחזקה עלי הוראות סעיף 96יג (ג)) אני מטילה על החברה לשאת בהוצאות מינימליות של הבקשה בסך 1,500 ש"ח. דיני חברותייעוץ משפטידירקטור