גובה הפיצויים על לשון הרע

לפיצויים שנפסקים בגין לשון הרע מספר מגמות: פיצוי התובע על נזק שנגרם לו, ענישת מי שגרם לפגיעה בשמו הטוב של אדם וחינוך הציבור והרתעתו. (ע"א 87/802 נוף נ' אבנרי, פד' מה(2) 489, בעמ' 494; ע"א 89/259 הוצאת עיתון מודיעין בע"מ ואח' נ' ספירו, פד' מו(3) 48, בעמ' 57). סעיף 7 לחוק איסור פרסום לשון הרע תשכ"ה1965- קובע, כי פרסום לשון הרע מהווה עוולה אזרחית, ולעניין פסיקת הפיצויים מחיל את הוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. סעד הפיצויים בתביעת לשון הרע מותנה בקיומו של "נזק" כהגדרתו בסעיף 2 לפקודה - "אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם טוב, או חיסור מהם וכל אבדן וחיסור כיוצאים באלה", אך אינו מותנה בהכרח בהוכחת "נזק ממון" כהגדרתו באותו סעיף - "הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים לשומה בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים". (ראו: ת"א (ת"א) 77/1866 מזרחי נ' הארץ - לא פורסם; ת"א (נצ') 88/388 חביבי נ' משעור, פ"מ תשנ"א (ג) 3, 16). הלכה פסוקה היא, כי בתביעה בעילת לשון הרע אין צורך בהוכחת נזק שנגרם הלכה למעשה כתוצאה מהוצאת השם הרע, ודי בכך שיוכח כי הדברים שנאמרו עלולים להביא לנזק או מקימים חזקה כי נגרם נזק לשמו הטוב של התובע. (ע"א 65/534 דיאב נ' דיאב, פ"ד כ(2) 269, בעמ' 273; ע"א 89/334 מיכאלי ואח' נ' אלמוג, פ"ד מו(5) 555, בעמ' 570; וע"א 76/354 עזבון מנדל שרף נ' שירותי יעוץ כלכלי ואח', פד' לה(4) 169, בעמ' 174). שיקול מחמיר נוסף, בעניין שיעור הנזק הכללי, הוא כלי הפרסום ותפוצתו (ע"א 73/552 רוזנבלום נ' כץ פ"ד ל(1) 589). פרסום לשון הרע בתפוצה גדולה, כמו באמצעי תקשורת, מחמיר את הפגיעה, וחומרה נוספת יש לראות בפרסום שנעשה באמצעי תקשורת ממלכתי, כמו הרדיו למשל. ברע"א 10520/03, איתמר בן גביר נ. אמנון דנקנר [12.11.2006] קבע בית המשפט העליון בפסקה 25 לפסק הדין: "הבחינה היא אינדיבידואלית. אין לקבוע 'תעריפים'. בכל מקרה יש להתחשב בטיב הפרסום, בהיקפו, באמינותו, במידת פגיעתו ובהתנהגות הצדדים. אכן, התנהגותו של הניזוק לפני פרסום ולאחריו עשוי להוות אמצעי בעזרתו ניתן לעמוד על נזקו. בדומה, התנהגותו של המזיק אף היא עשויה להשפיע על שיעור הנזק והערכתן". פיצוייםלשון הרע / הוצאת דיבה