קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גניבת כספת מתנות חתונה בבית מלון / גניבת כספת חתונה במלון: 1. בפני תביעה לפיצוי בגין כספים אשר נטען כי נגנבו מכספת מלון דן כרמל בחיפה - הוא הנתבע 2, השייך לחברת מלונות דן בע"מ - היא הנתבעת 1 (להלן ייקראו הנתבעים - מלון דן). התובעים בילו את ליל כלולותיהם במלון דן, והפקידו, לטענתם, בכספת המלון, את כספי המתנות אשר קיבלו בחתונתם. הכספים כללו, לדבריהם, סך כולל של 90,286 ₪, כאשר מתוך סכום זה היה כסף מזומן בסך של 54,286 ₪. התובעים הגיעו למלון ביום 20.6.00 בשעות הבוקר המוקדמות ועזבוהו ביום 21.6.00. לאחר ששמעתי מהתובע כי הגיש תלונה למשטרה, ביקשתי כי יומצא אלי חומר החקירה, ולאחר שזה צורף לתיק ביהמ"ש, הובא התיק אלי, למתן פסק-דין, ביום 10.5.01. 2. בבירור אשר התקיים בפני, וכן מהודעת התובע אשר נמסרה במשטרה, עלו העובדות דלקמן: התובעים בילו את ליל כלולותיהם בסוויטה של מלון דן, ויחד עמם שהו שני אורחים מארה"ב, אשר אחת מהם הינה האם המאמצת של הכלה. לאחר סיום מסיבת הכלולות הגיעו הצדדים ואורחיהם אל הסוויטה, שם ספרו את הכסף אשר קיבלו במתנה, ערכו רשימה של אשר התקבל, ובעצת האורחים - הפקידו את הכסף בכספת של בית המלון. הכסף הופקד ביום 20.6.00 בשעות הבוקר המוקדמות והוצא מהכספת ע"י התובעים באותו יום בשעה 23:00, מבלי שנבדק ונספר שוב. הכסף והשיקים נשארו עם התובעים ואורחיהם בסוויטה שבמלון, ובבוקר שלמחרת - יום 21.6.00 נסעו התובעים לאולמי רקיע כדי לשלם עבור מסיבת הכלולות, ושם התברר להם כי מהכסף המזומן חסר סך של 11,000 ₪ בשטרות של 100 ו - 200 ₪. התובעים חזרו למלון דן בטענה שהכסף נלקח, כפי הנראה, מתוך הכספת, בעת שהיה בשמירת המלון. מלון דן ביצע חקירה פנימית כלשהי מטעמו, והגיע למסקנה כי הכסף החסר לא נלקח מכספת המלון. יחד עם זאת - הביע מלון דן נכונות לעזור למשטרה בחקירתה, אם יבחרו התובעים לפנות למשטרה. התובעים פנו, אמנם, כאמור, בתלונה למשטרה, אולם חקירתה לא העלתה דבר, והתיק נסגר כ- ע.ל.ן. (עבריין לא נודע). נציג הנתבעות הבהיר, כי לצורך פתיחת הכספת יש צורך בשני מפתחות. האחד - נמסר ללקוח, והשני - נשאר בידי המלון. לדבריו - לא ייתכן שהכסף החסר נגנב מתוך הכספת, וכפי הנראה יש סיבות אחרות לחסרונו. נציג הנתבעות הצביע בפני על העובדה שהתובעים שהו במלון ביחד עם אנשים נוספים, וכן הגיש לתיק ביהמ"ש את טופס רישום השימוש בכספת. על טופס זה חתם התובע פעמיים. פעם אחת - כאשר קיבל את הכספת לשימושו, ופעם שניה - כאשר פינה את תכולתה, ולכך אתייחס עוד בהמשך. 3. לצערי, לא אוכל לקבל את תביעת התובעים, וזאת בשל שני נימוקים אשר, הגם שקיים קשר ביניהם, די בכל אחד מהם לחוד כדי לדחות את התביעה. האחד - התובעים לא עמדו בחובת ההוכחה המוטלת עליהם, להוכיח כי מעשה מכוון של גניבה או שליחת יד, או מעשה רשלנות של המלון או מי מעובדיו הוא אשר גרם לחסרון הכסף. נחה דעתי, כי התובעים אמנם ספרו את הכסף בטרם הפקידוהו בכספת המלון, אולם לאחר שהתובעים הוציאו את הכסף מהכספת, הם לא טרחו לספרו שוב, כך שאיננו יודעים, ואף התובעים אינם יודעים, האם כאשר הוצא הכסף מהכספת, היו חסרים בו אותם 11,000 ₪, אשר חסרונם נמצא שעות רבות לאחר מכן. התובעים שהו במלון, באותה סוויטה, ביחד עם שני אורחים נוספים. יכולה אני להבין את התובעים, שאין הם מעלים בדעתם אפשרות, כי אותם אורחים, שהינם אנשים הקרובים להם וזוכים לאמונם, שלחו יד בכספי חתונתם. יחד עם זאת - לא עלה בידי המשטרה לחקור את האורחים הנ"ל, שכן הם עזבו לחו"ל, ובנסיבות אלה לא ניתן לפסול על הסף אפשרות זו. זאת ועוד - התובעים חשו בחסרון הכסף רק בהגיעם לאולמי רקיע, וגם כאן - לא ניתן להוציא מכלל אפשרות, כי הכסף אבד להם, בדרך כלשהי, בין יציאתם מהמלון ובין הגיעם לאולמי רקיע. האפשרות אותה העלו התובעים, לפיה נגנב הכסף ע"י מי מעובדי המלון, באמצעות שימוש במפתח רזרבי נוסף, אשר בידי המלון, או באמצעות שכפול מפתחות הכספת הנמצאים, עפ"י עדות נציג הנתבעות, במשרד הקבלה, אליו יש גישה לעובדים שונים של המלון, אף היא אפשרות ריאלית, אולם לא אוכל לקבוע איזו מבין כל האפשרויות התקיימה במקרה זה. אמנם, נראה לי כי ראוי ורצוי היה שהמלון ימצא דרך בטוחה יותר לנהוג במפתחות הכספות, וכי שמירת המפתחות בארון פתוח, ליד משרד הקבלה, הינה דרך המזמינה בעיות. יחד עם זאת - לאחר שלא הוכח, כי מאן דהו עשה שימוש כלשהו במפתחות אלה על מנת לגנוב חלק מתכולת הכספת של התובעים, ממילא לא הוכח קשר סיבתי בין רשלנות המלון בטיפול במפתחות לבין החסרון אשר התגלה ע"י התובעים. גם אילו היתה חובת ההוכחה המוטלת על התובעים, חובת הוכחה "רגילה" במשפט אזרחי, עפ"י מאזן ההסתברויות, גם אז הייתי קובעת כי התובעים לא עמדו בחובת ההוכחה המוטלת עליהם, שכן כל אחת מהאפשרויות, אשר צויינו לעיל, אפשרית באותה מידה. דא עקא, שחובת ההוכחה, המוטלת על התובעים במקרה כגון זה, כאשר הטענה הינה טענת גניבה, אשר משמעות פלילית בצידה, הינה חובה הגבוהה ממאזן ההסתברויות, ומקל וחומר שהתובעים לא עמדו בחובה זו. השני - אין חולק, כי התובע חתם על נ/2, כאשר הוציא את כספי התובעים מהכספת. בחתימתו אישר התובע את האמור בנ/2, לפיו: "הריני מאשר כי פיניתי את תכולת הכספת ואני משחרר את המלון מכל אחריות או חבות". בטרם חתם התובע על מסמך זה, היה עליו לבדוק היטב את תכולת הכספת, ולספור, שוב, את הכספים אשר שם בתוכה על מנת לוודא שכל התכולה נמצאת בה. לא בכדי נכלל פטור זה במסמך נ/2. הלקוח שם את חפציו בכספת מבלי שנערך רישום כלשהו בדבר תכולתה ומבלי שיש למלון פיקוח כלשהו על אשר שם הלקוח בכספת, וזאת - על מנת לשמור על פרטיות הלקוח, פרטיות שהינה אינטרס של הלקוח. כך גם אין למלון כל פיקוח על אשר מוציא הלקוח מהכספת בעת שהוא מפנה אותה. בשל כך - ועל מנת להגן על עצמו מפני תביעות שווא, מחתים המלון את הלקוחות על המסמך הנ"ל, ובכך מוטלת חובה על הלקוח לבדוק היטב את אשר הוא מוציא מהכספת, ולוודא שאמנם כל הרכוש אשר שם בתוכה, אכן נמצא בה. משנמנע התובע מלבדוק את תכולת הכספת ולספור את הכסף קודם שהוציאו ממנה, ומשחתם על נ/2, כאמור, שיחרר התובע, מרצונו ומתוך בחירתו, את המלון מאחריות. אם לא טרח לוודא, קודם חתימתו, כי כל תכולת הכספת נמצאת, נהג ברשלנות רבתי בשיעור של 100% אין לו להלין אלא על עצמו, ואין הוא יכול לגלגל האחריות חזרה לפתחו של המלון. אוסיף עוד שתי הערות - אמרתי לעיל כי שני הנימוקים כרוכים זה בזה, וכוונתי היתה לכך שאילו היה התובע סופר את הכסף, בעת הוצאת תכולת הכספת, היה בדבר כדי להוכיח, כי הכסף החסר נלקח בהיותו בתוך הכספת. מחדלו של התובע מלעשות כך הוא אשר מונע האפשרות לדעת אם, אמנם, כך היה. אין בכתבה על אותו עובד מלון הילטון בירושלים, אשר נחשד והודה בפיצוח קוד סודי של כספות במלון ופריצה ל - 17 מהן, כדי לעזור לתובעים, שכן אין הדבר מלמד כי גם במלון דן נעשה מעשה כגון זה, ועל כל מקרה להיות מוכרע לגופו. 4. התוצאה היא, שאני דוחה את התביעה, אולם בנסיבות הענין לא מצאתי לנכון לחייב בהוצאות. זכות לבקש רשות ערעור בביהמ"ש המחוזי בתוך 15 יום. אירועים (תביעות)נישואין / חתונהבית מלוןבתי מלון (תביעות)כספת