גניבת רכב - אזעקה לא תקינה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גניבת רכב המבוטח בחברת אליהו / גניבת רכב - אזעקה לא תקינה:

התובע טוען כי הוא הבעלים של מכונית פרטית מסוג ב.מ.ו. מס' רישוי 11-875-87. לטענתו, הנתבעת הוציאה פוליסת ביטוח מקיף שהיתה בתוקף ביום 17.9.94. ביום זה הסיעה חמותו, גב' שושנה סיידא, את המכונית לאזור חמי טבריה והחנתה אותה שם לאחר שנעלה את המכונית במפתח והפעילה את מתקן האזעקה. משחזרה למקום גילתה כי המכונית נגנבה ואיננה. היא הודיעה על כך למשטרה ולסוכן הביטוח. לטענת התובע, הנתבעת חייבת לפצותו בגין נזקיו עקב גניבת המכונית שהם שווי המכונית על פי המחירון, בצירוף תוספות בגין רדיו טייפ, מזגן ותיבת הילוכים אוטומטית, ציוד אישי שהיה במכונית, הוצאות בגין שכירת רכב חילופי ועגמת נפש, סך הכל 46,100 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה - 15.12.94.

הנתבעת מודה בקיומה של הפוליסה, אך כופרת בחבותה לפיה או בעצם תחולת הפוליסה. לטענתה, הפוליסה הופרה הפרה יסודית בכך שהתובע לא קיים את דרישת הפוליסה בדבר התקנת מערכות הגנה כמפורט בפוליסה ובדבר החובה להפעיל מערכת זו בטרם תיעזב המכונית. לחילופין, נטען כי מערכת האזעקה הקיימת לא היתה תקינה. הנתבעת מכחישה גם את עצם ארוע מקרה הביטוח קרי:נ נ גניבת המכונית.

אדון בשאלות המתעוררות מן הקל אל הכבד, וראשית, האם הוכח כי היתה במכונית בעת שנגנבה מערכת אזעקה וכי היא היתה תקינה. גב' סיידא העידה כי היתה מותקנת אזעקה וכי היא הפעילה אותה לאחר שנעלה את המכונית ובטרם עזבה את המקום. אילו היה מדובר בעדה שכל חלקה הוא נהיגת המכונית ונעילתה, הייתי מוכן להניח כי אם היא מעידה שהיתה מותקנת אזעקה במכונית - יש להניח כי הפעילה אותה, כמעשה שגרה שלרוב עושים אותו באופן מוכני ובלתי מודע. אלא, שהגב' סיידא אינה סתם נהגת; היא חמותו של התובע ויתרה מזו - המכונית היתה בבעלות בעלה יוסף סיידא ובשימוש שניהם למן רכישתה בשנת 1987 ועד מכירתה לתובע, חתנם, בסוף שנת 1992 או תחילת 1993. כמי שהמכונית היתה בשימושה שנים אחדות, אמורה גב' סיידא לדעת אם בשעתה היתה מותקנת במכונית אזעקה אם לאו. בחקירה נגדית טענה גב' סיידא כי עד שהמכונית נמכרה לתובע, לא היתה מותקנת בה מערכת אזעקה. טענה זו סותרת בעליל את עדותו של התובע ועדות סוכן הביטוח ענתבי. שניהם העידו כי האזעקה הותקנה במכונית עוד בתקופה שהיתה בבעלות יוסף ושושנה סיידא.

סתירה זו מחייבת אותי להרהר שמא עדותה של גב' סיידא אינה ראויה לאמון בכל הנוגע לקיומה של מערכת אזעקה במכונית ביום הגניבה, ובמיוחד - גם בהנחה שהיתה קיימת מערכת כזו - שהיא והשלט שלה היו תקינים. מי שאינה יודעת שבמכוניתה היתה מאז ומתמיד מערכת אזעקה, אפשר שאינה יודעת זאת לגבי התקופה בה המכונית נמצאת בבעלות חתנה, ובשל כך גם לא הפעילה אותה. אוסיף, כי העדה גם טעתה בתיאור הכפתור המפעיל את האזעקה וגם דבר זה מטיל ספק במהימנות עדותה.

הספק בענין זה מתגבר נוכח עדות התובע לפיה, כשקיבל את המכונית מחמיו, שיכלל את האזעקה הקיימת והוסיף לה מנגנון לניתוק ההצתה ונעילה על ידי שלט. השכלול נעשה בידי פירמה בשם "על גלגלים" בטבריה, אך אין בידיו קבלה על כך כי "בשחור יותר טוב" והאיש אינו מוכן להעיד שהתקין את המערכת כי "שילמתי לו בשחור והוא לא רוצה לבוא". טיעון זה אינו מקובל עלי כסביר. גם אדם המנהל ספרים כדין אינו יכול למצוא קבלה כזו חמש שנים לאחר עשייתה, כך שהתירוץ בגין תשלום "בשחור, בא להסתיר את העובדה כי האזעקה כנראה לא הותקנה כלל.

נימוק נוסף מדוע יש להטיל ספק בשאלה האם היתה מותקנת מערכת אזעקה במכונית נובע משלל הפרטים הסותרים שהתובע מסר אודותיה:ב ב במקום אחד אמר כי בשנת 1990 החליף את האזעקה המיושנת במערכת חדשה הכוללת גם גלאי נפח והמופעלת על ידי שלט. עוד אמר כי בשנת 1993 שיכלל אותה עוד והוסיף לה סוללת גיבוי וכי "אם מכניסים יד דרך החלון האזעקה פועלת", אלא ששכלול זה אינו אלא גלאי הנפח עליו העיד מקודם ואשר הותקן כבר בשנת 1990. השכלול היחיד שהותקן בשנת 1993 היה, לדבריו, מתקן המונע את התנעת המכונית.

בחקירה נגדית נשאל התובע איזו אזעקה היתה במכונית בשנת 1990 ותשובתו בעמ' 42 היתה שאינו יודע. על כן, נשאל על סמך מה אמר כי בשנת 1990 הותקנה מערכת אזעקה עם גלאי נפח והתובע משיב:ו ו "שמעתי את עדותו של סוכן הביטוח ואם הוא חתם על מסמך כזה אז היתה לו האזעקה כפי שביקשו ממנו". התובע מודה, איפוא, כי דיבר על האזעקה המותקנת במכונית לא מידיעה אישית אלא על סמך דברים ששמע מסוכן הביטוח במשפט. אך מיד במשפט הבא, באותו עמוד, לאחר שהבין כי עדות שמיעה לא תעזור, אומר התובע:נ נ "עכשיו אני נזכר שהיה בו גלאי נפח", וכששואלים אותו מדוע אמר שלמד את הדברים מפי סוכן הביטוח הוא עונה:ב ב "שמעתי מהסוכן ועכשיו נזכרתי ואני עכשיו לחוץ".

אין זו הסתירה היחידה בנקודה זו. בהמשך החקירה הנגדית, עדיין בעמ' 42 אומר התובע כי בשנת 1993 כשרכש את המכונית מחמיו, הוסיף למערכת הקיימת שכלול של ניתוק הצתה ונעילה על ידי שלט, אך נזכיר כי מקודם אמר כי השלט הותקן כבר בשנת 1990.


תמיהה נוספת נוגעת לשאלה מדוע התקין בכלל שכלולים במערכת האזעקה הקיימת. בעמ' 26 אמר התובע כי הכניס במכונית מערכת סטריאו יקרה ומאחר ולא היו לו קבלות על רכישתה, לא יכול היה לבטח אותה. גם טיעון זה אינו מתקבל על דעתי.

השימוש ברכישות בכסף "שחור" או ללא קבלות שהתובע עושה במשפט זה לא רק שפוגם בטעם הטוב אלא גם אינו על הצד החוקי של הענין, כאילו רכישה בכסף "שחור" או ללא קבלות היא דרך חוקית להתגבר על הצורך להוכיח פעולות עסקיות. מעבר לזה, מה הקשר בין רכישת מערכת ללא קבלות ובין ביטוחה? שום חברת ביטוח אינה דורשת קבלות על רכישת נכס כדי לבטחו, ודי אם סוכן הביטוח משתכנע מראיה אישית כי הנכס אכן קיים ומותקן במכונית. התירוץ המאולץ הזה מביא אותי להטיל ספק בעצם הטענה כי הותקנה במכונית מערכת אזעקה.

בנוסף, אין זה מתקבל על דעתי שהתובע התקין מערכת אזעקה להגן על מערכת סטריאו יקרה מבלי לברר תחילה אצל חברת הביטוח מהם תנאי המיגון הנדרשים.

התובע אינו יכול להבנות מעדות החוקר אלזם, שבירר אצל אחד דודיק המתקין מערכות אזעקה, והלה אישר בפניו כי התקין במכונית אזעקה מסוג E.R.M או סקורפיו וזה מהטעם הפשוט כי התובע העיד כי מי שהתקין את האזעקה היא פירמה בשם "על גלגלים" ששמות בעליה שונים.

לכן, בהעדר ראיה אודות סוג האזעקה, איני מקבל את עדותה של גב' סיידא כאילו שמעה את כפתורי המכונית ננעלים, נשמע קליק ונראה הבהוב של האורות. כל אדם יכול לתת תיאור כזה, והעובדה שהיא העידה על כך, אינה משכנעת אותי כי אכן כך קרה וכי לא מסרה תיאור כללי המתאים למרבית המכוניות שיש בהן אזעקה.

הרהור שני נוגע לשאלה האם מערכת האזעקה שהיתה מותקנת במכונית, לטענת התובע, היתה תקינה, והאם היה בידי הגב' סיידא שלט להפעלתה, ואם היה בידה - האם היה תקין. הרהור זה נובע מהצטברות ראיות זו:ו ו

א. גב' סיידא טוענת כי בטרם נטלה את המכונית לנסיעה ביום הגניבה, קיבלה מהתובע את מפתחותיה עם השלט. את השלט והמפתחות החזירה לתובע עם שובה הביתה. לא היה בביתה צרור מפתחות נוסף של המכונית.

ב. התובע העיד בחקירה ראשית כי כשביקר אותו חוקר חברת הביטוח מספר שבועות לאחר הגניבה, הוא התבקש להציג את המפתחות והשלטים. הוא מסר לחוקר צרור שהכיל מפתח ושלט. היה ברשותו שלט נוסף, אך התובע אמר כי "לא השתמש בו ולא היה בו מפתח". התובע מסר לחוקר בכל זאת שני שלטים, ולדבריו השלט האחר שמסר לחוקר הוא שלט השייך למכונית אחרת, והוא נמסר ללא מפתח. התובע גם כיום אינו יודע היכן השלט השני, האמיתי, השייך לאזעקה שבמכונית.

ג. בנוכחות התובע ניסה החוקר, העד שלמה אלזם, להפעיל את השלט המחובר לצרור המפתחות. נורית הביקורת של השלט לא פעלה, והתובע פירק את השלט, שיפר את המגעים, ולאחר מכן הנורית דלקה עם הפעלת השלט.

ד. בחקירה נגדית טען התובע כי השלט השני האמיתי של המערכת היה מוחזק במגירה בבית חמותו ללא מפתח צמוד. וכשנשאל היכן צרור המפתחות השני של המכונית השיב כי לא השתמש בו וכי צרור זה לא הוחזק אצל חמותו. תשובה זו חייבה את התובע להסביר מדוע עלה לבית חמותו לחפש את הצרור השני או את השלט, כאשר ביקר אותו החוקר, אך ההסבר שנתן לא שיכנע אותי.


ה. התובע הסביר כי כשמסר לחוקר את השלט השני, שהיה במגירה בבית חמותו, האמין כי הוא השלט של המכונית הגנובה, אך לאור זאת עליו להסביר מדוע טען מקודם כי השלט הזה שייך לרכב אחר. תשובתו היתה כי חמיו אמר לו ששלט זה שייך לרכב האחר.

ו. התובע לא יכול היה להסביר בשום אופן מאיזה טעם החזיק את השלט בנפרד מצרור המפתחות השני של המכונית.

מכלול זה של סתירות חמורות וקשות בדברי התובע, אינו מאפשר לי לקבוע כי, גם בהנחה שהיתה מותקנת מערכת אזעקה תקינה במכונית, והנחה זו לא הוכחה אף היא, שהיא היתה תקינה במובן זה שלא השתכנעתי כי הצרור שנמסר לנהגת הכיל שלט, ואפילו הכיל שלט - שהשלט היה תקין.

פוליסת ביטוח מקיף מטילה עול כבד על חברת הביטוח. עצם העלמה של המכונית עשוי להביא לידי הפעלת הפוליסה. לכן, על המבוטח להראות כי עשה את כל הדרוש ממנו לשם קיום הפוליסה, כי הקפיד על קלה כחמורה, לא זלזל בחובותיו כבעלים וכי לבו לא היה גס בזכויותיה של המבטחת. נהג או בעל מכונית אשר אינם מקפידים להפעיל את האזעקה, בין בשל זלזול, ובין בשל אי הקפדה על תקינות השלט או המערכת, עלולים למצוא את עצמם כמי שהמבטח, ומאוחר יותר גם בית המשפט - לא ישעו לטענותיהם.

ב"כ התובע מודה כי הפוליסה חייבה את התובע להתקין מערכת אזעקה. נניח כי מדובר במערכת הפשוטה יותר, זו שתוארה בפוליסה הישנה. גם מערכת זו חייבת להיות תקינה, היא והשלט המפעיל אותה, והמבוטח או המשתמש מטעמו חייבים להפעילה כל אימת שהמכונית מושארת ללא השגחה. במקרה שבפני - לא הוכח כי מערכת האזעקה היתה תקינה וכי בידי הנהגת היה שלט תקין וכי היא הפעילה בו את המערכת.

אנו עוסקים במשפט אזרחי, ולדעתי התובע לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו ולכן דין תביעתו להדחות.


אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ש"ח נכון להיום.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גניבת רכב נכה

  2. גניבת רכב מונע

  3. ביום גניבת רכב

  4. עורך דין גניבת רכב

  5. גניבת רכב ממוסך

  6. גניבת רכב מליסינג

  7. גניבת רכב בנתניה

  8. עונש על גניבת רכב

  9. גזר דין גניבת רכב

  10. גניבת רכב ממגרש חניה

  11. מה העונש על גניבת רכב

  12. גניבת רכב נזקים עקיפים

  13. גניבת רכב ע''י שב''חים

  14. כסף מהביטוח על גניבת רכב

  15. ערעור פלילי על גניבת רכב

  16. ביטוח גניבת רכב מליסינג

  17. עונש על ניסיון גניבת רכב

  18. גניבת רכב מחניה ליד הבית

  19. ביטוח גניבת רכב - תאונות

  20. גניבת רכב ממגרש – אחריות חברת שמירה

  21. גניבת רכב - אזעקה לא תקינה

  22. ביטוח גניבת רכב משועבד לבנק

  23. הוכחת גניבת רכב לחברת הביטוח

  24. גניבת רכב במכון שטיפת מכוניות

  25. גניבת רכב שנקנה ממדינת ישראל

  26. הרשעה בעבירת ניסיון גניבת רכב

  27. תביעה נגד מנורה ביטוח גניבת רכב

  28. חברת הביטוח לא משלמת על גניבת רכב

  29. ביטוח גניבת רכב - מחירון יצחק לוי

  30. סעיף מיגון בפוליסת ביטוח גניבת רכב

  31. ביטוח מקיף סובארו ג'סטי - גניבת רכב

  32. גניבת רכב זמן קצר לאחר תחילת הביטוח

  33. פיצוי על גניבת רכב נמוך ממחיר מחירון

  34. סירוב חברת הביטוח לפצות על גניבת רכב

  35. תביעה נגד מושב - אחריות בגין גניבת רכב

  36. ניסיון לרמות חברת ביטוח - ביום גניבת רכב

  37. האם פציעה בזמן גניבת רכב מהווה תאונת דרכים

  38. חברת הביטוח מסרבת לשלם על גניבת רכב - תביעה

  39. מדיניות ענישה מחמירה כלפי העבירות פריצה וגניבת רכבים

  40. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון