קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דחיית תביעה בגין עובד שהתחשמל: 1. המנוח היה תושב השטחים, והוא הועסק כאינסטלטור. ביום 31.8.1979, בשעות הבוקר, נפטר התובע תוך כדי עבודתו; השאלה בפני היא, האם נפטר כתוצאה מאירוע בעבודה, ואם כן, האם אותה פגיעה היתה גם "עקב" עבודתו של המנוח, כך שהתובעת, שהיא אלמנתו, תהיה זכאית לקצבת תלויים. 2. טענת התביעה היתה כי התובע נפטר כתוצאה מהתחשמלות. בעת מותו הוא עבד עם פטיש אוויר, שנמצא בבדיקה לאחר מכן שהיה פגום, וכן כי הכבל המחובר אליו היה פגום. בגלל נסיבות הפטירה, נפתח תיק במשטרה, נגבו עדויות, ואף נעשה ניתוח שלאחר המוות בגופתו של המנוח. הוסכם בין הצדדים, כי כל תיק המשטרה יוגש כעדות. המוסד חקר שניים מתוך נותני ההודעות חקירה נגדית, וכן שמעתי את התובעת עצמה. 3. שאלה עובדתית אחרת היא נסיבות המקרה - רגעיו האחרונים של המנוח. שמעתי את העד דוד הראל, ואני מעדיף את גרסתו על גרסת עד התביעה 2, אנואר עודה. על כן אני קובע, כי המנוח לא "נזרק" מהבור, שם הוא עבד, אלא שיצא בכוחות עצמו מן הבור, תוך צעקה, ונשכב על הארץ. כמו כן אני קובע, כי המנוח עדיין פרפר כאשר העמיסו אותו על הטנדר, דקות ספורות לאחר המקרה. אני מעדיף את עדותו של הראל, כאמור, מאחר והוא עשה עלי רושם מהימן, אין לו נגיעה כלשהי בעניין, וגם מכיוון שיש סתירה כלשהי בהודעתו של עד התביעה 2במשטרה, שם אמר בסוף הודעתו, כי המנוח "נזרק" מן הבור (שורה 27 להודעתו). קיבלתי רושם מההודעה במשטרה של עד תביעה 2, כי כבר החליט בעת קרות הפגיעה כי המנוח התחשמל (ראה שורה 13: "מייד הבנתי כי קיבלמכת חשמל" ושורה 25: "עייד קיבל זרם חשמלי") ובעדותו בפני ניסה להצדיק את עמדתו הקודמת. 4. לגבי מצב בריאותו הקודמת של המנוח - אינני יכול לקבוע גרסה מהימנה עלי. בא-כוח התובעת הגיש אישור של ד"ר טווילה, מעזה, שכותב שהוא רופאו המשפחתי של המנוח מאז שש שנים, וכי הוא טיפל בכל הבעיות הרפואיות של משפחתו. הוא מאשר כי המנוח לא קיבל טיפול ממנו בקשר לבעיית לב כלשהי, וכי הוא היה בריא לחלוטין. ואילו בחקירה נגדית אמרה אלמנתו של המנוח, התובעת, כי התובע היה בריא ומאז החתונה ( 24.6.1972- ראה סעיף 2 לתצהירה) לא ביקר אצל רופא, אפילו לזריקה (ע' 3 לפרוטוקול - שורה 36). לא רק זה, אלא שהיא איננה מכירה את הרופא שנתן את האישור, וכי אין להם רופא משפחה. על כן לא הוכח עברו הרפואי של המנוח. 5. בא-כוח התובעת ביקש ממני להעביר את השאלות לחוות-דעתם של מומחים מטעם בית-הדין. האחת - בקשר לאפשרות התחשמלות מהפטיש, והשניה - בקשר לניתוח לאחר המוות, אם הוא מראה כי המנוח נפטר מהתחשמלות. 6. לדעתי אין סיבה להעביר את השאלות לחוות-דעתם של מומחים. בית-הדין הנהיג העברת שאלות רפואיות, וכן אחרות, למומחים מטעם בית-הדין, כדי להימנע ממצב שבית-הדין יצטרך להכריע בין חוות-דעת מנוגדות שניתנו על-ידי מומחים מטעם הצדדים, וכדי שתהיה חוות-דעת "נייטרלית" בפני בית-הדין. בתיק זה קיימות כבר חוות-דעת נייטרליות בשתי השאלות. בשאלת החשמל - הפטיש נבדק על-ידי אינג'ינר ויקטור זיס ממינהל החשמל, משרד האנרגיה, והוא הגיע למסקנה, כי יש לשלול את האפשרות שהמנוח מת כתוצאה ממכת חשמל. בחוות-דעתו (שנתקבלה כראיה בהסכמת הצדדים, יחד עם כלל תיק המשטרה) מזכיר, כי נעשתה בדיקה נוספת על-ידי אדם מטעם חברת החשמל, ובדיקתו תאמה את בדיקת אינג'ינר זיס. 7. גם לעניין השאלה הרפואית יש חוות-דעת של מומחה, ד"ר ב' לוי, שביצע את הניתוח שלאחר המוות במכון לרפואה משפטית. בחוות-דעתו הוא אומר (ע' 4 למטה): "בבדיקה מיקרוסקופית של שפשוף העור כף היד השמאלית ושל אצבע מס' 5 של יד שמאל, אין שינויים האופיינים למכת חשמל. כמו-כן לא מצאנו שינויים טריים בלב...". מסקנתו של המומחה היא חד-משמעית (ע' 5): "סיבת המוות: המוות נגרם כתוצאה מאי-ספיקת הלב, על רקע לוחיות טרשתיות בעורקים הכליליים של הלב. סיבת המוות הינה טבעית". 8. אין אני יכול להסכים עם בא-כוח התובע שטוען, כי המונח "טבעית" בחוות-הדעת הוא בניגוד ל"אלים" או "מתוך עבירה פלילית אלימה". בפניית המשטרה למכון מיום 31.8.1979 מסמך (ג) בתיק המשטרה) נתבקש המכון לקבוע את סיבת המוות. בע' 1 לחוות-הדעת כתוב "ייתכן שהמנוח קיבל מכת חשמל". זאת אומרת שהאפשרות של התחשמלות היתה בפני הפתולוג בעת מתן חוות-הדעת, ובקבעו כי המוות הינו טבעי, הוא שלל אפשרות זו. 9. על כן אני קובע, כי המנוח לא התחשמל. אין בעדויות עובדות נוספות היכולות לקשור את המוות עם העבודה. על כן אין אפשרות לקבוע, כי המנוח נפטר כתוצאה מתאונת עבודה. 10. מכל האמור - התביעה נדחית. אין צו להוצאות.התחשמלות