האם פיצוץ מכונית מהווה תאונת דרכים

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא האם פיצוץ מכונית מהווה תאונת דרכים:

.1ביום 3.12.1979, בשעת בוקר, נכנס המנוח ז"ל למכוניתו, על-מנת לנסוע לדרכו. המנוח התניע את המכונית ותוך כדי כך התפוצץ מטען חומר נפץ שהוטמן בה. כתוצאה מאותה התפוצצות, נפצע המנוח, פצעים קשים, והוא נפטר זמן קצר לאחר מכן.
המשיבים, אלמנתו ובנו, הגישו תביעה כספית כנגד המבקשת, חברת ביטוח. בכתב התביעה הם טוענים, כי המנוח מצא את מותו ב"תאונת דרכים", כמשמעותה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975(להלן:נ "חוק הפיצויים").
המבקשת ביטחה את השימוש במכוניתו של המנוח ולפיכך היא נתבעת, על-ידי המשיבים, לפצותם על נזקיהם.
המבקשת טוענת, לעומתם, כי ראוי למחוק את התביעה על הסף מחוסר עילת תביעה. טעמה של המבקשת כפול:ב ראשית, לאו שימוש ברכב כאן, כמשמעותו של מושג זה בחוק הפיצויים. שנית, התוצאה הקטלנית, במקרה זה, לא באה עקב שימוש ברכב מנועי.

טענות אלה מצריכות דיון בשלושה:ו
א. האם עשה המנוח "שימוש ברכבו" - כמשמעותו בחוק הפיצויים? ב. מהו הקשר הסיבתי העומד ביסוד חובת הפיצוי על-פי החוק? ג. האם נתקיים, במקרה זה, הקשר הסיבתי הדרוש? .2נראה, כי אין קושי, בנסיבות המקרה, להכריע בשאלה הראשונה. לביטוי
"שימוש ברכב" הוצעו פירושים שונים:נ תחילה ביקשו לייחדו ל"שימוש תחבורתי" או לשימוש המקיים את "סגולת התנועה" של הרכב (ת"א (ת"א) 2524/80ציון חברה לביטוח נ' זילפה לסרי ואח' [4]; ת"א (ת"א) 2176/80 "קדר" בע"מ נ' יאיר גלמן ואח' [5]).
פירוש אחר, מרחיב יותר, בא לאמץ את הפרשנות המקובלת בדיני הביטוח.
(ע"א 517/79 בן טובים נ' מוסך נוע שירותי מכוניות בע"מ ואח’, בעמ' 424[1]).

בינתיים גילה בית-המשפט העליון את דעתו, באשר לפירוש המוסמך של הביטוי (מפי השופט ברק), בע"א 326/80 סואער ואח' נ' טאהא ואח' [2]. באותו ענין נקבע, כי אין לצמצם את המושג "שימוש ברכב", לענין חוק הפיצויים, לשימוש תעבורתי.
על פירוש זה חור לאחרונה, בית-המשפט העליון (מפי השופט ש' לוין) בע"א 199/81, 558"הסנה" חברה לביטוח בע"מ נ' ישעיהו זעירה ואח' (טרם פורסם).
הצעתו של המחוקק לייחד את ה"שימוש ברכב" ל"מטרות תחבורה" (ה"ח 1550, ה"ח 1566), אף היא לא נתקבלה בסופה של תחיקה (ס"ח 1057עמ' 42).
כללו של דבר:ב שוב אין ליתן לבטוי "שמוש ברכב" פרוש המצמצמו לשימוש התעבורתי.
בעניינו, אין נפקות למחלוקת מן העבר, גם מן הבחינה העובדתית. גם על-פי הצר בפירושים, לא יכולה להיות מחלוקת, כי השימוש שעשה המנוח במכוניתו, במועד המקרה, "שימוש ברכב" הוא, בין בנסיעה ובין "בעמידה", בין לענין החוק ובין לכל ענן אחר.

.3חוזרות למקומן השאלות שנותרו - ועניינן הקשר הסיבתי.
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975[9] קובע את זכותו של מי שנפגע ב"תאונת דרכים" - לפיצוי. "תאונת דרכים" בלשון החוק היא "מאורע שבו נגרם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי".
החוק מונה (בסעיף 4), את הוראת פקודת הנזיקין [נוסח חדש] [10], המוחלות על זכותו אל נפגע לפיצוי, אך נמנע מלכלול בהן את הוראת סעיף 64לפקודה.
למראית עין, תומכת השמטה זו באפשרות שאין עניינו של חוק זה, אלא בקשר העובדתי שבין השימוש ברכב לבין הנזק. הפסיקה הבהירה, כי אין זה הפירוש הראוי:ו כל קביעה אחרת לענין חוק הפיצויים, כפי שהוא מתפרש היום, תהא בבחינת אבסורד פרשני.
נראה, כי לא יכולה להיות מחלוקת בדבר הצורך להציב סייג למימדי האחריות המוטלת, גם על-פי חוק הקובע "אחריות מוחלטת" כמו חוק הפיצויים.
האפשרות לסייג את האחריות, בדרך של מתן פירוש מיצר למונחים "רכב" ו"שימוש ברכב" - אינה נתמכת בפסיקה. מצאנו, כי שוב אין להיזקק לפירוש המייחד את "השימוש ברכב", במסגרת החוק, למטרות תעבורה גרידא. גם הביטוי "רכב" או "רכב מנועי" נתפרש, על דרך ההרחבה.
בסוגיה זו, האחרונה, ביקש, אומנם, המחוקק לעמוד בפרץ ופירש, לאחרונה, כי כוונתו ל"רכב הנע על פני הקרקע ועיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית" (ס"ח 1015עמ' 42); עם זאת, ובאותו ענין, חזר בו המחוקק מכוונתו (ה"ח 156עמ' 82) להוציא את הרכבת ואת הרכב הנגרר מכלל "רכב"; אלה נתפשו, בינתיים, ברשתה של הפסיקה.

לאור כל אלה מובנת היטב, הדרישה להתנות את חובת הפיצוי, בקיום קשר סיבתי משפטי, בין השימוש ברכב לבין התוצאה; תנאי זה עשוי עתה לשמש סייג מרכזי. למימדי האחריות המוטלת על-פי חוק הפיצויים.
הפניה אל כללי הקשר הסיבתי המשפטי (להבדיל מן ההסתפקות בסבתיות עובדתית) נכללה במספר פסקי-דין בהם נדונו תביעות במסגרת חוק הפיצויים: ע"א 517/79 הנ"ל, בעמ' 428[1], ע"א 199/81, 558(טרם פורסם) וע"א (ת"א) 661/81הפניקס הישראלי בע"מ נ' חנה מזרחי (טרם פורסם).
.4הקשר הסיבתי המשפטי - פנים רבות לו. עתים אינו אלא "מסווה" או מסגרת לשיקולי מדיניות משפטית גרידא; המבקשת, בטיעוניה, הדגישה את הצורך ביישום שיקולים אשר כאלה, במקרה זה. לדעתה, אין המקרה הזה נופל בתחום הסיכון, אשר מפניו בא חוק הפיצויים להגן; כוונתו של המחוקק לא היתה, לטענתה, להעניק את זכות הפיצוי למי שנפגע בדרך בה נפגע המנוח.
שיקולים כאלה, הנסמכים על כוונתו המשוערת של המחוקק, אין בהם קושי מקום שכוונת המחוקק אינה במחלוקת; כך היה בפרשת: . L.r(1874) .gorris v. Scott . 125ex שונה הדבר, מקום בו נעדרת הסכמה בדבר "תחום תחולתו" של החוק - וכך הדבר בענייננו: בת"א (ת"א) 2524/80, 2532ציון חברה לביטוח נ' זילפה לסרי ואח' בעמ' 524) קובע בית-המשפט המחוזי [4]:
"אין החוק בא להביא תקנה לכל מי שנפגע בתאונה... לצורך כזה הוחק חוק הביטוח הלאומי".

ואילו בענין אחר נפסק:

"מטרת המחוקק היתה בראש ובראשונה מטרה סוציאלית של הבטחת
פיצוי לכל מי שנגרם לו נזק גוף בתאונה הקשורה לשמוש ברכב" (המר' (ב"ש) 1151/78 רשות הנמלים ואח' נ' הורביץ בעמ' 190[6].

וגם ההיפך:
"איני סבורה כי יש לראות את החוק הנדון כחוק סוציאלי..." (ע"א (ת"א) 666/81, טרם פורסם).
כאשר אין דיבורו של המחוקק מפורש והעדות על כוונתו אינה ברורה, עלולה ההתייחסות אל "מטרת החוק" לגלוש לחקיקה שיפוטית שחסרונה בולט כשאינה אחידה.
.5אין, איפוא, בשיקולי מדיניות משפטית, במקרה זה, כדי לייתר את השימוש בכללי הסיבתיות לגופם.
הקשר הסיבתי המשפטי עשוי להיקבע על-פי מבחנים שונים; לא כולם מותרים לנו במסגרת חוק הפיצויים.

כך, אין ספק, כי אין אנו רשאים לעשות שימוש במבחן הציפיות; מבחן זה, המשמש את כללי ניתוק הקשר הסיבתי, על-פי סעיף 64לפקודת הנזיקין [10], "הינו המבחן היחיד 'החושב' בקטגוריה של אשמה וחפות" (ע"א 390/62 בעמ' 1670[3]).
כיוון שכך, אין הוא מתאים לקביעת האחריות בחוק ש"אינו חושב" בקטגוריות אלה.
לעומתו, "מבחן לשוני" אינו מעורר כל קושי - גם כשהוא מיושם במסגרת חוק הפיצויים.
המבחן הידוע כמבחן "השכל הישר" הוא מבחן כזה, מן הטעם, שהוא עושה שימוש בלשון השגורה בפי "האדם הרגיל"; אפילו כולל מבחן זה שיקולים של מדיניות משפטית, הרי אלה שיקולים "ראשוניים" היאים גם לחוק הקובע אחריות מוחלטת.
כפי שיובהר להלן, התוצאה, במקרה שלפנינו, היא אחת הן על-פי כללי הסיבתיות והן לאורם של שיקולי מדיניות משפטית, כאמור.
.6מבחן "השכל הישר" מודגם, תכופות, בפסק-הדין שניתן בפרשת האניה (coxwold yorkshire dale steamship co. Ltd. V. Minister of war transport). העובדות באותו מקרה (ואליהן נחזור עוד להלן) היו כך: בתקופת מלחמת העולם השני, הובילה ה- ,coxwoldמטען שנועד לצבא הוד מלכותו; במהלך הפלגתה קיבלה האניה הוראה לשנות ממסלולה כדי להימנע מלפגוש בצוללות אוייב. לאחר שעשתה כך, הוסטה שוב ממהלכה בעטיו של נחשול בלתי צפוי. לבסוף, עלתה על שרטון וניזוקה.
השאלה שעמדה להכרעה, באותה פרשה, היתה שאלה של קשר סיבתי משפטי: האם נגרם הנזק לאניה בעטיו של סיכון ימי רגיל או שמא בשל הפעילות המלחמתית בה היתה מעורבת.
בית-המשפט ביקש לברר מבין גורמי הנזק את ה"סיבה" המשפטית ועשה שימוש במבחן ה"שכל הישר": This choice of the real or efficient cause from out of" the whole complex of the facts must be made by applying Commonsense standards. Causation is to be understood As the man in the street and not as either the scientist ."or the metaphyisician would understand it והתוצאה: If asked what caused"ordinary man" i think that the" the casualty would reply that it was caused by the The convoy, deviating from a safe course in order to vessel, in obedience to orders from the commodore of ."avoid a suspected enemy submarine מבחן "האדם הרגיל" שימש גם תחומי משפט אחרים: כך, לענין קביעת קיומם של יחסי עובד ומעביד; ראה - cassidy v. Ministry of health[8].

.7הפנייה אל "חוות דעתו של האדם הרגיל" עלולה להתגלות כחסרת תועלת -
אם אין בצדה כללי יישום קונקרטיים. המלומדים hartו- honoreבחיבורם
In the law[11] ,causationמציעים כללים שאחדים מהם ראויים לשמש גם את המקרה שבפנינו: ברירת "הסיבה", מבין כלל התנאים "בלעדם אין", העומדים כיסוד כל תוצאה - עניינה בחירתו של התנאי החריג, להבדיל מן התנאים הרגילים.
כאשר מתקיימת שרשרת של התרחשויות שסופה בתוצאה מסויימת, נעצרת, בד"כ, ההתחקות אחר ה"סיבה", באותו שלב בו מתגה פעולה רצונית של אדם.
התנהגות רצונית, כאמור, עשויה לשלול מן המעשים שקדמו לה את התואר "סיבה" (שמי בעמ' 70- 69[11]).
אולם, במה דברים אמורים? - בהתנהגות מודעת. מקום בו באה פעולתו הרצונית של ב', בהמשך לפעולתו של א'. והסבה את התוצאה - נמשיך לראות כפעולתו של א' את "הסיבה", אם יתברר כי ב' לא היה מודע לתוצאות האפשריות של פעולתו.

.8ומן הכלל הזה אל הפרט:
אין, ולא יכולה להיות מחלוקת, במקרה זה, כי המנות שולמן בעת שעשה שימוש ברכבו, לא היה מודע לתוצאות, כפי שאירעו; במילים אחרות: על-פי הכלל האמור, אין בפעולת השימוש שעשה המנוח ברכבו, כדי לשנות מן הקביעה כי פעולת הטמנת חומר היא שגרמה לתוצאה הקטלנית.
אם נשוב וניפנה אל "האדם הרגילי; ובלשון מקומותינו אל "האדם מן הישוב", הוא יאמר, כי מותו של המנוח נגרם עקב הטמנת חומר הנפץ ולא עקב שימוש ברכב מנועי; בשום פנים, לא יאמר כי המנוח מצא את מותו ב"תאונת דרכים".
אם בפרשת ב- coxwoldבית-המשפט האנגלי מפי "האדם הרגיל" כי פעולות המלחמה, הן גורם הנזק, אף שבפועל, לא כוונו כלפי האניה מעשי איבה כלשהם, קל וחומר שכך הוא הדין מקום שבוצע, בפועל, מעשה איבה, דוגמת זה שכוון אל המנוח, כאן.
סוף דבר: העובדה, אותה קבענו בראשונה, כי המנוח עשה שימוש ברכבו, במשמעות הדבר בחוק הפיצויים, אין בה די כדי להקים לו עילת תביעה על-פי החוק. הקשר הסיבתי המשפטי בין השימוש הזה ברכב לבין התוצאה הקטלנית - לא נתקיים.
תוצאה זו, הנקבעת על-פי כללי הסיבתיות, מתיישבת היטב גם עם שיקולי מדיניות משפטית "ראשוניים". שיקולים כאלה הוגדרו בע"א 326/80 הנ"ל בעמ' 240[2] לאמור: אין להרחיב את החוק על מצבים שאינם נופלים למסגרתו באופן טבעי.


דין תביעה זו להימחק.
המשיבים ישאו ההוצאות המבקשת (כולל שכ"ט עו"ד) בסך 500, 2שקלים ובצירוף מע"מ.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פגיעה בדופן מכונית

  2. קניית מכונית גנובה

  3. התנגשות במכונית חונה

  4. בור בכביש נזק למכונית

  5. סגירת דלת מכונית על היד

  6. תאונה בזמן גניבת מכונית

  7. תאונת דרכים עם 3 מכוניות

  8. קניית רכב מסוחר מכוניות

  9. כניסת מכונית לשטח בית ספר

  10. תאונת דרכים לפני התנעה של מכונית

  11. תאונת במכון שטיפת מכוניות

  12. התנגשות בית מכונית לאוטובוס

  13. פיצוי על קניית מכונית גנובה

  14. אבן על הכביש - נזק למכונית

  15. תאונה תוך כדי שטיפת מכונית

  16. פיצוי על התנגשות בין מכוניות

  17. קניית רכב גנוב במגרש מכוניות

  18. תאונה במהלך החלפת גלגל מכונית

  19. זריקת אבנים על מכונית – האם תאונת דרכים

  20. מסירת מכוניות מעוקלות בהוצל''פ

  21. נזקים למבנה עקב התנגשות מכונית

  22. גניבת מכונית - בדיקה במכונת אמת

  23. התקנת מכונת שטיפת מכוניות בחניון

  24. פיצויים מהביטוח על התהפכות מכונית

  25. האם פיצוץ מכונית מהווה תאונת דרכים

  26. פיצויים על דלת מכונית שנטרקה על האצבע

  27. שטיפת מכונית בדרך מהעבודה - תאונת עבודה

  28. שימוש במכונית של ההורים ללא רשות - תאונת דרכים

  29. נזק למתקן שטיפת מכוניות בגלל החלפת הילוך בזמן שטיפה

  30. פגיעה בגלגלי המכונית מאלמנט ברזל יצוק המהווה חלק ממערכת ניקוז

  31. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון