האם צד ג' יכול להגיש תביעה שכנגד ? התובענה, עניינה חיוב בסכום פיצויים מוסכם שנקבע בהסכם שבין שני צדדים, בגין איחור במסירת דירה שנמכרה לתובע מאת הנתבעת. הנתבעת שלחה הודעת צד שלישי אל החברה הקבלנית שהקימה את הבנין בו מצויה הדירה נשוא המכר. הצד השלישי הגיש תביעה שכנגד נגד הנתבעת ובה היא מבקשת לחייבה לשלם לה את הוצאותיה, שכר ראוי, נזקים שנגרמו לה במשך 6חודשים שבה שהתה ועבדה באתר הבניה - הבנין שבו מצויה הדירה נשוא המכר. הבקשה שלפני היא בקשת הנתבעת להורות על מחיקת התביעה שכנגד, שהגיש הצד השלישי. טוען ב"כ הנתבעת: .1תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984שהן הקובעות את סדרי הדין, אינן מאפשרות לצד השלישי להגיש תביעה שכנגד, נגד נתבע, אלא נגד תובע. .2העילות בתביעה שכנגד שונות מאלו שבתביעה העיקרית ובכך תורחב היריעה שלא כדין. .3לא ניתן לתבוע בתביעה שכנגד אלא אם כן התובע המקורב הוא צד לתביעה שכנגד. השאלה שבמחלוקת - האם רשאי צד שלישי להגיש תביעה שכנגד, והאם רשאי הוא לעשות זאת נגד הנתבע שולח ההודעה. תקנה 52לתקנות סדר הדין האזרחי [4] מצויה בפרק "כתב הגנה וכתבי טענות אחרים" והיא קובעת: - "נתבע רשאי לקזז כל זכות ותביעה שלו כנגד תביעתו של התובע, או להגיש אותן בתביעה שכנגד בין שהן על נזק ממון ובין אם לא...". לשון התקנה מורה כי "נתבע" רשאי לקזז זכות ותביעה שלו כנגד "תביעתו של התובע", לאמור - הצדדים להליך זה הם הנתבע והתובע, ואילו מושא התביעה שכנגד או זכות הקזוז ותביעתו של הנתבע הן כנגד תביעתו של התובע. פירוש דווקני להוראות תקנה צו מלמד שתביעה שכנגד ניתן להגיש כנגד תביעתו של התובע. תקנה זו קובעת, אם כן, שני מבחנים - האחד, נוגע לגורם הרשאי להגיש תביעה שכנגד והוא הנתבע והשני - הוא כנגד איזה תביעה ניתן להגיש את התביעה שכנגד, והיא תביעתו של התובע. התקנה המקבילה, שעניינה הגנת הצד השלישי, מצויה בפרק יז חלק ג' לתקנות [4] שעניינן "עניינים מיוחדים" ובכללן הליכי צד שלישי. תקנה 221לתקנות [4] קובעת: - "רצה הצד השלישי לחלוק על התובענה שהוגשה נגד בעל הדין שנתן את ההודעה, או על תוכן ההודעה כלפיו יגיש כתב הגנה תוך 30יום מהיום שההודעה הומצאה לו, או תוך זמן ארוך יותר שקבע בית המשפט או הרשם; לא הגיש כתב הגנה, רואים אותו כאילו הודה בתקפו של פסק הדין נגד בעל הדין בין שנתקבל בהסכמה ובין באופן אחר, ושל פסק הדין לזכות בעל הדין נגדו". על-פי הוראה זו, הצד השלישי, המוזמן להגיש כתב הגנה, רשאי "לחלוק" על התובענה ועל ההודעה. מלשון תקנה זו עולה כי אין הצד השלישי רשאי להעלות טענת קזוז ותביעה שלו, כל שרשאי לטעון הוא שהוא חולק על התובענה ועל ההודעה, של בעל הדין - התובע, ושל הנתבע שולח ההודעה. כאמור, אלו הליכים "בעניינים מיוחדים", להם יוחד פרק מיוחד שבא לקבוע סדרי דין שונים ואחרים מסדרי הדין הנובעים לתובענות אחרות. ואמנם, ניתנה לצד השלישי האפשרות להתגונן באותה דרך המחוייבת מההליך המיוחד הזה, משמע - מתקין התקנות נתן דעתו לשינויים המחוייבים וקבע כי הצד השלישי רשאי לחלוק על התביעה של בעל הדין ועל ההודעה, אך לא קבע שהצד השלישי רשאי להגיש כתב הגנה בדרך הקביעה בפרק ו' לתקנות סדר הדין האזרחי. זאת ועוד, תקנה 220(א) קובעת כיצד תהא ההודעה ערוכה - לפי טופס שבתוספת הראשונה. גם בטופס זה המופנה אל הצד השלישי נאמר - "אם יש ברצוך לחלוק על תביעתו או על תביעת התובע/המבקש נגדו, עליך להגיש כתב הגנה תוך... ימים מיום המצאת הודעה זו, אם לא תעשה כן, יראו אותך כמודה בתובענות אלה". גם כאן, מוזמן הצד השלישי לחלוק על התביעה וההודעה שאם לא כן יראו אותו כמודה בתובענות. הזכות להעלות תביעה אחרת של הצד השלישי כנגד התובע או כנגד הנתבע שולח ההודעה, אינה עולה מהוראות תקנה 221, ומשלא יוחדה הוראה שכזאת באופן מפורש בפרק הדן בהליכי צד שלישי, לא ניתן להוסיף הליך שכזה. סבורני, שהמונח "הזכות לחלוק" אינו רחב דיו כדי לאפשר להכניס לתחומו את הזכות לתבוע. האפשרות לחלוק על דרישותיו של פלוני נועדה לסתור את החזקה, שלפיה בהער ההתגוננות יראו את הצד השלישי כמודה בתובענות, ואילו הזכות לקזז הלכה למעשה (מכח זכות מהותית) או האפשרית להעלות תביעה אחרת של מקבל ההודעה, אינה אלא העמדת מערכת עובדתית נפרדת הנוגעת לזכויותיו של הצד השלישי, שבהן הוא טוען לסעד המגיע לו - כל אלו אינם מהווים הגנה או טענות השוללות את זכויות התובעת והמודיעה. ובכן, ע"פ לשון ונוסח התקנות אין לראות את הצד השלישי כנתבע היכול להגיש תביעה שכנגד ע"פ תקנה .52 בתקנות סדרי הדן הנוהגות באנגליה, בפרק הדן במטריה זו off and the rigth to counterclaim the- rigth of setמצויה תקנה ספציפית מפורשת המתירה לצד השלישי להגיש תביעה שכנגד. תקנה 488[7]: - third party notice" a person against whom the defendant has issued a third party"... Dant but not against-inst whom a counterclaim is notice may counterclain against the defen-the plaintiff, and a defendant aga . Made by a third party may cunterclaim against the conterclaim is"made by a third party may counterclaim against the counterclaim הוראה מסוג זה אינה מצויה בתקנות סדר הדין האזרחי הנהוגות והמחייבות אותנו. העדר הוראה שכזו מלמדת שמתקין התקנות לא התיר הליך שכזה. יושם הדגש על שני הבדלים הנובעים מתקנה 488הנ"ל [7] שם הצד השלישי רשאי להגיש תביעה שכנגד נגד הנתבע ולא כנגד התובע. ואילו אצלנו, תקנה 52מתירה הגשת תביעה שכנגד נגד תביעתו של התובע, אצלנו הצד השלישי רשאי לחלוק על שתי התובענות התביעה וההודעה. הגבלת הצד השלישי להגיש את תביעתו רק כנגד הנתבע משנה את מהות ההגנה שיש לצד השלישי ע"פ התקנות בארץ וארשה לעצמי לומר, שתקנות סדר הדין האזרחי הנהוגות בארץ לא באו להגביל את הגנת הצד השלישי מפני שתי התובענות, אך הן צמצמו את זכויות הצד השלישי להרחיב את גדר הסכסוך בהגשת תביעה שכנגד. ב"כ המשיבה (הצד השלישי) נאחזת בדברי המלומדים להלן - כב' השופט זוסמן המנוח אומר בספרו [5]: - "נראה הדבר, כי הצד השלישי בהיותו נתבע, יכול גם להגיש תביעה שכנגד". כ' השופט וינוגרד יבל"א אומר בספרו [6]: - "יתכן כי הצד השלישי, בהיותו, נתבע יכול גם להגיש תביעה שכנגד". הדגשתי את הטרמינולוגיה שבהם נאמרו הדברים, כיוון ששני המחברים המלומדים אמרו את הדברים בלשון ספקנית, מבלי לקבוע דבר מפורש בנושא זה. שני המחברים אזכרו את הלכת barcleys band v. Tomשאוזכרה בהמרצה 179/56ע"א 258/56 סבירסן נ' גיקורס [1] שבה דן כב' השופט אגרנט בבקשה להכשרת מתן הודעת צד שלישי מועדה ותנאיה וקבע זכות הצד השלישי לחלוק על תביעת התובע ועל הודעת הנתבע וכי הוא בעל דין לצורך שתי התובענות וכלשון השופט scruttonשצוטט ע"י כב' השופט אגרנט: - With these objects in view the third party order usually provides" . That the third party may appear at the trial betwwen the"plaintiff and the defendant אכן, זכות הצד השלישי להשתתף ולהתערב בהתדיינות המשותפת, ולחלוק על תביעת התובע לצד הזכות לחלוק על הודעת הנתבע כבר קבעה יתדות בתקנה .221לא כן המצב לגבי זכות הצד השלישי להגיש תביעה שכנגד. לכן אין אני רואה בתקנות או בדברים שצוטטו לעיל מוצא המעוגן בסדרי הדין המקנה לצד השלישי את האפשרות להגיש תביעה שכנגד כנגד הנתבעת ולתבוע ממנה סעד שאינו קשור לתביעה העיקרית. בהנחה שהתוצאה אליה הגעתי מוטעית, וכי תצלח דרכו של הצד השלישי לעבור את המחסום הדיוני הזה, ניצבת עדיין השאלה האם ניתן להקנות לצד השלישי מעמד של בעל דין "נתבע" ולו זכויות מלאות אותן יש לנתבע אחר? הליך של הודעת צד שלישי מהווה נספח לתובענה עיקרית, אין הוא הליך נפרד ואין הוא עומד בפני עצמו וכלשונו של כב' השופט עציוני בע"א 775/75צרקלביץ ואח' נ' אלנבולסי ואח' [2] - "ההליך של ההודעה לצד שלישי מהווה נספח לתובענה העיקרית, ולא הליך נפרד העומד בפני עצמו". תלותה של ההודעה בתובענה העיקרית משתקפת בשמה שכינויה "הודעה" ששולח הנתבע, להבדיל מתובענה שתחילתה בהליך שפתח בו התובע באופן בענין ובמועד הרצויים לו. הליך זה הוא טפל לתובענה העיקרית ויונק את חיותו מהתביעה העיקרית, ואמנם כתב ההודעה מצוי בתיק העיקרי, משולב בו מהווה נדבך נוסף באותו תיק ונדון בעת ובעונה אחת. בבר"ע 457/83 products ohio medicalקופת חולים של ההסתדרות הכללית ואח' [3], אומר כב' הנשיא מ' שמגר: "אך המגמה היא של ריכוז ההליכים כדי לדון בכל ההליכים בעת ובעונה אחת ובמשולב, מכאן גם כינויה של ההודעה כ"נספח לתובענה העיקרית". ההודעה, בהיותה נספח לתובענה העיקרית, קשורה בחבל הטבור לתובענה העיקרית, בהתאם לגדר הסכסוך המופיע בה ואשר בא לידי ביטוי במערכת עובדות אחת שהולידה אותן עילות שבגינן נדרש הסעד. הנתבע, בין בזכות ובין ברשות, הוא הצד הרשאי לבקש ולטעון להעברת הנטל או החבות אל הצד השלישי. בשרשרת זו, אין הצד השלישי עומד בפני עצמו, ואין הצד השלישי שווה זכויות באופן המאפשר לו ליזום הליך מסוג אחר שאיננו חוליה נוספת באוה שרשרת. תביעה שכנגד, כמוה כהליך נפרד, העומד בפני עצמו אינו חייב להיות קשור לתביעה עיקרית ואף לא להודעת הנתבע, שהרי התביעה שכנגד, מעצם טיבה ומהותה, עומדת בפני עצמה, אינה מוגבלת במערכת עובדות כלשהן, ואינה מותנית או מצומצמת לעצם הסכסוך העיקרי. במקרה שלפנינו, בחר הצד השלישי להגיש תביעה שכנגד דווקא כנגד הנתבעת (וזו אינה הצד שקבע את גדר הסכסוך ואינה הצד שהגיש את התובענה), במעשה זה הביע הצד השלישי כוונתו להתנתק מן התביעה העיקרית. הליכי צד שלישי אינם מאפשרים ניתוק מוחלט מן התביעה העיקרית, שהרי מטרתו העיקרית של הליך זה, כאמור, היא השארת המסגרת הכללית המצויה בתביעה העיקרית. לפנינו מצב והיפוכו - מטרת ההודעה לצד השלישי היא לרכז את ההתדיינויות הצומחות ממערכת עובדות אחת שהצדדים להן הם שלושה (התובע, הנתבע והצד השלישי), בעוד מטרת התביעה שכנגד היא לאפשר לבעל דין נתבע לפתוח במערכה חדשה לחלוטין, היכולה לקום ממערכת עובדות אחרת ושונה ואפילו בין צדדים שונים. בנסיבות שבהן התביעה שכנגד הנה תולדה של מערכת עובדות שונה מזו המצויה בתביעה העיקרית, סבורה אני, שאין להתיר הרחבת גדר הסכסוך המצוי בתובענה העיקרית באמצעות הגשת תביעה שכנגד. הרחבת היריעה עד כדי הוספת שרשרת עובדות חדשות, שאינן תולדה ישירה ממערכת העובדות שבתביעה העיקרית, תגרום להכבדה, סרבול, קושי בניהול התביעה, שמיעת עדים בנושאים שאין בינם ובין התובע בתביעה העיקרית ולא כלום. ככל שהענין שבתביעה שכנגד רחוק מן הענין שבתביעה העיקרית, יש להגביל את הרחבת ההליכים במסגרת התובענה העיקרית, שהרי התרת הרצועה לא תביא לריכוז ההתדיינויות באותו ענין, אלא תגרום לקיום התדיינות בתיק, התדיינות אחרת שלא לצורך, ובניגוד למטרותיו של הליך הצד השלישי. בבר"ע 457/83 [3] אומר כב' הנשיא מ' שמגר: "הודעה לצד השלישי יכול שתהיה בזכות ויכול שתהיה ברשות, אך מטרתה העיקרית היא בכל המקרים אחת והיא כי ההתדיינויות על כל הסתעפויותיהן בשל אותה עילה או בשל עילות הצומחות ממערכת עובדות אחת יתקיימו ככל האפשר בצוותא חדא". עיקר העיקרים הוא ריכוז ההתדיינויות הקשורות למערכת עובדות אחת. בכפוף למטרה זו, מרוכזות התביעה וההודעה באותו תיק ונדונות במאוחד (אלא אם כן ניתנו הוראות להפרדת הדיון). ואולם מטרה זו, אין בה כדי להכשיר צירופה של התדיינות אחרת, העומדת בפני עצמה, הבנויה ומבוססת על מערכת עובדות ונסיבות אחרות. במקרה שלפני, בולט השוני שבין מערכת העובדות שבתביעה העיקרית, לבין זו העולה מן התביעה שכנגד (ולא בכדי הוגשה התביעה שכנגד נגד הנתבעת ולא כנגד תביעת התובע). העובדות הנוגעות לתביעה העיקרית מבוססות על הסכם הקובע את תנאי ההתקשרות שבין התובע לנתבעת, בקשר למכירת דירה, ובכלל זה התמורה, העיסקה, מועד המסירה וזכויות הצדדים בגין הפרת ההסכם. ובתביעה נדרש סעד כספי המהווה פיצויים מוסכמים בגין הפרת ההסכם, נוכח איחור במסירת הדירה. התביעה שכנגד, שהגיש הצד השלישי כנגד הנבעת, מבוססת על מערכת עובדות אחרת. הצד השלישי הוא הקבלן שבנה את הבנין כולו. תנאי ההתקשרות שבין הנתבעת לצד השלישי נוגעים להקמת כל אתר הבניה, ובגין עיסקה זו תובע הצד השלישי נזקים ושכר ראוי הנובעים ממתן הוראות סותרות, שינויים ואיחורים בהגשת תכניות הבניה. כן תובע הצד השלישי עלות אחזקת עובדים, הוצאות ונזקים בתקופה של 6חודשים. אלו שתי מערכות עובדתיות שונות ורחוקות זו מזו כרחוק מזרח ממערב. ומישור היחסים והזכויות והחבויות שיש בין הקבלן הבונה את הבנין כולו, שונים תכלית שינוי ממישור היחסים שיש בין רוכש אחת הדירות שלו זכויות וחובות אחרות והמבוססות על הסכם המצומצם לאותה דירה ותו לא. לפיכך, על פני הדברים, גם מבחינה עניינית, אין במקרה שלפני אפשרות לראות בתביעה שכנגד, שהוגשה כחלק מהותי הנובע מאותה מערכת עובדות, ולפיכך אין לה מקום במסגרת תובענה זו. נסיונו של הצד השלישי לכרוך את התובע בענין שאין לו כל נגיעה בו, והנסיון לכרוך את הנתבעת בתביעה שעניינה ונושאה אינם ראויים להידון בכפיפה אחת ביחד עם תביעת התובע, אינו הולם את מטרותיו של הליך זה, לא במישור הדיוני ולא במישור העובדתי. לפיכך, מכח הוראות תקנה 59, אני קובעת שאין מקום לתביעה שכנגד בתובענה זו, ואני מורה על מחיקתה. המשיבה תישא בהוצאות הבקשה ובשכ"ט ב"כ הנתבעת-המבקשת בסך -. 1500ש"ח + מע"מ + הצמדה. שאלות משפטיותתביעה שכנגד