מאז הוכנסה הפקסימיליה לשימוש, אופשרה למעשה הגשת מסמכים שונים ובקשות לבית-הדין לעבודה באמצעות הפקסימיליה. פרקטיקה זו מצאה ביטוי מאוחר יותר בהתקנת תקנה 497ב לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד1984- המאפשרת לעורך-דין המייצג בעל-דין להמציא כתבי דין מסוימים בפקסימיליה לבית-משפט. תקנה זו חלה גם בבית-הדין לעבודה על-פי תקנה 129(3) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב1991-. התיקון האמור הותקן בתקנות סדרי הדין האזרחי (תיקון מס' 2), תשנ"ז1997- (קובץ התקנות 5855, תשנ"ז, עמ' 1262), והוא נכנס לתוקף ביום 26.10.1997. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הגשת כתבי בי דין בפקס בבית הדין לעבודה: סגן הנשיא י' אליאסוף לפנינו בקשה לדחות על הסף את הערעור של המשיב על פסק-דינו של בית-הדין האזורי בחיפה מיום 28.7.1997 (תב"ע נה3-30/). ביום 28.7.1997 נתן בית-הדין האזורי את פסק-דינו בתביעתו של המשיב (התובע בבית-הדין האזורי) כנגד המבקש (הנתבע בבית-הדין האזורי). על-פי אישורי המסירה שבתיק בית-הדין האזורי נמסרו עותקים של פסק-הדין לבא-כוח המבקש ביום 4.8.1997, ולבא-כוח המשיב ביום 31.7.1997. מאחר ופסק-הדין נמסר לבאי-כוח הצדדים בתקופת הפגרה, המועד להגשת ערעור עליו היה תוך 30 יום מתום הפגרה, דהיינו - עד ליום 30.9.1997 (ראה תקנות 73 ו126- לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב1991-). 3. ביום 30.9.1997 בשעה 14:49 שלח בא-כוח המשיב הודעת ערעור לבית-הדין הארצי, באמצעות הפקסימיליה (דב"ע 3-361/97). הודעת הערעור נתקבלה במזכירות בית-הדין, והוטבעה עליה חותמת יום קבלתה בפקסימיליה. עותקים נוספים של הודעת הערעור הגיעו למזכירות בית-הדין הארצי ביום 5.10.1997. מזכירות בית-הדין הארצי הודיעה לבא-כוח המשיב (המערער בהליך הערעור) כי עליו לשלם אגרה, וזו שולמה ביום 9.10.1997. 4. ביום 13.10.1997 החליט נשיא בית-הדין כי הדיון בהליך הערעור יתנהל בדרך של סיכום טענות בכתב, כמפורט באותה החלטה. 5. ביום 18.11.1997 הגיש בא-כוח המבקש (המשיב בהליך הערעור בדב"ע 3-361/97) את הבקשה שלפנינו לדחיית הערעור הנ"ל על הסף, מן הטעם שהערעור הוגש ביום 5.10.1997, דהיינו - באיחור, לאחר תום המועד להגשת הערעור שהיה ביום 30.9.1997, ומבלי שהוארך המועד להגשתו באיחור. 6. תשומת לב בא-כוח המבקש הוסבה לכך שהעותק הראשון של הודעת הערעור הוגש ביום 30.9.1997. אולם, בא-כוח המבקש חזר וטען כי אין לראות את הערעור כ"מוגש" תוך המועד שנקבע לכך ואין לראות את המצאת המסמך בפקסימיליה כהגשה, מה גם שהערעור הוגש "לאחר שעות קבלת הקהל הפורמליות" ביום 30.9.1997 ולא נפתח תיק ערעור ולא שולמה האגרה. 7. בתשובת בא-כוח המשיב נטען, בין השאר, כי מזכירות בית-הדין אישרה את דבר קבלת הערעור (שנשלח בפקסימיליה לבית-הדין) ורשמה אותו ביום 30.9.1997, תוך ציון מספר התיק. 8. מאז הוכנסה הפקסימיליה לשימוש, אופשרה למעשה הגשת מסמכים שונים ובקשות לבית-הדין לעבודה באמצעות הפקסימיליה. פרקטיקה זו מצאה ביטוי מאוחר יותר בהתקנת תקנה 497ב לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד1984- המאפשרת לעורך-דין המייצג בעל-דין להמציא כתבי דין מסוימים בפקסימיליה לבית-משפט. תקנה זו חלה גם בבית-הדין לעבודה על-פי תקנה 129(3) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב1991-. התיקון האמור הותקן בתקנות סדרי הדין האזרחי (תיקון מס' 2), תשנ"ז1997- (קובץ התקנות 5855, תשנ"ז, עמ' 1262), והוא נכנס לתוקף ביום 26.10.1997. 9. בפרקטיקה האמורה, עוד לפני תיקון תקנות סדר הדין האזרחי, היה משום סיוע רב בעבודתם של פרקליטים ובעלי-דין. מטעם זה לא שמענו עד עתה השגה על הפרקטיקה האמורה. 10. על-פי פירוט השתלשלות הדברים כמפורט לעיל, הרי ככל שאכן קיים ספק בדבר הגשת הערעור של המשיב במועד, אנו מחליטים לראות את הערעור שהוגש כאילו הוגש במועד (ראה תקנות 125 ו128- לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב1991-). 11. לפיכך, הבקשה נדחית. 12. אין צו להוצאות. 13. ההחלטה תישלח לצדדים בדואר.מסמכיםפקסכתבי טענות / כתבי בי דין