קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא החלטה לגבי סמכות בורר: בסמוך לשנת 1999 התקשרו מבקשים 1 ו - 2 (להלן: "גיל ואמיר") עם המשיבה ובעלה, עמנואל קפרא ז"ל (להלן: "המשיבה") בהסכם שיתוף (להלן: "הסכם השיתוף"), לפיו נרכשה קרקע ברח' החי"ל 15 ברמת גן ונבנה עליה בניין ובו שלוש דירות (להלן: "הבניין"). על פי ההסכם התחייבה המשיבה לשלם 250,000$ ולקבל את אחת הדירות בבניין. בסמוך, כרתו הצדדים הסכם עם קבלן בניין (נטף תעשיות בניה וסחר בע"מ) והסכם נוסף עם האדריכל צבי כספי (להלן: "כספי") לתכנון, ניהול ופיקוח על הבנייה. משהתגלע סכסוך בין הצדדים בקשר עם בניית הבניין וחלוקתו, מונה עו"ד רפאל גרוס (להלן: "הבורר"), ביום 9.12.02, לדון בסכסוך. ביום 25.11.08 הוציא הבורר מתחת ידו פסק בוררות (להלן: "פסק הבוררות"). בהפ"ב 25273-04-10 עותרת המשיבה לאישור פסק הבוררות. בהפ"ב 4116-06-10 עותרים המבקשים לביטול פסק הבוררות. טענות המבקשים לא נכרת הסכם בוררות בין כספי לבין המשיבה. סעיף הבוררות שנכרת בין גיל ואמיר לבין המשיבה אינו חל על ליקויי בניה. ליקויי הבניה להם טענה המשיבה בכתב תביעתה תוקנו על ידי המבקשים, וחוות הדעת שהוגשה לבורר התייחסה לליקויים חדשים שלא נזכרו בכתב התביעה אותו הגישה המשיבה. פסק הבוררות ניתן בחלוף התקופה הקבועה לכך בדין. הבורר חרג מסמכותו כאשר חייב את המבקשים לשלם את מלוא הוצאות הבוררות. טענות המשיבה המשיבה דוחה את טענות המבקשים ומבקשת לאשר את פסק הבוררות. דיון מפרוטוקול ישיבת הבוררות מיום 26.12.02 (נספח 8), עולה כי בא כוחו של כספי, עו"ד יובל קלנסקי (להלן: "עו"ד קלנסקי") נכח בישיבת הבוררות הראשונה אף שכספי לא הוזמן אליה, ועוד בטרם קיבל עליו לייצג את גיל ואמיר. בדיון האמור טען עו"ד קלנסקי כי כספי אינו צד לבוררות, ולהצעת הבורר לבדוק אם כספי מוכן להצטרף כצד לבוררות מרצונ והשיב במכתב מיום 30.12.02 בשלילה (נספח 9). למרות הודעה זו, הסכים עו"ד קלנסקי שצו גילוי מסמכים שניתן על ידי הבורר יחול גם על כספי. אולם במכתב מיום 7.1.03 ביקש לבטל את החלטת הבורר ביחס לכספי בטענה שהבורר לא הוסמך לדון בעניינו של כספי ואינו מוסמך לדון בשאלת סמכותו בעניין כספי. בהחלטתו מיום 16.1.03 (נספח 12), דחה הבורר את טענת עו"ד קלנסקי כאילו אינו מוסמך לדון במעמדו של כספי, אולם השאיר עניין זה פתוח משום שטרם הוגשה התביעה. כספי לא השלים עם החלטת הבורר והגיש תובענה (ה"פ 289/03) בה עתר להצהיר כי אין לקיים הליך בוררות בינו לבין המשיבה משום שלא נכרת בין הצדדים הסכם בוררות (נספח 12). יחד עם התובענה הגיש כספי בקשה לסעד זמני בה עתר לאסור על המשיבה לדון בסכסוך ביניהם בפני הבורר (נספח 13). בהחלטה מיום 2.10.03 (נספח 15) נדחתה הבקשה לסעד זמני, ובסמוך נמחקה התובענה לפי בקשת כספי. ביום 19.7.04 הגישה המשיבה תביעה ובקשה לצרף את כספי כנתבע נוסף לבוררות (נספחים 16 ו - 17). בתגובה הגיש כספי כתב הגנה וכתב תשובה בו התנגד לבקשה לצרפו כצד לבוררות (נספחים 18 ו - 19). ביום 5.11.04 ניתנה החלטת הבורר בה נקבע כי כספי הינו צד לבוררות (נספח ג לתשובת המשיבה). להשלמת תיאור ההליכים שננקטו בעניין, יצוין כי כספי לא השלים עם החלטת הבורר, והגיש לבית המשפט כאן בקשה לפסול את הבורר מחמת שחרג מסמכותו כאשר הורה שהבוררות תתנהל גם בסכסוך עם כספו. בהחלטה מיום 28.11.04 דחה כבוד השופט ברוך שמואל ז"ל את בקשת הפסילה, מבלי שדן בשאלת סמכות הבורר. כעת משניתן פסק הבוררות מעמיד כספי את שאלת סמכות הבורר להכרעת בית המשפט. ככלל, מקום שמתעורר ספק בסמכות בורר יש להעביר את ההכרעה בעניין לבית המשפט לפני תחילת הדיון בבוררות. עם זאת, רשאים הצדדים לסכסוך להסכים למסור לבורר את ההכרעה בשאלת סמכותו, ראה פרופ' סמדר אוטולונגי ז"ל "בוררות דין ונוהל" מהדורה רביעית מיוחדת, כרך א' ע' 583. במכתבו מיום 7.1.03 כפר עו"ד קלנסקי בסמכות הבורר לדון בשאלת סמכותו (שם בסעיף 3) ואף טען שיש לברר עניין זה בבית המשפט. ברם לאחר שהמשיבה הגישה לבורר בקשה לצרף את כספי להליך הבוררות, לא פנה כספי לבית המשפט ובמקום זאת בחר להגיש תשובה לבקשת המשיבה במסגרת הבוררות (נספח 19). בכך גילה דעתו כי הוא מסכים למסור להכרעת הבורר את שאלת סמכות הבורר לדון בתביעה שהגישה נגדו המשיבה. אשר על כן, אני קובע כי הבורר היה מוסמך לדון בשאלת סמכותו לדון בתביעה נגד כספי . נוכח מסקנתי לעיל, אפילו הייתי מוצא, כטענת המבקשים , שהחלטת הבורר בנושא סמכותו (נספח ג לתשובת המשיבה) נובעת מטעות בהערכת הראיות שהובאו בפניו, לא היה בכך כדי להצדיק התערבות בהחלטה, שכן טעות בורר אינה באה בגדר העילות לביטול פסק בוררות הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות, התשכ"ח - 1968 (להלן: "חוק הבוררות"). דברים אלו יפים גםן לעניין טענות המבקשים בנושא פסיקת ההוצאות על ידי הבורר. אוסיף, כי בהחלטתו מיום 5.11.04 (נספח ג לתשובת המשיבה) מצא הבורר שכספי הצטרף מרצונו לבוררות לאחר שהבוררות החלה (סעיף 8). בהתחשב בכך העדר סעיף בוררות בהסכם שנכרת בין כספי לבין המשיבה (נספח 5) ו/או תוכן המכתבים שהוחלפו בין המשיבה לבין לשכת עורכי הדין בעניין מינוי הבורר (נספחים 6 - 7), אינם רלבנטיים עוד. טענת המבקשים כאילו בדונו בטענות המשיבה בדבר ליקויי בנייה חרג הבורר מסמכותו, אינה מקובלת עליי. ביום 15.5.06 ביקר הבורר בבניין ומצד המבקשים נכחו כספי, אמיר ואחיו רז פרל ועו"ד אבי דוידוב, ובעקבות הביקור שלח הבורר ביום 17.5.06 מכתב לבאי כח הצדדים (נספח ט לתשובת המשיבה), בו התייחס לליקויים שנמצאו בדירת המשיבה ,וכך כתב: "מר כספי הודיע כי הם יתקנו את הנדרש ובעקבות זאת הועלתה האפשרות שה"ה כספי ופרל יבואו בדברים עם המומחה מצד ה"ה קפרא בכדי להגיע לרשימת ליקויים ותיקונים מוסכמת. (סעיף 5). מאחר וקיימת מחלוקת כספית בין הצדדים לגבי התשלומים המתוארים, למשל, בתביעה הנגדית שהגיש מר צבי כספי, לא אוציא צו מיידי המחייב את ה"ה כספי ופרל לבצע תיקונים. מאידך במקרה והתיקון לא יבוצע אצטרך לשום את גובה סכום ההוצאות..." במעמד ביקור הבורר בבניין ואף אחרי קבלת המכתב מיום 17.5.06 לא העלו המבקשים טענת חוסר סמכות הבורר לדון בליקויי הבנייה שנמצאו בביקור. לפיכך, אין מקום להעלות טענה זו כעת. מכל מקום, המבקשים לא צירפו ראיה שיש בה כדי ללמד שעניין ליקויי הבנייה הוחרג מסמכות הבור. אדרבא ,מטופס הפרטים הנוספים לבקשה למינוי בורר (נספח 6) עולה שבין העניינים שהמשיבה ביקשה לברר במסגרת הבוררות נכללה טענתה ל"אי קיום התחייבויות לביצוע והשלמת בנייה וכו'". מפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 8.3.04 (נספח י לתשובת המשיבה), עולה שעו"ד קלנסקי הסכים להאריך את תקופת הבוררות למשך כל הזמן שיידרש. לפיכך, אני דוחה את טענת המבקשים כאילו פסק הבוררות ניתן לאחר המועד הקבוע לכך בדין. סעיף 26 (א) לחוק הבוררות, קובע: "בית המשפט רשאי לדחות בקשת ביטול על אף קיומה של אחת העילות האמורות בסעיף 24, אם היה סבור שלא נגרם עיוות דין". כספי יוצג ע"י עו"ד קלנסקי מהיום הראשון של הבוררות, ניצל את ההזדמנויות שניתנו לו על ידי הבורר לשטוח את טענותיו ולהגיש את ראיותיו ,ואף הגיש תביעה שכנגד שהתקבלה בחלקה על ידי הבורר. ממילא נראה כי בבירור הסכסוך בין המשיבה לבין כספי במסגרת הבוררות לא נגרם לכספי עיוות דין. מטעם זה לא היה מקום לבטל את פסק הבוררות אף אילו מצאתי שהתקיימה אחת מעילות המנויות בסעיף 24 לחוק הבוררות. סוף דבר הבקשה לביטול פסק הבוררות (הפ"ב 4116-06-10), נדחית. אני מקבל את הבקשה לאישור פסק הבוררות (הפ"ב 25273-04-10) ומאשר את פסק הבוררות של הבורר עו"ד רפאל גרוס מיום 25.11.08 (צורף כנספח לבקשה). המבקשים ביחד ולחוד, ישלמו למשיבה את הוצאות המשפט, ושכ"ט עו"ד בסך עשרים אלף ₪ בצירוף מע"מ כדין. יישוב סכסוכיםבורר