מה נחשב "הכנסה" לצורך ביטוח לאומי ?

מה נחשב "הכנסה" לצורך ביטוח לאומי ? תשלומים ממשרד הבטחון, אף אם הם משולמים כתגמול חסד, דינם הכנסה, והוא הדין בדיוודנד מקרנות נאמנות בבנקים הפטור ממס הכנסה (תב"ע ת"א 991-0 אברהם פיצון נ' המוסד פד"ע יג צט). תשלום מאת מעביד לעובדו בעד ימי חג, ימי שבת, חופשה, ימי כוננות ימי גשר וכיוצא באלה מצבים שבהם אין הוא עובד ממש, הם בגדר "שכר עבודה" (דב"ע לח 146-0 המוסד נ' לבנה נוביקוב פד"י 271; דב"ע שם/ 43-0 בנימין גולדשטין נ' המוסד פד"ע יב 23). "הכנסה" , לענין תקנות אלה, כוללת תגמול למשרת במילואים (דב"ע נד/ 131-0 דוד רוזנלבט נ' המוסד פד"ע כט 410). קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הכנסה לצורך ביטוח לאומי: 1. תביעתה של התובעת לגמלת נכות נדחתה ע"י כב' השופט תיבון בפס"ד מיום 15.11.00. בבית הדין הארצי הסכימו באי כוח הצדדים להחזיר הענין לבית הדין האזורי על מנת שה"ה שולה ברעם תחקר על תעודת עובד הציבור שהגישה. התיק חזר אפוא לביה"ד האזורי. התובעת הגישה כתב תביעה מתוקן, והנתבע הגיש כתב הגנה מתוקן. 2. ב"כ הצדדים הגישו רשימת מוסכמות ופלוגתאות בה נקבע כדלקמן. מוסכמות: א. ב 5.5.91 בהיותה בת 18 הגישה התובעת לראשונה תביעה למל"ל ונקבע לה אבדן כושר בשיעור 75% דרגת אי כושר זו היתה בתוקף עד 28.2.97. ב. בחודש ינואר 97 הופסקה הגמלה משנמצא כי לא היה צמצום בהכנסות כנדרש עפ"י הגדרת המונח נכה לפי החוק. כנגד החלטת הנתבע הגישה התובעת תובענה בתיק נז/ 248-0. בפסק דין מיום 30.3.97 נדחתה התביעה. ג. בעקבות תביעה חוזרת לקצבה נקבע לתובעת אבדן כושר בשיעור 60% מ 3/97. שיעור אבדן כושר זה היה בתוקף עד 10/99. ד. בעקבות פניה של התובעת לבדיקת החמרה ביצע הנתבע בדיקה מחודשת של הכנסות התובעת שבעקבותיה החליט כי לא חל צמצום כנדרש בחוק ולכן הפסיק הגמלה מחודש 11/99. בגין החלטה זו הוגשה התביעה בתיק זה. ה. החל מחודש 12/00 חודש תשלום הקצבה. פלוגתאות: א. האם בתקופה מ 11/99 - 11/00 היה צמצום בהכנסות התובעת כנדרש בהגדרת נכה לפי החוק. 3. מודגש אפוא כי המחלוקת מתייחסת רק לתקופה שמחודש 11/99 ועד 11/00 (להלן התקופה הרלבנטית) ובשאלה האם היה צמצום הכנסות. ב"כ התובעת, באופן לא ברור ובניגוד להסכמה הנ"ל שתחמה את מסגרת הדיון, לפתע בסיכומיו התיחס לתקופות אחרות. אין מקום לחרוג מהתחום שהוקצב ונתחם בהסכמה כאמור, ואליו נתייחס בפסק דיננו. 4. פסק דין סעיף 195 לחוק מגדיר נכה כדלקמן: "נכה" - מבוטח, למעט עקרת בית, כשתוצאה מליקוי מתקיים בו אחד מאלה: (1) אין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלוח יד ואינו משתכר סכום השווה ל 25% מהשכר הממוצע; (2) כשר להשתכר מעבודה ממשלח יד, וכן השתכרותו בפועל, צומצמו עקב הליקוי, בין בת אחת ובין בהדרגה, ב 50% או יותר. הכל לפי כללים ומבחנים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה (לאי כושר או לצמצום הכושר כאמור יקרא להלן - אי כושר להשתכר);" בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות) נקבעו ההגדרות הבאות: "1. הגדרות בתקנות אלה - "פקודה" - פקודת מס הכנסה; "הכנסה מעבודה" - הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 (2) לפקודה; "הכנסה ממשלח יד" - הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 (1) ו (8) לפקודה, ששימשה יסוד לתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 164 לחוק; "רבעון" - תקופת רבע שנה שתחילת ב 1 בחודשים ינואר, אפריל, יולי או אוקטובר; "השכר הממוצע" - כמשמעותו בסעיף 1 לחוק; "התאריך הקובע" - כמשמעתו בסעיף 127 כא לחוק; "התקופה הקובעת" - כמשמעותו בתקנה 3;". בתקנה 2 נקבע דרך החישוב של הצמצום בהשתכרות כדלקמן: "לשם קביעת שיעור הצמצום בהשתכרותו של מבוטח, לענין הגדרת "נכה" שבסעיף 127 כא לחוק, תובא בחשבון הכנסתו של המבוטח מעבודה או ממשלח יד בתקופה הקובעת, וכן הכנסתו החדשית מעבודה או ממשלח יד לאחר התאריך הקובע, כדלקמן: (1) ההכנסה שהיתה למבוטח בתקופה הקובעת תחושב באחוזים מהשכר הממוצע כפי שהיה בתוקף באותה תקופה (להלן - ההכנסה הקובעת); (2) ההכנסה שהיתה למבוטח לאחר התאריך הקובע תחושב באחוזים מהשכר הממוצע כפי שהיה בתוקף בתקופה שבה היתה למבוטח אותה הכנסה (להלן הכנסה לאחר התאריך הקובע); (3) שיעור הצמצום יקבע בהתאם לנוסחה הבאה: 100 X הכנסה לאחר תאריך קובע - 100 ההכנסה הקובעת מה ההכנסה הקובעת: המונח "הכנסה" הוגדר בסעיף 195 לחוק כדלקמן: "195" הגדרות "הכנסה" - הכנסה שהשר קבע באישור ועדת העבודה והרווחה ומתאריך שקבע, וכל זמן שלא קבע כאמור - "הכנסה" כמשמעותה בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, הכל למעט קצבת ילדים לפי פרק ד, ולמעט הענקות מכוח סעיף 40 (ב1) (2) לחוק חיילים משוחררים. 5. לנוכח קביעות אלה של המחוקק ומחוקק המשנה קבעה הפסיקה כי: תשלומים ממשרד הבטחון, אף אם הם משולמים כתגמול חסד, דינם הכנסה, והוא הדין בדיוודנד מקרנות נאמנות בבנקים הפטור ממס הכנסה (תב"ע ת"א 991-0 אברהם פיצון נ' המוסד פד"ע יג צט). תשלום מאת מעביד לעובדו בעד ימי חג, ימי שבת, חופשה, ימי כוננות ימי גשר וכיוצא באלה מצבים שבהם אין הוא עובד ממש, הם בגדר "שכר עבודה" (דב"ע לח 146-0 המוסד נ' לבנה נוביקוב פד"י 271; דב"ע שם/ 43-0 בנימין גולדשטין נ' המוסד פד"ע יב 23). "הכנסה" , לענין תקנות אלה, כוללת תגמול למשרת במילואים (דב"ע נד/ 131-0 דוד רוזנלבט נ' המוסד פד"ע כט 410). 6. ומן הכלל אל הפרט התשלומים שקיבלה התובעת בתקופה הרלבנטית פורטו בנ/1 וצוינו בנ/2 אישור המעסיק. כן פורטו התשלומים בתעודת עובד הציבור ובדו"ח צמצום ההכנסות שצורף לתצהירה של התובעת כמו גם לסיכומיה. נציין כי הגב' ברעם מגישת תעודת עובד הציבור נחקרה ע"י ב"כ התובעת על דו"ח צמצום ההכנסות, בהתאם להסכמת הצדדים לה ניתן תוקף ע"י ביה"ד הארצי לעבודה כאמור. 7. כעולה מדו"ח צמצום ההכנסות אשר הוגש לתיק וצורף עובד הציבור בעד כל התקופה מ 11/99 ועד 11/00, לא חל צמצום של 50% או יותר, בהשתכרותה בפועל של התובעת אלא בחודשים 1/00 ו 2/00 בלבד. על כן לא נגרם לתובעת אי כושר להשתכר לתקופה של 90 ימים לפחות כנדרש בחוק, בכל אופן התובעת לא הוכיחה הטענה כי יש לראות בה כמי שצומצמה השתכרותה בפועל ב 50% במשך 90 ימים, בתקופה הרלבנטית. נציין כי מחודש 12/00 שוב חל צמצום בהכנסות והתובע אכן קיבלה קצבת נכות אך ענין זה חורג מגדר דיוננו זה. 8. באשר לשאלה איזה תשלומים יש להביא בחשבון הרי שמקובלת עלינו טענת הנתבע, לפיה יש לכלול בחשבון גם את משכורת 13 שתתחלק בין חודשי השנה וזאת על פי תקנה 5 (2) לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופרטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ"ה - 1995, לפיו תשלום נוסף ששיעורו נמוך מ 25% מהשכר החודשי הרגיל, יצורף לשכר החודשי הרגיל, בחודש שבו שולם. הסכומים אשר שולמו לתובעת בעד דמי הבראה בחודש יוני 2000 [1920 ₪], בעד השתתפות ברווחים בחודש 3/00 [1725 ₪], בעד מחצית ממשכורת 13 בחודש 12/00 [1091 ₪] ובעד מחצית ממשכורת 13 בחודש 8/00 [1155 ₪], עלו כל אחד על 25% משכר חודשי הרגיל של התובעת ולפיכך חלה תקנה 5 (1) לתקנות, לפיה הסכומים יחולקו בשנים עשרה והחלק היחסי יצורף לכל אחד משנים עשרה החודשים, לצורך חישוב דמי ביטוח החייבים בעד כל חודש וחודשו. 9. לאחר הוספת התשלומים השנתיים כמפורט לעיל, שמתחלקים ל 12 ונפרסים על פני השנה ברי לכולי עלמא, ששכרה של התובעת לא צומצם ב 50% ביחס ל 90% מהשכר הממוצע במשק, כפי שהעידה הגב' ברעם (פרוט' עמ' 4 ש' 18) וכעולה מדו"ח צמצום ההכנסות המתיחס לתקופה הרלבנטית. לפיכך דין התביעה להדחות. 10. התביעה נדחית. התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 1500 ₪. שאלות משפטיותביטוח לאומי