קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הסכם עד מדינה בעבירות מע''מ: המערערת והמשיב הגיעו להסכמה לפיה מנהל המערערת (להלן: X) יהיה עד מדינה באשר לפרשייה של עבירות על-פי חוק מע"מ שבוצעו על-ידי מנהל המערערת ואחרים. המדובר בחשבוניות פיקטיביות בסכום של 7 מיליון ש"ח. על-פי ההסכם היה אמור X למסור עדות מלאה ומפורטת אודות פעילות המערערת ופעילות אחרים, ובתמורה הסכימה מחלקת החקירות של מע"מ שהוא לא יועמד לדין בגין עבירות שבוצעו במהלך פעילות המערערת. עוד התחייב X : "... לשלם את כל סכום המיסים המגיע כדין מחב' אדוריים והמתחייבים מהודעתו בלבד כולל ריבית והצמדה כחוק וכן 65% מסכום הקנס (קנס חוב בדו"ח). לא יוטלו קנסות נוספים לרבות כפל מס והקנס על פי ס' 95 לחוק". (ס' 4 להסכם). הצדדים חלוקים באשר למהותו של תשלום ששולם על ידי המערערת לפני חתימת ההסכם על ידי X. המדובר בתשלום ששולם על ידי המערערת כמס עסקאות בסך 1,250,000 ש"ח לפי חשבוניות פיקטיביות שהוציאה לחברות שונות. המערערת טוענת כי לאור האמור בהסכם דלעיל יש לנכות סכום זה מהשומה שהוטלה עליה באשר למיסים המגיעים ממנה כדין. המשיב טוען כי כוונת הצדדים היתה הסדרת תשלומים מעת חתימת הסכם עד מדינה עם X ובהתעלם ממה ששולם עד כה. בדיון הראשון הסכימו הצדדים כי השאלה השנויה במחלוקת ביניהם היא "האם מיסים כדין כמשמעותם בס' 4 להסכם עד המדינה (שצוטט לעיל) כוללים החזר מע"מ ששילם המערער בגין חשבוניות פיקטיביות שהוציא, שעליהן שילם מע"מ כדין עפ"י אותן חשבוניות לפני חתימת ההסכם". ביקשתי מהצדדים הבהרות באשר לנימוקי השומה שצורפו לכתב הערעור והצדדים הוסיפו והסכימו כדלקמן: "בדוחות שהגיש המערער לפני הסכם עד מדינה נכללו חשבוניות כשרות וחשבוניות פיקטיביות, הן בעסקאות והן בתשומות. השומה שהוצאה לאחר הסכם עד מדינה הוצאה רק על החשבוניות הפיקטיביות שנתקבלו כתשומות ולא על עסקאות. חילוקי הדעות שבין הצדדים הם האם יש להביא בחשבון חוב המס של המערערת היום את הסכום ששולם בשעתו על-ידה בגין העסקאות הפיקטיביות". אין ספק שאיש מהצדדים להסכם לא נתן דעתו באשר לאותו תשלום ששולם לפני ההסכם שאם לא כן היו מתייחסים לסכום זה בהסכם עד המדינה. לטענת המערערת בהסכם עד המדינה "הכשירה" המדינה פעולותיה הבלתי חוקיות בדו"ח, בתמורה למסירת מידע. ב"כ המערערת אומר כי: "... המערערת, ואין חולק על כך, "גנבה" ו/או ניסתה להוציא מהמשיב כספים שלא כדין בסך 2,000,000 ש"ח אך במהלך נסיון זה גם "הותירה" ו/או "הפקידה" בטעות בידי המשיב סך של 1,250,000 ש"ח. כעת, משהכשיר המשיב את פעולות המערערת בהסכם עד המדינה ומשגבה ממנה ו/או החזיר לידיו את הסך של 2,000,000 ש"ח, עליו להשיב לה את הסך של 1,250,000 ש"ח אשר מוחזק אצלו שלא כדין ובטעות..." אכן, אין ספק שהצדדים הסכימו ביניהם שעל המערערת לא יחול ס' 50 שעניינו כפל מס המצוין בחשבונית. במקרה שלפני המערערת הוציאה חשבוניות בסכום של שבעה מיליון ש"ח. בגין חשבוניות אלה שאין חולק שהן פיקטיביות היה עליה לשלם כפל מס ואולם לאור הסכם עד מדינה הנ"ל לא נתבעה המערערת לשלם אותו כפל מס. השומה שהוצאה למערערת לאחר הסכם עד המדינה עניינה שומת תשומות ולא עסקאות. כך הסכימו הצדדים. דהיינו שומה על חשבוניות שקיבלה המערערת שהיו חשבוניות פיקטיביות ואשר קיזזה מסכומי המס המגיעים למשיב. אי קיזוז הסכום ששולם על ידי המערערת כמס עסקאות מהמס הנדרש ממנה היום, אינו עומד בניגוד להסכם עד מדינה ואינו מהווה תשלום כפל מס. הסכום ששולם על ידי המערערת שולם לפני הסכם עד מדינה כדי לרמות את המשיב. העובדה שנחתם בין הצדדים הסכם עד מדינה לא "הכשירה" את הגניבה. ההסכם מנע משפט פלילי, כפל מס והפחית קנסות בתמורה למתן מידע אודות עבירות על חוק מע"מ הנוגעות לאחרים. אם חפץ X לקזז את מה ששולם על ידו כמס עסקאות עובר להסכם עד מדינה, וX שהיה מיוצג על ידי עורך דין בוודאי ידע אודות הסכום ששולם על ידו, היה עליו להתנות קיזוז כזה במפורש בהסכם. משלא עשה כן, לאור מהות ההסכם, ברור כי הוא צופה פני עתיד ואין בכוונתו להתייחס לסכומים שבעבר ששולמו על יסוד חשבוניות פיקטיביות. הסכם עד המדינה לא הכשיר את העבירה ולא ביטל את דוחות העבר. אשר על כן, הערעור נדחה. המערערת תשלם הוצאות בסך 5000 ש"ח כולל מע"מ.משפט פליליחוזהמיסיםעבירות מסעד מדינה