קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא העסקת אחות לא מוסמכת: 1. גרסת התובעת :   התובעת עתרה לחיוב הנתבעת בתשלום פיצויי פיטורים, פיצויי הלנה על הפיצויים הנ"ל, דמי הודעה מוקדמת, חופשה שנתית ופיצוי על הפסד דמי אבטלה ובסה"כ סכום התביעה עמד על 101,225 ₪ בצירוף פיצוי הלנה. לגרסת התובעת, היא החלה לעבוד אצל הנתבעת מחודש 01/84 עד שפוטרה על-אתר בחודש 11/98. התובעת הועסקה אצל הנתבעת - מוסד לקשישים - כאחות, חרף העובדה (שהיתה בידיעת מעסיקיה) שלא היו בידיה תעודות הסמכה רשמיות לעבוד כאחות. בעקבות דרישה שבאה ממשרד הבריאות להמציא תעודות הסמכה ורישום של אחים ואחיות שעבדו בנתבעת, החליטה הנתבעת לפטר מיד את התובעת אשר, כאמור, לא היתה בעלת תעודת-הסמכה רשמית כלשהי מאחר שרכשה את מקצועה ברומניה בתקופה שלא ניתן היה להוציא תעודות רשמיות מאותה מדינה. התובעת החלה לעבור קורס להכשרה מקצועית כאחות אך הנתבעת לא איפשרה לה לחזור ולעבוד בתקופת ההכשרה למרות פניותיה של התובעת.   2. גרסת הנתבעת   הנתבעת כפרה בטיעוני התובעת לעניין הפיטורים. הנתבעת נדרשה ע"י משרד הבריאות שלא להעסיק את התובעת כאחות מבלי שתהיה לה תעודת הסמכה רשמית למקצוע זה. אי-לכך לא זו בלבד שלא פיטרה את התובעת אלא עשתה כל מאמץ להשאירה בעבודה תוך הבטחה שלא יפגעו שכרה או התנאים הסוציאליים שהיו לה. הנתבעת הציעה לתובעת להמשיך ולעבוד אצלה כמטפלת במקביל להשתתפותה בקורס שיכשיר אותה לקבל הסמכה כאחות ותוך שמירת כל זכויותיה הסוציאליות ושכרה הקודם כאמור ואז סירבה התובעת והפסיקה את עבודתה בלא מתן הודעה מוקדמת. לאחר מספר ימים שבה למקום העבודה ודרשה כי ישולמו לה פיצויי פיטורים וימסר לידיה מכתב פיטורים. הנתבעת סירבה לכך. בסיום כתב ההגנה טענה הנתבעת לזכותה לקבל סך 17,080 ₪ מהתובעת בגין החזר תמריצים כספיים ששולמו לה כאחות מעשית בעלת הסמכה, משהתברר כי לא היתה לה הסמכה כדין.   3. לאחר ששמענו העדויות ועיינו בכל הראיות ובסיכומי הטענות שהגישו הצדדים, הננו פוסקים כדלקמן: -   א. בהתאם לכתבי הטענות וכעולה מרשימת מוסכמות ופלוגתאות שנערכה ע"י הרשמת ש. ולך ביום 08/08/99, אין חולק על כך שהתובעת הועסקה כאחות מעשית אצל הנתבעת מ- 01/84 ועד 11/98 וכי תלושי שכרה משקפים את התשלומים שקיבלה בפועל. המחלוקת נסבה סביב נסיבות הפסקת עבודתה של התובעת, כאשר זו האחרונה טוענת כי פוטרה בעוד הנתבעת טוענת כי התובעת התפטרה. כפועל יוצא מנסיבות אלו באו שאר התביעות.   ב. אנו קובעים כי התובעת לא הרימה הנטל להוכחת גרסתה כאילו פוטרה מעבודתה אצל הנתבעת, לא בפיטורים על-אתר ולא בשום דרך אחרת. אנו מעדיפים את גרסת עדי הנתבעת על גרסת התובעת ובהתאם לכך קובעים כי התובעת היא זו שעזבה מקום עבודתה אצל הנתבעת בלא מתן הודעה מוקדמת ובכך התפטרה מעבודתה.   ג. להלן פירוט החלטתנו: - אין חולק על כך שהתובעת לא הוסמכה כדין לעבודה כאחות מעשית ומכל מקום לא היו בידיה בשום מועד רלבנטי לתביעתה אישורי הסמכה רשמיים, לא ממדינת ישראל ולא מרומניה - ארץ מוצאה. תחת זאת המציאה התובעת לנתבעת, עת התקבלה לעבודה, את מכתב ההמלצה מבית החולים בלינסון שבו נאמר כי עבדה "... במחלקה האונקולוגית במשך כ- 5 שנים בתפקיד אחות מעשית" (ראה נ/1). אנו דוחים טענת ב"כ התובעת בסיכומי טענותיו כאילו לא נאמר באישור שהמציאה התובעת שהיא עבדה כאחות מעשית וראה נ/ 1 הנ"ל. מאידך גיסא, על פי נ/2 היתה צריכה הנתבעת לדעת כי התובעת לא הוסמכה רשמית שהרי ב- נ/2 (מיום 12/04/84) נאמר: "... ממליצים על קבלתה ללימודי אחיות". גם המסמך ת/1 ותרגומו הנוטוריוני, אינם מעידים על הסמכה (ברומניה) לעבודה כאחות מעשית, אלא על לימודיה בקורסים בתיכון ערב ועל עבודתה כאחות בבית חולים לילדים, ללא ציון מקורו המסמך, סמכותו ותפקידו של נותן המסמך. ואולם נראה כי הניסיון והכישורים שהפגינה התובעת סיפקו את הנתבעת ומנהליה לצורך העסקתה במוסד שניהלו, למרות שלא הציגה בפניהם תעודת הסמכה כאחות מעשית. אין חולק כי משנערכה ביקורת במוסד שניהלה הנתבעת ואנשי משרד הבריאות דרשו במפגיע כי יומצאו אישורי הסמכה של האחים והאחיות שהעסיקה הנתבעת וכי מי שאינם בעלי הסמכה רשמית כאחים או אחיות לא יועסקו בתפקידי אח/אחות מעשיים, לא יכלה עוד הנתבעת להסתכן בהמשך העסקתה של התובעת בתפקיד אחות מעשית. מאחר שלא היו בידי הנתבעת תעודות הסמכה של התובעת, היא הסתפקה במכתבי ההמלצה של בית חולים בילינסון ושלחה אותם למשרד הבריאות. הנתבעת עשתה כל מאמץ אפשרי לשכנע את אנשי משרד הבריאות בדבר כישוריה וניסיונה של התובעת, אך בהיעדר רישום מוסמך בפנקס המורשים לעסוק בסיעוד כאחות מעשית, נאסר עליה להעסיק את התובעת כאחות מעשית. גם ניסיונותיה של הנתבעת, בחודש 10/98, לסייע לתובעת לקבל הסמכה (כעולה מסעיפים 12 ו- 13 לתצהירו של רומנו)- לא צלחו, והובהר ע"י משרד הבריאות כי רק קורס והסמכה רשמית יוכלו להכשיר את התובעת לעבודה כאחות מעשית (ראה הנספחים לתצהיר רומנו). לפיכך כל הטענות שהעלתה התובעת כנגד הנתבעת לעניין זה - נדחות על ידינו, שכן לשני הצדדים היה ברור כי ללא הסמכה רשמית וחוקית התובעת אינה יכולה לעבוד כאחות מעשית, על אף ניסיונה וכישוריה.   מנקודה זו ואילך נפרדות דרכי הצדדים בטיעוניהם: בעוד שהתובעת טוענת שהנתבעת לא איפשרה לה להשתתף בקורס להסמכה כאחות ופיטרה אותה מיד, טוענת הנתבעת כי עשתה כל מאמץ להשאיר את התובעת בעבודה (לא כאחות מעשית אלא כמטפלת) ולסייע לה להשתתף בקורס ההכשרה האמור. גם בנושא זה אנו מעדיפים את גרסת עדי הנתבעת על גרסת התובעת. משהוכיחה התובעת ניסיון וכישורים במשך כ- 14 שנות עבודתה בנתבעת, אך סביר ונכון היה מצידה של זו האחרונה להשתדל ולהמשיך להעסיקה - כמטפלת ולא כאחות מעשית בתקופת ביניים בלבד - ולסייע בידיה לקבל הסמכה רשמית כאחות מעשית. טענת "הפיטורים על-אתר" שטענה התובעת לא זו בלבד שלא הוכחה, אלא אף עומדת בסתירה בולטת לנסיבות ולעובדות שהוכחו בפנינו. כך, גם טענותיה האישיות של התובעת כנגד מנהל הנתבעת לעניין דרישתו לקבל 10,000 ₪ מכספי הפיצויים שישולמו לה - נדחות על ידינו מכל כחסרות כל בסיס ראייתי ולעניין זה אמינה גרסת הנתבעת מפי עדיה, ובעיקר עדותו של רומנו. בניגוד לנאמר בכתב התביעה ובתצהיר התובעת כאילו פוטרה התובעת מיד עם קבלת הודעתו של משרד הבריאות בדבר הצורך בהסמכה רשמית לעבודה כאחות, הרי שבעדותה בפנינו שינתה גרסתה והעידה כי בחודש 10/98 החלה להשתתף בקורס להסמכה כאחות מעשית, ואף תואמו עמה משמרות "... על מנת שאוכל לקבל את הלימודים פעמיים בשבוע". עוד העידה התובעת כי בחודש 09/98 היתה בחופשה (עמ' 3-2 לפרוטוקול מיום 28/09/2000) ומכאן שנכונה גרסת הנתבעת ועדיה, בדבר הניסיון שעשתה זו האחרונה לשבץ את התובעת בעבודה שתאפשר לה להשתתף בקורס ההסמכה כאחות, תוך שמירת שכרה וזכויותיה הסוציאליות כפי שהיו לפני כן, וראה עדות התובעת בעמ' 3 לפרוטוקול: -   "הוצע לי לעבוד כמטפלת, באותה משכורת, עד שאקבל את ההסמכה... נכון שלא הוסיפו לי שעות... אני מאשרת שנתנו לי אותה משכורת לפני ואחרי, ואני סירבתי. אני מאשרת שהנתבעת נתנה לי את האפשרות ללכת לקורס הכשרה, איפשרה לי לעבוד בינתיים כמטפלת, נתנה לי אותה משכורת".   ובהמשך עדותה אמרה התובעת:   "אני מאשרת שבתחילת נובמבר עבדתי כמה ימים, והפסקתי לעבוד... קראתי את התצהיר של נטע, ואכן כשקיבלתי את המכתב ממשרד הבריאות, היא שאלה אותי מה עם תעודת ההסמכה שלי, והיא נתנה הסכמה, חתימה, והמלצה לכך שאלמד. ההמלצה היתה כתובה במסגרת דרישות של משרד הבריאות" (עמ' 4 לפרוטוקול הנ"ל).   ובאשר ללימודי ההסמכה העידה התובעת:   "אני הפסקתי את לימודי האסמכה (ההסמכה א.ע.), כי לא היה לי כסף לממן את משפחתי וילדי (אני גרושה)".   הנה כי כן למדים אנו לדעת שלא זו בלבד שלא פוטרה מעבודתה ע"י הנתבעת, אלא נעשה כל ניסיון אפשרי להשאירה בעבודה ולסייע לה לקבל את ההסמכה כאחות, לאחר שניסיונות קודמים לאתר עבורה רישום כלשהו שיאפשר לה לעבוד כאחות - נכשלו. לאור כל האמור לעיל אנו דוחים את התביעה לתשלום פיצויי פיטורים ואת התביעה לתשלום תמורת הודעה מוקדמת.   ד. התביעה לתשלום בגין חופשה שנתית נדחית: ב"כ התובעת זנח רכיב זה בסיכומיו.נ  ה. אנו דוחים התביעה לתשלום פיצויים בגין הפסד דמי אבטלה: ב"כ התובעת זנח רכיב זה בסיכומיו, וממילא אין כל בסיס לתביעה זו משקבענו כי התובעת התפטרה ולא פוטרה ע"י הנתבעת.   ו. אנו דוחים טענת הנתבעת בדבר זכותה להחזר תשלום-עודף בסך 17,080 ₪, משלא הובאו על כך ראיות כלשהן ומשהוכח כי תנאי העסקתה ושכרה של התובעת מעת שהחלה לעבוד אצל הנתבעת ועד שהתפטרה, היו מוסכמים על שני הצדדים.   ז. בהתחשב במצבה של התובעת אנו מחייבים אותה לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ בלבד בצירוף מ.ע.מ. ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל. אחיות