הקלה במס במכירת פעילות ייצור

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הקלה במס במכירת פעילות ייצור:



האם התמורה ממכירה הפעילות הייצרנית של מפעל המערערת היא הכנסה הזכאית להטבת מס כמפעל מאושר על פי כתב האישור שבידי המערערת. האם הכנסה מריבית- "הכנסת מימון" - מפקדונות שהיו בידי המערערת בשנות המס שבערעור, זכאית אף היא להטבת מס כהכנסת מפעל מאושר על פי כתב האישור. אילו השאלות הנדרשות בערעור מס זה.
המערערת, מתן דיגיטל פרינטינג בע"מ, היא חברה פרטית העוסקת בפיתוח טכנולוגיות לייצור מדפסות ובייצורן. המערערת היא 'מפעל מאושר' לפי החוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט-1959 (להלן: "חוק העידוד") וזאת על פי כתב אישור שניתן לה ביום 8.4.1997 (נספח ג' לנימוקי הערעור) ממרכז ההשקעות במשרד התעשייה והמסחר (להלן: "מרכז ההשקעות").

ביום 7.10.1998 נחתם הסכם בין המערערת לבין בעלי השליטה בה לבין חברת עידנית טכנולוגיות בע"מ (נספח ד' לנימוקי הערעור, להלן:"הסכם גרנדג'ט") לפיו המערערת העבירה לעידנית את כל הפעילות הקשורה להדפסה בטכנולוגיית גרנדג'ט כולל העברה ומכר של מלאי וציוד של החברה וכולל זכויות הקניין הרוחני שלה. ביום 3.12.1998 נחתם בין המערערת, בעל המניות יורם דוכובנה (להלן: "מר דוכובנה") וחברות הקשורות בו (מתן י. מערכות (1991) בע"מ, ספרינט בע"מ, א.ר.ד השחף בע"מ) לבין פקיד שומה פתח תקוה, הסכם שומה (נספח ה' לנימוקי הערעור, להלן: "הסכם השומה") שהסדיר את עניינם אל מול רשויות המס. סעיף 6 להסכם השומה קובע:
"העיסקה עם עידנית תמוסה במס כולל בעבור היחיד והחברה בשיעור מס סופי וכולל של 35%. יורם דוכובנה יהיה אחראי באופן אישי על דיווח והעברת המס (הכנסות בגין העיסקה ידווחו בתיקו האישי). למען הסר ספק, מובהר בזאת כי הכספים יתקבלו בחשבון מרכז של העיסקה על פי ההסכם עם עידנית, ומשם בניכוי ההוצאות הישירות, כאמור בסעיף 8 יועברו ליורם דוכובנה וסכום המס ישולם ע"י יורם דוכובנה בעבורו ובעבור החברה בסך כולל של 35%".

ביום 7.9.1999 התקבל מאת מרכז ההשקעות אישור להרחבת הגדרת המוצר (נספח ו' לנימוקי הערעור) שעיקריו:
"1. מנהלת מרכז ההשקעות דנה בבקשתכם מיום 25.11.98 לאשר הרחבת הגדרת המוצר במסגרת תוכניתכם שאושרה עפ"י כתב האישור הנ"ל על תוספותיו.
2. המנהלת החליטה.... לאשר את בקשתכם כאמור בסעיף 1 לעיל.
לפיכך הגדרת המוצר נשוא התכנית המאושרת תהיה:
"ייצור מכונות ספרינטר ומדפסות גרנדג'ט"..."
(ההדגשה אינה במקור)
ביום 17.1.01 חתמה המערערת על הסכם נוסף, במסגרתו העבירה למתן דיגיטל מדפסות (2001) בע"מ (להלן: "החברה הרוכשת" או "הרוכשת") את כל הטכנולוגיה והפעילות הקשורה בהדפסה בטכנולוגית הספרינטר (נספח ז' לנימוקי המערערת, להלן: "הסכם ספרינטר"). סעיף 2 להסכם ספרינטר קובע (כל ההדגשות הוספו):
"2.1 'הממכר' – כל הפעילות (כמוגדר להלן), הקנין הרוחני (כמוגדר להלן) טכנולוגית הספרינטר (כמוגדר להלן), המוצרים (כהגדרתם להלן) והזכויות מכל סוג שהוא (לרבות זכויות ראויות) של המוכרת בקשר עם הפעילות בין שהינם מוחשיים ובין שהינם ערטילאיים, ובכלל זה המערך הקיים של פעילות מחקר ופיתוח, יצור ושיווק המוצרים, וכל זכות אחרת הקשורה עם הפעילות ו/או המוצרים, לרבות אך מבלי למצות זכויות בתוכנה, זכויות במחקר ופיתוח בתהליך, מוצרים, זכויות, חייבים ועובדים, הקשורים עם המוצרים ו/או הפעילות כהגדרתם של מונחים אלה להלן ובכפוף לאמור בהסכם זה להלן וכן זכויות הסירוב הראשון המנויות להלן בסעיף 9
2.2. הפעילות – כל פעילות שהיא של המוכרת וכל זכות אחרת של המוכרת הקשורה בהדפסה בטכנולוגית הספרינט והכל כ"עסק חי" (Going Concern).
2.3 הקנין הרוחני – הידע וכל זכויות הקנין הרוחני הקשורות במישרין ו/או בעקיפין בפעילות, בין שניתן לעגנם ו/או לרשום אותם ו/או להגן עליהם בכל פורמט שהוא על פי כל דין (לרבות דין זר) ובין אם לאו, בין שפותחו ו/או נרכשו על ידי המוכרת ו/או בעלי השליטה ו/או מי מטעמם ובין שפותחו עבורה על ידי עובדים ו/או יועצים ו/או קבלני משנה ובין שיש למוכרת כל זכות אחרת שהיא בהן וכל כל זכות קניינית אחרת ו/או נוספת ו/או נגזרת הקשורה בזכויות כאמור, לרבות אך מבלי למצות: כל האפליקציות, הפיתוחים, שינויים, עבודות נגזרות, הפטנטים, הידע, ידע כיצד (Know how) רשיונות והרשאות מכל סוג שהוא, מידע (סודי וגלוי) מכל סוג שהוא לרבות מידע פיננסי ומסחרי, המצאות, גילויים, שיפורים וחידושים, מידגמים, יצירות, סודות מסחריים, מחקר ופיתוח, סימני מסחר, שמות מסחריים, לוגו (ככל שקיים), זכויות בתכונות ובתוכניות מחשב מכל סוג שהוא לרבות נתונים, פלטים ותיעוד נלווה, וכן, מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, הבעלות המלאה והיחידה להשתמש בשם sprinter ו/או בכל שם אחר הקשור בפעילות (ככל שקיים); וכן,: בקשות ו/או כל הליך אחר הקשור בזכויות כאמור לרבות חידוש ו/או תיקון ו/או בחינה מחדש; הזכויות (לרבות זכויות ראויות) להגן ולאכוף כל אחת מהזכויות כאמור ו/או לדרוש כל סעד אחר מכוחן, והכל – בקשר עם הפעילות או הממכר. נספח 2.3 להסכם זה מפרט את זכויות הקניין הרוחני הרשומות וכן את הבקשות וההליכים שננקטו בקשר עם זכויות קנין מסוימות הקשורות בפעילות או בממכר. למרות האמור לעיל, מובהר בזאת כי הממכר וזכויות הקנין הרוחני הכלולות בממכר, אינם כוללים המצאות חדשות ו/או פטנטים חדשים שיפותחו על ידי בעלי השליטה והמוכרת לאחר מועד חתימת הסכם זה, שלא בדרך של עשיית שימוש במרכיב כלשהוא של זכויות הקנין הרוחני והממכר וכן אינם כוללים תכנות ו/או תכניות מחשב כמפורט בנספח 2.3 א' אשר ביחס אליהן למוכרת יש זכות שימוש בלבד אין באמור לעיל בכדי לגרוע מהוראות סעפים 9 ו-14.1 להלן"
באשר לתמורה, סעיף 6.1 להסכם ספרינטר קובע:
"...תשלם הרוכשת למוכרת עבור הזכויות בידע ובקנין הרוחני ומילוי כל שאר התחייבויות המוכרת בהסכם זה תמלוגים שנתיים בסכום של 1,301,604 דולר... (להלן: התמלוגים השנתיים), בתוספת מע"מ כדין, ככל שיחול וכן תמלוגים ותמורה נוספת כמפורט בנספח 6.13 להלן (להלן ביחד:"תמורת הממכר") וזאת במועדים ובתנאים הנקובים להלן בהסכם זה:
6.1.1.1 התמלוגים השנתיים ישולמו למוכרת מדי שנה במשך שמונה שנים בלבד כאשר התשלום הראשון ישולם במועד הסגירה ושאר התשלומים יבוצע באותו היום בכל אחת משבע השנים הנותרות..."
בפועל הוונו תמלוגים אלה לתשלום אחד סמוך למועד חתימת הסכם ספרינטר.
חלקה השני של התמורה נקבע בנספח 6.1.3 להסכם ספרינטר (מש/1), סעיף 1 קובע:
"הרוכשת תשלם למוכרת תמלוגים בסכום השווה ל-20% מהסכומים שהרוכשת תחלק בפועל (אם וכאשר תחלק) לכל בעלי מניותיה כדיבידנד במזומן (לעיל ולהלן:"התמלוגים"). התמלוגים ישולמו למוכרת במועד חלוקת הדיבידנד לבעלי המניות".
ובהמשך מפורטים תנאים מפסיקים שונים המתנים על סעיף זה וחישוב 'תקרת תשלום'.
ביום 19.7.04 נתקבל אישור מרכז ההשקעות להסבת כתב האישור מהמערערת לחברה הרוכשת (נספח ח' לנימוקי הערעור) שעיקרו:
"1. מנהלת מרכז ההשקעות דנה בבקשתכם לאשר העברת הזכויות והחובות מכח כתב אישור מספר 669-19935 מיום 08/04/1997 (על תוספותיו) מתאגידכם לתאגיד מתן דיגיטל מדפסות (2011) מספר 513065987..."

השומות


עמ"ה 1020/05 הינו ערעור על שנת המס 2001. במסגרת הדו"ח הכספי לשנת 2001 דיווחה המערערת על הכנסות עסקת ספרינטר כעל תמלוגים. לטענת המשיב, טעתה המערערת כאשר דיווחה על ההכנסות כחלק מהמחזור השוטף של החברה וכתוצאה מכך ביקשה ליהנות משיעור מס מופחת (25%) לפי סעיף 47(א)(5) לחוק העידוד. לטענת המשיב לא היה מקום להציג את העסקה כעסקת תמלוגים כיוון שבפועל מדובר בעסקת מכר ממנה נובע רווח הון שלא נכלל בכתב האישור ולא זכאי לשיעור מס מופחת.

בנוסף, לא קיבל המשיב את עמדת המערערת בנוגע להכנסות מימון מפקדונות בישראל (להלן: "הכנסות מימון") הטוענת כי יש לראות בהן כהכנסות המפעל המאושר שזכאיות למס מופחת בשיעור של 25%. לטענת המשיב, עיקר מקור הכנסות המימון נובע מעודפי מכירת הפעילות של המערערת, על כן אינן זכאיות להטבות המס הניתנות למפעל מאושר לפי חוק העידוד שכן אלו נותקו ממחזור העסקים של המפעל המאושר ואינן חלק אינטגרלי ממנו. לטענת המשיב, גם יתר הכנסות המימון אינן זכאיות להטבות מס לפי חוק העידוד, שכן נותקו ממחזור העסקים של המפעל המאושר ואינן חלק אינטגרלי ממנו.


עמ"ה 1016/06 הינו ערעור על שנת המס 2000 במסגרתו חולקת המערערת על קביעת המשיב כי הכנסות המימון אינן זכאיות להטבות המס לפי חוק העידוד. המשיב מנמק את החלטתו בכך שהכנסות המימון נותקו ממחזור העסקים של המפעל המאושר ואינן חלק אינטגרלי ממנו. בנוסף טוען המשיב כי עיקר מקורם של הפקדונות אינו במחזור העסקים של המפעל המאושר.


טענות הצדדים – עסקת הספרינטר


המערערת והמשיב דנו ארוכות בשאלה האם יש לסווג את עסקת ספרינטר כריווח הון או כהכנסה פירותית. לדידה של המערערת עסקת ספרינטר מהווה חלק מעסקיה של המערערת ועל כן יש לראות ברווחיה כהכנסה עפ"י סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), תשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה"). המשיב טוען כי בעסקת ספרינטר מכרה המערערת את פס הייצור של מדפסות הספרינטר קרי מכירה המווה מכירת העץ . על כן לדידו, יש לראות בכך ריווח הון לפי חלק ה' לפקודה. רווח זה אינו זכאי להטבת מס על פי חוק העידוד.

לטענת המערערת לחילופין, יש לראות את ההכנסות מעסקת הספרינטר כהכנסות מ"עסקה או מעסק אקראי בעל אופי מסחרי". לטענת המשיב, אף אם צודקת המערערת, הרי שמכירת המפעל איננה נמצאת בגדרי כתב האישור של מרכז ההשקעות.
עוד טוענת המערערת כי ההכנסות מעסקת ספרינטר הינן בבחינת הכנסות מ"הכנסה ממתן זכות שימוש בידע שפותח במפעל, הכנסה מתמלוגים והכנסה משירות נלווה לזכות השימוש בידע או לתמלוגים, ובלבד שמקורם במהלך עסקיו הרגיל של המפעל המאושר" כלשון הסייפא של סעיף 45(א)(1) לחוק העידוד. לטענת המשיב, אומנם בהסכם ספרינטר התמורה הוגדרה כ'תמלוגים' אך לאור מהות החוזה והתנהגות הצדדים מדובר בתשלומים אשר הם חלק מתמורת המכירה. מה גם שהחלק הארי של התשלומים הוון לתשלום אחד.
המערערת רואה בהסבת האישור לחברה הרוכשת, משום שמירת רציפות פעילות המפעל המאושר והמשכיותו שהוא בבחינת התחשבנות פנימית בין המערערת לחברה הרוכשת על חלוקת הרווחים מייצור ומכירת מדפסות הספרינטר. המשיב רואה בכך דרישה להטבת מס כפולה וטוען כי החברה הרוכשת נכנסה בנעלי המערערת וזכאית לכל ההטבות הנצמחות מכתב האישור. לדידו, מרגע שמכרה המערערת את הפעילות וביקשה להסב את זכותה בכתב האישור, הרי שהסבה גם את זכותה לקבלת הטבת מס מכוחו.
בנוסף לכך, סומכת ידיה המערערת על דנ"א 2948/95 יצלף חברה למפעלי בניה בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים פ"ד נא(4) 424 (להלן: "עניין יצלף") וטוענת כי יש לפרש את חוק העידוד על דרך ההרחבה ולא על דרך הצמצום. כיוון שמרכז ההשקעות הרחיב את כתב האישור ממדפסות הגרנדג'ט אל מדפסות הספרינטר ולאחר מכן הסב אותו יש לקבוע כי הגשמת תכלית חוק העידוד היא ליצור המשכיות ורציפות בין המפעלים המאושרים. המשיב טוען כי כתב האישור נוגע רק לייצור מדפסות גרנדג'ט וספרינטר ואין להסיק ממנו אישור לכל פעילות אחרת. כמו כן, טוען המשיב כי בעניין יצלף אושרה מכירה של חלק מהמפעל ולא של המפעל כולו.
בין הצדדים ניטש ויכוח אף באשר למשמעות הסכם השומה שנערך בשנת 1998. המערער סבור כי ההסכם משקף הכרה של פקיד השומה כי מכירת פעילות ייצור מדפסות הגרנדג'ט מוסתה בשיעור של 25% עפ"י חוק העידוד, על כך הוא למד משיעור המס של 35% שנקבע כמשקף 25% ברמת החברה ו-15% מס על דיבידנד ברמת בעל המניות. המשיב טוען כי הסכם השומה נערך בין המערערת, בעל המניות וחברות הקשורות בו לבין רשות המסים. לדידו של המשיב, הסכם השומה כולל נושאים רבים ומביא בחשבון שיקולים שונים אשר הביאו לקביעת שיעור המס על עסקת גרנדג'ט כפי שנקבע. עוד טוען המשיב כי טרם ביצוע עסקת ספרינטר היתה ידועה למערערת עמדת המשיב כפי שנמסרה לה ע"י סגן פקיד שומה פתח תקוה מר נסים כהן. זאת במענה לבקשה לאישור מראש לפני ביצוע מכירת הפעילות (פרוטוקול 1.1.08, עמ' 14,15) וכי עמדה זו היתה ידועה למר דוכובנה (פרוטוקול 27.11.07, עמ' 29, 31). כך טוען המשיב כי הלכה היא כי בענייני מסים, כל שנה עומדת בפני עצמה.

טענות הצדדים - הכנסות מימון


באשר להכנסות המימון בשנת המס 2000, טוענת המערערת כי כל ההכנסות מעסקת גרנדג'ט הועברו לבעל המניות לפי הסכם השומה ועל כן מקורם של הפקדונות שהיו למערערת בשנת 2000 היה אך ורק מהצטברות רווחים של המפעל המאושר שהיוו חלק מההון החוזר ששימש את המערערת. כמו כן טוענת המערערת כי כיוון שהמדובר במפעל מאושר טהור ולא במפעל מעורב, הרי שכל הכנסותיה הן מהמפעל המאושר. עוד טוענת המערערת כי כיוון שהשומה לשנת המס 2000 יצאה לאחר שיצאה השומה 2001 בה גם נקבע כי הכנסות המימון נותקו ממחזור העסקים של המפעל המאושר, הרי שהוכתם שיקול דעתו של מר עמיר ארנטל , מפקח בכיר בפקידה שומה פתח תקוה אשר הוציא את השומה.

באשר להכנסות המימון בשנת המס 2001 טוענת המערערת כי לכל היותר ניתן לייחס רק 40% מסך הכנסות המימון לכספי עסקת ספרינטר. לדידה, 60% הנותרים נבעו מהכנסותיה מהון חוזר ממכירת מדפסות ואין לנתקם ממסגרת המפעל המאושר. המשיב טוען כי הימנעותה של המערערת מלהציג אסמכתאות אשר יחתרו תחת קביעתו, מחזקת את העמדה כי מקורן של הכנסות המימון הוא מעסקת ספרינטר ולא מהפעילות המאושרת. המשיב מפנה אל דבריו של מר דוכובנה כי "ברגע שאתה רוצה לפתח משהו, זה עולה כסף. אנחנו צריכים לייצר. הפיקדונות שימשו באותן השנים לצורך פיתוח או בהמתנה לפיתוח" (פרוטוקול 27.11.07, 26) ומוצא בכך סימוכין כי הכנסות המימון תועלו לפעילות חדשה שהמערערת עתידה לפתח ולא לפעילותה המאושרת. עוד טוען המשיב כי משמכרה המערערת את הפעילות המאושרת, אין בידיה אפשרות לא מעשית ולא תיאורטית להחזיר את כספי הפקדונות או הריבית שנצמחה לה מהם אל הפעילות המאושרת, כיוון שזו כבר לא קיימת אצלה.

דיון והכרעה


נקודת הכובד מצויה בגדרי מתחם כתב האישור שניתן למערערת ממרכז ההשקעות, מקור הסמכות להטלת שיעורי מס מופחתים על המערערת בהתקיים תנאים מסוימים. עיון בכתב האישור שניתן למערערת ביום 8.4.1997 (נספח ג' לנימוקי הערעור) מעלה כי סעיף 2 קובע (ההדגשות אינן במקור):

"המנהלה החליטה... לאשר תכנית השקעות ברכוש קבוע על פי החוק... להקמת מפעל לייצור מכונות ספרינטר שהינם מערכות הדפסה דיגיטליות הפועלות בטכנולוגיה טרמית בפתח תקוה".
סעיף 2 לכתב האישור קובע:
"התכנית המאושרת מתייחסת להשקעות במכונות וציוד חדשים בלבד"
בסעיף 2 למכתב ממרכז ההשקעות מיום 7.9.1999 (נספח ו' לנימוקי הערעור) נקבע:
"המנהלה החליטה... לאשר את בקשתכם כאמור בסעיף 1 לעיל. הגדרת המוצר נשוא התכנית המאושרת תהיה:'ייצור מכונות ספרינטר ומדפסות גרנדג'ט'"
בסעיף 2 להסבת כתב האישור לחברה הרוכשת (נספח ח לנימוקי הערעור):
"המנהלה החליטה... לאשר העברת החובות ויתרת הזכויות מכח כתב האישור הנ"ל מתאגידכם לתאגיד מתן דיגיטל מדפסות (2001) בע"מ ... שאושרו על פי כתב האישור הנ"ל להקמה של מפעל בראש העין (מרכז הארץ)".
עולה מכך כי הפעילות המאושרת אצל המערערת היתה ייצור מדפסות ספרינטר ולאחר מכן ייצור מדפסות גרנדג'ט וספרינטר. אין בכתב האישור, בכתב ההרחבה או בכתב ההסבה דבר המזכיר כי פעילות של פיתוח טכנולוגי או המצאת פטנט הם בגדר הפעילות המאושרת. אף אם נאמץ את פרשנותה של המערערת לעניין יצלף כי יש לפרש את חוק העידוד בהרחבה, הרי שאף שם הכרעת ביהמ"ש הסתמכה על לשון כתב האישור. כתב האישור אישר את בקשתה של יצלף באופן גורף והכרעת בית המשפט נבעה מלשון האישור. בדיקה של לשון כתב האישור על גלגוליו, שניתן במקרה זה, מעלה כי הוא ניתן אך ורק ל"ייצור" מדפסות ולא לכל פעילות אחרת.
מהגדרת הממכר בהסכם ספרינטר עולה בברור כי מהות ההסכם היא מכירת הפעילות. כך גם עולה מסעיפים נוספים בהסכם הספרינטר, שהובאו לעיל, העוסקים בהעברת הידע, הקניין הרוחני במלואו, רשימת לקוחות, העסקת עובדי המערערת על ידי החברה הרוכשת, עריכת בדיקת נאותות למערערת על ידי החברה הרוכשת, התניית הרכישה באישור המדען הראשי להעברת זכויותיה והתחייבויותיה של המוכרת לרוכשת ובאישור מרכז ההשקעות שלבסוף אכן ניתן. אישור המנהלת אינו חל על מכירה זו, התמורה ממנה אינה תמורה מייצור המדפסות אלא ממכירת פס הייצור. לצורך זה אין נפקות לכך שהצדדים הגדירו את אופן התשלום כ'תמלוגים', או לעובדה כי חלק מהתמורה משולם כאחוז מחלוקת דיבידנד עתידית או חלק מרווחים ממכירה לצד שלישי נוסף, הכל עד לתקרה מסוימת. כך אין הדיון אם מדובר בעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי אם לאו , הוא דיון שמסייע בהכרעה באשר אף אם מדובר בעסקת אקראי כאמור, התמורה ממכירה זו אינה כלולה בכתב האישור.
לא נעלמו מעיני טענות המערערת בנוגע לתיקון 56 ולתיקון 60 לחוק העידוד, אלא שהתיקונים האמורים פועלים ברמת ההנחיה וקביעת הסמכות של מרכז ההשקעות. דהיינו המחוקק מנחה את מרכז ההשקעות ומקנה לו סמכות באילו מקרים ניתן לקבוע כי מדובר במפעל מאושר. גם עסק של מכירת פטנטים על פי התיקונים יכול להיחשב כמפעל מאושר בכפוף לאישור מרכז ההשקעות. כתב האישור הוא המסמך המקים את הזכות של המפעל המאושר על פי הכתוב בו. פקיד השומה בוחן אם המפעל עמד בתנאי כתב האישור. פרשנות המערערת עושה ערוב בין החלת התנאים שבחוק למתן ההטבות שבחוק לבין קביעת "סל המוצרים" שקובעת מנהלת מרכז ההשקעות בעת מתן כתב האישור. רוצה לומר, בקשת האישור נבחנת על ידי מרכז ההשקעות לפי הוראות המחוקק בחוק העידוד. מרכז ההשקעות קובע את התנאים (בהתאם לדין) שבהם המפעל יחשב "מפעל מאושר". מרכז ההשקעות מיישם את הנחיות החוק שעה שהוא "מנפיק" מכוח סמכותו, את "כתב האישור". כתב האישור מכיל בחובו את התנאים שבחוק אלא אם הוחרגו במפורש וניתן להחריגם על פי דין. כתב האישור מגדיר את המפעל המאושר, את הפעילות, את המוצר, וכד'. לא ניתן לקרא לתוך כתב אישור המגדיר את הפעילות הייצורית ואת המוצר, את שלא כתוב בו. לא ניתן לקרא לתוך כתב אישור המאשר מכירת ציוד , את מכירת הידע ששימש לפיתוח הציוד, אלא אם הדבר נאמר בכתב האישור, אף אם החוק מאפשר למרכז ההשקעות לאשר מכירת יידע שכזה כזכאי להטבה. מנהלת מרכז ההשקעות שמה "בסל" כתב האישור, מתוך מבחר "הפירות" המצוי בחוק. מה שלא הושם בסל, אינו כלול בו. זאת במובדל מקריאה לתוך כתב האישור את תנאי ההטבה הקבועים בחוק. הסמכות הנתונה למרכז ההשקעות כפופה מעצם טיבה לתנאים שבחוק (אלא מקום בו החוק מקנה סמכות ומאפשר למנהלה לאשר חריגה מן התנאים). על אף שכתבי האישור מצינים תנאים כאילו ואחרים, אין לומר כי שאר תנאים שבחוק אינם חלים (אלא כאמור, אם הוחרגו במפורש באישור והוחרגו בסמכות). במבודל 'מסל המוצרים' שהמנהלת יכולה לבחור מתוכו בעת מתן כתב האישור, הרי שהוראות החוק בקשר עם תנאי האישור ותנאי מתן ההטבה הם לשד סמכותה של מנהלת מרכז ההשקעות ובסיס הסמכות של כתב האישור. כך גם ההטבות שבחוק יחולו בהתקיים התנאים שבחוק ועל כן יחולו תנאים אילו אף אם אינם מצוינים במפורש בכתב האישור. בהינתן כי המפעל המאושר עוסק בתחום שקיבל את האישור והכנסותיו נובעות או אינטגרליות להכנסות ממכירת המוצרים המאושרים וכי עמד המפעל בתנאי כתב האישור הנוספים ובהוראות החוק, תיהנה ההכנסה מהטבות שבחוק. בכל שנה בוחן פקיד השומה אם המפעל עמד בתנאי כתב האישור. כתב האישור דן בייצור מדפסות ולא במכירת "פס הייצור" המייצר על הידע הקניין הרוחני וכל המנוי בהסכם הספרינטר. תמיכה לכך אני מוצא באישור המנהלה כי הזכויות להטבה שבאישור הועברו לרוכשת אשר קבלה את זכויות ייצור המדפסות.



באשר להכנסות המימון, עיון בדוחות הכספיים של המערערת לשנת 2000 (מע/1) מעלה כי השוואה של הסכומים אשר היו מופקדים 'בצד', דהיינו פקדונות לזמן קצר בסכום של 19,879,165 ₪ (מע/1, עמ' 3), אל מול הוצאות החברה בשל עלות המכירה והעיבוד (מע/1, ביאור 9), הוצאות המכירה (מע/1, ביאור 10) והוצאות מכירה הנהלה וכלליות (מע/1, ביאור 11), מעלה כי היקף הפקדונות נמצא במתחם הסבירות אשר מאפשר לראות את הפקדונות כחלק אינטגרלי מהפעילות. בהתחשב בעובדה כי המערערת היא מפעל מאושר "טהור" (במובדל ממפעל "מעורב") , בעל צפי התחייבויות לשלם במסגרת הפעילות השוטפת (אף בניטרול התחייבויות ארוכות טווח, הגם שאין להתעלם גם מאילו), הרי שפקדונות בסדר גודל מקורב לצפי ההתחייבויות ברמה שנתית, יהיו ברגיל פקדונות שניתן לראותם כחלק אינטגרלי מהפעילות המאושרת. שמירת מאגר מזומנים בהיקף שכזה הוא סביר בנסיבות ואין מקום לקביעה כי מאגר זה אינו אינטגרלי לפעילות השוטפת, הפעילות המאושרת. על כן דינו של הערעור על שנת המס 2000 להתקבל (עמ"ה 1016/06).
באשר להכנסות המימון לשנת 2001, כיוון שהסכם הספרינטר הוא מינואר 2001, לא היה מקום לשמור על כספים עבור המשך פעילות המפעל לאחר מכן. לכל היותר ניתן לקבל פקדונות שנועדו עבור חובות (כגון לספקים ומשכורות) שקדמו למכירה. עיון בדוחות הכספיים של המערערת לשנת 2001 (מע/2) מגלה גידול ניכר בהפקדות מסכום של כ 20 מיליון ₪ משנת 2000 ל-65 מילון ₪ בשנת 2001 שחל ככל הנראה בעקבות המכירה. בעוד ההוצאות והתחייבויות לשלם נותרו בהידף דומה לשנת 2000 , כ 21 מליון ש"ח. במצב דברים זה, קיים מתח בין הצורך בעתודות לכיסוי התחייבויות והוצאות בשנת המכירה, אשר יכול ויהווה חלק אינטגרלי מהמפעל המאושר לבין החיתוך שעשתה המערערת שעה שמכרה את המפעל המאושר ובכך קבעה את סיום הפעילות המאושרת באופן שאין עוד אפשרות לייחס הכנסות מימון כחלק אינטגרלי לאותה פעילות באותה שנה. הכרעה במתח זה אני מוצא בעקרון ההקבלה. הגם שקימות התחייבויות משנים קודמות המצדיקות שמירת עתודות כספיות, אולם ההכנסה מעתודות אילו אינה יכולה להיוותר לנצח כחלק אינטגרלי ממפעל מאושר שכבר לא קיים. נקודת הניתוק אם כן הוא מועד מכירת המפעל המאושר במקרה זה. הכנסות המימון הנוצרות לאחר מכירת המפעל המאושר, כבר אינן יכולות להחשב כחלק אינטגרלי ממנו ולהנות מהטבות המס. המשמעות האופרטיבית היא כי ניתן לקבל לאור מועד הסכם הספרינטר, כי הכנסות המימון בגין פקדונות בהיקף שווה להתחייבויות כמופיע בדו"ח לאותה שנה (21 חלקי 65 מהכנסות המימון) כפול אחד חלקי 12 (חודש הפעילות עד למכירה), יהנו מהטבות המפעל המאושר. באשר ליתרה, אין מקום להתערבות בהחלטת פקיד השומה להשית מס בהתעלם מההטבה.


סוף דבר ופסיקת הוצאות


ערעור המערערת בקשר עם קביעת המשיב בנוגע לתמורה מהסכם הספרינטר לשנת 2001, נדחה. ערעור המערערת בקשר עם קביעת המשיב בנוגע למיסוי הכנסות המימון לשנת 2001, נדחה בחלקו הארי בכפוך לאמור לעיל בפיסקה 9. ערעור המערערת לשנת 2000 בקשר עם הכנסות המימון, מתקבל. בנסיבות האמורות אני מוצא כי יש לחייב את המערערת רק בחלק מהוצאות המשיב ובכלל זה בשכר טרחת עורך דין המשיב בסכום כולל של 37,000 ₪ בלבד.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סרבן מס

  2. הקילת מס

  3. ערעור מס קניה

  4. מס ששולם בחסר

  5. עיקול החזרי מס

  6. השבת מס בולים

  7. החזר מס בולים

  8. נוסח ערעור מס

  9. ביטול מס בולים

  10. מה זה אמנת מס ?

  11. מבצע מס וחלילה

  12. עורך דין מס קניה

  13. ערעור על כפל מס

  14. עורך דין מס רכוש

  15. החזר מס על קרקע

  16. עקרון רציפות המס

  17. החזר מס יבוא רכב

  18. מס על יבוא דגים

  19. ערעור מס של מאפיה

  20. מס רכוש נזק עקיף

  21. תביעה נגד יועץ מס

  22. מדד שלילי החזרי מס

  23. העלמת מס בעל מספרה

  24. העלמת מס הרמת מסך

  25. תביעה לקבלת החזר מס

  26. זיכוי ממס על תרומות

  27. גביית יתר מס בולים

  28. תשלום מס רכוש ביתר

  29. נטל ההוכחה בתביעות מס

  30. טענת השתק בדיני מיסים

  31. נטל ההוכחה בערעור מס

  32. מס בולים על קניית רכב

  33. ראיות חדשות בערעור מס

  34. מס על הלוואה ללא ריבית

  35. חוק מס מעסיקים בשטחים

  36. שימוע לפני הטלת כפל מס

  37. נוסחה אחידה לחישוב מס

  38. התחמקות ממס על סיגריות

  39. מס על אופציות לעובדים

  40. ביקורת מס בקונדיטוריה

  41. גביית מס קניה שלא כדין

  42. מס על רווח ממכירת מניות

  43. מס קניה על כלים חקלאיים

  44. הטבות מס למעסיקים באילת

  45. מס בולים על פוליסת ביטוח

  46. חוב מיסי ועד של בן ממשיך

  47. סיווג רכב עבודה לצורכי מס

  48. תשלום מס מקביל בגין קצבה

  49. סעיף 11א(2) לפקודת המיסים

  50. הערכת מלאי ביקורת מס בעסק

  51. מס לשכירים על רכב מהעבודה

  52. החזר מס בולים ששולם בטעות

  53. רשות המיסים מול נושה מובטח

  54. הגדרת ''בעל'' בחוק מס רכוש

  55. מס על מכירת סיגריות באילת

  56. ריבית על אי תשלום מס בזמן

  57. אי רישום תקבול ע''י יועץ מס

  58. הקלות מס לתושבי גבול הצפון

  59. מס על קניית מכוניות להשכרה

  60. רישום בספר המיסים המנדטורי

  61. שותפות משפחתית - ביקורת מס

  62. צ'ק ללא שם מלקוח - העלמת מס

  63. המועד הקובע לצורכי מס מכירה

  64. הקלה במס במכירת פעילות ייצור

  65. רישום חלק יחסי במגרש מטעמי מס

  66. פיצוי ממס רכוש בגין הצתת מבנה

  67. פיצויים ממס רכוש על נזק עקיף

  68. תוספת שכר לעובדי רשות המיסים

  69. מס על מכירת פירות של אדם פרטי

  70. העלמת מסמכים במסגרת חקירת מס

  71. אי רישום תקבול במהלך ביקורת מס

  72. ביקורת מס בדוכן שווארמה פלאפל

  73. מס על רווחים מהפקדות לקופות גמל

  74. פסק דין פלילי כראיה בערעורי מס

  75. ערעור מס רכוש לגבי שווי מקרקעין

  76. ערעור על החלטת ועדת ערר מס רכוש

  77. אישור מס רכוש על בעלות במקרקעין

  78. טור ממס לדירת מגורים בבעלות עמותה

  79. כמה מקבלים על התחמקות מתשלום מס ?

  80. גלגול מס על הלקוחות כתנאי להחזר מס

  81. תביעה לתשלום מיסים לעיריית רחובות

  82. סחורה ללא תעודת משלוח - ביקורת מס

  83. חישוב מחזור עסקאות - תקנות מס רכוש

  84. ארנונה ומיסים בגין הפעלת שוק עירוני

  85. אי דיווח על עסקת מקרקעין לרשויות המס

  86. מס על תשלום לעובד בגין תניית אי תחרות

  87. האם צריך לשלם מס על הכנסה ממחילת חוב ?

  88. זיכוי מס בישראל בגין מיסים ששולמו בארה''ב

  89. בדיקת הגיון כלכלי של עסקה ע''י רשויות המס

  90. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד רשות המיסים

  91. זכות השימוע לפני העברת תיק למחלקת חקירות מס

  92. האם יש מס על משכורת לבני משפחה מרווחים בחברה ?

  93. האם מחילת חוב במועד מאוחר יותר היא עסקה נפרדת המחויבת במס מכוח עצמה ?

  94. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון