התהפכות רכב בתאונת דרכים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התהפכות רכב בתאונת דרכים: 1. תביעת נהג, בעל מכונית (טנדר פז'ו מודל 1988) כנגד מבטחת המכונית, בגין נזקים אשר נגרמו למכונית, לטענת התובע, בתאריך 96/06/19 בעת נסיעה בכביש הר הזיתים. לטענתו (כמפורט בכתב התביעה) נאלץ לרדת לשולי הכביש בשל רכב אשר בא מולו ובעת שניסה לחזור אל הכביש איבד שליטה על הרכב והתהפך. הוצאותיו, לתיקון נזקי אותה תאונה, היו, לטענתו: 4,000.- ש"ח. 2. בכתב הגנתה מכחישה הנתבעת את ארוע ההתהפכות. היא מכירה בסך - 1,700 ש"ח, הוצאות תיקון נזק שנגרם בשל ירידת הרכב לשולים - אך, כאמור, שוללת ארוע ההתהפכות. לטענתה מנסה התובע שמכוניתו היתה "מוכה וחבולה" מכל עבריה עוד קודם לתאונה, לבצע "שיפוץ כללי" של המכונית - על חשבון הנתבעת. 3. התובע העיד בבית המשפט; הוא תאר כיצד נהג רכבו בשעת צהרים בכביש צר ו"ברח" הצידה בשל מכונית שהגיחה מולו - ותוך כך "נפל לבור", כשחזר ועלה על הכביש הרגיש שרכבו "כבד", ככל הנראה כתוצאה מתקר שנגרם בעת הצניחה לאותו בור - ומיד התהפך הרכב על צידו השמאלי ונגרר כך למרחק מספר מטרים. התובע תומך גירסתו בחוו"ד של השמאי ד' בן-נעים, המונה שורה ארוכה של פגיעות מכל עברי המכונית. כנפיים קדמיות, פחי חזית וגשריהן, קורות שילדה קדמיות, מגן קדמי, גגון לארגז אחורי ומרכב המכונית לארכו השמאלי, פנס ראשי ופנס איתות ימניים, שימשה לארגז אחורי. סה"כ הוצאות התיקון (כולל צבע) לפי דו"ח זה: 4,612.85 ש"ח. הדו"ח הוא מ96-/07/11, על יסוד בדיקה שנערכה ב96-/06/21. השמאי אומד את ערך הרכב כולו בכ16,000.- ש"ח. במסמך נוסף (טופס תביעה לירידת ערך) מציין השמאי: "אין ירידת ערך מכונית מוזנחת + תאונות קודמות". השמאי בן-נאים לא זומן להעיד בבית המשפט. 4. מטעם הנתבעת הוגשה חוות דעתו של השמאי אברהם דנן; אומדן סה"כ הוצאות תיקון הרכב עפ"י חוו"ד זו אינו שונה בהרבה מקביעת מר בן-נאים 4,520.- ש"ח. מר דנן מחלק את הפגיעות שמצא לארבעה מוקדים: א. בתחתית הרכב בצד ימין [אל נכון, תוצאת ה"נפילה" לבור]. ב. חזית צד ימין. ג. כנף קדמית שמאלית. ד. דופן צד שמאל. לדעתו רק הנזק ב"מוקד א" קשור לארוע ! הדו"ח נערך ב96-/07/06 - לאחר בדיקה ב97-/06/20. השמאי, מר דנן העיד בבית המשפט ואישר כי הנזק שמצא באותו מוקד (תחתית צד ימין קדמי) היה "טרי" - ואילו כל יתר הנזקים שמצא במכונית, מכל עבריה, היו, לדעתו, נזקים ישנים. עוד העיד מטעם הנתבעת החוקר מר ישעיהו דוד שערך עם התובע שחזור בשטח, לדבריו במקום עליו הצביע התובע כנקודת הירידה מהכביש יש אמנם מהמורות ובורות, ואילו המקום עליו הצביע כמקום ההתהפכות מרוחק כ300- מ' ממקום "הבורות". לדבריו מדובר במקום שם תנאי הכביש אינם מאפשרים פיתוח מהירות כלל והכביש מכתיב נסיעה איטית מאוד. 5. בתום הדיון נתתי לתובע ארכה להמציא קבלות המעידות על התיקון שביצע ולנציג הנתבעת מר חוג'ה להגיב, בכתב, על המסמכים שיוגשו ולהשלים טענותיו - וכך עשו הצדדים. 6. לאחר ששמעתי דברי העדים חזרתי ועיינתי בכל החומר שהוגש לי לא שוכנעתי בנכונות גירסת התובע. ואלו בקצרה טעמי: (א) כפי שציינו מר חוג'ה והשמאי מר דנן - לא נפגעה כלל המראה השמאלית (הבולטת מאד מצד שמאל של הרכב) וגומיות הנמצאות בצד זה - עובדה שאיננה מתיישבת, בשום פנים ואופן, עם תאור ההתהפכות על צד שמאל "וגרירה" על צד זה לאורך מספר מטרים. לתובע לא היה הסבר סביר לעובדה זו. (ב) כפי שציין השמאי דנן - וניתן אף להיווכח מתמונות המכונית, אין הפגיעות בצד שמאל מתאימות כלל ועיקר לנזקי "גרירה" כנטען ע"י התובע. (ג) בעדותו (עמ' 3) מאשר התובע כי "האוטו היה מוזנח והיה צריך לתקן אותו ב10,000.- ש"ח ואני תבעתי (רק) 4,000.- ש"ח". הוא מודה איפוא שלא כל התיקון, למעשה רק 40% מהתיקון שביצע, יש לייחס לתאונה. הייתי מצפה, איפוא, כי יציג קבלות על תיקון בסך כולל 10,000.- ש"ח [יצויין כי החוקר שיצא עם התובע לשטח מאשר כי לעת הזאת היה הרכב "נוצץ" לאחר שעבר צביעה כוללת!]. דא עקא במקום אחר בעדותו (עמ' 2) מציין התובע כי סה"כ שילם 5,000.- ש"ח כולל מע"מ. התובע המציא קבלות שונות ע"ס 4,488 ש"ח (ועוד קבלה ע"ס 250.- ש"ח מנוי גרירה - שאין בינו לבין התאונה מאומה). ברור מהאמור לעיל כי אף לגירסת התובע כלולים בהוצאות הללו תיקונים שאינם שייכים לתאונה (כ60%- מאלו!). (ד) אין צריך להיות מומחה כדי לשלול אפשרות כי מכונית ניזוקה מכל עבריה - בתאונה כפי שהיא מתוארת ע"י התובע. (ה) לא בכתב התביעה, לא בתאור הנזק כפי שניתן ב"הודעה ראשונה" לנתבעת, לא בתאור שנמסר לשמאי בן נאים ואף לא בתאור שנמסר לשמאי דנן - אף לא באחד מהם מתאר התובע "נפילה לבור" כתאורו בבית המשפט. בכולם מדבר הוא על תקר בגלגל ימין - בגינו איבד את השליטה והתהפך - עובדה זו (אף שהנתבעת נאותה להכיר בתוצאת הנפילה לבור) מקשה מתן אמון בדבריו. (ו) התובע אישר שבעת התאונה נמצאו ברכבו נוסעים נוספים. אף לא אחד מהם זומן להעיד לתמיכה בגירסתו, חרף ידיעת התובע כי הנתבעת חולקת על קיום התאונה. 7. התוצאה: אני דוחה את התביעה בגין כל נזק שבו לא הכירה הנתבעת. אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות תיקון נזקי הפגיעה ב"בור" (אשר היתה מוכנה לשלם מתחילה) בסך 1,556.- ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מ96-/07/01. מסכום זה יש לנכות את סכום ההשתתפות העצמית עפ"י חוזה הביטוח. בנסיבות הענין אין צו להוצאות. רכבתאונת דרכים