התובעת טוענת גם לחיובו האישי של הנתבע, שכן הסחורה סופקה כאמור ללא בטחונות, לאור התחייבותו האישית של הנתבע הנתבע מכחיש כי התחייב באופן אישי בפני מנהל התובעת, לפרעון החוב. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התחייבות אישית על חוב של חברה: התובעת Vegotex international N.V. (להלן: "התובעת") הינה תאגיד בלגי העוסק ביבוא, יצוא ומסחר בינלאומי של ביגוד ומוצרי טקסטיל, אשר מקום מושבו באנטוורפן שבבלגיה. הנתבעת 2, עליון טקסטיל וטכנולוגיה בע"מ (להלן: "הנתבעת") הינה חברה רשומה בישראל, אשר עסקה בזמנים הרלוונטיים לתביעה במסחר במוצרי טקסטיל ומקום מושבה בגבעתיים. הנתבע 1, (להלן: "הנתבע") הינו מנהל ובעל מניות בנתבעת. התובעת תובעת את הנתבעים לשלם לה יתרת חוב בסך 20,602.80$, בגין סחורה שסופקה ע"י התובעת על פי הזמנת הנתבעים. התובעת טוענת כי הנתבעת הזמינה סחורה בשווי 29,467.60$, הסחורה סופקה כמבוקש, ולאחר תשלום מקדמה בסך 8,864.80$ נותרה יתרת חוב בסך 20,602.80$, אשר בתוספת ריבית ופיצוי, מהווה את סכום התביעה. התובעת טוענת גם לחיובו האישי של הנתבע, שכן הסחורה סופקה כאמור ללא בטחונות, לאור התחייבותו האישית של הנתבע למנהל התובעת דאז, מר ז'אק גוטליב ז"ל. הנתבעים מכחישים את טענות התובעת: הנתבעת טוענת כי כל תפקידה הסתכם בתיווך ויצירת הקשר בין התובעת כספק הסחורה, לבין חברת Valdek L.T.D (להלן: "ולדק") אשר ביצעה תשלום חלקי בגין הסחורה וגוף בשם Elyon International Ink (להלן: "עליון אינק") ממוסקבה, אשר קיבל בפועל את הסחורה. הנתבע מכחיש כי התחייב באופן אישי בפני מנהל התובעת, לפרעון החוב. עוד טוענים הנתבעים טענת קיזוז, על פיה חלק מהסחורה שסופקה ע"י התובעת, לא תאם את ההזמנה. דיון: 1. באשר ליתרת החוב, אין מחלוקת אמיתית בין הצדדים, ומוסכם כי יתרת החוב שטרם נפרעה בגין העסקה, עומדת על סך של 20,602.80$. 2. בשאלת אחריות הנתבעת לפרעון החוב: כזכור הנתבעת טוענת כי בהתאם לתנאי העסקה, הקונה היא ולדק ומקבל הסחורה הוא עליון אינק וכל תפקידה של הנתבעת התמצה בתיווך בין הצדדים הרוכשים לבין ספקית הסחורה, היא התובעת. בטענה זו הנתבעת תוקעת יתדותיה במסמך ב' שצורף לכתב התביעה, בו רשומה ולדק בשם הקונה ועליון אינק בשם מקבל הסחורה. ואולם עיון נוסף במסמך ב' האמור מגלה כי המסמך נשלח על ידי מר שאול קפלן, שהינו שכיר של הנתבעת, המסמך נרשם על נייר הנושא לוגו של הנתבעת, ומציין כי תשובה יש לשלוח למשרד הנתבעת אשר בגבעתיים. לא זאת אף זאת, ממסמכי הנתבעת (נספח א' לתצהירו של מר יעקב וידר מיום 28.3.01) עולה באופן מפורש כי ביום 8.12.94 הנתבעת שילמה (ונוקבת בלשון מפורשת - We Have Paid ) לתובעת בעבור סחורה שסיפקה התובעת לולדק, לכתובת במוסקבה. גם מסמך זה נשלח ע"י מר קפלן, ממשרדי הנתבעת אשר בגבעתיים, על נייר לוגו של הנתבעת. בעניין זה לא למותר לציין כי מר שאול קפלן הינו שכיר בנתבעת (עובדה אשר אושרה בעדותו של מר קפלן עצמו וגם בעדות הנתבע), ופעולותיו נעשות בשם ועבור הנתבעת. מר קפלן בעדותו בפני, מתייחס באופן מפורש לעסקאות המגולמות במסמך נספח א' לתצהירו של מר וידר, מאשר כי התשלום הנזכר במסמך א' דנן אכן בוצע על ידי הנתבעת לזכות התובעת, ועוד מציין מר קפלן, כי התשלום בוצע בהתאם להוראותיו המפורשות של הנתבע, אשר שימש מנהל הנתבעת במועד הרלוונטי (עמ' 35 לפרוטוקול מיום 23.11.03 שורה 14). זאת ועוד, הנתבע עצמו, בעדותו, מודה כי הוא זה שביצע את התשלום המפורט באותו נספח א' (עמ' 26 לפרוטוקול מיום 22.1.02 שורה 15). מכאן שמהמסמך נספח א' נמצאנו למדים, כי במסגרת העסקה להספקת סחורה למוסקבה - באמצעות ולדק - שילמה הנתבעת סכומי כסף לתובעת. יצויין כי המסמך - על הפרטים הרשומים בו - לא נסתר. לפיכך הצליחה התובעת להוכיח, כי סיפקה סחורה על פי הזמנת הנתבעת ובהתאם להוראותיה, וכי בתמורה קיבלה תשלום חלקי מידיי הנתבעת (גם אם הכתובת למסירת הסחורה הינה אצל ולדק ו / או עליון אינק - במוסקבה). 3. באשר לטענת הנתבעים כי תפקידם בעסקה התמצה בתיווך בלבד, הרי שטענה זו לא הוכחה כלל. המדובר בטענה עובדתית, העומדת בסתירה למסמכים אשר הוצגו בפני בית המשפט, במיוחד נספח א' לתצהירו של מר וידר. הטענה עומדת בסתירה לעדותו של מר קפלן, המועסק כשכיר אצל הנתבעת, אשר העיד בנוגע לנהלי העבודה של הנתבעת, במיוחד בנוגע לאופן קשירת העיסקאות ואופן ביצוע התשלומים בכלל, והתייחס באופן ספציפי גם לעסקה נשוא כתב התביעה וביצוע התשלום עבורה. מר שאול קפלן העיד על אופן ביצוע העסקאות, כאשר הנתבע הינו הגורם הנותן את ההוראות - מאיזה חשבון לשלם לספק, ואילו קפלן הינו איש הביצוע, הוא הגורם המבצע את ההוראות, כאשר שני הגורמים גם יחד, שניהם, פועלים במסגרת הנתבעת (עמ' 12 לפרוטוקול מיום 6.9.01 שורות 18 - 20 וכן עמ' 13 - 14). עיון במסמכים אשר הוצגו בפני בית המשפט מגלה כי בכל המסמכים אשר התייחסו לעסקאות שבוצעו, לא היה קשר עם גורם מזמין אחר, אלא עם הנתבעת. יתר על כן, ישנה הודאה מפורשת של הנתבע, לפיה לא התקבלו דמי תיווך בגין העסקה (עמ' 29 לפרוטוקול מיום 22.1.02 שורות 1 - 8). בחינת מסגרת הפעילות של הנתבעים, כעולה מהמסמכים והעדויות, מביאה למסקנה כי לא הוכחה טענת התיווך, שכן מעבר לעצם העלאת הטענה, היא לא הוכחה ונותרה בסתמיותה. סיכומו של דבר, לאחר בחינה מדוקדקת של חומר הראיות, שקילתו וביצוע האיזונים הנדרשים, מצאתי כי התובעת עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי הנתבעת היא שהזמינה את הסחורה, כי על הנתבעת מוטל הנטל לתשלום התמורה, ומשעל חשבון התמורה שולמה מקדמה ונותרה יתרת חוב בסך 20,602.80$, על הנתבעת עול הפירעון. 4. באשר לאחריות הנתבע לפרעון החוב: לא הוכחה אחריותו האישית של הנתבע לפרעון החוב של הנתבעת לתובעת. הוכח בפניי בעדויות כי כל פעילותו של הנתבע, על פי אופיה, היתה במסגרת תפקידו בנתבעת. קל וחומר לא הוכיחה התובעת כי הנתבע התחייב באופן אישי, במסגרת העסקה הספציפית, בפני מנהלה המנוח של התובעת, לפרוע את חובות הנתבעת. 5. באשר לטענת התובעת לפיצוי מוסכם בגובה 15%, וריבית מצטברת בשיעור 12% לשנה, הרי שהתובעת לא הוכיחה הסכם בין הצדדים המתייחס לרכיבים אלה, גם לא הביאה ראיות מתאימות בנוגע לנוהג הנוהג בעסקאות דומות בין הצדדים ובכלל. לסיכום: הנתבעת, עליון טקסטיל וטכנולוגיה בע"מ, תשלם לתובעת Vegotex International N.V., סכום של 20,602.80$ בצירוף הפרשים כחוק (על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א - 1961) מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל. הנתבעת גם תישא בהוצאות התובעת ושכ"ט עו"ד, בסך כולל של 15,000 ₪ ובתוספת מע"מ. התביעה נגד הנתבע - אהרון משה שרייבר - נדחית. דיני חברותחובות חברהאחריות נושא משרה בתאגידחובאחריות אישית