התנגדות כונס הנכסים להכרזה על פשיטת רגל

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התנגדות כונס הנכסים להכרזה על פשיטת רגל:

.1 א. לפני בקשת חייב לפשיטת רגל על-פי סעיף 7לפקודת פשיטת הרגל 1936[4] (להלן:נ פקודת פש"ר), הערוכה, כהוראת תקנה 71 לתקנות פשיטת הרל, 1936[5] (להלן:ב תקנות פש"ר), לפי טופס 36א' שבתוספת הראשונה לתקנות פש"ר.

ב. כונס הנכסים הרשמי, שקיבל העתק הבקשה ורצופותיה
במצוות תקנה 74א' לתקנות פש"ר, ביקש להזמינו לדיון בבקשה לשם השמעת עמדתו לפני בית-המשפט (מכוח תקנה 92(1) לתקנות פש"ר).
ג. באת-כוחו של כונס הנכסים הרשמי הביעה התנגדות לבקשה וטענה שלאור עמדתה (המתנגדת לבקשה) אין לרשם ביתהמשפט סמכות לדון בבקשה ויש להעבירה לשופט. בטענתה זו הסתמכה על שנפסק בבית-המשפט המחוזי בת"א בת"א 1917/78 [1], ובבית-המשפט המחוזי בחיפה בהמרצה 1250/76חוסיסי נ' נ"ר [2] בעמ' 88-.90
בשני מקרים דומים קודמים העברתי הדיון לשופט, בהסתמך על שני התקדימים הללו, מבלי לדון בשאלת הסמכות. אולם לאור דעה שונה שנשמעה בע"א (ת"א) 95/77 אשירה נ' כנ"ר [3] בעמ' 240פיסקה 4, נרה לי לנכון להביע דעתי בשאלת סמכות הרשם בבקשת חייב לפש"ר כשמועלית התנגדות לבקשה.
.2 א. אכן, בעת שהוקנתה סמכות ל"רשם בית-משפט שיש לו סמכות בענייני פש"ר", לתת צו כינוס נכסים ולהכריז על חייב כפושט רגל - על-פי בקשת החייב (סעיף 12לפק' הרשמים, 1936[6]) לא היה לבית-המשפט שיקול דעת במתן הצו שהתחייב מעצם הגשת בקשתו של החייב.
סעיף 7לפקודת פשיטת-הרגל תוקן כך שכיום אין הצו פועל יוצא ודאי של בקשת החייב, אלא יש שיקול-דעת לבית-המשפט להחליט אם הליכי פש"ר הם הדרך הנאותה בנסיבות הענין ובהתחשב בצעדים שננקטו או שניתן לנוקטם בהליכי הוצאה לפועל, והאם להיעתר לבקשה, ו לאו.
ב. בעוד שדעת כב' השופטים נוימן (בהמרצה (חי') 1250/76
חוסיסי נ' כנ"ר [2] הנ"ל) וחריש (בע"א (ת"א) 1917/71) [1] היא, שסמכות הרשמים לא הורחבה מכוח הענקת שיקולדעת לבי-המשפט על-פי תיקון סעיף 7לפקודת פש"ר כאמור, סבור כב' השופט ד"ר ש' לוין שלכאורה אף רשם מוסמך לעשות שימוש בשיקול-דעת המוקנה לבית-משפט כאמור (ע"א 95/77 הנ"ל אשריה נ' כנ"ר [3]).

.3 א. נראה לי, שמטרת תיקון סעיף 7לפקודת פש"ר לא היתה להוסיף סמכות לבית-המשפט (ואוסיף:ו בהבחנה מרשם), אלא לצמצם או לעכב מנוסח חייבים לעיר-מקלט זו, ששמה פשיטת רגל, ולפני התיקון האמור, הסמכות המצומצמת של רשם בית-המשפט לתת צווי פש"ר בבקשת חייב לא נגזרה לרשמים בלבד, אלא היא היתה כסמכותו של בית-המשפט עצמו אותה עת, כשמטרת המחוקק דאז היתה להבטיח שחייב המבקש להיות פושט רגל ישיג מטרתו זו מיד.
ב. מהוקנה שיקול דעת לבית-המשפט במתן צווים כאמור, בשל שינוי במדיניות המחוקק לענין חייבים המבקשים להיות ושטי-רגל, ומשלא צומצמה סמכותו של רשם בית-המשפט, תהא סמכות הרשם כעולה מניסוחו של סעיף 9(1) לפקודת הרשמים [נוסח חדש] ובתחולה מלאה על כל בקשות חייב, המגושות לפי סעיף 7המתוקן לפקודת פש"ר.
ג. סעיף 9(1) הנ"ל מעניק סמכות לרשם בית-משפט מחוזי לתת צו כינוס נכסים ולהכריז על חייב כפושט רגל, לבקשתו, ואין כל סייג לסמכות זו. ואם כיום יש זכות לכנ"ר להשמיע עמדתו לבקשת החייב, אין בעצם העלאת עמדה שלילית כדי לגרוע מסמכות הרשם לדון ולהחליט בבקשת החייב, בהיעדר הוראה מפורשת של המחוקק לכך.

ד. אם נשווה סעיף 8לפקודת הרשמים לסעיף 9שבאותה פקודה
נראה, שבענייני ירושה קבע המחוקק מפורשות שסמכות הרשם ליתן צווים בענייני ירושה היא "אם לא הובעה התנגדות". אין הוראה דומה בסעיף 9, הדן בענייני פשיטת רגל. אמנם בעת צאת פקודת הרשמים, לרבות בניסוחה החדש, לא היה מקום לסייג בסעיף 9את הסמכות למקרים שאין בהם התנגדות, משום שלא היתה זכות התנגדות לבקשת חייב. אולם המחוקק יכול היה להורות על תיקון סעיף 9לפקודת הרשמים, כדוגמת נוסח סעיף 8, בעת תיקון סעיף 7לפקודת פש"ר. אילו חפץ לסייג סמכות הרשמים בענייני פש"ר. משלא עשה כך - משמע שסמכות הרשם נשארת כסמכות ביתהמשפט לענייננו, לאור הניסוח הבלתי מסוייג של סעיף 9(1) הנ"ל.
ה. אוסיף, כי מדיניות המחוקק היתה הרחבת סמכויות הרשמים, והדבר בולט בתקנות סדר הדין האזרחי, ולכן ניתן לשער שלא בשגגה לא צמצם המחוקק את סמכויות הרשמים בענייני פש"ר בעת שתיקן את סעיף 7לפקודת פש"ר.
ו. נדמה, כי סמכות בית-משפט השלו או בית-המשפט המחוזי יורחבו על-ידי המחוקק. האם לא נסכים שסמכויות הרשמים המכהנים באותם בתי-משפט ישתרעו, כמובן מאליו, באותם העניינים שהיו בסמכותם לפני כן, גם לתחום שבו הורחבה סמכות בית-המשפט ששווין עד 000, 500ל"י ודאי שרשם בית-משפט השלום יהא מוסמך לדון בכל הבקשות השונות, שהן ענינית בסמכותו, עד ובמסגרת הסמכות הענינית של ביהמ"ש, על שינוייה, מבלי שהמחוקק יוצרך לקבוע מפורשות הרחבת סמכויות הרשמים.
.4על-פי סעיף 7לפקודת פש"ר, תקנה 71לתקנות פש"ר וטופס 37א' לתוספת הראשונה של תקנות פש"ר - החייב הוא בעל-הדין היחיד בבקשתו לפש"ר.
אמנם על-פי תקנות פש"ר, ולא על-פי הפקודה, חובה על החייב למסור העתק מבקשתו לכנ"ר שבאיזור שיפוטו של בית-המשפט שאליו הוגשה הבקשה (תקנה 74(א)) ובית-המשפט לא יתן צו קבלת נכסים מבלי שעמדת הכנ"ר תובא בפניו, בין בעל-פה ובי בכתב, וכן רשותו של הכנ"ר "להתייצב בביתהמשפט ולהשמיע את עמדתו ביחס לבקשה" (תקנה 92(1)). אולם אם נזכור שהתקנות נועדו "להוציא לפועל את הוראות הפקודה" (סעיף 113לפקודת פש"ר) ושהכנ"ר הוא "נספח לבית-המשפט" (סעיף 8לפקודת פש"ר) ונחשב כפקיד בית-המשפט (סעיף 67(1) לפק' פש"ר). הרי מסקנתנו תהא שהתקנות לא הקנו לכנ"ר מעמד וזכות טיעון של "בעל דין" בבקשת חייב, אלא שמעמד הכנ"ר הוא גוף-עזר לבית-המשפט להביא לפני בית-המשפט עמדתו העניינית ואולי אף המומחית, ותו לא. מכאן, שמסקנתי היא שאין בעמדת הכנ"ר יותר מאשר הצעה או המלצה לבית-המשפט ואין בהתייצבותו בביהמ"ש כדי להפוך את הדיון ל:נ .inter partes ואם כך - אין לדבר על "התנגדות" לבקשה, אלא על המלצה או הצעה שלילית בלבד. לפיכך, גם מטעם זה אינני רואה מדוע יהיה בעמדה כלשהי של מי שנחשב כפקיד בית-המשפט (סעיף 67(1) הנ"ל) כדי להשפיע על סמכות הרשם להחליט בבקשת חייב לפש"ר.
.5יתירה מזו, עקרונית נראה לי, שכשם שבכל הבקשות והענייים הבאים לפני רשם אין, בעצם, העלמת התנגדות של צד לבקשה כדי לגרוע מסמכות הרשם (למעט בענייני ירושה בו סייג המחוקק במפורש סמכות הרשמים) ודאי שכך יהיה נכון לומר בעניני בקשת חייב בפש"ר, כאשר מעמד הכנ"ר אינו יותר מאשר גוף עזר לבית-המשפט כפי שהראינו.
.6לפיכך, בכל הכבוד לאשר נפסק בת"א 1917/78 [1] ובהמ' (חי') 1250/76 חוסיסי נ' כנ"ר [2] נראית לי חוות דעתו של כב' השופט ד"ר ש' לוין בע"א (ת"א) 95/77 אשירה נ' כנ"ר [3] ואני מחליט בחיוב לענין סמכותי כרשם להליט בבקשת
חייב גם כאשר הכנ"ר מתנגד לבקשה. אולי מן הראוי שהכנ"ר יבקש מבית-

המשפט העליון קביעת הלכה בסוגיה זו.
.7לעצם הבקשה:ב נראית לי, ואני מסכים עם עמדת הכנ"ר, שיש למצות הליכי ההוצאה לפועל תחילה, טרם הוגשה בקשה לאיחוד תיקים. חקירת היכולת היתה, כנראה, חלקית והפרוטוקול וההחלטה שניתנה בה לא הובאו לידיעת הכנ"ר ולא לידיעת בית-משפט זה (ראה וסח סעיף 4לבקשה). המבקש ואשתו משתכרים יחדיו כ-000, 16לי נטו לחודש. לא שמעתי הצעת החייב לתשלום סכומים חודשיים כלשהם על חשבון חובותיו. לפני מתן צו פש"ר יש לבחון את האינטרס של הנושים ונראה לי שטרם מוצו כל הליכי ההוצאה לפועל לענין אספקט זה.

בנסיבות אלה אני דוחה את הבקשה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול פשיטת רגל

  2. הליך פשיטת הרגל

  3. קיזוז בפשיטת רגל

  4. פשיטת רגל בארה''ב

  5. פשיטת רגל בגיל צעיר

  6. פשיטת רגל בקשת נושה

  7. ביטול הענקה פשיטת רגל

  8. בקשת נושה לפשיטת רגל

  9. דחיית בקשה לפשיטת רגל

  10. פגמים בהתראת פשיטת רגל

  11. בקשה חוזרת לפשיטת רגל

  12. הוצאה לפועל פשיטת רגל

  13. ביטול הענקה בפשיטת רגל

  14. בקשה נוספת לפשיטת רגל

  15. חוב מזונות בפשיטת רגל

  16. העדפת נושים בפשיטת רגל

  17. פשיטת רגל מזונות ילדים

  18. מה המשמעות של פשיטת רגל

  19. חוב בר תביעה בפשיטת רגל

  20. התנגדות להתראת פשיטת רגל

  21. הסתלקות מירושה פשיטת רגל

  22. פשיטת רגל מצב בריאותי רע

  23. אי ניהול ספרים פשיטת רגל

  24. העברת נכס לפני פשיטת רגל

  25. חובות לספקים - פשיטת רגל

  26. פשיטת רגל של אדם שהפך לצמח

  27. בקשה להכללת חוב בפשיטת רגל

  28. הענקת נכסים לפני פשיטת רגל

  29. צבירת חובות בזמן פשיטת רגל

  30. זלזול בבית משפט בפשיטת רגל

  31. התנגדות להכרזה על פשיטת רגל

  32. חובות ניהול עסק בפשיטת רגל

  33. אחריות ''איש קש'' בפשיטת רגל

  34. בקשה להמצאת התראת פשיטת רגל

  35. גירושין פיקטיביים בפשיטת רגל

  36. בקשה לביטול הליכי פשיטת רגל

  37. פשיטת רגל לאחר הרשעה בפלילים

  38. פשיטת רגל בגלל חובות של האב

  39. סעיף 18 ג לפקודת פשיטת הרגל

  40. מכירת דירת מגורים בפשיטת רגל

  41. הסתרת הכנסות בהליך פשיטת רגל

  42. פשיטת רגל עקב פציעה במילואים

  43. ניצול לרעה של הליכי פשיטת רגל

  44. התנהגות החייב בהליך פשיטת רגל

  45. בקשה לא לא להכריז על פשיטת רגל

  46. דחיית בקשה להכרזה על פשיטת רגל

  47. בקשת נאמן בפשיטת רגל לקבלת מידע

  48. פשיטת רגל עקב הלוואה לפתיחת עסק

  49. פשיטת רגל: המועד להגשת תביעת חוב

  50. פינוי שוכר ע''י נאמן בפשיטת רגל

  51. איחור בהגשת תביעת חוב בפשיטת רגל

  52. פשיטת רגל עקב ניהול כושל של חברה

  53. דוגמא להחלטה על הכרזה על פשיטת רגל

  54. חובות עקב מעשים פליליים בפשיטת רגל

  55. פשיטת רגל הפסקת תשלום מזונות ילדים

  56. ערעור על דחיית התנגדות לפשיטת רגל

  57. פשיטת רגל שאינה מביאה תועלת לנושים

  58. בקשה להעברת כספים לקופת פשיטת הרגל

  59. בקשה לפשיטת רגל של הבנק כלפי החייב

  60. ערעור על דחיית תביעת חוב בפשיטת רגל

  61. העברת מסמכים לכונס הרשמי בפשיטת רגל

  62. תביעת נאמן נגד כונס נכסים בפשיטת רגל

  63. פתיחת חשבון על שם האישה - פשיטת רגל

  64. הוצאת שיקים ללא כיסוי בהליך פשיטת רגל

  65. מידע על אפשרות לפתוח בהליכי פשיטת רגל

  66. חוב של 6 מיליון שקל - בקשה לפשיטת רגל

  67. עלאת התשלום החודשי בהכרזה על פשיטת רגל

  68. בקשת הפטר לפי סעיף 61 לפקודת פשיטת הרגל

  69. התנגדות להתראת פשיטת רגל - תביעה שכנגד

  70. התנגדות כונס הנכסים להכרזה על פשיטת רגל

  71. הוצאת שיקים ללא כיסוי - בקשה לפשיטת רגל

  72. בקשת הכונס הרשמי לביטול הליכי פשיטת רגל

  73. סמכות בית משפט בפשיטת רגל בין קרובי משפחה

  74. בקשה לאישור הצעת הסדר חובות ללא פשיטת רגל

  75. הסדר נושים לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל

  76. התנגדות להתראת פשיטת רגל בגין פסק דין חלוט

  77. הוצאת כספים על קניות ע''י החייב בפשיטת רגל

  78. דחיית בקשה לפשיטת רגל עקב הפרת צו בית משפט

  79. משיכת שיקים ללא כיסוי ע''י החייב בפשיטת רגל

  80. בקשה לביטול פסק דין כנגד נתבע בהליכי פשיטת רגל

  81. ביקש פשיטת רגל כי נפל קורבן למעשי נוכלות מצד לקוחות

  82. דחיית תביעת חוב (על פי פסק דין) ע''י נאמן בפשיטת רגל

  83. ביקש לפרוס את חובותיו בסך 100 ₪ ולהכריז עליו חייב מוגבל באמצעים

  84. בקשה כי מתחם מגורים יאובטח מכספים בקופת פשיטת הרגל של בן הזוג המנוח

  85. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון