קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התפטרות בגלל נישואים - פיצויי פיטורים: .1זוהי תביעה לפיצויי פיטורים. העובדות העולות מהראיות שהיו בפני בית-הדין הן כדלהלן: א) התובעת, כרווקה עבדה בעירית באר-שבע מיום 5.2.1978ועד יום 14.10.1979, יום בו התפטרה התובעת מעבודתה; ב) התובעת התחתנה ביום 18.11.1979; ג) הוכח להנחת דעתי כי הפסקת עבודתה של התובעת בעירית באר-שבע היתה בגלל עזיבת העיר בעקבות נישואיה; ד) לפני הנישואים, מקום מגוריו של בן-זוגה של התובעת היה מושב בית יצחק. מושב זה הוא ממש ליד נתניה, ומוסכם כי הוא מרוחק לפחות ( 40ק"מ מבאר-שבע; ה) ביום 16.12.1979עברו התובעת ובעלה לגור בנתניה בדירה שכורה; ו) משך התקופה 19.11.1979(יום לאחר החתונה) ועד ליום 15.12.1979, נמצאו הזוג, פיזית, במושב בית יצחק, בדירת הוריו של הבעל, באותו בית בו גר הבעל לפני הנישואים. .2השאלה העומדת בפני היא, האם התפטרותה של התובעת היתה עקב "העתקת המגורים" למושב בית יצחק, שהוא מקום מגוריו של הבעל לפני הנישואין. כדי להשיב על שאלה זו, אני חייב להחליט, האם אמנם מושב בית יצחק היה מקום "מגוריהם" של בני-הזוג משך התקופה 19.11.1979ועד .15.12.1979 .3מתוך עיון בהתכתבות בין הצדדים מצטיירת תמונה כדלהלן: א) ביום 14.10.1979כתבה התובעת מכתב (נ/1) בו היא מודיעה כי היא מתכוונת לעבור לגור לאזור תל-אביב, בעקבות נישואיה, ומבקשת פיצויי פיטורים; ב) בתשובה ל-נ/1, קיבלה התובעת מכתב (נ/3) המודיע לה, כי כדי לבסס את תביעתה לפיצויי פיטורים עליה להגיש תעודת נישואין, והוכחה על מקום המגורים החדש. מכתב זה נשלח לתובעת ב-.12.12.1979 ג) בפברואר 1980, כאשר כבר גרה התובעת בנתניה היא כתבה לעיריה(נ/4), בו צרפה תעודת נישואין וכן הודעה על מקום המגורים בנתניה; ד) במענה ל-נ/4, קיבלה התובעת מכתב (נ/5) שנשלח באפריל 1980, ובו דוחה העיריה תביעתה לפיצויי פיטורים, כאשר קובעת מי שאחראית לעניין, כי מאחר ומקום המגורים של בן-הזוג לפני הנישואין היה מושב בית יצחק ומאחר ומקום המגורים לאחר הנישואין הינו נתניה, אין התובעת ממלאה אחר התנאים בחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963(להלן חוק פיצויי פיטורים) ה) בתגובה לעמדת הנתבעת ב-נ/5, כתבה התובעת מכתב מיום 18.8.1980, שנת-קבל בעיריה ביום 10.9.1980(נ/2). במכתב זה טוענת התובעת, כי היא אכן זכאית לפיצויים רק מהסיבה שהעתיקה מקום מגוריה למרחק מעל 40ק"מ "ללא קשר אם אני גרה במקום מגורי בעלי הקודמים, אם לאו". יצוין כי כתובתה של התובעת, כפי שרשמה ב-נ/ 2היא במושב בית יצחק. עמדה זו של התובעת נדחתה על-ידי העיריה; ו) רק במכתב מיום 15.2.1981(ת/3) העלתה התובעת, בפעם הראשונה, את הטענה כי היא העתיקה את מקום מגוריה למושב בית יצחק וזאת לפני שעברה לגור בנתניה. .4השאלה בפני איננה עובדתית - האם באמת שהתה התובעת במושב בית יצחק בתקופה הנטענת - אלא משפטית. מקובל עלי, וקבעתי בעובדה, כי בני-הזוג שהו במושב תקופה של כארבעה שבועות לפני שעברו לגור בנתניה. השאלה היא, האם זו הינה העתקת מגורים במובן סעיף 8לחוק פיצויי פיטורים. .5"מגורים" במקום מסוים אינו רק הימצאות פיזית באותו מקום, אלא כוללת כוונה להישאר באותו מקום, לתקופה מסוימת, שהוא יותר מאשר הישארות חולפת וארעית באותו מקום. לעניין סעיף 8לחוק פיצויי פיטורים, קבעו התקנות, לעניינים האחרים שבאותו סעיף - פרט להעתקת מגורים בעקבות הנישואין - תקופת מגורים מינימלית של 6חודשים. לענייננו אין קביעה מינימלית, אולם אין זאת אומרת כי שהיה כלשהי מהווה מגורים במובן החוק. מתוך העדויות אני קובע, שלא היתה שום כוונה מגובשת להישאר במושב בית יצחק אלא לתקופת מעבר קצרה. נכון הוא שהיתה התגוששות לנסות ולקבל משק בבית יצחק, והזוג היה בדעה כי שהיה במקום, במשק ההורים, יקל עליהם להשיג את מבוקשם, אולם ניסיון זה לקבל משק לא יצא לפועל. אני קובע, כי שהיה בביתם של ההורים, מההתחלה, לא היתה מכוונת למשהו קבוע, אלא משהו חולף מעיקרו, ובני-הזוג התכוונו לעבור משם במהרה, בין אם זה למשק במושב עצמו או למקום אחר. בסופו של דבר עברו למקום אחר. העובדה שלא שונתה הכתובת בתעודת הזהות אולי אינה קובעת, אלא מסייעת להרגשה כי מלכתחילה לא התכוונו הצדדים אלא לשהיה ארעית במושב בית יצחק. .6אולם הראיה החותכת לכך היא התנהגותה ותגובתה של התובעת לעמדת הנתבעת. כאמור, ב-נ/ 5מודיעה העיריה כי התנאי לזכות בפיצויים הוא העתקת מקום מגורים למקום שבו גר בן-הזוג לפני הנישואין, ומאחר והבעל היה גר במושב בית יצחק לפני הנישואין, לא מילאה התובעת תנאי זה. על כך לא הגיבה התובעת כפי שהיו מצפים ממנה כי תגיב - בטענה כי כן העתיקה מגוריה למושב בית יצחק. היא טוענת כי אין זה משנה לאן היא מעתיקה את המגורים. מתגובה זו של התובעת, באוגוסט 1980, עולה בבירור, כי התובעת עצמה לא התייחסה לתקופת שהייתה במושב בית יצחק כ"מגורים" במושב. ומה שקובע לענייננו היא כוונת התובעת. רק כעבור יותר מחצי שנה שינתה התובעת את עמדתה - אולי בעקבות ייוץ משפטי. נראה לי כי יש להעדיף את הכתוב ב-נ/2, כאשר התובעת כתבה לפי תומה - כמייצג את כוונת התובעת. .7מכל האמור לעיל הגעתי למסקנה, כי התובעת לא העתיקה את מקום מגוריה למקום מגוריו של בן-הזוג לפני הנישואין. על כן, דין תביעתה של התובעת להידחות. .8התובעת תשלם לנתבעת הוצאות בסך 500שקלים, וכן תשלם לקופת בית-הדין את האגרה הדחויה בסך 360שקלים. במידה וסכום ההוצאות לא ישולם תוך 15יום, ישא הוא הפרשי הצמדה, וכן ריבית בשיעור % 3לשנה החל מהיום ועד התשלום בפועל.נישואין / חתונהפיצוייםפיטוריםפיצויי פיטוריםהתפטרות