קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא כתב אישום על אי עצירה בתמרור עצור / זיכוי על אי עצירה בתמרור עצור: המאשימה האשימה את הנאשם בכך, שבהיותו נהג רכב מסחרי מסוג טויוטה לא עצר בתמרור עצור - הכל כמפורט בכתב האישום. כתב האישום הינו מסוג ברירת משפט. הנאשם כפר ובחר להישפט. לטענת הנאשם הוא עצר, אולם, השוטר לא היה יכול לראות זאת מפאת מבנה (בוטקה) שהיה בכניסה לצומת ומפאת מקום עמידתו של השוטר שהיה מרוחק מאוד מהצומת. מטעם המאשימה העיד: השוטר אלישע ראובן, עורך הדו"ח שהוגש וסומן ת/1, ותרשים שסומן ת/2 (להלן - "השוטר"). מטעם הנאשם העידו: הנאשם עצמו מגיש צילומים נ/1 - עד נ/5 (להלן-"הנאשם"), אשתו גברת ליאורה סיטרין ומר אסף אזולאי (להלן- "טרמפיסט"). החלטתי לזכות את הנאשם ולהלן נימוקיי: אין חולק, כי ביום 27.12.00 סמוך לשעה 11:45 נהג הנאשם מכונית מסחרית מסוג טויוטה מ.ר. 09-920-30 ויצא מהישוב קריית ספר. בהגיעו לצומת קריית ספר- חשמונאים (להלן: "הצומת") חלף על פניה. בכניסה לצומת קיים תמרור עצור על שער חשמלי. הנאשם פנה שמאלה מהישוב אל כביש החשמונאים. לאחר מכן סימן השוטר לנאשם לעצור, ניגש אליו, וטען בפניו שלא עצר בכניסה לצומת ורשם לו את הדו"ח ת/1 נשוא כתב אישום זה. המאשימה טוענת, כי הנאשם הגיע לצומת בו מוצב תמרור עצור המשיך בנסיעה איטית בלא שעצר. השוטר שעמד בנקודה A שב- ת/2 מרחק של כ- 50-70 מטרים בכביש חשמונאים שהוא כביש ראשי, הבחין בנאשם מרגע שנגלה לעיניו לפני הכניסה לצומת ועד שפנה שמאלה לכביש הראשי. לטענת המאשימה מוצבים שני תמרורי עצור משמאל ומימין בכניסה לצומת, כפי שמצוין בתרשים שערך השוטר - ת/2. הנאשם טוען, כי עצר מספר מטרים לפני הכניסה לצומת. לטענתו, קיים תמרור אחד בלבד המוצב על שער ברזל חשמלי ביציאה מן הישוב, כפי שמופיע בצילומים נ/1, נ/3, נ/5 ו- נ/6. לטענתו המשיך בנסיעה, עצר שוב בקו הדמיוני של הצומת כדי להבחין בתנועה בדרך החוצה. לטענתו, השוטר עמד במרחק של כ- 200 עד 300 מטרים מהקו הדמיוני של הצומת, ועל כן לא יכול היה להבחין בעצירותיו של הנאשם. עוד טען הנאשם, כי כאשר עצר בפעם הראשונה, השוטר שעמד בשמאל כפי שטען, לא ראה את העצירה מיפאת מבנה (בוטקה) שהסתיר. במבנה ניתן להבחין בצילומים נ/1 ו- נ/4. לצורך הגנתו צילם הנאשם את הצילומים נ/1 עד נ/6, וכן העידה אישתו וטרמפיסט שעלה לרכבו לאחר הצומת, ולאחר שפנה שמאלה. היכן הוצבו תמרורי העצור בצומת המאשימה טוענת, כי בצומת מוצבים שני תמרורי "עצור" מימין ומשמאל בכניסה לצומת. מנגד טוען הנאשם, כי בצומת קיים תמרור אחד בלבד המוצב על השער החשמלי ביציאה מן הישוב. בצומת אין קו עצירה. אישתו של הנאשם אישרה בחקירה נגדית, כי לא הבחינה בתמרורים פרט לזה המוצב על השער. מעיון בצילומים נ/1 עד נ/6 שצולמו לאחר רישום הדו"ח, ניתן להבחין שבצומת לא קיימים תמרורים כפי שטוען להם השוטר. אני מפנה במיוחד לצילום נ/3, נ/5 ו- נ/6. בצילומים אלה שדה ראיה פתוח ורחב, רואים היטב שבצד ימין אין כל תמרור, ויתכן מאוד שגם בצד שמאל אין כל תמרור. הצילומים שהוגשו משקפים, כאמור, היטב את הצומת. אינני סבורה, שהנאשם לצורך הצילום העתיק או הסיר את התמרורים. לפיכך אני קובעת, כי קיים תמרור עצור המוצב על השער החשמלי לפני הכניסה לצומת, לא קיים תמרור בצד הימני בצומת, יתכן שלא קיים תמרור אף בצד השמאלי. בצומת אין קו עצירה. היכן עצר הנאשם? הנאשם טוען כאמור, כי עצר לפני תמרור העצור המוצב על השער, ופעם נוספת בקו הדמיוני של הצומת. לדבריו, גם בעצירה הראשונה שדה הראיה בדרך החוצה ימינה ושמאלה היה גלוי בפניו ורק ליתר ביטחון עצר שוב . לגבי העצירה הראשונה לפני השער. השוטר אומר, כי בגלל המבנה לא יכול היה להבחין אם הנאשם עצר או לא עצר במקום זה. אישתו של הנאשם טענה שעצר. לפיכך אני קובעת, כי הנאשם עצר לפני השער החשמלי, כ- 10 מטרים לפני הקו הדמיוני של הצומת. האם עצירה ראשונה זו מספיקה לצורך קיום חובת התמרור? תקנה 64(ד) לתקנות התעבורה תשכ"א-1961 זו לשונה: "נוהג רכב המתקרב לצומת שלפניו מוצב תמרור המציין חובה לעצור, יעצור במקום שיוכל לראות את התנועה בדרך החוצה, ואם סומן קו עצירה - לפני קו העצירה, ויתן את זכות הקדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת מכביש אחר". השוטר כאמור לא מתייחס לעצירה לפני השער, ועל כן אין הוא אומר דבר באשר לשדה הראיה ימינה ושמאלה מנקודה זו. הנאשם ואישתו טוענים כאמור, כי משם ניתן לראות את הרכבים בדרך החוצה. לפיכך אני קובעת, כי במקום העצירה לפני השער קיים שדה ראיה פתוח לרכבים בדרך החוצה. האם קיים הנאשם את חובת התמרור בעצירה זאת? בע"פ (באר-שבע) 7145/00 - פרפרה מרדכי נ' מדינת ישראל . תק-מח 2001(2), 13763, עמ' 13764 אומר כב' השופט גלעד: "לדעתי, יש לקבוע הלכה ברורה בנושא זה. של חובת התנהגות הנהג, כאשר תמרור "עצור" מוצב לפני צומת. הכוונה בהצבת תמרור "עצור", היא לאפשר זכות קדימה, לרכב המתקרב לצומת, בכביש החוצה, על כן, חובה על נהג, המתקרב לצומת, אשר מכיוון בואו, מוצב תמרור "עצור", לעצור כליל את רכבו ולצפות לעבר שני הכיוונים, בכביש החוצה. כאשר יש קו עצירה לבן על הכביש, תהיה העצירה, סמוך מאוד לפני קו העצירה, היינו קירבה שלא תהיה גדולה ממטר אחד. כאשר אין קו עצירה בכביש, מקום העצירה יהיה סמוך לפני קו הצומת הדמיוני, היינו שפת הכביש החוצה, הקרובה ביותר לכביש ממנו בא הנהג. כיוון שזה המקום הטוב ביותר לראות את התנועה המתקרבת בכביש החוצה (משני הכיוונים), מבלי להפריע או לסכן את התנועה" (ההדגשה שלי - ר. ז.). בע"פ 353/98 מדינת ישראל נ' וייס, פסקי דין בתעבורה, כרך ג' חוברת 9 תש"ס-2000 אומר כב' השופט מודריק: " אני מציע לפרש את הביטוי "לפני קו עצירה" ואת ההבנה, שהדבר צריך להיות "סמוך לפני קו העצירה" בסנטימטרים ולא במטרים". מכאן שעצירה לפני השער לא מקיימת את חובת העצירה עפ"י התמרור. לפיכך עלינו אף לדון בשאלה האם הנאשם עצר פעם שנייה בקו הדמיוני של הצומת. הנאשם, אשתו וכן הטרמפיסט אסף אזולאי שלושתם אומרים שהנאשם עצר בקו הדמיוני. אומר הטרמפיסט שלא הכיר לא את הנאשם ולא את אשתו בעמוד 8 משורה 9 לפרוטוקול: "אני ראיתי שהנאשם עצר בנקודה C שב- ת/2 אולי קצת לפני". העד מאשר זאת שוב עפ"י הצילום נ/6. ועוד הוא מוסיף בחקירה נגדית: "אני אמרתי לשוטרים שהוא עצר ושראיתי זאת. עצירה מוחלטת עם 4 גלגלים". העד מוסיף: "את הנאשם אני לא מכיר, במקרה הגעתי לאזור, הגעתי (להעיד ר.ז.) כי הוא התקשר אלי וביקש שאבוא". הנאשם ואשתו עמדו בפני ואינני סבורה שהם המציאו גירסה שקרית מא' ועד ת' כדי להתחמק מתשלום קנס. יתרה על כן, הטרמפיסט שהוא עד נטרל בעיניי, מאשר את דבריהם באשר למקום העצירה לפני הקו הדמיוני של הצומת. לעומת עדותם, עומדת עדות היחיד של השוטר. עם השוטר היה עד נוסף - שוטר נוסף, שלא העיד. על כן, אין לי אלא לקבל את גירסת הנאשם. המאשימה לא הוכיחה מעל ומעבר לכל ספק לא את קיום התמרורים ולא את הטענה שהנאשם לא עצר בקו הדמיוני של הצומת. לאור קביעתי שלעיל, אינני מייחסת חשיבות לדיון בשאלה היכן עמד השוטר. לפיכך בהתאם למפורט ולמוסבר לעיל, אני מזכה את הנאשם. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום. משפט תעבורהאי עצירהתמרורים