חוב דמי שילוט ארנונה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חוב דמי שילוט ארנונה:

עניינה של תביעה זו הוא חוב נטען של הנתבע לתובעת בגין ארנונה ודמי שילוט שלא שולמו.

טענות התובעת


1. התובעת טוענת כי את הטענה כי הנתבע לא החזיק בנכס בזמנים הרלוונטיים ניתן להעלות רק ברשות בית המשפט ורק לאחר הגשת בקשה מתאימה וכאשר יש בפני בית המשפט טעמים מיוחדים שמצדיקים. התובעת טוענת כי הנתבע לא הגיש בקשה כזו ועל כן טענה שכזו היה עליו לטעון בפני מנהל הארנונה ומשלא עשה כן יש לדחות את הטענה.נ

2. התובעת טוענת עוד כי אין לקבל את טענות הנתבע כאילו מסר הודעה לתובעת מכיוון שהנתבע סתר את עצמו ולא הביא הוכחה כי אכן נמסר המסמך.ב
התובעת טוענת כי הנתבע מסר גרסאות סותרות לעניין מתן ההודעה לעירייה. לטענתה הנתבע לא זכר למי נמסרה ההודעה, אין אישור על קבלת המכתב, אין כל עדות חיצונית המאשרת את קבלת המכתב ומועד מסירת ההודעה אינו ברור.
לטענת התובעת הטענה כאילו נמסרה הודעה על העזיבה לתובעת לא נכללה בבקשת הרשות להגן ובתצהיר התומך אך בית המשפט אישר להעלותה.ו

3. התובעת טוענת כי הנתבע לא הציג את צו ההריסה או את צו הפינוי שקיבל. לטענתה בזמן הרלוונטי לא היו תלויים כנגד הנכס צווי פינוי או הריסה. עוד טוענת התובעת כי על הנתבע האחריות לבדוק את מצבו התכנוני והפיזי של הנכס קודם לחתימת החוזה.

טענות הנתבע
4. הנתבע טוען כי אינו הבעלים של הנכס וכי הוא רק שכר את הנכס ממר יצחק סעדה, צד ג' 2.נ
לטענתו, תקופת השכירות הייתה מיום 1/3/97 ועד ליום 28/2/98 עם אופציה להארכה. הנתבע טוען כי הוא לא מימש את האופציה.ב
עוד טוען הנתבע כי החזיק בנכס רק לתקופה של 7 חודשים מכיוון שלא קיבל אישור לחבר את הנכס למים וחשמל ולא קיבל רישוי עסק בנכס מאחר ועל פי תיק הבנייה לא היה היתר בניה לנכס. לטענתו בזמן שהיה בעירייה ונאמר לו שלא יקבל אישור חיבור הנכס למים וחשמל ושאין רישוי עסק וכי הבניין מיועד להריסה הודיע בו במקום כי הוא עוזב את הנכס.ו
לטענת הנתבע בעל הנכס השכיר את הנכס החל מיום 1/3/98 ליוסי כהן ולפיכך התקופה השנויה במחלוקת היא תקופה של 5 חודשים (מאוקטובר 98 ועד פברואר 98).נ
לטענת הנתבע הוא מסר הודעה בגין פינוי הנכס לטענתו אינו זוכר למי ומתי. כמו כן לטענתו אף אם ישנו ספק כי נמסרה ההודעה הרי שפקח העירייה שנהג לבקר במקום ידע שהמקום נסגר.ב
הנתבע טוען כי אם יוחלט להטיל עליו את התשלום הרי שיש להשית את מחצית התשלום על צד ג, מר מרקוס, שהיה השותף העסקי שלו.ו
כן טוען הנתבע כי יש לפסוק כנגד צד ג' 2 אשר לא התגונן.נ

טענות צד ג' 1
5. צד ג' 1 טוען כי בכל הנוגע לסכום שכבר נספק כנגד הנתבע בפסק הדין החלקי שניתן לא ניתן לתבוע סכום זה בדרך של הודעת צד ג' ולא לקבל מצד ג' כל שיפוי או החזר.ב

צד ג' טוען עוד כי הודעת צד ג' הוגשה כחצי שנה לאחר בקשת הרשות להגן ושיהוי זה מעורר ספקות.ו
צד ג' טוען כי טענת השותפות אינה רלוונטית שכן חוזה השכירות הוא בין סעדה יצחק, צד ג' 2 ובין הנתבע. עוד טוען צד ג' 2 כי בחוזה השכירות לא מצוין דבר לעניין שותפות בין הנתבע לצד ג.נ

6. צד ג' טוען עוד כי מעולם לא היה שותף לעסקיו של הנתבע. ולמען הזהירות בלבד הוא טוען כי לא הוא היה אחראי על תשלם הארנונה, מסים ושילוט .ב

מוסיף וטוען צד ג כי לגרסת הנתבע השותפות חדלה להתקיים במועד בו חדלהעסק להתקיים ב - 8/97 ועל כן בכל הזמנים שלאחר מכן לא הייתה שותפות והחבות של הנתבע נובעת מאי מסירת ההודעה על עזיבת הנכס. לפיכך טוען צד ג' כי אין לחייבו בגין התקופה שמעבר ל - 8/97.ו

7. עוד טוען צד ג' כי הנתבע הוא שחייב בארנונה שכן אינו חתום כלל על חוזה השכירות ועזיבת הנכס הייתה באחריותו. צד ג' טוען כי כראיה לכך ניתן לראות את המכתב שכתב הנתבע המנוסח בלשון יחיד ובו הוא מודיע כי עזב את הנכס. עוד טוען צד ג כי בעצם הודעת הנתבע את התובעת כי הוא עזב את המושכר מודה הוא בכך כי עליו הייתה החובה לדווח על פינוי המושכר והשאלה היא האם הודיע או לא ואם אכן לא הודיע יהא הוא חייב ואין לו להלין אלא על עצמו.נ


דיון
8. מעיון בדו"ח השנתי של בית העסק נשוא התביעה (נספח ג' לתצהיר הנתבע) עולה בבירור כי החל מאוקטובר 97 העסק לא היה פעיל. הנכס הושכר לצורך עסקי ומכיוון שלא ניתן אישור לנכס, לא ניתן לקיים את העסק בנכס וסביר להניח כי אכן הפעלת העסק הופסקה. ברם, יתכן כי נעשו שימושים אחרים בנכס.ב

9. תקופת השכירות המנויה בחוזה השכירות מראה כי הנכס הושכר החל מיום 1/3/97 ועד ליום 28.2.98 עם אופציה להארכה.
הנתבע לא הודיע לתובעת כי עזב את הנכס. לטענתו הוא שלח מכתב אולם לא ברור האם אכן שלח את המכתב, כמו כן טען להודעה בעל פה.ו

10. על הנתבע מוטלת החובה להודיע לעירייה כי עזב את הנכס משלא עשה כן עליו לשאת במחדלו ועליו מוטלת החובה לשלם. הנתבע לא הודיע באופן ברור כי עזב את הנכס והתובעת לא קיבלה ידיעה על מחזיק אחר בנכס. לפיכך על הנתבע לשלם בגין תקופת החוזה.נ

בע"א 4452/00 ט.ט טכנולוגיה מתקדמת בע"מ נ' עיריית טירת הכרמל פ"ד נו(2) 773 נקבע כי: "מי שחויב בתשלום ארנונה ולא השיג תוך המועד הקבוע, רשאי בכל הליך משפטי, ברשות בית המשפט, להעלות טענה שהיה ניתן להעלותה בהשגה. פתיחת הערכאות השיפוטיות הרגילות בפני החייב בתשלום ארנונה נתונה כעת לשיקול דעתו של בית המשפט. כאשר מועלית בפניו טענה המנויה בסעיף 3 לחוק הערר יש לשקול האם להתיר את העלתה.ב
נראה כי בנושאים עובדתיים וטכניים תהייה הנטייה להגביל את האזרח להליכי ההשגה המנהלית. בירור עניינים אלה בקשר לחיובי הארנונה הוא פשוט ונוח יותר במסגרת הגופים המנהליים-מקצועיים...לעומת זאת בנושאים עקרוניים ובנושאים בעלי חשיבות כללית וחשיבות ציבורית הרשות להעלות טענות מסוג זה בערכאות השיפוטיות הרגילות תינתן ביתר קלות".

11. דחייה של תביעה או הגנה ללא בירור היא צעד אחרון שיש להימנע ממנו. הטענה איני מחזיק היא טענה בעלת השלכה רבה על ההכרעה בתיק. מכאן, שלמעט מקרים מיוחדים, ניתן להעלות טענה זו.

12. הטענה שלא ניתן לטעון טענת איני מחזיק בבית המשפט נכונה רק בחלק מהמקרים.ו
במקרה זה, כאשר יש הכחשה של החזקה במשך שנים אין מניעה לעלות את הטענה בבית המשפט גם אם לא הועלתה בפני מנהל הארנונה בהשגה.

כדי שמנהל הארנונה יקנה סמכות יש צורך בזיקה ברורה של הנתבע לנכס, כבעלים או כשוכר, או כמחזיק בנסיבות מסוימות. יחד עם זאת, סמכות מנהל הארנונה אינה סמכות בלעדית, אלא בחלק מהמקרים. מקרה זה אינו מסוג המקרים הנ"ל.נ

13. אין לחייב את הנתבע בגין תקופת האופציות.ב
לעניין תקופות אופציה, הנהלים בעיריות השונות שונים. יש עיריות המחייבות אוטומטית גם במשך תקופות האופציה, ויש עיריות המחזירות את החיוב לבעלים בתום תקופת השכירות שבחוזה.ו

14. הפסיקה לעניין חובת מתן הודעה מתייחסת לתקופת החוזה (כאשר החוזה נמסר לעירייה) במקרה זה נמסר החוזה לעירייה ומכאן שקיבלה הודעה בכתב על תקופת החוזה, ועל סיומו - תום תקופת החוזה.
בתום תקופת החוזה אם העירייה לא קיבלה הודעה על מימוש אופציות מסתיים החוזה והחיוב עובר לבעלים. כך יש לנהוג גם במקרה זה.
הנוהל הנ"ל הוא הנוהל הנכון יותר והצודק יותר, נוהל אשר מקיים את האיזון הנדרש בין זכויותיו של תושב העיר, לבין הכלל שאין להטיל על העירייה עומס כבד מידי, ואינה חייבת לחקור ולדרוש מתי בדיוק פינה הדייר את המושכר.נ

15. כאשר בידי העירייה מצוי חוזה עם מועדי תחילה וסיום, אינה חייבת לחקור ורשאית היא לחייב עד סוף שנת השכירות. אם השוכר עוזב באמצע השנה עליו החובה להראות כי נתן הודעה, בד"כ הודעה בכתב, על חדילת חזקה.
מצד שני, אין לחייב אוטומטית בתקופות אופציות אלא אם ניתנה הודעה על מימוש האופציות. מטבע הדברים שאין מממשים אופציות במקרים רבים. אין מקום לחיוב מתוך יצירת חזקה שהאופציה מומשה. אין בנמצא חזקה כזו, ואין העירייה רשאית לנהוג לפי חזקה כזו. במשך תקופות האופציות החיוב יחול לפי המחזיק האמיתי, וזאת כאשר העניין מובא לבירור בבית המשפט ומתברר כי לא היתה החזקה של השוכר בתקופת האופציה.

16. מכאן שלענייננו ניתן לחייב עד תום השנה, דהיינו במשך 5 חודשים נוספים, מעבר לחיוב הקודם, אלא אם הוכחה הודעה בכתב. במקרה זה לא הוכחה הודעה בכתב על פינוי מוקדם מכאן שניתן לחייב עד סוף תקופת החוזה, ללא אופציות.

17. הטענה כאילו לא היה חיבור של מים וחשמל עומדת בסתירה להחזקת הנכס במשך 7 חודשים. לכאורה, לא ניתן היה להשתמש כלל בנכס, לפי הטענה. מכאן שאם נעשה שימוש במשך 7 חודשים, ניתן להמשיך את השימוש בנסיבות דומות, אם כי יתכן שהמושכר אכן פונה בתום 7 חודשים, אך בהעדר הודעה יחול חיוב לשנה.ב

18. לעניין צד ג': בתאריך 6/11/01 פנו הנתבע וצד ג' לבורר על מנת שיקבע האם אכן הייתה שותפות ביניהם. לקביעת הבורר אכן הייתה שותפות בין הנתבע לצד ג. מכאן שיש לחייב גם את צד ג.

19. צד ג' טען כי האחריות להודיע על עזיבת הנכס הייתה מוטלת על הנתבע וכן כי החוזה נחתם רק עם הנתבע. אולם מכיוון שהיו שותפים, האחריות היא משותפת ולכן האחריות להודיע מוטלת גם עליו. מכאן שצד ג' חייב אף הוא בתשלום.

20. צד ג' טוען כי אם יש לחייבו הוא חייב רק בגין הסכום שנותר ולא בגין הסכום שניתן פסק דין חלקי כנגדו. תקנה 216(ג) לתסד"א קובעת כי אין כל הגבלה על זכותו של הנתבע בגדר ההודעה לצד השלישי והנתבע יכול לתבוע מצד שלישי סעד הזהה בעיקרו לסעד המבוקש כלפיו. כמו כן רשאי הנתבע ליתן הודעה לצד שלישי גם על יסוד עילה שאינה זהה לעילה בה הוא נתבע ובלבד ששתי העילות נובעות ממערכת עובדתית אחת.ו

21. ולענייננו, התביעה המקורית היא על כל הסכום. אומנם ניתן פסק דין חלקי אך הנתבע רשאי לתבוע מצד ג' את כל הסכום שכן כאמור התביעה המקורית היא על מלוא הסכום.נ
מכאן שצד ג' יהא חייב בהשתתפות במחצית הסכום שיחויב בו הנתבע.ב

22. מתברר כי צד ג', מר ספושניקוב מרקוס. זה היה שותפו של הנתבע 1 ומכאן שעליו לשאת במחצית החיוב. מכאן שעליו לשפות את הנתבע במחצית הסכום שבו חויב.

23. באשר לבעלים: לגבי תקופת האופציות אין לחייבו כצד ג' באשר לא יחויב הנתבע. באשר לתקופת החוזה, הדייר הוא החב בארנונה.ו

ניתן להגיש פסיקתא לפי האמור לעיל.נ
בנסיבות, כאשר חלק גדול מהתביעה (2/3) לא נתקבל, לא יעשה צו להוצאות.ב



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ארנונה על פאב

  2. ארנונה על מכבסה

  3. ארנונה על רפתות

  4. ארנונה על מספרה

  5. ארנונה על מחסנים

  6. ארנונה על ממגורה

  7. ארנונה תחנות דלק

  8. ארנונה על בית ריק

  9. ארנונה על שטח פתוח

  10. תביעת השבה ארנונה

  11. מהי מטרת הארנונה ?

  12. הוצאות אכיפה ארנונה

  13. ארנונה על גן לאומי

  14. ארנונה שימוש מעורב

  15. חיוב אישי בארנונה

  16. הנחה בארנונה בטעות

  17. חוב ארנונה במטולה

  18. ארנונה על בית אבות

  19. ארנונה על אדמת מרעה

  20. ארנונה על בית מלאכה

  21. האם ארנונה היא מס ?

  22. תשלום ארנונה עודפת

  23. השגה למנהל הארנונה

  24. תעריף ארנונה מדורג

  25. ארנונה לפני טופס 4

  26. הבטחה שלטונית ארנונה

  27. ארנונה על מעון ילדים

  28. חוב ארנונה של השוכר

  29. ממתי משלמים ארנונה ?

  30. ארנונה על שטח חקלאי

  31. ארנונה על שטחי שירות

  32. ארנונה מספרות תל אביב

  33. ארנונה על שטחי ביטחון

  34. חוב דמי שילוט ארנונה

  35. תעריפי ארנונה השוואה

  36. ארנונה על אולם אירועים

  37. ארנונה על מבנה תעשייה

  38. ארנונה על שטחים טכניים

  39. הגדלת שטח לחיוב ארנונה

  40. התחייבות להפחתת ארנונה

  41. איך מערערים על ארנונה

  42. טעות במדידה החזר ארנונה

  43. תשלום ארנונה פתח תקווה

  44. חוב שנוי במחלוקת ארנונה

  45. השגה על ארנונה תחנת דלק

  46. חובות ארנונה של יורשים

  47. חוב ארנונה לעיריית חיפה

  48. אינטרס ההסתמכות - ארנונה

  49. קבלת תשלום ארנונה בחזרה

  50. החזר ארנונה אולם אירועים

  51. נטישת מושכר חיוב בארנונה

  52. תשלום תחת מחאה – ארנונה

  53. החזר הארנונה שנגבתה ביתר

  54. שינוי ארנונה רטרואקטיבי

  55. ארנונה על מחסן חלק מדירה

  56. חיוב רטרואקטיבי בארנונה

  57. שינוי ארנונה לאחר 10 שנים

  58. מכתב השגה על חיוב בארנונה

  59. שינויים בהגדרות צו ארנונה

  60. סיווג מרפאות לצורך ארנונה

  61. הקלה בארנונה למבנים חקלאים

  62. תשלום ארנונה בניה ללא היתר

  63. תשלום ארנונה על כניסה לעסק

  64. חובות ארנונה מלפני 20 שנה

  65. חוקיות הטבה בארנונה לחברות

  66. ארנונה למשפחה מעל 8 ילדים

  67. גביית ארנונה מחברה שהתפרקה

  68. הבטחה שלטונית לפטור מארנונה

  69. תשלום ארנונה באחוזת ראשונים

  70. ערעור על החלטת מנהל הארנונה

  71. חוב ארנונה לעיריית תל אביב

  72. אי קבלת תשובה להשגה בארנונה

  73. תביעה בגין ארנונה ומים - עיריית בת ים

  74. סיווג ''תעשיה'' לצרכי ארנונה

  75. גביית ארנונה מהבעלים של החברה

  76. שינוי סיווג ארנונה מחסן לעסק

  77. ארנונה על מחסן בגובה מטר וחצי

  78. חוב ארנונה לעיריית פתח תקווה

  79. מכתב הנחה בארנונה מראש המועצה

  80. אישור משרד הפנים לגביית ארנונה

  81. ארנונה על מפעלים במועצה אזורית

  82. איחור בתשובת מנהל הארנונה להשגה

  83. מחזיק מטעם הממשלה לצורך ארנונה

  84. תביעה לתשלום החזר תשלומי ארנונה

  85. תעריפי ארנונה שונים באותו אזור

  86. אי שימוש במחסנים - תשלום ארנונה

  87. השבת כספי ארנונה שנגבו שלא כדין

  88. ארנונה על חניון ציבורי ללא תשלום

  89. ארנונה על מרתף שאינו ראוי לשימוש

  90. גביית ארנונה בזמן הליכים משפטיים

  91. ארנונה על מבנה שאינו ראוי לשימוש

  92. תביעה כספית בגין חוב ארנונה בשכירות

  93. ארנונה על החלק היחסי בבניין משרדים

  94. אי שימוש במחסנים 6 חודשים - ארנונה

  95. מגורים עם ההורים במשק חקלאי - ארנונה

  96. הליכי גבייה בשל חובות ארנונה שקיומם הוכחש

  97. שינוי סיווג ארנונה מ"בית פרטי" ל"בית משותף"

  98. האם צריך לשלם חוב ארנונה בזמן שהייה בחו"ל ?

  99. טענת אי מגורים בנכס במסגרת תביעה לתשלום ארנונה

  100. האם אפשר להגיש השגה על ארנונה גם אחרי 90 יום ?

  101. סיווג ''מפעל תעשייתי'' כ''עסק אחר'' לצורכי ארנונה

  102. ארנונה: האם מספרה נחשבת "בית עסק" או "בית מלאכה" ?

  103. האם מותר לחייב אוטומאטית בריבית פיגורים על ארנונה ?

  104. השגה על הארנונה, בטענה כי שטחו בפועל קטן מהשטח המדווח

  105. סיווג מבנים לצורכי ארנונה - מבנה חקלאי - מבנה תעשייתי

  106. האם צריך לשלם ארנונה על "בריכה פתוחה" לא פעילה בחורף ?

  107. האם מכתבי דרישה לגביית ארנונה עוצרים את מרוץ ההתיישנות ?

  108. עתירה לביטול דרישת ארנונה בנכסים המשמשים בבניית מסילת ברזל

  109. חיובי ארנונה ששולמו ביתר עקב כך שכל חלק ממ"ר חויב כמ"ר שלם

  110. ביהמ"ש לעניינים מנהליים מוסמך לדון בענייני ארנונה בעתירה של אזרח כנגד החלטה של רשות

  111. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון