חובת הקטנת הנזק ע''י ניתוח

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חובת הקטנת הנזק ע''י ניתוח:

השופטת ד' פלפל:ב א. מהות הערעור:ו
זהו ערעור על החלטתו של בית-משפט קמא (כבוד השופטת ר' משל-שוהם) להפחית את שיעורי הפיצויים המגיעים למערער, בעקבות תאונת דרכים, באותו שיעור בו יכול היה כפי הנראה להקטינם, באמצעות התערבות כירורגית רפואית.

ב. המחלוקת המשפטית:נ
לב ליבו של ערעור זה הוא השאלה מהם האמצעים אותם יכול בית המשפט לראות כסבירים, ולצפות מניזוק שינקוט לצמצום נזקו. אין מחלוקת, כי בדומה לעיקרון החל בדיני החוזים חלה חובה עקרונית על התובע גם בנזיקין לנסות ולהקטין את נזקיו. עלות הניסיונות חלה על המזיק. אולם, במקרה דנן, עוסקים אנו בפעולות רפואיות שייתכן שיש בהן משום סיכון לבריאותו ולשלומו של המערער. השאלה היא, איפוא, מהם גבולותיו של סיכון זה. במקרה הקונקרטי מדובר בניזוק שניתנו לו % 20נכות אורטופדית, שאותה ניתן להפחית לאחר ניתוח ל-%.5

ג. המבחנים בפסיקה:ב
מן הפסיקה (אשר נבחנה בהרחבה ובפירוט ממצים על ידי בית-משפט קמא) עולים שלושה מבחנים מהותיים הרלוואנטיים לענייננו. בהתקיים המבחנים ייחשב בית המשפט את פיצוייו של הניזוק על פי אחוזי הנכות שהיו נותרים לו לאחר ההתערבות הרפואית.
המבחן הראשון הוא בדבר הסכנה הטמונה בטיפול הרפואי. המבחן השני הוא הסיכוי להצלחה ולשיפור במצבו של המנותח. והשלישי הוא הסבל הכרוך בטיפול הרפואי. בע"א 252/86 [1] (להלן:ו "פסק-דין גולדפרב"), בעמ' 55נאמר:נ
"הסיכונים, הסיכויים, הכאבים ושאר הגורמים הרלוונטים צריכים להילקח בחשבון, תוך איזון ביניהם במאזני הצדק של הציבור הנאור בישראל".
שלושה אלה נבחנים הן דרך עיניו של האדם הסביר והן דרך עיניו של הניזוק הספציפי. השאלה המהותית היא, איפוא, מהי נקודת האיזון בין הנתונים העובדתיים של המקרה - מחד גיסא, והתייחסותו הסובייקטיבית של הניזוק לניתוח בגופו מאידך גיסא. יש להדגיש, כי בכל מקרה אין מדובר בניזוקים שהמניע הבלעדי ו/או העיקרי
לסירובם לניתוח הוא הרצון לגבות פיצויים גבוהים יותר, שהרי לגבי אלה אין ספק כי בית המשפט יפחית את סכום הפיצוי.
בית המשפט קמא, בהתייחסו לחוות הדעת שהמומחה הרפואי אשר מונה מטעמו קבע, כי לאחר הניתוח סבירות הופעתן של פריקות כתף היא בשיעור של %6-% .7היינו, שיעורי ההצלחה המלאה של ניתוח כזה הם %93-% .94אשר לסיכונים שבניתוח אומר המומחה:ב
"הסיכון בהרדמה בניתוחים אורטופדיים הוא פחות מפרומיל". (עמ' 9לפסק הדין).
מכאן, שמבחינה עובדתית עסקינן בניתוח שאינו מסובך, בעל סיכונים נמוכים וסיכויי הצלחה גבוהים מאוד.
לאחר שקילתם של כל הגורמים מהבחינה האובייקטיבית, היה איפוא מקום לצפות מן המערער, כי יסכים לניתוח ויקטין עקב כך את אחוזי הנכות שנקבעו לו.
בע"א 252/86 [1] הנ"ל (בעמ' 55) העלה כבוד השופט ברק שאלה שיש לה חשיבות רבה במקרה דנן:ו
"כך, למשל, מה דינו של ניזוק שמסרב לעבור ניתוח רפואי בגופו מפני שבעבר היה לו נסיון עם ניתוחים שונים, וזאת חרף עצה רפואית כי הניתוח יפחית את נזקו ללא כל סיכונים של ממש".
אין לי ספק, כי בד בבד עם המבחן האובייקטיבי בדבר תנאיו וסיכוייו של הניתוח, יש להתחשב גם ברצונותיו, בפחדיו וברגשותיו של הניזוק, תלויה ועומדת שאלת האיזון שבין האלמנטים האובייקטיביים לאלה האישיים הסובייקטיביים.
אחד העקרונות המקובלים במשפט הנזיקין בארץ הוא עקרון "הגולגולת הדקה". על פי עיקרון זה, לא תעמוד לו למזיק הגנה, אם יטען כי הנזק הממשי שאירע גדול בהרבה מזה שציפה לו. הווה אומר, שהמזיק אינו יכול לטעון כי הוא פטור מתשלום פיצוי מלא לניזוק, רק משום שבחר בניזוק פגיע יותר או מיוחד.
אנאלוגיה של עקרון "הגולגולת הדקה" למקרה שלפנינו מורה, כי, למעשה, הגם שמסגרת שיקוליו של האדם הסביר היתה מוליכה את האדם להסכמה לניתוח, הרי שהמזיק לא פגע באדם הסביר, כי אם במי שגולגלתו הדקה באה לידי ביטוי, דווקא בחששותיו הסובייקטיביים מניתוח.
הגם שמעשית, בית המשפט אינו מחייב את הניזוק לעבור אם הניתוח, אלא רק מתייחס לנכותו כאילו היא עומדת על אחוזי הנכות שלאחר ההתערבות הכירורגית, הרי
שיש במגמתו זו של בית המשפט משום חיוב משפטי, שהשפעותיו נופלות לפיתחו של הניזוק.

אחד המקרים שאוזכרו בע"א 379/89 [2] (דוננפלד נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ) היה סבלו וכאבו של הניזוק. ספק אם ניתן לבחון כאב וסבל באמות מידה מדויקות ואובייקטיביות, כאשר מעורב בהן אלמנט נפשי ואמוציונאלי.
אנו סבורים, כי על-אף התפתחותה של הפסיקה בנושא זה וקביעתן של אמות מידה ברורות לבחינתו של הנושא, אין לזנוח את האלמנט הנפשי ואת ההכרה בזכותו של אדם לבחור אלו פעולות חודרניות ייעשו בגופו, בעקבות נזק שאירע לו מפעולותיו או ממחדליו של אדם אחר.
על כן סבורים אנו, כי ייתכנו מקרים בהם ב"תמהיל" שבין האלמנטים האובייקטיביים לאלה הסובייקטיביים, יהיה מקום לבכר דווקא את האחרונים. כך יקרה במקרה, שבו יוכח לשביעות רצונו של בית המשפט כי הניזוק, בצורה כנה, חושש מהניתוח וסבור כי הסיכון גדול מהסיכוי. במקרה זה אין להפחית את שיעור הנכות, או לראות בניזוק כמי שלא נקט את כל הפעולות המתבקשות ממנו לצורך הקטנת נזקו.

ד. כנות סירובו של המערער:נ
אין אדם שאינו חושש מפעולות רפואיות שתוצאתן אינה ודאית. השאלה היא מידתו של החשש ויכולתו של הפרט להבחין בינו לבינו את האספקטים והתוצאות השונות העשויות לנבוע מניתוח בגופו.
במקרה דנן, מדובר באדם כבן 33אשר העיד בבית המשפט כי הוא חושש בעיקר מהשפעתה של ההרדמה הכללית, וכי בעקבות סיפורי חברים - חיילים שעברו ניתוח כזה ומצבם לא השתפר - הגיע למסקנה שאין ברצונו לעבור את הניתוח. בית המשפט קמא בחן את פעולותיו והצהרותיו של המערער, התרשם מעדותו ומצא כי אין בהן כנות.
ערכאת הערעור אינה יכולה להתמודד עם קביעה של חוסר כנות סובייקטיבית, ממנה התרשם בית המשפט קמא, כשתימוכין לכך מצא בעדותו של פרופ' אנגל (עמ' 11לפסק הדין), לפיה המערער בא אליו רק כדי לברר את עלות הניתוח כדי שיידע מה עליו לתבוע.
בשל האמור לעיל, אני מציעה לחבריי לדחות את הערעור, ולקבוע כי המערער ישלם למשיבה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 000, 4ש"ח. סכום זה יישא ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום המלא בפועל.


השופטים א' פלפל וא' גורן:ב

אף אנו סבורים כי דין ערעור זה להידחות.

מפסק-דינה של הערכאה הראשונה עולה כי נעשתה על ידיה פעולת "שקילה" ו"איזון" נאותה של הגורמים הרלוואנטיים כדי להכריע בשאלה שבמחלוקת (ראה ע"א 252/86 [1] הנ"ל). נראה לנו, כי המסקנה שהגיעה אליה הערכאה הראשונה היא תוצאה מתבקשת מפעולת שקילה זו.

הוחלט כאמור בפסק-דינה של השופטת ד' פלפל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ניתוחים פלאסטיים

  2. ניתוח קיבוע צוואר

  3. פיטורים בגלל ניתוח

  4. חובת הקטנת הנזק - ניתוח

  5. עיוורון אחרי ניתוח

  6. רשלנות בניתוח קטין

  7. סיכונים בניתוח קטרקט

  8. החמרת מצב אחרי ניתוח

  9. הסכמה לניתוח אלקטיבי

  10. נכות נפשית בגלל ניתוח

  11. ניתוח בכתף לאחר תאונה

  12. תביעה בגין זיהום בניתוח

  13. החזר כספי עבור ניתוח לב

  14. פגיעה בעצב במהלך ניתוח

  15. ניתוח מתיחת בטן סיכונים

  16. טופס הסכמה מדעת לניתוח

  17. עיוורון לאחר ניתוח לייזר

  18. עיכוב בביצוע ניתוח דחוף

  19. ניתוח בקע מפשעתי סיכונים

  20. רשלנות רפואית לאחר ניתוח

  21. רשלנות רפואית בניתוח אף

  22. סיכונים בניתוח כריתת רחם

  23. רשלנות רפואית ניתוח בעין

  24. הסתרת מידע מחולה על ניתוח

  25. השארת צינורית לאחר ניתוח

  26. צלקת בראש לאחר ניתוח קיסרי

  27. חובת רישום רפואי לפני ניתוח

  28. חובת הקטנת הנזק ע''י ניתוח

  29. רשלנות רפואית בניתוח אלקטיבי

  30. פיצויים על ניתוח פלסטי בפנים

  31. ניתוח שחזור שבר בהרדמה כללית

  32. סירוב לעבור ניתוח אחרי תאונה

  33. צלקת ניתוחית - קצין התגמולים

  34. ניתוח כריתת רחם - ביטוח לאומי

  35. רשלנות בניתוח להחלפת מפרק ירך

  36. נזק מוחי לאחר ניתוח עקב רשלנות

  37. ניתוח ללא הסכמה בהסכמת 3 רופאים

  38. מימון ניתוח - קופת חולים מאוחדת

  39. הידבקות בחיידק טורף בעקבות ניתוח

  40. החמרה לאחר ניתוח ארטרוסקופיה בברך

  41. רשלנות רפואית בניתוח להסרת גידול

  42. צלקת ניתוח קיסרי - תביעת פיצויים

  43. גזר דין פלילי רשלנות רפואית בניתוח

  44. אכילה לפני ניתוח יכולה לגרום למוות

  45. עיוורון לאחר ניתוח עיניים השתלת עדשה

  46. ניתוח לקיבוע שבר בקרסול כתוצאה מתאונה

  47. דחיית תביעה ניתוח לייזר להסרת משקפיים

  48. תביעה בגין ניתוח לתיקון ראייה שנדחתה

  49. ניתוח כריתת אונה בריאה - תאונת דרכים

  50. החזר הוצאות ניתוח בגרמניה מקופת חולים

  51. ניתוח להחלפת פרק ירך לאחר תאונת דרכים

  52. סירוב חברת הביטוח לשלם על ניתוח בחו''ל

  53. תביעה בגין רשלנות בניתוח להוצאת שקדים

  54. החמרת מצב נכות משרד הביטחון לאחר ניתוח

  55. החזר הוצאות ניתוחים בחו''ל מקופת חולים

  56. התנגדות סטודנט לניתוח בעלי חיים מטעמי מצפון

  57. החזר על ניתוחים לפי טופס 17 - תביעה ייצוגית

  58. ניתוח לאסיק (Lasik) להסרת משקפיים - סיכונים

  59. הסכמה מדעת לניתוח לייזר להסרת משקפיים בשיטת Lasik

  60. התעוורות מניתוח לייזר להסרת משקפיים בשיטת Lasik ?

  61. בקשה לבית המשפט לחייב חולה לעשות ניתוח מציל חיים

  62. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון