חיוב מע''מ שותפות לא רשומה

השאלה שמעלה המערער היא, האם יש להתייחס לשותפות הבלתי רשומה שבינו לבין בן-אבגי כלשותפות רגילה. במובן זה שלפי ס' 20(א) לפקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה- 1975כל שותף חב יחד עם שאר השותפים ולחוד בכל החיובים שהשותפות חבה בהם. המערער טוען כי "השותפות" הבלתי רשומה שבינו לבין שותפו לא העבירה עליו את המע"מ שחל על השותף בגין השותפות.

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חיוב במע''מ שותפות לא רשומה:


.1זהו פס"ד בערעור עוסק, המערער - שותף באטליז, על שומה לפי מיטב שפיטה לפי סעיף 77(א) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו- 1975(להלן
"החוק") [1]. בהסכמתו של המערער הגיש המשיב במהלך שמיעת הערעור מספר מסמכים-מוצגים כראיות שאין עליהן מחלוקת. לפי המוצג מ/ 2נמצאו הפרשי מחזור לעומת הדווח למע"מ בדוחות שהגיש המערער. כמו כן לא דיווח המערער על עסקות של שימוש עצמי. לפיכך היה מוסמך המשיב לשום את המערער לפי מיטב שפיטתו. המערער לא הביא כל ראיה לסתור את מיטב השפיטה של המשיב. הוא אפילו הודה במיטב השפיטה בכך ששילם מחצית המס שהושת עליו לפי מיטב השפיטה. טענתו המרכזית, ואולי היחידה, של המערער היתה שהחיוב במע"מ על-פי ההודעה על מיטב השפיטה חל אמנם עליו אך אותה מידה גם על שותפו בן-אבגי יוסף (להלן "בן-אבגי"). ברם המערער סבור, כי אין לגולל עליו את מחצית החיוב משום שאין הוא-המערער אחראי באופן הדדי במס החל על בן-אבגי, (שעזב בינתיים את הארץ ואין סיכוי לגבות ממנו את המס).
.2אין חולקים על כך שהעסק נשוא הערעור (אטליז) היה עסק בשותפות בלתי רשומה של המערער עם בן-אבגי מאז 1976ועד יוני 1980, שאז פורקה השותפות. השאלה שמעלה המערער היא, האם יש להתייחס לשותפות הבלתי רשומה שבינו לבין בן-אבגי כלשותפות רגילה. במובן זה שלפי ס' 20(א) לפקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה- 1975[2] (להלן "הפקודה") כל שותף חב יחד עם שאר השותפים ולחוד בכל החיובים שהשותפות חבה בהם. המערער טוען כי "השותפות" הבלתי רשומה שבינו לבין בן-אבגי לא העבירה עליו את המע"מ שחל על בן-אבגי בגין השותפות.
אין צורך להרבות בדברים בסוגיה זו. המערער מודה שלמעשה היו יחסי שותפות בינו לבין בן-אבגי והם ניהלו את האטליז במשותף. העובדה ששניהם נמנעו מלרשום את השותפות ובכך פעלו שלא כדין, איננה מחסנת אותם מן האחריות לחיובים שהם נטלו על עצמם מכוח היותם שותפים. שותפות, ככתוב בפקודה, "היא חבר בני אדם שהתקשרו בקשרי שותפות". היחסים שבין המערער לבין בן-אבגי לא היו מן החריגים המתוארים בסעיף 2לפקודה. המערער ובן-אבגי היו שותפים של ממש. לכן ברור לי, שאם השותפות חבה במע"מ, ניתן לגלגל את כל חובות השותפות במע"מ על המערער - שהוא כאמור אחד השותפים. כמובן שבנסיבות כאלה בוודאי רשאי המערער לתבוע שיפוי מבןאבגי, ברם, אין ענין זה פוגם במאומה בחבותו המלאה של המערער בתשלום כל המע"מ שהוטל על השותפות - כלפי שלטונות מע"מ.
.3המערער טוען, שעל כל פנים, אין לחייב אותו במע"מ בגין שימוש עצמי של שותפו בן-אבגי בטובין של השותפות. זאת כאשר המשיב חייב את המערער בגין הנאת שני השותפים משימוש עצמי בטובין של השותפות האטליז - קרי בגין לקיחת בשר מן האטליז לשימוש פרטי. הרי - כך טוען המערער - לא הוא נהנה ממחצית טובין אלה, אלא שותפו בן-אבגי, לכן החיוב המלא שהוטל עליו בגין שימוש עצמי איננו
מוצדק. לטענת המערער, מספיק היה לו חויב במחצית המע"מ שהוטל על השותפות בגין שימוש עצמי.
במלים אחרות, בפיו של המערער מעין פראפראזה של הפתגם התלמודי "טוביה חטא וזיגוד מינגד;" - פירוש - אדם אחד (טוביה) חטא ואדם אחר זיגוד ילקה? (יענש?!) (ראה תלמוד בבלי מסכת פרחים דף קי"ג-ב'). כך בנדוננו - טוען המערער - בן-אבגי הרי היה הנהנה ממחצית הטובין לשימוש עצמי. אם כן מדוע יחויב המערער במס על מחצית טובין אלה? טענה זו אמנם מעניינת אבל אין בה ממש.
המחוקק רואה בשימוש לצורך עצמי (ס' 1, 25לחוק [1]) עסקה הזהה במהותה לעסקה עם אדם אחר. מעתה, אם כפי שהבהרתי חייב המערער כלפי מע"מ בכל המס נשוא העסק, הוא חב את המס גם בגין השימוש העצמי של שותפו בן-אבגי. ברור, שמבחינה מהותית אין הבדל בין השימוש עצמו של השותף לבין מכירת טובין לגורם חוץ כלשהו. בשני המקרים מדובר, למעשה, במכירת טובין.
.4הנה כי כן, נרה לי, שהשומה לפי מיטב השפיטה - נשוא הערעור -
היתה כדין, מלבד חיובו של המערער על מע"מ בגין התקופה לשנת המס 1976ועד 7/77(כולל), אשר המשיב הודה שחלה עליה התיישנות. כמו כן דחיתי את טענת המערער, שאין הוא חב במע"מ באשר לכל המע"מ שחל על העסק אלא רק באשר למחצית המס.
לכן אני מתקן את השומה נשוא ההודעה לפי מיטב השפיטה, כמוסכם על-
ידי המשיב, וקובע אותה על סכום הקרן של 6277שקל (במקום 6866שקל).
שאר טענותיו של המערער באשר לשומה לפי מיטב השפיטה נדחו על-ידי, כאמור.
.5עוד עותר המערער כי על ביהמ"ש לפטור אותו מקנסות וריבית בגין השומה. עתירה כזו איננה בסמכות ביהמ"ש אלא היא נתונה לשיקולו של המשיב ובסמכותו. (ראה סעיפים 83(ה) ו-ס' 100לחוק [1]).

לאור תוצאות הערעור, לפיה תוקנה במשהו שומת המשיב והנסיבות
לפיהן אין חולק על כך ששותפו של המערער הסתלק מן הארץ וכל המס נשאר על כתפו של המערער. יהיה זה צודק לא לחייב את המערער בהוצאות המשיב וכל צד ישא בהוצאותיו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. קנס מנהלי מע''מ

  2. סעיף 12 לחוק מע"מ

  3. מחדל בחקירת מע''מ

  4. מע''מ על היטל הטמנה

  5. עקרון ההקבלה מע''מ

  6. אי הגשת דוחות מע''מ

  7. מע''מ ברשות הפלסטינית

  8. קיזוז מע''מ בתיק האישי

  9. נטל הראיה בערעור מע''מ

  10. מע''מ על ארוחות לעובדים

  11. שימוש לצורך עצמי מע''מ

  12. ביקורת מע''מ מורה נהיגה

  13. מע''מ על שכר טרחת עו''ד

  14. מע''מ על הלוואות למנהלים

  15. הפקדת ערבון בערעור מע''מ

  16. האם משלמים מע"מ על מים ?

  17. מע''מ על עסקת מכירת דירה

  18. מע''מ על מכירת קרקע באילת

  19. הגדרת ''תמורה'' לצרכי מע''מ

  20. חיוב מע''מ שותפות לא רשומה

  21. מע''מ על מכירת דירת מגורים

  22. ערעור לפי סעיף 83 לחוק מע''מ

  23. נטל הבאת הראיות בתביעות מע''מ

  24. מע''מ על פיצויים לפי סעיף 197

  25. גביית מע''מ מצד ג' - סעיף 106

  26. האם מחיר שוק מקרקעין כולל מע''מ

  27. מע''מ על השכרת נכס של מוסד כספי

  28. מע''מ על הוצאות הגנה של עורך דין

  29. בקשה לדחייה על הסף של ערעור מע''מ

  30. גביית יתר של מע''מ - תביעה ייצוגית

  31. מע''מ על שיחות טלפון מחו''ל לישראל

  32. גילוי חומר חסוי בתיק חקירה של מע''מ

  33. ניכוי מע''מ עוסק הרשום ברשות הפלסטינית

  34. האם אפשר להזדכות על המע"מ במכירת דירה ?

  35. תרומה תמיכה או סיוע: סעיף 12(א) לחוק המע"מ

  36. מע"מ חלקי על מכירת דירת מגורים בידי עוסק במקרקעין

  37. קבלת אישור לצורכי חוק מע"מ לא מספקת לפטור מארנונה מכח סעיף 4(א)(IV) לפקודת הפיטורין

  38. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון