חילופי מעבידים התיישנות זכויות

המחלוקת שבין הצדדים נסבה על פירושו של סעיף 30(א) לחוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958(להלן - חוק הגנת השכר); אשר זה לשונו: " .30(א) עבר מפעל מיד ליד או חולק או מוזג, אחראי גם המעביד החדש לתשלום שכר עבודה ולתשלומים לקופת גמל המגיעים מן המעביד הקודם, אלא שהמעביד החדש רשאי, על-ידי הודעה שיפרסם במפעל ובעתונות בדרך הקבועה בתקנות, לדרוש שתביעות תשלומים כאמור יוגשו לו תוך שלוש חדשים מיום ההעברה, החלוקה או המיזוג, ואם פירסם את ההודעה אחרי יום זה - מיום הפרסום. המעביד החדש לא יהיה אחראי לתשלום תביעות שיוגשו לו כעבור התקופה של שלושה חדשים כאמור". הוראות סעיף 30(א) לחוק באות להגן על העובדים, כך שלא תקופח המשכיות זכויות הביטוח שלהם, על-ידי חילופי המעבידים במפעל בו הם מועסקים" (דב"ע לד/1-6, מוסך צומת אבדיה בע"מ נ' מבטחים בע"מ; לא פורסם). דברים אלה יפים, כמובן, גם לגבי שכר עבודה. סעיף 30לחוק הגנת השכר אינו מגבש את חובות המעביד הקודם ליום בו עבר המפעל מיד ליד, ואינו יוצר זכות חדשה. החוב ממשיך להתקיים ממועדו המקורי, אלא שגם מי שלא היה מעביד בתקופה שאותו חוב נוצר, חייב בתשלומו, משעבר המפעל לידיו. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חילופי מעבידים התיישנות זכויות: הנשיא (גולדברג): .1המערער (להלן - העובד) עבד בבית אריזה באשדוד החל משנת 1978ועד מרס .1986 המפעל (בית-האריזה) בו עבד העובד, היה בבעלותה של משיבה מס' 2(להלן - הילרון) עד אוקטובר .1983במועד זה עבר המפעל לבעלותה של משיבה מס' 1(להלן- הד). העובד הגיש תביעה לתשלום בגין שעות נוספות שבהן עבד, לטענתו, משך כל תקופת עבודתו; הד ביקשה למחוק על הסף את התביעה נגדה בגין התקופה, שקדמה ליום 19.11.1980 בטענת התיישנות, מכוח סעיף 5לחוק ההתיישנות, התשי"ח- 1958(להלן - חוק ההתישנות), דהיינו חלוף שבע שנים מאותו מועד עד יום הגשת התביעה; העובד הסכים למחוק את התביעה נגד הילרון בגין תקופת העבודה עד יום .19.11.1980בית-הדין האזורי (השופט לובוצקי - אב בית הדין; מר ביבי - נציג ציבור; תב"ע מח/44-2) קיבל את בקשת הד, והורה על מחיקת אותו חלק מהתביעה המתייחס לתקופה שעד יום 19.11.1980, ועל כך הערעור שלפנינו. .2המחלוקת שבין הצדדים נסבה על פירושו של סעיף 30(א) לחוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958(להלן - חוק הגנת השכר); אשר זה לשונו: " .30(א) עבר מפעל מיד ליד או חולק או מוזג, אחראי גם המעביד החדש לתשלום שכר עבודה ולתשלומים לקופת גמל המגיעים מן המעביד הקודם, אלא שהמעביד החדש רשאי, על-ידי הודעה שיפרסם במפעל ובעתונות בדרך הקבועה בתקנות, לדרוש שתביעות תשלומים כאמור יוגשו לו תוך שלוש חדשים מיום ההעברה, החלוקה או המיזוג, ואם פירסם את ההודעה אחרי יום זה - מיום הפרסום. המעביד החדש לא יהיה אחראי לתשלום תביעות שיוגשו לו כעבור התקופה של שלושה חדשים כאמור". טענות העובד הן כי עילת התביעה כנגד הד נולדה ביום שבו עבר המפעל לידיה, דהיינו מחודש דצמבר 1983, על כן התביעה לא התיישנה גם בכל מה שנוגע לתקופה שעד אוקטובר .1983 בעוד טענת הד היא: (1) - סעיף 30לחוק הגנת השכר עוסק בערבות מעביד לתשלומים המגיעים מקודמיו, ואין בסעיף כדי להטיל על המעביד החדש תשלומים אשר אינם מגיעים ואינם בני תביעה מהמעביד הקודם; (2) - עילת התובענה לתשלום שכר מולן מתחילה ביום שבו היה השכר אמור להשתלם, ואין נפקא מינה לעניין זה אם התביעה מוגשת נגד מי שהיה המעביד באותה עת או נגד חליפו. עוד טוענת הד כי העובד לא הוכיח כי המפעל אכן עבר מיד ליד. .3על מטרתו של סעיף 30לחוק הגנת השכר אמר בית-דין זה: "הוראות סעיף 30(א) לחוק באות להגן על העובדים, כך שלא תקופח המשכיות זכויות הביטוח שלהם, על-ידי חילופי המעבידים במפעל בו הם מועסקים" (דב"ע לד/1-6, מוסך צומת אבדיה בע"מ נ' מבטחים בע"מ; לא פורסם). דברים אלה יפים, כמובן, גם לגבי שכר עבודה. .4על מטרתו ותכליתו של הסעיף נלמד אף מכותרת השוליים שלו שהיא "ערבות מעביד חדש לחוב קודמו", ואם בערבות עסקינן - נפנה להוראת חוק הערבות, התשכ"ז-1967, אשר הצריך בו לענייננו הם סעיפים אלה: "סעיף 4(א): "אין הערב חב ביותר מחיובו של החייב ולא בחמור ממנו". סעיף 7: (א) כל טענה שיש לחייב כלפי הנושה בקשר לחייב עומדת גם לערב. ב) התיישנה התביעה נגד החייב, מתיישנת גם התביעה נגד הערב, אם לא התיישנה לפני כן". לעניין זה נביא אף את סעיף 18לחוק ההתיישנות, אשר זה לשונו: " .18לעניין חישוב תקופת ההתיישנות אין נפקא מינה אם הזכות נתבעת על-ידי הזכאי המקורי או על-ידי חליפו או אם הזכות נתבעת נגד החייב המקורי או נגד חליפו, ובלבד שאם נסבה הזכות בדרך ירושה, לא תסתיים תקופת ההתיישנות לפני שעברה לפחות שנה אחת מן היום שבו נסבה הזכות". .5סעיף 30לחוק הגנת השכר אינו מגבש את חובות המעביד הקודם ליום בו עבר המפעל מיד ליד, ואינו יוצר זכות חדשה. החוב ממשיך להתקיים ממועדו המקורי, אלא שגם מי שלא היה מעביד בתקופה שאותו חוב נוצר, חייב בתשלומו, משעבר המפעל לידיו. אין סעיף 30לחוק הגנת השכר דומה, מבחינה זו, להוראת חוק חופשה שנתית, התשי"ג- 1953(להלן - חוק חופשה שנתית), היוצר זכות לפדיון חופשה למי שלא יצא לחופשה בתקופת עבודתו. סעיף 13לחוק חופשה שנתית יוצר, איפוא, "זכות" חדשה, וזאת "קמה ביום סיום היחסים" (דב"ע מב/17- 3[1], בע' 326; וראה גם דב"ע לה/ 12- 2[2], בע' 307; ודב"ע לה/3- 1[3], בע' 233), ולכן תקופת ההתיישנות בגין אותה זכות מתחילה לרוץ מיום היווצרותה של הזכות לפדיון חופשה, להבדיל מהזכות לחופשה (ראה המובאות הנ"ל). העולה מהאמור הוא, שהזכות לפדיון חופשה היא זכות "חדשה ועצמאית", בלשון בית-המשפט העליון, ביחס לסעיף 78לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (ע"א ( 506/8[4], בע' 125). מאידך גיסא, זכות העובד לתבוע את המעביד החדש בגין חוב קודמו, מכוח סעיף 30לחוק הגנת השכר, אינה זכות "חדשה ועצמאית". אלא באה להבטיח לעובד רצף של זכויות הקשורות לא רק למעביד, אלא גם למקום העבודה, בדומה לזכות לפיצויי פיטורים (סעיף 1לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963) ולחופשה שנתית (סעיף 3 לחוק חופשה שנתית). .6טוען העובד כי החוק איפשר למעביד החדש להשתחרר מחבות קודמו על ידי פרסום; משלא עשה כך - גובש החוב. אף טענה זו דינה להידחות. האמור בסעיף 30(א) לחוק הגנת השכר מאפשר למעביד החדש להשתחרר מחובות קודמו על ידי קיצור תקופת ההתיישנות לתקופה של שלושה חודשים מיום ההעברה, אך אין החוק "מעניש" אח המעביד החדש שלא השתמש בזכות זו, הפוגעת בעובדיו, על-ידי הארכת תקופת ההתיישנות בשבע שנים נוספות. .7חילופית, טען העובד כי ההוצאות שהושתו עליו היו גבוהות מהמקובל בבתי הדין לעבודה. אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בגובה ההוצאות מקום שהערכאה הדיונית לא חרגה, מהמקובל. עיון בנספח לתיק התביעה מורה כי המערער תבע סכום של כ-000, 140ש"ח (קרן והצמדה עד לחודש נובמבר 1987) עבור תקופת העבודה עד חודש אוקטובר .1980בנסיבות אלה אין מקום להתערב בקביעתו של בית-הדין האזורי בנושא ההוצאות. .8סוף דבר. עילת התביעה לתשלום שכר מולן מתחילה ביום שבו היה אמור השכר להשתלם על ידי המעביד המקורי, וזכות התביעה מתיישנת, מכוח סעיף 5לחוק ההתיישנות, בתום 7שנים מיום שנוצרה העילה, אף אם הנתבע הוא מעביד שרכש את המפעל. .9מהאמור עולה כי הערעור נדחה. המערער ישלם למשיבה הוצאותיה בערעור בסך של 1200ש"ח בצירוף מע"מ; סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד תשלומו בפועל.חילופי מעבידיםהתיישנות