קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חלוקת דירה בגירושים / פירוק שיתוף בדירת מגורים: 1. התביעה שבנדון, תביעה לפירוק שיתוף. התובע והנתבעת נשואים זה לזה משנת 1965, להם 6 ילדים בגירים, מזה זמן השלום והשלוה אינם שוררים עוד במעונם ודרכיהם נפרדו. תחילתו של ההליך בתביעה לפירוק שיתוף שהוגשה ע"י התובע לפני למעלה משלוש שנים וחצי. בפסק דין שניתן על ידי ביום 10.1.96. דחיתי את התביעה מכמה נימוקים, בין היתר קבעתי שהשעה אינה יפה לכך ואיפשרתי לתובע להגיש תביעה אחרת בשלב מאוחר יותר, התובע שדעתו לא נחה מפסק דין זה, הגיש ערעור לביהמ"ש המחוזי, ושם הגיעו הצדדים להסכמה כדלקמן: "מוסכם על הצדדים כי יבוצע פירוק שיתוף של שתי הדירות. הצדדים יפנו למומחה מוסכם, מהנדס או אדריכל, אם יראו צורך בכך, הערעור יתקבל והתיק יוחזר לבית המשפט דלמטה לביצוע פירוק ועל מנת שיבחן את דרך הפירוק על פי הדין" (פרוטוקול מיום 8.5.96 ע"א 96/1082). 2. מסתבר שהודעת הצדדים שיפנו למומחה מוסכם, אף היא שעתה היתה יפה אך למאי 96', שכן עת חזר התיק לדיון בפני, סרבו הצדדים לפנות למומחה מוסכם, כל צד הגיש חוות דעת מטעמו ומטבע הדברים הדיון התארך, גם ההוצאות הכספיות שהוציא כל צד לא היו של מה בכך, והמעיין בפסק דיני הראשון יבין שחבל שכך התנהלו הדברים, ומכאן לעיצומם של דברים, כאמור יש להכריע מהי דרך פירוק השיתוף הראויה. 3. הדירה נשוא המחלוקת מדובר בדירות הנמצאות בקומה העליונה בבניין מגורים ישן בן שתי קומות ברחוב דוד ילין 3 בירושלים. דירות אלו היו שתי יחידות רישום בחלקה 26, יחידות 9 ו- 10. יחידה 9 היתה במקורה דירה בת 3 חדרי שינה, הול מרווח, מטבח, חדרי שירותים ומרפסת. יחידה 10 היתה במקורה דירת שני חדרים עם שרותים, מפוצלת משני צידיו של פרוזדור כניסה משותף. הדירות מפוצלות כיום לשלוש דירות נפרדות; ליחידה 9 הוספה בניה במישור הגג, המרפסת הדרומית-מזרחית שבה נסגרה והפכה לחדר, חדר אחד נלקח מהדירה וצורף לחדר הדירה האחרת, בחלקה הדרומי של הקומה, וכך נוצרה דירה בת שני חדרים צמודים. החדר הבודד של יחידה 10 משמש כיום דירת חדר. התביעה לפירוק שיתוף מתייחסת למכלול של שלושת הדירות שהם בבעלות משותפת של התובע והנתבעת. הנתבעת מתגוררת בדירת ארבעת החדרים (המסומנת בכחול בתשריט שערך מר פטל). דירות שני החדרים והחדר מושכרים בשכירות חופשית (ומסומנות בצהוב וורוד בתשריט הנ"ל) התובע אינו מתגורר מזה זמן בדירה. 4. התובע הגיש חוות דעת של המומחה מר עוזי קמר אשר הציע לפרק את השיתוף בדרך של יצירת שתי דירות בנות שני חדרים ודירה אחת בת שלושה חדרים + חדר בעליית הגג באופן הבא: "א. דירה בת שני חדרים (צפונית) מהיחידה הרשומה 9 יילקח החדר המערבי שבצידה הצפוני ויצורף לחדר הגובל עמו ובכך תיווצר דירת שני חדרים עם שירותים ופינת מטבח. שטח רצפת הדירה 33 מ"ר. ב. דירה בת שני חדרים (דרומית) הדירה תיוותר במתכונתה כיום, יש לזכור כי היא נוצרה לאחר שנלקח מדירת ברדה חדר מערבי-דרומי אשר צורף לחדר הגובל לו. שטח רצפת הדירה 32 מ"ר. ג. דירת משפחת ברדה הדירה תכלול במתכונתה המוצעת שלושה חדרים, הול, חדר שרותים וחדר בעליית הגג. שטח רצפת הדירה 77 מ"ר". עפ"י הצעה זו, שטח שתי הדירות בנות שני החדרים יהיה 65 מ"ר, שטח הדירה בת שלושת החדרים יהיה אף הוא 65 מ"ר בתוספת 12 מ"ר עליית גג, סה"כ 77 מ"ר. 5. הנתבעת הגישה חוות דעת של המומחה מר יעקב פטל אשר קבע בחוות דעתו שהחלוקה המוצעת (ע"י המומחה קמר ב.כ.), תהווה פגיעה כלכלית בערך מכלול שלוש הדירות לעומת הערך הכלכלי הקיים בחלוקה הנוכחית ובמיוחד תפגע בערך הכלכלי של דירת ארבעת החדרים והוא מסכם את חוות דעתו, שיש להשאיר המצב כמות שהוא ולאזן את הערכים ע"י תשלומי איזון, כלומר שהדירה הגדולה בת ארבעת החדרים תשאר בידי התובעת ושתי הדירות האחרות כמות שהן ישארו בידי הנתבע והוא מציע שהתובעת תשלם לנתבע תשלומי איזון בסך 12,500 $. 6. לאחר שמיעת עדות המומחים ולאור הפערים בחוות דעתם יצאתי לביקור במקום ובדו"ח ביקור במקום הבעתי דעתי על האפשרות לצרף את החדר מדירת ארבעת החדרים לדירת החדר כמוצע ע"י המומחה מר קמר ורשמתי לעניין זה: "החדר נשוא המחלוקת הוא מצד שמאל ואם יוצמד לדירת החדר, אין בכך כדי לפגוע במבנה הבית, אם כי יצויין שהוא החדר הגדול שבהם, החדר תורם אור אך לא בצורה משמעותית. כשניסינו לסגור את הדלתות, נעשה מעט חשוך יותר" (דו"ח ביקור במקום מיום 21.5.97.) מאחר ודעתי היתה שצירוף החדר לדירת החדר, לא תפגע בדירה בת ארבעת החדרים, כתבתי הדברים בפרוטוקול "באין אפשרות להגיע להבנה באחת מהאפשרויות דלעיל, ו/או אם יתברר שאין לנתבעת יכולת לשלם תשלומי איזון, ישקלו הצדדים חלוקת הדירות בהתאם להצעת השמאי קמר, כשביהמ"ש מבהיר שלא נראה לו במצב כזה שיכול להיות פתרון אחר לפתרון הסכסוך", זאת רשמתי לאחר שבביקור במקום נדונו בהרחבה מספר הצעות, ביניהן השארת הדירות כמות שהן וחיוב הנתבעת בתשלומי איזון, הצעה שנדחתה מאחר והסתבר שאין בידי הנתבעת אמצעים לשלם תשלומי איזון ריאלים. לאחר הביקור במקום, שוכנעתי כפי שצויין לעיל, שהפתרון שהוצע ע"י השמאי קמר, הוא הפתרון היחיד הסביר לחלוקת הדירות בין בני הזוג וזו דעתי גם כיום לאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים, סבורה אני שיהא בחלוקה זו לאזן בין שווי הדירות וכאמור איני סבורה שהחלוקה תהווה פגיעה כלכלית בערכם של הדירות. 7. את חוות דעתו של מר פטל איני יכולה לקבל. קביעת שווי דומה (בהבדל של 12,500 $) בין הדירה הגדולה בת ארבעת החדרים ועליית הגג ושתי הדירות הקטנות איננו רציני, קשה להשתחרר מהרושם שחוות הדעת "הותאמה" לרצונה של הנתבעת ולאפשרויות הכלכלית שלה לשלם תשלומי איזון. מהביקור במקום ניתן היה להתרשם שבעוד הדירה בת ארבעה חדרים הינה דירה גדולה מרווחת מוארת, עם עלית גג. הדירה הנוספת בת שני החדרים בקושי ראויה למגורים, היא צפופה מאוד, חשוכה מאוד מלאת רטיבות, בלא מטבח, כי אם מסדרון צר שאין מקום להניח בו אפילו שולחן אוכל, ודירת החדר איננה אלא חדר אחד עם פינת מטבחון ושירותים בצידו. 8. מכל האמור לעיל, אני מורה על חלוקת הדירות בהתאם לקביעתו וחוות דעתו של המומחה קמר, ביצוע החלוקה יהיה במימון משותף של שני הצדדים גם יחד, כשמובהר למען הסר ספק, שהנתבעת תקבל את הדירה בת שלושת החדרים ועליית הגג בה היא מתגוררת והתובע יקבל את שתי הדירות בנות שתי החדרים. ב"כ הצדדים יתמנו לכונסי נכסים לביצוע החלוקה ואולם ע"מ לחסוך לצדדים בהוצאות, יאפשרו ב"כ הצדדים לצדדים עצמם לדאוג למימוש פסק הדין. לא ימומש בתוך 3 חודשים, יפעלו ב"כ הצדדים ככונסי נכסים לצורך ביצוע החלוקה. בנסיבות לא מצאתי לנכון ליתן צו להוצאות. גירושיןמקרקעין