חלוקת מקרקעין - סמכות עניינית








חלוקת מקרקעין - סמכות עניינית

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אכיפת הסכם חלוקת מקרקעין - סמכות עניינית:

.1החלטה זו מתייחסת לטענות טרומיות שהעלו הנתבעים בכתב הגנתם המתוקן, סעיף 16ו-17(א). הטענות הטרומיות מתחלקות לשניים:נ
א. לבית-המשפט אין סמכות עניינית לדון בתביעה מאחר ומדובר בה בביצוע חלוקת מקרקעין, על-ידי רישום בית כבית משותף, וסמכות זו נתונה לבית-משפט שלום על-פי סעיף 28(א)(3) לחוק בתי המשפט, תשי"ז- 1957[6].
ב. התובעת מנועה ו/או אינה רשאית להגיש תביעתה לבית-משפט זה מאחר והיא הגישה תובענה למפקח על הבתים המשותפים ועתרה בה את אשר היא עותרת בתביעה הנוכחית. אין לאפשר לנהל שתי תביעות זהות במהותן בפני שתי ערכאות שונות, בעת ובעונה אחת.
.2הנתבעים טוענים כי יש לדחות או למחוק את התביעה על הסף.
אין בידי לקבל טענות הנתבעים. אני סבורה, וכך מחליטה אני, שהתביעה הוגשה כחוק לבית-משפט זה ודינה להתברר בפניו.

.3העובדות בקצרה הן כדלקמן:ב
א. התובעת היא אחותם של שני הנתבעים. בא-כוח הנתבעים הצהיר בכתב
ההגנה, כי לנתבעת השניה אין ענין מהותי במשפט מאחר ומכרה את כל חלקיה וזכויותיה בנכס לנתבע הראשון. הנתבע הראשון הצהיר כי רכש את חלקיה של הנתבעת השניה בנכס.
ב. נשוא המחלוקת הוא בית רח' השונמית חיפה, הבנוי בחלקה 54

בגוש 10805(להלן החלקה).
ג. החלקה רשומה בבעלות הצדדים לתביעה בחלקים הבאים:ו

לתובעת 80/320חלקים.

לנתבע מס' 133/320 1

לנתבעת מס' 107/320 2
ד. תובעת מתגוררת ומחזיקה בחלק מן הבנוי על החלקה.
ה. התובעת טוענת בתביעה כי ב-9.4.75, נחתם ההסכם בינה לבין הנתבעים (צילומו צורף לתביעה) בו הוסכם כי הבית יירשם כבית משותף באופן שיחידות מסויימות הימנו תרשמנה בשמה כבעלים וכן כי השירותים יופרדו וכי הרכוש המשותף ירשם בהתאם לחוק.
ו. לטענת התובעת, הושלם ההסכם הנ"ל על-ידי מסמכים משלימים מוסכמים, שנחתמו על-ידי הצדדים לתביעה זו במהלך ההתדיינות בפני המפקח על הבתים המשותפים. צילומיהם צורפו לכתב התביעה.
ז. התובעת מבקשת אכיפת ההסכם - או הסכמים על-ידי רישום בית משותף וייחוד היחידות שבו על-פי המוסכם או בדרך אחרת שתיראה לביתהמשפט.
ח. תובעת מבהירה בכתב תביעתה, שעל-פי ההסכמים אותם מבקשת היא לאכוף, יש להקנות לה יותר מאשר 80/320החלקים הרשומים בשמה על-פי החלוקה הנוכחית של הבעלות בנכס.
.4אשר לסמכותו העניינית של בית-המשפט, ייאמר כדלקמן:נ העתירה לה עותר תובע בפנותו לבית-המשפט, ומהות הסעד אותו הוא מבקש, הם הקובעים את גבולות סמכותו של בית-המשפט.
בקשר לכך ר' ע"א 27/77 טובי ואח' נ' רפאלי ו- 2אח', בעמ' 567[1]:ב
"אם למשל בתביעה לשימוש במקרקעין מתגונן הנתבע בטענה שהוא בעל המקרקעין ועל-כן הוא זכאי להשתמש בהם, ואילו התובע טוען שהוא בעל המקרקעין ועל-כן אין לנתבע זכות להשתמש בהם, הרי על אף העובדה שהסכסוך האמיתי בין בעלי הדין הוא על בעלות במקרקעין, בית-המשפט השלום יהיה מוסמך לדון בתביעה כזו והיא לא תהיה בסמכותו של בית-המשפט המחוזי. מבחינה זו שינה חוק בתי המשפט את המצב הקודם, כפי שהיה קיים בעת שסעיף 4לפקודת שיפוט בתי-המשפט השלום 1947, היה בתוקף (הדברים הוסברו בספרו של ד"ר זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה רביעית) סעיפים 38-40). מזמן תחילתו של חוק בתי המשפט, תשי"ז-1957, מוסמך בית-משפט השלום על-פי סעיף 35לחוק ובתוקף סמכותו הנגררת לפסוק בכל השאלות המתעוררות לפניו אגב דיון בענין שהוא בגדר סמכותו. על כן, במקרה תואר לעיל, כשבחר התובע להביא את
תביעתו בפני בית-משפט השלום והסעד שאותו הוא מבקש הוא תביעה בענין שימוש במקרקעין, אין נפקא מינה מה הוא הסכסוך האמיתי שבין בעלי הדין וגם אם ברור וגלוי שהסכסוך האמיתי הוא בענין בעלות במקרקעין, ענין שאינו בסמכותו של בית-משפט השלום, צריכה התביעה להתברר בפני בית-משפט השלום." במקרה דנן, הסעד המבוקש הוא אכיפת הסכם אשר לפי טענת התובעת, מקנה לה בעלות במקרקעין בחלקים העולים על אלה שיש לה כיום על-פי הרישום. הטענה לבעלות בשטח נוסף לזה הרשום בשמה, הוקנתה לה, לטענתה, על-ידי ההסכמים שנזכרו לעיל.
העובדה שהתובעת עותרת גם לביצוע רישום הולם של חלקיה במקרקעין על-פי המוסכם, ושלצורך כך מבקשת היא לחלק את הנכס על-ידי רישומו כבית משותף והקצאת היחידות בו על-פי החלקים המגיעים לה, לטענתה, מכוח ההסכמים - אין בה כדי לשנות את מהות הסעד המבוקש, שהוא אכיפת הסכם להעברת חלקים במקרקעין, ממי שרשום כבעליהם, למי שטוען שרכש חלקים אלה מהבעלים הרשום. ואין נפקא מינה, אם אגב הכרעה באכיפת ההסכם, תוכרענה בגררה שאלות הקשורות בשימוש במקרקעין ובחלוקתם יוחלט על אופן ביצוע האכיפה ואופן רישום האכיפה, אם ינתן סעד כמבוקש. היה מקום לטענת באכוח הנתבעים אילו עתרה התובעת לחלוקת הנכס על-ידי רישומו כבית משותף על-פי החלקים הרשומים כיום בבעלותם של השותפים בנכס.

לא זו העתירה ולא זה הסעד המבוקש.
.5לענין ההבדל בין חלוקה על-פי החוק וחלוקה על-פי הסכם, ראה בספרו של ד"ר זוסמן, סדר הדין האזרחי (מהדורה רביעית) עמ' 37סעיף 40
[7] וראה ע"א 178/56 מרקין נ' מרקין [2] - שניתן לפני חוק בתי המשפט - ואומץ בבר"ע 39/69 אברמזון נ' אברמזון [3]. וכך נאמר ע"י כב' השופט לנדוי בע"א 178/56 מרקין נ' מרקין הנ"ל, בעמ' 1082ליד האותיות ו', ז' ובעמ' 1083ליד האות א' [2]:ו
"אולם כאשר טוענים אחד או אחדים מבעלי הדין שהבעלים המשותפים הסכימו ביניהם על אופן חלוקה מיוחד, הסותר את סדרי החלוקה הקבועים בחוק, ובעל דין אחר חולק על טענה זו, הרי שנוצר בזה סכסוך בעלות, ושופט השלום נטול סמכות לדון בסכסוך זה. לפיכך היה שופט השלום, במקרה שלפנינו, רשאי לטפל בחלוקה, אילו נשארה הסטיה בגדר ההסכמה לייחד לכל אחד מהבעלים את ביתו, שעליה לא היתה מחלוקת. אולם משנתגלע הסכסוך בנוגע לחזית המגרש - זו אומרת כולה שלי וזה אומר חציה שלי - היה עליו להפנות את בעלי הדין לביתהמשפט המוסמך (עיין גם בפסק דינו של השופט וינדהם (windham) בע"א 112/45, ת"א, 1946, פמ"ן (4). לשון אחרת, אם נעשה ההסכם כטענת המשיבה, הוקנתה לה זכות בעלות שביושר בחזית המגרש.
אם נרצה להשקיף על הענין מזווית אחרת, נוכל לומר גם שטענת המשיבה כמוה כתביעה לביצוע בעין של הסכם הנוגע לבעלות במקרקעים. מכל מקום, אינו מוסמך שופט השלום לדון בטענה כזאת, בין שנשוא התביעה
עצמה הוא בעלות במקרקעים ובין שסכסוך הבעלות מתעורר בו אגב הדיון בתביעה אחרת.
הטוען שהבעלים המשותפים עשו הסכם לחלק את הנכס באופן הסוטה מן הסדר הקבוע בחוק - עליו הראיה, ועל כן עליו גם החובה לפנות לבית-המשפט, המוסמך לברר סכסוכי בעלות במקרקעים (ע"א 183/44)". .. 801, P. 2, A.l.r. vol(1944) ומפי השופט זוסמן, בעמ' 461, בבר"ע 39/69 אברמזון נ' אברמזון הנ"ל [3]:נ
"שאלה נכבדה לגבי הסמכות עשויה להתעורר אם מבוססת תובענת חלוקה על-פי הסכם בלבד, ללא כל זיקה לחוק החלוקה העותמאני. כלפי הסכם כזה יפה כוחם של הדברים שאמר השופט לנדוי בע"א 178/56 הנ"ל, היינו כי 'אם נרצה להשקיף על הענין מזוית אחרת, נוכל לומר גם (שהתביעה) כמוה כתביעה לבצוע בעין של הסכם הנוגע לבעלות במקרקעין'." לפיכך, נמצאת התביעה בסמכותו העניינית של בית-משפט זה.
.6לענין הטענה בדבר התביעה התלויה ועומדת בפני המפקח על בתים משותפים, על-פי חוק המקרקעין:ב
א. הצדדים הגישו העתק כתב התביעה והעתק בקשה בדרך המרצה שהוגשו על-ידי התובעת בתיק זה, למפקח על בתים משותפים בתיק מס' 38/79ובתיק המ' 37/.79
ב. כמו כן צורפו לתביעה שבפני מסמכים שונים שהוגשו למפקח, ביניהם מכתב בא-כוח הנתבעים למפקח, בו טוען הוא שלמפקח אין סמכות לדון בתביעה ובהמרצה אשר לפניו. עיון בכתב התביעה ובהמרצה שהוגשו בפני המפקח, מעמידנו על כך, שהסעד המבוקש בהם הוא סעד המתייחס לשימוש בשרותים וברכוש המשותף באופן שיתאפשר ולא יימנע מהתובעת להשתמש בהם באופן חופשי.
ג. אין בדעתי לחוות דעה בשאלה אם למפקח סמכות לדון בתביעה ובהמרצה וליתן את הסעדים המבוקשים בהם. גם אם הדבר נתון לסמכותו, אין בכך כדי לפגוע בסמכות בית-משפט זה לדון בתביעה, או כדי לשלול סמכות זו.
ד. קביעה זו נכונה בעיני גם אם על-מנת ליתן הסעדים המבוקשים, יידרש המפקח לדון ולהכריע בגררה, בשאלת זכות הבעלות של הצדדים וחלקיהם בנכס הנדון. בקשר לכך ראה - ע"א 473/67 עזבון המנוח ראוטנשטיין ואח' נ' לביא ואח' [4]. דברי השופט ויתקון בעמ' 555:ו
"כפי שהסביר ד" הרנון במאמרו המאלף, "הפלוגתא הפסוקה כמעשה בית דין", הפרקליט כג 344, רוב הפוסקים רואים בסעיף זה הוראה שכוונתה כפולה: מחד גיסא היא מאפשרת לכל בית-משפט להכריע בשאלה שכשלעצמה נתונה בסמכותו הייחודית של בית-משפט אחר... ומאידך גיסא, היא מצמצמת תחולתה של הכרעה כזאת לאותו ענין שבו היא ניתנה
ומונעת על-ידי כך טענת מעשה בית-די, לכשתתעורר אותה שאלה לפני בית-משפט או בית-דין אחר המוסמך לדון בה לפי סמכותו הייחודית." דברים אלה אומצו על-ידי כב' השופט זוסמן בע"א 153/71 יורשי המנוחה אלטשולר נ' בנינים ברחוב אלנבי בתל-אביב בע"מ, עמוד 697[5].

ה. הסעד המבוקש אצל המפקח הוא כאמור, מצומצם ביותר. נטענה בפניו על-ידי הנתבעים טענת חוסר סמכות (שככל הידוע לי טרם הוכרעה שם). אין מניעה לדון בתביעת התובעת כאן, גם אם יימשך בשלב כלשהו הדיון שם, וגם אם יהיה על המפקח להכריע בגררה, בשאלות העולות בתיק שבפני.
.7דומני, כי תחת אשר יבחרו הנתבעים ברך הקצרה והיעילה ביותר לברור הסכסוך שבינם לבין התובעת באופן ענייני לגופם של דברים, מצאו הם לנכון לבחור בדרך הקשה הארוכה והמסורבלת ולנסות לדחוק רגלי התובעת מכל פורום משפטי אליו פנתה כדי לנסות למצות את מה שנראה לה כזכויותיה. מוטב שירפו מכך ויאפשרו הכרעה עניינית בסכסוך משפחתי שהסיום המהיר הצודק והנכון, נאה לו.
.8אשר על-כן, דוחה אני את הטענות הטרומיות אשר על-פי החלטתי נדונו תחילה, וקובעת שהתביעה היא בסמכותו העניינית של בית-משפט זה מבלי שסמכות זו נפגעת על-ידי ההליכים התלויים בפני המפקח ומחייבת את הנתבעים בתשלום הוצאות התובעת בסך 2500שקלים + מע"מ שישאו הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, מהיום ועד התשלום בפועל - בלי קשר לתוצאות המשפט.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהי סמכות עניינית ?

  2. סמכות עניינית מכרזים

  3. סמכות עניינית סכסוך דת

  4. סמכות עניינית במקרקעין

  5. סמכות עניינית בתביעה מנהלית

  6. תאונה בסיני - סמכות עניינית

  7. החזקת ילדים - סמכות עניינית

  8. סמכות עניינית בענייני ארנונה

  9. בית הדין לעבודה סמכות עניינית

  10. סמכות עניינית מזונות מוסלמים

  11. חלוקת מקרקעין - סמכות עניינית

  12. סמכות עניינית בתביעת קניין רוחני

  13. סמכות עניינית בתביעת החזר ארנונה

  14. היטלים עירוניים - סמכות עניינית

  15. סמכות עניינית במקרקעין לא רשומים

  16. חוסר סמכות עניינית בתביעת מזונות

  17. סמכות עניינית - הסדרי ביקור ילדים

  18. תביעה בענייני מכרזים סמכות עניינית

  19. סמכות עניינית ועדת ערר או בית משפט

  20. פסק דין שניתן בחוסר סמכות עניינית

  21. מזונות בין מוסלמים - סמכות עניינית

  22. הפרת הבטחת נישואין - סמכות עניינית

  23. תביעה נגד קופת גמל - סמכות עניינית

  24. סמכות עניינית - זיקת הנאה במקרקעין

  25. סמכות עניינית לבית הדין הדתי הדרוזי

  26. העלאת טענת חוסר סמכות עניינית באיחור

  27. המועד להעלאת טענת חוסר סמכות עניינית

  28. פסק דין בהעדר הגנה ללא סמכות עניינית

  29. תביעה נגד תאגיד מים - סמכות עניינית

  30. סמכות עניינית לבית משפט לענייני משפחה

  31. סמכות עניינית בתביעה למסירת חזקה בנכס

  32. סמכות עניינית למתן צווים לרשות שלטונית

  33. סילוק התביעה על הסף בהעדר סמכות עניינית

  34. סמכות עניינית לבית משפט לעניינים מנהליים

  35. העלאת טענת סמכות עניינית ביוזמת בית המשפט

  36. סמכות עניינית בתביעת סילוק אנטנה ממקרקעין

  37. תביעה בגין אי התקשרות במכרז (סמכות עניינית)

  38. טענת חוסר סמכות עניינית בסכסוך בין בני משפחה

  39. מחיקת סעיפים מכתב התביעה מחוסר סמכות עניינית

  40. סמכות עניינית בתביעת נזיקין בין עובד למעביד

  41. משכון על דירת מגורים לא רשומה - סמכות עניינית

  42. ביטול החלטת בית הדין השרעי מחוסר סמכות עניינית

  43. סמכות עניינית בתביעת פיצויים בגין אי זכייה במכרז

  44. לאיזה בימ"ש סמכות עניינית בתביעת פיצויים על מכרז ?

  45. סעד החזר כספי סמכות עניינית ביהמ''ש לעניינים מנהליים

  46. שיהוי והשתק יכולים להוות חסם גם לטענת חוסר סמכות עניינית

  47. סמכות עניינית לדון בתביעה לביטול דו"ח חניה לבית המשפט לעניינים מקומיים

  48. סמכות עניינית לבית משפט לענייני משפחה: סעיף 1(6)(ה) לחוק בית המשפט לענייני משפחה

  49. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון