טעות בפסק דין של בית הדין לעבודה

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לתיקון טעות בפסק דין של בית הדין לעבודה: השופט ע' רבינוביץ 1. המבקשת (להלן: נתיב),עתרה לבית דין זה בבקשה לתקן טעות סופר שנפלה בפסק הדין (עע 600024/97) שניתן ביום 15.3.1999, ולפיו נתקבל הערעור שהגישה נתיב על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה מיום 3/8/97 (תב"ע נו/ 6-45; השופט הראשי מיבלום ונציגי הציבור רוזנטל ורום) . 2. בית הדין האזורי קבע לעניין ההוצאות דברים אלה: "על הנתבעת [נתיב] לשלם לתובע [המשיב בתיק שלפנינו] פנסיה לפי דרגה 16 כתביעתו....אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות המשפט ויציאותיו בסך כולל של 7,500 ש"ח, נכון להיום". 3. בית דין זה קיבל את ערעור נתיב וסיים את פסק דינו באלו המילים: "סוף דבר לאור כל הנימוקים דלעיל דין הערעור להתקבל ... אין צו להוצאות". 4. נתיב פנתה ביום 26/4/99, לבית דין זה בבקשה לתיקון פסק הדין ע"י הוספת פיסקה האומרת כי: "עקב קבלת הערעור בטלים כל החיובים הכספיים שנקבעו בפסק הדין של בית הדין האזורי ובהם החיוב בהוצאות בסך 7,500 ש"ח ". 5. המשיב, בתגובתו לבקשת נתיב, טען כי יש לדחות את בקשת נתיב לתיקון פסק הדין, ולו רק מן הטעם הפרוצדורלי שעל פי סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד - 1984, החלטה לתיקון פסק דין ניתן לתקן תוך 21 מיום פסק דין, כלומר במקרה שבפנינו עד יום 15.3.1999, וכי "גם אם פסק הדין הומצא למבקשת ביום 25/3/99, חלף המועד לבקשת התיקון, משלא הוגשה כל בקשה להארכת המועדים". 6. נתיב הגישה ביום 11/5/99 בקשה להגשת תשובה לתגובה ב"כ המשיב לבקשה לתיקון טעות הסופר בפסק הדין, ובה טענה כי: " בתאריכים 24/3/99 ועד 29/3/99 בתי הדין לעבודה היו סגורים עקב שביתה, לפיכך 4 ימים 26,27,28,29 לחודש מרץ אינם ניכללים במניין 21 הימים הנ"ל וכן 7 ימי הפסח (31 במרץ,1-6 באפריל) בהם חלה פגרה בבתי המשפט ובבתי הדין לעבודה... לפיכך עמדו לרשות המבקשת 21 יום בתוספת 4 ימי השביתה ו- 7 ימי פגרת הפסח ובסך הכל 32 ימים כדי להגיש את הבקשה לתקון טעות בפסק הדין." 7. דין הבקשה להתקבל מטעמים אלה: (א) קבלת ערעור נתיב על פסק הדין של בית הדין האזורי היא כשלעצמה מבטלת את כל החיובים שחויבה בהם "נתיב" על פי פסק הדין של בית הדין האזורי, ובכלל זה החיוב לשלם למשיב הוצאות משפט. מבחינה זו הדברים, לכאורה, מובנים מאליהם, ואינם מצריכים תיקון טעות סופר. (ב) אם הדברים בכל זאת טעונים הבהרה, הם ניתנים להיעשות במסגרת בקשה לתיקון טעות סופר, שבמסגרתה ניתן לתקן השמטה מקרית שנעשתה בהיסח הדעת. (ג) במקרה הנוכחי ניתן לומר, שהייתה כאן, לכל היותר, השמטה מקרית בהיסח הדעת. (ד) נציין, כי הבקשה לתיקון טעות סופר הוגשה במועד הקבוע בחוק למתן החלטה לתיקון טעות סופר, מטעמים שפירט ב"כ נתיב, וכי בנסיבות אלה יש לראות את ההחלטה הנוכחית לתיקון טעות סופר, כהחלטה שניתנה במועד. מכל מקום גם אם יהיה מי שיסבור, שיש מקום להאריך את המועד במקרה זה כתנאי לתיקון המבוקש, סבורים אנו שיש מקום להארכת מועד זו לאור העובדה שביטול החיוב בהוצאות מתבקש מאליו בשל קבלת הערעור, ולכן יש לראות את המועד לתיקון כמוארך בהחלטתנו זו. 8. אשר על כן, אנו מתקנים את ההשמטה המקרית בפסק הדין שנעשתה בהיסח הדעת, וקובעים כי החיוב בהוצאות, שחויבה בהן נתיב מתבטל. אין באמור בהחלטה זו כדי למנוע בעד נתיב לוותר לפנים משורת הדין על גביית ההוצאות ששולמו כבר למשיב כפי שהמלצנו . 9. אין צו להוצאות בבקשה זו.תיקון פסק דיןבית הדין לעבודה