מהו "ידיד בית המשפט" ?

מהו "ידיד בית המשפט" ? מהי בקשה להצטרף כ"ידיד בית משפט" ? עיקרו של מוסד "ידיד בית משפט" (Amicus Curiae) הוא בסיוע לבית המשפט בסוגיה כלשהי על ידי מי שאינו צד ישיר לסכסוך הנדון. הפסיקה בישראל הכירה בסמכותו של בית המשפט לצרף אדם או גוף כ"ידיד בית המשפט" [מ"ח 7929/96 כוזלי נ' מדינת ישראל פ"ד נג(1), 529 (להלן: מ"ח 7926/96)]. גם תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מסמיכה את בית המשפט לצרף צדדים להליך בכדי להכריע בעניין באופן יעיל ושלם, ואף מיוזמתו: "בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה". במ"ח 926/96 לעיל, ציין בית המשפט העליון רשימה פתוחה של שיקולים להחלטה לצרף גוף או אדם להליך כידיד בית המשפט (פסקה 45 לפסק דינו של כב' הנשיא (בדימוס) ברק): "הנה כי כן, מסקנתי היא כי הסמכות לצירופו של גוף או אדם כ"ידיד בית המשפט", קיימת באופן עקרוני. אולם סמכות לחוד ושיקול דעת לחוד. יש לעמוד על המשמר בעניין זה ולוודא, שאכן יש בצירוף צד נוסף להליך כדי לתרום הן לדיון עצמו והן לאינטרס הציבורי. יש לבחון בכל מקרה ומקרה, אם אין בצירוף האמור משום פגיעה ביעילות הדיון, בצדדים לסכסוך עצמו ובזכויות היסוד שלהם... אכן, בטרם תינתן לגוף או לאדם הזכות להביע עמדתו בהליך בו אין הוא צד מקורי, יש לבחון את תרומתה הפוטנציאלית של העמדה המוצעת. יש לבחון את מהות הגוף המבקש להצטרף. יש לבדוק את מומחיותו, נסיונו והייצוג שהוא מעניק לאינטרס בשמו מבקש הוא להצטרף להליך. יש לברר את סוג ההליך ואת הפרוצדורה הנוהגת בו. יש לעמוד על הצדדים להליך עצמו ועל השלב בו הוגשה בקשת ההצטרפות. יש להיות ערים למהותה של הסוגיה העומדת להכרעה. כל אלה אינם קריטריונים ממצים. אין בהם כדי להכריע מראש אימתי יהא מן הדין לצרף צד להליך כ"ידיד בית המשפט", ומתי לאו. בה בעת, יש לשקול קריטריונים אלה, בין היתר, טרם יוחלט על צירוף כאמור". הדגש הוא אפוא על תרומתו הפוטנציאלית של המבקש להצטרף כידיד בית משפט לדיון ולאינטרס הציבורי. ידיד בית המשפטשאלות משפטיות