כתיבת המילים ''שטר ביטחון'' על שטר חוב

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא כתיבת המילים ''שטר ביטחון'' על שטר חוב: 1. המשיב, מחזיק בידיו מסמך, הנושא כותרת: "שטר חוב" בחתימת מבקש מס' 1, ובחתימת שלושה ערבים, מבקשים 2- .4כן נושא, על פניו, המסמך את הכותרת "שטר ביטחון". המסמך הוכנס לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל, כשטר חוב, כנגד עושהו והערבים, והם, מצידם, הגישו בקשה לרשות להתגונן. ביום 17.12.86נדונה הבקשה לרשות להתגונן, - ואף ניתנה רשות כזו. מיד לאחר מתן הרשות להתגונן, ובאותו מעמד, ביקשה ב"כ התובע לתקן את כתב התביעה, וניתנה רשות אף לכך, אך התובע לא ניצל רשות זו, וכתב התביעה, אשר צילומו צורף לבקשה, נשאר כמות שהוא, - תביעה לביצוע שטר חוב, כאמור בתצהיר, התומך בבקשה לביצוע. עושה המסמך, מר רוזנבום, והערבים, הגישו בקשה למחיקת ו/או לדחיית התביעה על הסף, בטענה, כי כתב התביעה, אינו מגלה עילה. .2למען הדיוק, יש להבהיר, כבר עתה, כי סילוק התביעה על הסף, בגלל העדר עילה, הוא על דרך המחיקה, כאמור בתקנה 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי [11]. .3טענת המבקשים היא, כי כתב התביעה, כפי שהוגש, הסומך על השטר המייחד, אשר צורף לכתב התביעה, - ועליו בלבד, - אינו מגלה עילת תביעה שטרית, מאחר והמסמך אינו שטר, במובן פקודת השטרות, למרות כותרתו "שטר חוב", וזאת עקב תוספת המילים: "שטר ביטחון", על פניו (סעיף 11לסיכומי המבקשים). ב"כ המשיב, עו"ד בן-חיים, העמיד בסיכומיו (סעיף 3) את השאלה השנוייה במחלוקת, כך: "היש לאוחז בשטר ביטחון עילה שטרית?. ובמילים פשוטות, האם שטר ביטחון, הינו בכלל שטר?". .4עם כל הכבוד, נראה לי, כי השאלה, כפי שהוגדרה ע"י עו"ד בןחיים, לאו שאלה היא. מוסכם על הכל, כי שטרי ביטחון הם שטרות לכל דבר. כך פסק השופט זוסמן (כתארו אז) ב-ע"א 333/63 שמולביץ נ' "סיקו" חב' דרום-אפריקה - ישראל לקונסטרוקציה, שותפות מוגבלת [1], בעמ' 550: "...אף 'שטרי ביטחון' בכלל 'שטרות' המה". (הדגשה נעשתה ע"י המשנה לנשיא מ' בן-פורת, ב-ע"א 665/83 בנק לאומי לישראל נ' בן-עליזה [2], בעמ' 286). הלכה זו, חזרה ונשנתה בשורת פסקי-דין מאוחרים. כך ב-ע"א 421/74 שגן נ' מדר [3], בעמ' 446, מפי כב' השופט קיסטר: "שטר ביטחון ניתן ביד צד לחוזה, כדי שתהיה לו זכות תביעה מכח השטר, בנפרד מזכות התביעה, העומדת לו מכח החוזה, ובלי שיצטרך להוכיח את זכותו, על פי החוזה". (וכן ראה ע"א 425/78 מגדל העמק נ' ב.ש.ן בע"מ [4]; ע"א 358/80 קדש נפתלי, מושב עובדים להתיישבות חקלאית נ' מושב שאר ישוב [5]). .5השאלה, הצריכה לענייננו, היא בסיסית הרבה יותר: האם המסמך, עליו נסמכת התביעה, הוא שטר במובן פקודת השטרות?. אם המסמך האמור, אינו שטר במובן פקודת השטרות, אין הוא מעמיד עילת תביעה-שטרית, שהיא עילת התביעה היחידה, ואז, דין התביעה להימחק על הסף, בהעדר עילה. .6המסמך, עליו נסמכת התביעה, נושא את הכותרת: "שטר חוב". הגדרת שטר חוב, היא כאמור בסעיף 84(ו) לפקודת השטרות [12]: "שטר חוב הוא הבטחה, ללא תנאי, ערוכה בכתב, מאת אדם לחברו, חתומה ביד עושה השטר, בה הוא מתחייב לפרוע לאדם פלוני, או לפקודתו, או למוכ"ז עם דרישה, או בזמן עתיד קבוע, או ניתן לקביעה, סכום מסויים בכסף". היסודות המנויים בסעיף 84לפקודה, הם ממש אותם היסודות, שנקבעו בסעיף 3לפקודה, בענין שטר חליפין. בהבדל, כי שטר חליפין הוא פקודה, ואילו, שטר חוב הוא הבטחה. הן בשטר חליפין, והן בשטר חוב, המדובר הוא בשמונה יסודות: (1) פקודה, בשטר חליפין, או הבטחה, בשטר חוב. (2). ערוכה בכתב. (3). ללא תנאי. (4). מאת אדם לחברו. (5). חתומה בידי נותנה. (6). לשלם לאדם פלוני, או לפקודתו, או למוכ"ז. (7). סכום כסף מסויים. (8). עם דרישה, או בזמן עתיד קבוע, או ניתן לקביעה. ע"פ פקודת השטרות, קיום כל שמונת היסודות, האמורים, הם הכרח, כדי שמסמך יהיה שטר חוב או שטר חליפין. (ראה ד"ר זוסמן, דיני שטרות (מהדורה רביעית), סעיף 17[13], וכן קובץ הרצאותיו, של כב' השופט ברק, על דיני שטרות [14], בפרק החמישי, העוסק בצורת השטר). .7בענייננו, נשאלת השאלה: האם נשמר היסוד השלישי, ללא תנאי?. (א) על יסוד זה, אומר כב' השופט ברק, בסדרת הרצאותיו, על דיני שטרות [14], בעמ' 261, בפרק, הדן בצורת השטר: "תנאי שני לצורת השטר, - בין שטר חליפין, ובין שטר חוב, - הוא, שהחיוב, היוצר את השטר, כלומר, פקודת המושך (בשטר חליפין) והתחייבות העושה (בשטר חוב), יהיה ללא תנאי". וד"ר זוסמן, בספרו, דיני שטרות [13], בסעיף 20: "פקודה, הניתנת בשטר, אין לתלותה בשום תנאי. השטר הוא סחיר, וכל הנוטלו, רוצה לדעת, מיד, תוך עיון קל במסמך, בלבד, מהי הזכות שהוא עומד לרכוש. אם יהיה עליו לחקור ולדרוש בנסיבות החיצוניות, שאינן נראות מתוך המסמך עצמו, כדי לעמוד על ערך השטר, שוב אין השטר מתאים להעברה קלה ומהירה, ולא יהיה שווה כסף". (ב) כאמור, נושא שטר החוב, בעניננו, אף את הכותרת, "שטר ביטחון". מה הוא שטר ביטחון? כך מסבירה זאת כב' השופטת מ' בן-פורת (כתארה אז), ב-ע"א 358/80 קדש נפתלי נ' שאר ישוב [5] הנ"ל, בעמ' 830, מול האות א': "המסירה של שטר ביטחון היא, מעצם טיבה וטבעה, "מסירה על תנאי", וזכותו של המחזיק בשטר כזה, לממש אותו, (כגון על ידי סיחור, או תביעה לפרעונו), קמה, רק אם נתמלא התנאי, והמסירה הופכת, עקב כך, שלמה". (ההדגשה שלי - ה' ש'). (ג) על כן, כאשר, על פני השטר, מופיע הציון, כי המדובר בשטר ביטחון, - מביע בכך, עושה השטר, את דעתו והתחייבותו, - כי זו התחייבות על תנאי, שתקויים רק בהתמלא התנאי. בכך נפגם היסוד השלישי של צורת השטר, שחובה שיהיה ללא תנאי, על פניו. .8מאחר וצורת השטר היא מהותית, - בהיפגמה, פוסלת היא את המסמך, מלהיות שטר, ע"פ פקודת השטרות. וכך אומר פרופ' ברק, בקובץ הרצאותיו על דיני שטרות, בעמ' 263[14]: "מכאן נובע הכלל, כי מה שפוסל מסמך מלהיות שטר, הוא קום תנאי על פני השטר, ולא קיום תנאי בכלל. יתכן מאד, שהוצאת השטר נעשתה בתנאי, המשמש חלק מחוזה בין הצדדים, כגון שראובן עושה שטרות לפקודת שמעון, והשטר הוא ללא תנאי, אך ביניהם הוסכם (בע"פ או במסמך אחר), כי ראובן יפרע את השטר, רק בתנאי שיארע מאורע מסויים. כאן התנאי אינו חלק מהשטר, ועל כן, אינו פוסל את השטר עצמו". (ההדגשה שלי - ה' ש'). וד"ר זוסמן, בספרו, דיני שטרות [13] הנ"ל, בסעיף 21: "כדרך שהשטר אינו נוצר, אלא עקב פקודה מפורשת, כך גם תנאי אינו פוסל, אלא אם הוא מפורש ומובע במסמך גופו". (ההדגשה שלי - ה' ש'). בהמרצה 195/60רוזמן נ' שולסקי [6], היה מדובר בסדרת שיקים, שהחליפה שיק מקורי, אשר מושכו, התנה עם הנפרע, כי הנפרע לא יגבה השיק, אלא אם יספק למושך השיק סחורה מסויימת. כב' השופט כהן הגדיר את השאלה המשפטית, שהתעוררה, כך: "השאלה המשפטית היא, אם אותו תנאי היה תנאי, כמשמעותו בסעיף 3לפקודת השטרות, הפוסל את השיקים, בתור שכאלה...". והתשובה שנתן היא: "הרי התנאי, המדובר בו בסעיף 3לפקודת השטרות, אינו אלא תנאי הכתוב בשטר, ואין פוסלים שטר מחמת תנאי, שנמסר מפי המושך לאוזן הנפרע, ואשר הוא נסתר מעיני העולם...". (ההדגשה שלי - ה' ש'). מכך אנו למדים, כי תנאי, המופיע על פני השטר, והגלוי לעיני העולם, הוא תנאי הפוסל את השטר. בעניננו, הביטוי "שטר ביטחון" הוא תנאי על פני השטר, ועל כן, פוסלו, מלהיות שטר. .9ב-ע"א 9/79 קרפול נ' הורביץ [7], דן כב' השופט ברק באפשרות, כי שטר חוב יכיל הוראות נוספות, לאמור בסעיף 3לפקודת השטרות, שיש בהן, כדי להשפיע על החיוב השטרי ודרכי הגשמתו. בלשון הציורית הננקטת, בעקבות כב' השופט גיבסון, בענין 645am dec 45, 346pa 3, 1846overton v. Tyleeשהגדיר את השטר כ"רץ ללא מטען", קובע כב' השופט ברק, בעמ' 262, מול האות ד': "אך מימים ימימה, הוכר הדבר, כי בשל צרכי המסחר, ניתן, לעיתים, להעמיס ,מטען' על השטר, מבלי שתיפגע סחרותו של השטר. דבר זה, אפשרי הוא, ובלבד שיתקיימו שני תנאים: ראשית, היסודות הצורניים של שטר החוב, - ובעיקר, היותו הבטחה ללא תנאי לשלם סכום כסף, לא ייפגעו. שנית, "יישמר אופיו העצמאי של השטר, בלא שתיווצר אינטגרציה בינו לבין עיסקת היסוד". (הדגשה שלי - ה' ש'). במקרה שבפנינו, הוספת ההגדרה "שטר ביטחון", מסייגת את ההבטחה ללא תנאי, בכך שהיא מציינת, כי השטר יהיה ניתן לגבייה, רק אם יתמלא התנאי, אשר לביטחונו הוא ניתן. בכך, מהווה תוספת זו "מטען", הפוגע באחד היסודות הצורניים, ההכרחיים, של השטר, ולא ניתן להוסיפה, מבלי לפסול את השטר, כשטר. .10ב"כ המשיב, עו"ד בן-חיים, מטיל יהבו על פסק-הדין ב-ע"א 478/75 חנה אנגלנדר נ' יצחק אשכנזי [8]. באותו מקרה נרשם, על גב השיק: "שיק ביטחון, במידה והלקוח ירצה לשלם את התשלום הנ"ל, תינתן לו אפשרות לשלם ב- 10תשלומים כפול 000, 1כ"א". כב' השופט שמגר (כתארו אז), מתייחס אל שיק זה, כאל שיק, שניתן לביטחון. עו"ד בן-חיים מפנה לדברי כב' השופט שמגר, בעמ' 441, מול האות ז': "האמירה, כי השיק ניתן לביטחון, אין בה, לכשעצמה, סייג על הסחרות, אלא אם נובע סייג, כאמור, מיתר תנאי ההסכם". מכאן מבקש עו"ד בן-חיים המלומד, ללמוד הלכה, כי שטר, הנושא את ההגדרה, "שטר ביטחון", אין בו כל פסול. ולא היא. בהמשך דבריו, קובע כב' השופט שמגר (כתארו אז), בעמ' 442, מול האות ג', כי: "המסקנה העולה, לדעתי, מכאן היא, כי במקרה שבפנינו, ניתן ללמוד מתוך נוסח הדברים, הכתובים על גב השיק, על קיום פגם לכאורה, שדבק בסיחורו לאחר מכן". (ההדגשה שלי - ה' ש'). הסיבה העיקרית, מדוע אין פסק-הדין ב-ע"א 478/75 אנגלנדר [8], יכול להוות הלכה לענייננו היא, השוני במקום בו נרשם הציון, כי מדובר בשטר לביטחון. בענין אנגלנדר [8] הנ"ל, הרשום, כי מדובר בשיק לביטחון, נעשה על גב השיק, "דברים שאינם מהווים חלק ממנו, אלא רק ראייה על הסכם, שנעשה בין הצדדים." (פסק-דינו של כב' השופט י' כהן (כתארו אז) שם, בעמ' 444, מול האותיות ד', ה'). במקרה שלפנינו, לא נרשמה ההגבלה, כי מדובר בשטר ביטחון, מחוץ לשטר, כמו בענין אנגלנדר, אלא בגוף השטר עצמו, ועל כן, ציון זה, מהווה חלק מהשטר, ופוגם באחד מיסודותיו החיוניים, - היותו ללא תנאי. .11העולה מהמקובץ הוא, כי, מאחר ונפגמה צורתו השיטרית של המסמך, בכך שסוייגה חובת התשלום, ע"י ציון המילים: "שטר ביטחון", אין המסמך, עליו נסמכת התביעה, מהווה שטר, על פי פקודת השטרות, ועל כן, אין התביעה מגלה עילה שטרית, ודינה להימחק על הסף. .12טוען עו"ד בן-חיים המלומד - מתוך מה שנראה לו סביר להניח (סעיף 6ב' לסיכומיו) - כי שטרי הביטחון, בהם דנו פסקי-הדין שציטט בסיכומיו, "שעובדת היות השטרות שטרי ביטחון, באה לביטוי ע"ג השטרות, שהרי אילמלא כן, אפילו המבקשים, לא היו טוענים שהשטרות פגומים". אין ממש בהנחה האמורה. לא רק שלא ניתן לפסוק על-פי הנחות בלבד, אלא, שמתוך קריאת פסקי-הדין, עולה בפירוש, כי ההסכם, בדבר היות השטרות שטרי ביטחון, נעשה מחוץ לאמור בשטר עצמו. כזכור, אף בענין אנגלנדר, המשמש אבן-פינה בסיכומי עו"ד בן חיים, נפסק במפורש, כי הרשום, שמדובר בשיק ביטחון, מופיע על גב השטר, אשר אינו חלק מהשטר. .13לבסוף, ברצוני לחזור ולאזכר את פסק-דינו של כב' השופט הגין, עמ"ה 264/84 קסטל נ' פקיד שומה ר"ג [10], בו נפסק, כי הביטוי: "לביטחון בלבד", הכתוב על פני השיק, פוגם ביסוד הצורני של השטר, ועל כן, המסמך אינו מהווה שיק, על-פי פקודת השטרות, אלא התחייבות רגילה. פסק-דין זה, עולה בקנה אחד, עם פסיקת בית-המשפט העליון, ועם דעת המלומדים, - וככל שפסק-דין של ביהמ"ש המחוזי, הוא בעל תוקף מנחה, בלבד - לא מצאתי לסטות ממנו, כפי שמציע לי עו"ד בן-חיים, מטעם התובע. .14לסיכום, ברצוני לציין, כי ככל שהמסמך, שצורף לכתב התביעה, אינו שטר, במובן פקודת השטרות, עדיין, אין לחרוץ דינו, כחסר ערך לחלוטין. על ערכו של מסמך כזה, אומר כב' השופט ברק, בקובץ הרצאותיו, על דיני השטרות, בעמ' 265[14]: "יצויין, כי קיום התנאי בשטר, פוסל את החיוב השיטרי, אך לא פוסל את העיסקה כולה. עדיין יתכן קיום הסכם (מפורש או מכללא) בין הצדדים, המותנה בתנאי האמור. השטר, במקרה זה, מעיד על הסכם זה. השטר יכול גם לשמש, אז, העברת חוב, לפי הדין הכללי, אך חיוב שטרי מיוחד לא נוצר". (ראה ע"א 352/58 בראלי נ' עירית רחובות [9], בעמ' 723). .15העולה מהאמור הוא, כי מאחר והמסמך, עליו נסמכת התביעה, אינו שטר, כאמור בפקודת השטרות, אין כתב התביעה, מגלה עילה, ויש למוחקה על הסף. המשיב ישלם למבקשים הוצאות בקשה זו בסך 000, 1ש"ח + מע"מ, בצרוף ריבית והצמדה, מהיום ועד יום התשלום בפועל, וזאת בנוסף להוצאות, שנפסקו בתיק המרצה מס' .10906/86שטר ביטחוןשטר חובחובשטר