ליקויי בניה בשכונת תלפיות מזרח בירושלים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ליקויי בניה בשכונת תלפיות מזרח בירושלים: התובענה, המסגרת הדיונית ויריעת המחלוקת 1. התובעים רכשו מהנתבעת דירה בת חמישה חדרים וגינה ברח' אנוסי משה"ד 13 בשכונת תלפיות מזרח בירושלים (להלן - הדירה), על-פי הסכם רכישה מיום 20.6.93 (להלן - ההסכם). בכתב התביעה, שהוגש ביום 27.11.95, עתרו התובעים לפיצוי בסכום כולל של 230, 120 ש"ח בגין ליקויי בנייה, ירידת ערך הנכס, איחור במסירת הדירה, נזק לא ממוני והוצאות עתידיות למגורים חלופיים במשך כשבוע בעת ביצוע תיקונים במבנה. 2. לשם ייעול הדיון, בעניין המחלוקות הנוגעות לליקויי הבנייה הנטענים, מונה לבקשת הצדדים - על-פי הסדר דיוני מיום 25.9.96 המהנדס סילביו הופמן כמומחה מוסכם. בהסדר הדיוני, שקיבל תוקף של החלטה, נקבע - בין השאר - כי הסכום שיקבע המומחה כעלות תיקון הליקויים בנוסף לשווי הפגמים שאינם ניתנים לתיקון - יהוו יחדיו את סכום החיוב הכספי שעל הנתבעת יהא לשלם לתובעים בגין הליקויים והפגמים. המומחה ערך שתי חוות-דעת. בחוות-הדעת הראשונה - מיום 3.3.97 העריך המומחה את עלות תיקון ליקויי הבנייה בסכום של 090, 22 ש"ח בתוספת מע"מ. בחוות-הדעת השניה והמסכמת - שנערכה ביום 25.12.97 לאחר ביצוע תיקונים בנכס על-ידי הנתבעת - העריך המהנדס את עלות ליקויי הבנייה שלא תוקנו בסכום של 380, 13 ש"ח בצירוף מע"מ. בנוסף, ציין המומחה בחוות-דעתו, כי קיימים בדירה שני ליקויים שאינם ניתנים לתיקון: האחד - סטיות קלות בהעמדת קירות, והשני סטיות, קלות אף הן, בגובה מזקף הראש בגרם המדרגות בירידה למפלס התחתון. עוד התייחס המומחה בחוות הדעת לארבעה ליקויים נוספים, שלא עלה בידו לחוות דיעה, האם הנתבעת חבה בעניינם כלפי התובעים, אם לאו. אומדן עלות תיקון ארבעת ליקויים נוספים אלו, עמד על-פי הערכת המומחה, על סכום כולל שבין 350, 4 ש"ח ל-850, 6 ש"ח. במסגרת הראיות נשמעו עדויותיהם של שני התובעים; ומטעם הנתבעת העידו מר יחזקאל נחום מחברת חזי את מני בע"מ - ששימשה כקבלן מבצע בפרוייקט הבנייה הנדון עבור הנתבעת, וכן הגב' נילי כהן - עובדת הנתבעת המרכזת את מחלקת השירות לרוכשי הדירות. 3. בסיכומיהם בכתב נזנחו על-ידי התובעים מספר טענות וסעדים אשר הועלו בכתב התביעה, ואלו הם: הטיעון בדבר ירידת ערך הנכס והסעד של פיצוי בגין ראש נזק זה; הטענה בעניין האיחור במסירת הדירה והפיצוי הכספי שנתבע כתוצאה מהאיחור; העתירה לפיצוי בגין הנזק העתידי הצפוי כתוצאה מהצורך בפינוי הדירה לשם ביצוע התיקונים; הדרישה לאספקת דלת ומשקוף (או שוויים הכספי) אשר אמורים היו להיות מותקנים בקיר שהתובע ויתר על הקמתו; והתביעה לפיצוי בגין הצורך בביצוע תיקוני "כוחלה" בקיר תומך. למרות שהנתבעת העלתה בסיכומיה את הטענה, כי יש לדחות את התביעה בכל הנוגע לליקויים או לסעדים שנזנחו בסיכומי התובעים - נמנעו התובעים מהגשת סיכומי תגובה בכלל, ובעניין זה - בפרט, למרות שניתנה להם אפשרות לעשות זאת; והם אף הודיעו בכתב לבית המשפט ביום 24.5.99, כי אין בכוונתם להגיש סיכומי תגובה. הלכה פסוקה היא, כי טיעונים שהועלו בכתבי הטענות, אשר בעל דין לא חזר לדון בהם ולהעלותם במסגרת סיכומיו - כמוהם כטיעונים שנזנחו, ובית המשפט לא יזקק להם ולא יפסוק בעניינם. (ראו: ע"א 54/82 לוי נ' עזבון עפאנה מחמוד ואח’, פ"ד מ(1) 374; ע"א 4/87 ציון קוש נ' שלמה כהן ואח' , פ"ד מג(1) 15, בעמ' 17). על רקע הלכה זו, ונוכח הימנעות התובעים ממתן תגובה לטיעוני הנתבעת בסיכומיה בעניין משמעות זניחת הטענות האמורות - יש לדחות את התובענה בכל הנוגע לסעדים שנתבעו בעניין האיחור במסירת הדירה, ירידת ערך הנכס, הוצאות עתידיות כתוצאה מביצוע התיקונים, אי אספקת דלת ומשקוף וליקויים בקיר התומך. אשר על כן, המחלוקת כפי שנתגבשה בסיכומי הצדדים, מצטמצמת כיום להיקף ליקויי הבנייה בדירה ולפיצוי הראוי בגין ליקויים אלו, לרבות פיצוי בגין נזק לא ממוני. הליקויים על-פי חוות-דעתו של המומחה 4. המהנדס הופמן העריך בחוות-דעתו השניה והמסכמת, כי בדירה נותרו ליקויים, שעלות תיקונם הכולל עומד על סך של 380, 13 ש"ח, נכון לחודש דצמבר 1997בתוספת מע"מ. הנתבעת מאשרת בסיכומיה, כי מוטלת עליה חבות לפצות את התובעים בגין מרבית מהליקויים האמורים, וחולקת רק על שניים מהליקויים שהמומחה ייחס לה אחריות בעניינם - ליקויי רטיבות וליקויים בעניין אמצעי הגנה לפתחים. אתייחס להלן לכל אחד משני הליקויים האחרונים, שהנתבעת חולקת על חבותה בעניינם. 5. באשר לליקויי הרטיבות שנותרו בנכס לאחר ביצוע התיקונים, ציין המומחה בחוות-דעתו, כי איתר רטיבות וסימני נזילת מים בהיקף מפסק החשמל בקיר הדרומי של המקלט בקומת המסד, והעיר כי מקור חדירת המים אינו ברור. הוא העריך את עלות התיקון בכ-000, 2ש"ח, והמליץ לעקוב אחר הרטיבות בתום עונת הגשמים. איש מבעלי הדין לא ביקש מהמומחה לערוך מעקב נוסף בעניין הרטיבות ולא שלח לו שאלות הבהרה בנושא זה. התובעים טוענים בסיכומיהם, כי יש לפצותם בסכום הנ"ל על-יסוד ההערכה האמורה של המומחה. מנגד, טוענת הנתבעת בסיכומיה, כי יש לדחות התביעה בכל הנוגע לפיצוי בגין הרטיבות הנטענת, הואיל "ומדובר באומדן משוער שהוא בגדר שריון תקציבי בלבד ולא סכום קצוב לתשלום", והיות שלהערכתה קיימת אפשרות שרטיבות זו נגרמה כתוצאה מעבודות שביצעו התובעים בנכס. באשר לליקוי הרטיבות האמור, הדין עם התובעים. המומחה איתר רטיבות בקיר המקלט ומסר הערכה כספית בדבר עלות תיקון הליקוי. הוא אמנם לא איתר את המקור לחדירת המים, אך לא קבע כי ישנה סבירות לכך שהליקוי נובע - כטענת הנתבעת בסיכומיה - מעבודות שביצעו התובעים. בנסיבות אלו, ועל-יסוד ההסדר הדיוני בדבר מסקנות המומחה והימנעות הנתבעת מחקירתו - מוטלת על הנתבעת החובה לפצות את התובעים גם בגין עלות תיקון ליקויי הרטיבות שנותרו בנכס, דהיינו - בסכום של 000, 2 ש"ח, כערכו בחודש דצמבר 1997בתוספת מע"מ. 6. ומכאן לליקוי בעניין אמצעי הגנה לפתחים, אשר נקבע על-ידי המומחה אך היה שנוי במחלוקת על-ידי הנתבעת. המומחה ציין בחוות-דעתו, כי על-פי תקנות התכנון והבנייה, מחוייבת הנתבעת בהרכבת סורגים בחלון חדר שירות אורחים ובפתח דלת המרתף הפנימית בקומת המסד, ובהתקנת אמצעי מיגון בתריסי הגלילה במפלס הכניסה. הוא קבע, כי נוכח העבודות שביצעו התובעים במבנה, אין עוד טעם לבצע את ההתאמות הנדרשות, והעריך את עלות הליקוי בסכום של 500, 1 ש"ח. התובעים זכאים לפיצוי בסכום האמור, כפי שהוערך על-ידי המומחה, אך לא למימון התקנת סורגים ביתר חלקי הנכס. אשר על כן, תחוייב הנתבעת לפצות את התובעים בגין הליקויים בעניין אמצעי ההגנה לפתחים בסכום של 500, 1 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מחודש דצמבר 1997 בתוספת מע"מ. ליקויים השנויים במחלוקת בין בעלי הדין, שהמומחה הותיר ההכרעה בעניינם לבית המשפט 7. באשר לארבעה מהליקויים הנטענים, השאיר המומחה ההכרעה בענייינם לבית המשפט, מבלי שחיווה דעה בשאלת החבות. מדובר בליקויים נטענים בעניין אי ציפוי גדרות באבן, פסולת שנותרה בטרסה, סימני חלודה שנתגלו במעקה ואי אספקת שני רדיאטורים בקומת המסד המפולשת. אדון להלן בכל אחד מהליקויים האמורים בנפרד. 8. בחזית המגרש הוקם קיר בטון עם ציפוי אבן, ובצדי המגרש נבנו גדרות בטון ללא אבן ומעליהן מעקה מתכת. במפרט הנספח להסכם צויין, בעניין הגדרות, בסעיף 6 כדלקמן: "גדר בחזית מחומר אבן עם גב בטון לפי תוכנית אדריכל. גדר בצדי המגרש מחומר אבן עם בטון ו/או רשת לפי תוכנית אדריכל". בהתייחסו לגדרות בצדי המגרש, הותיר המומחה את שאלת פרשנות המפרט להכרעת בית המשפט. הוא ציין, כי אם הכוונה היא לציפוי אבן על המעקות הנמוכים הבנויים, הרי שמדובר באי התאמה למפרט הניתנת לתיקון על-ידי ציפוי קיר הבטון הקיים באבן, וזאת בעלות של 400, 5 ש"ח למועד חוות-דעתו בתוספת מע"מ. הוא הוסיף והעיר, כי אם זו לא הכוונה על-פי המפרט, יש לשפר את רמת הגימור של הבטון הקיים, ולבצע החלקה בצבע חוץ, בעלות כוללת של 900, 2 ש"ח בתוספת מע"מ. התובעים טוענים בסיכומיהם, כי לאור לשונו הברורה והפשוטה של המפרט, בעניין גדרות הצד, ונוכח הימנעות הנתבעת מלהציג תוכנית אדריכל - שאם קיימת מצויה רק בידיה - חלה חובה על הנתבעת לצפות את קיר הבטון באבן, ומשלא עשתה זאת - עליה לפצות את התובעים בסכום של 400, 5 ש"ח בצירוף מע"מ. לחלופין - עותרים הם לפיצוי בסכום של 900, 2 ש"ח בתוספת מע"מ, בגין הצורך בביצוע התיקונים בגדר הבטון אשר צויינו על-ידי המומחה. מנגד, גורסת הנתבעת בסיכומיה, כי התובעים נכשלו בהוכחת טענתם בעניין הגדרות. היא טוענת, כי הואיל והתובעים לא הביאו ראיה לסוג הציפוי שעליו הוסכם בין הצדדים, אין לבית המשפט כל כלי פרשני לעשות בו שימוש בבואו להכריע במחלוקת בעניין פרשנות המפרט בכל הנוגע לליקוי הנטען. סבורני, כי במחלוקת הנדונה - בעניין הגדרות - הדין עם התובעים. על-פי לשונו של המפרט, שהובאה לעיל, היה על הנתבעת להקים גדר מאבן עם בטון, עם או בלי רשת מעליה, או גדר רשת, לפי תכנית האדריכל. משבחרה הנתבעת לבנות גדר מבטון עם מעקה ברזל בחלקה העליון - היה עליה על-פי המפרט לצפות הבטון באבנים; ומשנמנעה מלבצע הציפוי באבן - עליה לפצות את התובעים בעלות מימון הציפוי, דהיינו - בסכום של 400, 5ש"ח כערכו במועד מתן חוות הדעת בצירוף מע"מ. 9. באשר לשרידי הפסולת בארגזי הפרחים בגבול הדרומי של המגרש, שעלות סילוקם מהמקום הוערכה על-ידי המומחה בסכום של 250 ש"ח, השאירו התובעים ההחלטה בעניין חבות הנתבעת לשיקול דעת בית המשפט (עמ' 3 סעיף 12 לסיכומיהם). בהתחשב בכך שהתובעים נמנעו מלהשמיע עדות על המועד שבו נתגלתה לטענתם הפסולת במקום, לא הורם הנטל להוכחת הטענה, כי מקור הפסולת הוא בעבודות שביצעה הנתבעת, ועל כן אין בסיס לחיובה בפיצוי התובעים בגין ליקוי זה. 10. ליקוי נוסף השנוי במחלוקת, שהמומחה לא הכריע בשאלת החבות בעניינו, מתייחס לסימני חלודה שנתגלו במעקות. המומחה ציין בחוות דעתו, כי מצא סימני חלודה על-פני המתכת של המעקות. הוא אמד את עלות התיקון בכ- 600 ש"ח, אך מחמת העובדה שהחלודה נגרמה, להערכתו, גם כתוצאה מאחזקה שוטפת של התובעים, הותיר את ההכרעה בשאלת האחריות לשיקול דעת בית המשפט. גם התובעים השאירו בסיכומיהם ההכרעה בעניין החבות, בכל הנוגע לסימני החלודה, לשיקול דעת בית המשפט. בהתחשב בתקופה שחלפה מאז שנמסרה הדירה לתובעים ועד למועד שבו נבדק הנכס כשלוש שנים, בהערכתו של המומחה כי בין הגורמים לחלודה יש לזקוף את ההחזקה הלקויה של התובעים, ובכך שאיש מתובעים לא טרח להתייחס בעדותו לנושא המעקה לא הורם הנטל לחיוב הנתבעת בפיצוי התובעים בגין ליקוי זה. 11. הליקוי הנטען האחרון, שהמומחה לא הכריע בשאלת החבות בעניינו, מתייחס לסוגיית אי התקנת שני רדיאטורים בקומת המסד. המומחה ציין בחוות דעתו, כי עלות אספקת שני רדיאטורים בקומת המקלט הינה 600 ש"ח, אך העיר כי הוא מותיר את ההכרעה בשאלת החבות בעניין זה לבית המשפט. במחלוקת הנדונה - הדין עם הנתבעת. כפי שיצויין בפיסקה 12 להלן בפרק הנוגע לקומת המסד, מדובר בקומה מפולשת שאמורה היתה להיות פתוחה לכל עבר, ללא דלת וחלונות. בקומה שכזו לא היתה הנתבעת אמורה להתקין רדיאטורים, שכן אין כל תכלית ותועלת בחימום חלל פתוח ופרוץ שלא נועד למגורים. עתירת התובעים להחזרים כספיים בגין פריטים שהותקנו בדירה על-ידם ועל חשבונם. 12. בכתב התביעה ובסיכומיהם עותרים התובעים להחזר הוצאות בגין פריטים שהותקנו בדירה על חשבונם. התובעים עותרים לפיצוי בגין התקנה בקומת המסד של דלת כניסה (בפתח שסומן באות א' בתשריט ת/11) ושני חלונות (בפתחים שסומנו ב' ו-ג' בתשריט הנ"ל). באי התקנת הדלת והחלונות בקומת המסד אין משום הפרת חוזה מצד הנתבעת, שכן במפרט הנספח להסכם צויין "מספר כולל של קומות מעל הקרקע 2+ מקלט בקומה מפולשת"; וקומה מפולשת משמעותה - קומה פתוחה לכל רוח. זאת ועוד: גם בתוכנית קומת המסד, שהגיש התובע כראיה (ת/11), לא מסומנת בפתח א' דלת כלשהי ולא מסומנים בפתחים ב' ו-ג' חלונות - כפי שהם מסומנים בתשריטי שאר הקומות. קומת המסד נבנתה, אפוא, על-פי התכנית והמפרט בהתאם לנתונים שהוצגו לתובעים, כקומה מפולשת ללא דלת וחלונות. אשר על כן, אין בסיס לחיוב הנתבעת במימון התקנת הדלת והחלונות, כמו גם במימון התקנת הרדיאטורים כפי שצויין בפיסקה 11 לעיל. 13. עוד עותרים התובעים לחיוב הנתבעת בהחזר הוצאה בסך 800, 1 ש"ח, בגין רכישת שיש למטבח על-ידי התובעים. משלא סיפקה הנתבעת שיש למטבח - כנטען בעדות התובע שנתמכה בפרוטוקול המסירה ת/2, עליה להשיב לו את הסכום ששילם עבור השיש - 800, 1 ש"ח - בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 5.5.94. 14. גם בעניין החזר הוצאות לרכישת ברזים - הדין עם התובעים. התובע העיד, כי כאשר נכנס להתגורר בדירה, לא היו בה שלושה ברזים. לא נשמעה עדות נוגדת בעניין זה, ולטענת התובע נמצאו סימוכין בפרוטוקול המסירה ת/2, שבו צויין - בין השאר - כי חסרות "בטריות" במטבח. לפיכך, על הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין הוצאותיו לרכישת הברזים בסכום של 820 ש"ח (שצויין בספח השיק ת/14) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מסירת הדירה - 5.5.94. 15. עתירת התובעים להחזר הוצאות בסך 000, 6 ש"ח, בגין התקנת סורגים בכל פתחי הבית, נדחית ברובה, נוכח קביעתו של המומחה כי עלות עבודות המיגון שהיה על הנתבעת לבצע מסתכמת ב-500, 1ש"ח בלבד, וסכום זה כבר נכלל לעיל במסגרת עלות תיקון הליקויים בסך הכולל של 380, 13ש"ח על-פי חוות-דעתו של המהנדס הופמן. עגמת נפש 16. בהתחשב - במהות הליקויים שתוארו בחוות-הדעת הראשונה של המהנדס הופמן לרבות ליקויי הרטיבות ככל שאלו מתייחסים לרטיבות שהנתבעת חבה בגינה, במכלול הליקויים שנותרו בדירה לאחר ביצוע התיקונים ואשר טרם תוקנו, בפניות הרבות של התובעים לנתבעת בעניין הליקויים אשר טופלו רק בחלקם כמפורט בעדויותיהם של התובעים, ובאי הנוחות שהוסבה לתובעים במועד ביצוע התיקונים בעבר ושתוסב להם בעת ביצוע התיקונים בעתיד - תפצה הנתבעת את התובעים בראש הנזק הלא ממוני בגין עגמת נפש ואי הנוחות - בסכום של 000, 7 ש"ח כערכו של סכום זה היום. סוף דבר 17. אשר על כן - על יסוד האמור לעיל ועל רקע ההסדר הדיוני מיום 25.9.96 אני מחייב את הנתבעת לפצות את התובעים בגין ליקויי בנייה ועגמת הנפש שהוסבה להם כתוצאה מכך, כדלקמן: א. עלות תיקונים בסך 380, 13 ש"ח, שצויינה בחוות-דעתו של המהנדס הופמן, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 25.12.97 בצירוף מע"מ. ב. עלות ציפוי גדרות באבן בסך 400, 5ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהמועד האמור - 25.12.97 בצירוף מע"מ. ג. החזר הוצאה בגין רכישת שיש למטבח והתקנתו - בסך 800, 1 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מסירת הדירה - 5.5.94. ד. החזר הוצאה בגין רכישת ברזים והתקנתם - בסך 820 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהמועד הנ"ל - 5.5.94. ה. פיצוי בגין עגמת נפש בסך 000, 7 ש"ח כערכו של סכום זה היום. לסכום האמור יתווסף שכ"ט עו"ד בשיעור % 15 בצירוף מע"מ כחוק. בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעים את מכלול הוצאותיהם למומחים - הן ההוצאות למומחים מטעמם והן ההוצאות למומחה מטעם בית המשפט, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד כל תשלום ותשלום. בהתחשב בפער שבין הסכום הנתבע לבין הסכום הנפסק, תשלם הנתבעת לתובעים את מחצית מאגרות המשפט, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום תשלום האגרות. למען הסר ספק, מובהר כי שכר הטרחה האמור מתווסף לשכר הטרחה בסך 500, 1 ש"ח בצירוף מע"מ, שבו חוייבה הנתבעת כלפי התובעים ביום 26.4.98 בגין ביטול זמנם בשני דיונים כתוצאה ממחדליה. בניהליקויי בניהירושלים