קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מאסר בפועל בעבירת גרימת מוות ברשלנות: המערער הורשע על-ידי בית-משפט השלום בגרימת מוות מתוך רשלנות וחוסר זהירות, עבירה על סעיפים 304לחוק העונשין ו- 64לפקודת התעבורה. השופט המלומד גזר עליו שנת מאסר על תנאי, פסל אותו מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 3שנים. מתוכן שנתיים על תנאי, וכן גזר עליו 000, 100שקל קנס. כמו כן הטיל על המערער ביצוע עבודות לתועלת הציבור שש שעות שבועיות למשך שנה אחת. נסיבות המקרה, בקיצור נמרץ, הן, שהמערער החנה משאית כבדה במעלה רחוב ולרוע המזל הרכב הדרדר. כתוצאה מכך, עוברת אורח שנהגה לתומה בדרך, התנגשה במשאית ונהרגה. השופט המלומד מציין בגזר דינו, כי ראה את המקרה כחמור. כמו כן הדגיש השופט, כי על בית-המשפט מוטל התפקיד לתרום את חלקו במאבק נגד הקטל בדרכים. ואולם, חוששים אנו, כי השופט המלומד נאה דרש, אך לא הסיק את מלוא המסקנות המתבקשות. ככל הנראה, הושפע השופט במידה רבה מן העובדה שאין זו תאונה שכיחה וכן מנסיבותיו האישיות של המערער, שבוודאי הם ראויות לתשומת לב. אנו סבורים, כי בצדק קובלת המדינה על כך שהיה במקרה זה סטיה בולטת מן המדיניות הנקוטה בבתי-המשפט בעבירות מסוג זה. דין הוא, כי בעבירות מסוג זה, להוציא מקרים קיצוניים, שבהם רשלנותו של נותן הדין היא פעוטה ביותר. ולא זה המקרה. אכן, לעולם אין בית-המשפט מתעלם מנסיבותיו האישיות של הנאשם. אך שוב, בעבירות מסוג זה משקלן של נסיבות אישיות הוא קטן. לפיכך, אין מנוס מהטלת עונש מאסר בפועל. התוצאה היא שאנו מקבלים את הערעור, ומורים כי מתוך שנת המאסר שהוטלה על תנאי שלושה חודשים יהיו לריצוי בפועל. נוכח עונש זה, אין עוד מקום לחיוב המערער בשירות לתועלת הציבור ואנו מבטלים חלק זה של גזר-הדין. יתר חלקי גזר-הדין יעמדו בעינם. לא ראינו מקום להתערב בעונש הפסילה, גם בהתחשב בכך שהמערער כבר ביצע חלק מהעבודות לתועלת הציור שהוטלו עליו. אנו דוחים את ריצוי עונש המאסר בפועל עד ליום 12.5.85שעה .12.00ועל המערער להתייצב במועד זה במטה מרחב המשטרה במגרש הרוסים.מקרי מוותמוות בתאונת דרכיםתאונת דרכיםמאסר