מחיקת למוטב בלבד

הנתבע טען כי השיקים נמסרו לחברה עם שרטוט ותוך ציון כי הם "למוטב בלבד", על מנת להבטיח כי הם לא יסוחרו לצד ג'.
לטענתו, בלא הסכמתו, נמחק השרטוט, והתוספת "למוטב בלבד" נמחקה אף היא, תוך זיוף חתימתו על גבי השיקים.

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מחיקת למוטב בלבד:

1. ענינה של התביעה דנן הינו 9 שיקים בהם אוחז הבנק התובע. השיקים נמשכו ע"י הנתבע דנן, לחברה בשם פוזיטיב יצרני אופנה בע"מ (שהיתה הנתבעת 2 בתובענה זו, ושתכונה להלן "החברה"). הנתבע טען כי משך את השיקים לחברה כנגד אספקת סחורה, שלא סופקה לו בסופו של דבר (טענת כשלון תמורה מלא כנגד ה"צד הקרוב").
כן טען הנתבע כי השיקים נמסרו לחברה עם שרטוט ותוך ציון כי הם "למוטב בלבד", על מנת להבטיח כי הם לא יסוחרו לצד ג'.
לטענתו, בלא הסכמתו, נמחק השרטוט, והתוספת "למוטב בלבד" נמחקה אף היא, תוך זיוף חתימתו על גבי השיקים.


על מנת לבחון את טענת הזיוף, הועברו השיקים למומחה לכתבי יד מטעם בית המשפט. המומחה בדק את החתימות, וקבע כי "קיימת סבירות גבוהה ביותר (דרגה ראשונה) ששתי החתימות העליונות בכל שיק מתשעת השיקים שבמחלוקת הנ"ל, לא נכתבו ע"י שמואל ניסים..."

2. המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא מחלוקת משפטית המתייחסת לשאלת משמעות הזיוף על זכותו של הבנק לתבוע מכח השטרות. מסיכומי ב"כ הבנק (ס' 7 ) עולה, כי הבנק אינו כופר בכך כי החתימות אכן זוייפו.נ

3. לטענת הבנק, חרף הזיוף, הבנק צריך להחשב כמי ש"אוחז" בשטרות, שכן הוא מחזיק בהם, והם הוסבו אליו. הבנק הינו גם "אוחז בעד ערך", שכן נתן תמורה לחברה בעד השטרות.ב
באשר לזיוף, ע"פ הטענה הוא אינו פוגע פגם קניני בזכותו של הבנק. זיוף החתימה ליד המילה "לפקודת", שהוספה בכתב יד על גבי השטרות, אין בה כדי לשנות, שכן הדיבור "לפקודת" בשטר הוא ממילא מיותר.ו
כך גם לגבי זיוף החתימה ליד מחיקת המילים "למוטב בלבד" שהיו מודפסות בין שני קווים משורטטים. ע"פ הטענה אין במילים אלה שהודפסו על גבי השיק, כדי לשלול את סחרותו.נ
לכן, ובהיות הבנק אוחז בעד ערך, יש לקבל את תביעתו.ב

4. מנגד, טוען הנתבע כי יש לדחות את התביעה, וזאת – בהסתמך על הוראות ס' 64 וס' 23 לפקודת השטרות.ו
כפי שיפורט להלן, אני מקבלת את טענות הנתבע, ואני סבורה, לכן, כי דין התביעה להדחות.נ

5. ס' 64 לפקודת השטרות קובע:

"שטר או קיבול שנעשה בהם שינוי מהותי בלא הסכמת כל הצדדים החבים ע"פ השטר, השטר מתבטל, אך לא כלפי הצד שעשה בעצמו את השינוי או הרשה לעשותו או הסכים לו, ולא כלפי המסבים שלאחריו; אולם מקום שנעשה בשטר שינוי מהותי, אלא שהשינוי אינו נראה, והשטר הוא בידי אוחז כשורה, יכול אותו אוחז להשתמש בשטר כאילו לא נעשה בו שינוי, ויכול לאכוף פרעונו לפי כתבו המקורי".ב

מטענות ב"כ הבנק עולה, כי הבנק כופר בכך כי השינוי שנעשה בשטר הוא שינוי מהותי. מעמדת ב"כ הבנק עולה הפרופוזיציה כי גם אלמלא מחיקת המילים "למוטב בלבד" על גבי השיקים, הם היו סחירים, וזאת בשל המילה "לפקודת" הכתובה בכתב יד על גביהם, ושהנתבע לא כפר בכך כי היא נכתבה על דעתו. ע"פ הטענה, צריך הכיתוב בכתב יד לגבור על הכיתוב המוטבע על השיקים. המילה "לפקודת" שבכתב יד מתנגשת עם הביטוי "למוטב בלבד" המוטבע על השיקים, ולכן גוברת עליו.

6. אינני מקבלת את הטענה. אני סבורה כי מקום שהצדדים הקרובים לשטר הסכימו ביניהם כי השטר לא יהיה סחיר, ובשטר נעשה שינוי כדי לשלול תוקפה של הסכמה זו, שינוי זה הוא שינוי מהותי, שכן הוא משליך באופן משמעותי על זכויות המושך של השיק כנגד צד שלישי שהשיק יוסב אליו. שטר שהוא "למוטב בלבד" אינו עביר, וביטול הגבלת הסחרות הוא, לכן, שינוי מהותי.
האם אכן הסכימו הצדדים לשיקים כי השיקים יהיו לא סחירים? אני סבורה כי שאלה זו צריכה להבחן ע"פ אומד דעתם של הצדדים להם.ו

בפסק הדין בענין ציטיאט (ר' ע"א 1560/90, ציטיאט נ. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ), נדונה בין היתר שאלת משמעות הוספתו של הכיתוב "למוטב בלבד" על גבי שטר, ושאלת פרשנות השטר לאור ההתנגשות בין הדיבור "למוטב בלבד" (שם - בכתב יד) לבין הדיבור "לפקודת" על גבי השטר.

כב' הנשיא שמגר (בדעת הרוב) התחקה אחר כוונת הצדדים הקרובים לשטר וקובע כי "כוונת המושך בציינו את המילים "למוטב בלבד" היא ברורה. הוא מבקש כי "הנפרע – והנפרע בלבד – יבוא וידרוש ממנו את פרעון השיק".

7. בפס"ד מאוחר לפסק דין ציטיאט, בנק דיסקונט נ' יצחקי (ע"א 6906/00, פד"י נה' (4) 83), חולק כב' הנשיא ברק על הגישה "הפרשנית" לשיקים, כאשר מדובר ב"צדדים רחוקים", כמו בענייננו. באותו פסק דין קובע כב' הנשיא ברק כי בין צדדים רחוקים, לשון השיק - ללא נסיבות עריכתו, היא המקור ממנו ניתן ללמוד על אומד דעתם של הצדדים.

אני סבורה כי המסקנה הנגזרת מלשון השיק, בענייננו, צריכה להיות זהה, היינו - כי יש לתת עדיפות לדיבור "למוטב בלבד", אף כי מינוח זה הוסף לשיק בחותמת.

כב' הנשיא ברק קובע בפסה"ד יצחקי הנ"ל, כי הדיבור "לפקודת" הוא דיבור מיותר, ואילו הדיבור "למוטב בלבד" מבטא כוונה ברורה לשנות מדיני הסחרות הרגילים ולשלול את העבירות. לכן, יש לתת לו משקל ראוי וזאת - בין אם הוא בכתב יד ובין אם הוא בדפוס.

אינני סבורה כי מסקנת פסה"ד הנ"ל צריכה להשתנות בענייננו, כשהמילה "לפקודת" נוספה בכתב יד. כאמור, מילה זו היא מיותרת, ולא הובאה כל ראיה ביחס לסיבה להוספתה. בנוסף, הוכח כי החתימה מעל המילה "לפקודת" היא חתימה מזוייפת. לכן, הבטוי "למוטב בלבד" אף שהוטבע בדפוס על כל השיקים, יש בו כדי לשקף את המסקנה הפרשנית הנכונה מכוח לשון השיק (ללא נסיבות עריכתו), בהיותו הביטוי החריג, המשמעותי, והמביא לשינוי דיני הסחרות הרגילים.

8. יוער כי אם ננקוט בגישה "הפרשנית" לשטרות, תוך ניסיון להתחקות אחר אומד דעת הצדדים הקרובים לעסקה מתוך נסיבות עריכת העסקה ביניהם, המסקנה תהיה זהה. באשר לנתבע, אומד דעתו עולה מעדותו בבית המשפט. הנתבע העיד "הייתי בטוח שהשיקים לא סחירים, שלא ניתן לעשות בהם שימוש, ולכן לא הייתי מודאג" (עמ' 8 שורה 17 לפרוטוקול).נ
עדות זו לא נסתרה.ב

באשר לחברה, לא הובאה כל עדות לגבי אומד דעתה. ניתן רק להניח כי אם אכן זוייפה החתימה של הנתבע בסמוך למחיקת הכיתוב "למוטב בלבד" ע"י החברה או מי מטעמה, הדבר נובע מהבנתו של המזייף, כי כיתוב זה נועד למנוע את סחרות השטר. אלמלא כן, ניתן היה לכאורה לסחר את השטר גם ללא מחיקת הכיתוב "למוטב בלבד".ו

9. לכן, במקרה דנן, אני סבורה כי הפרשנות הנכונה של השיקים הינה, כי נשללה סחרותם. מכאן, שהשינוי בשיקים מכוחו נמחקו המילים "למוטב בלבד", תוך זיוף חתימת הנתבע, היה שינוי מהותי בהם. מכח ס' 64 לפקודת השטרות, משמעותו של השינוי המהותי הינה, כי השטר מתבטל.נ

10. ע"פ ס' 64 לפקודת השטרות שאוזכר לעיל, ניתן להתגבר על שינוי מהותי שנעשה בשטר באחד מהמקרים הבאים: כאשר מדובר בצד שעשה בעצמו את השינוי, או כאשר מדובר בשינוי שאינו נראה, והשטר הוא בידי אוחז כשורה.ב

בענייננו, לאור הוראות ס' 64 הנ"ל, הבנק אינו יכול להתגבר על השינוי. הנתבע אינו הצד שערך את השינוי (שהרי חתימתו לצד השינוי זוייפה). הבנק אינו אוחז כשורה, שכן השיקים אינם "שלמים ותקינים ע"פ מראם", כנדרש בס' 28 לפקודת השטרות. זאת, משום שקיימים על גביהם מחיקות ותיקונים. בנוסף, השינוי בשטרות – מחיקת המילים "למוטב בלבד" הוא נראה לעין, ואף מטעם זה לא יכול הבנק להתגבר עליו.ו

11. למעלה מן הצורך אציין, כי אני סבורה שלמסקנה דומה ניתן להגיע גם תוך שימוש בס' 23 לפקודת השטרות.נ
הסעיף קובע כי "חתימה על שטר שהיא מזוייפת.... אין כוחה יפה כלשהו, ואין רוכשים על ידיה או על פיה כל זכות להחזיק בשטר או להפטיר ממנו או לאכוף פרעונו על כל צד שבו...."

בעניין זה, מעניין להתייחס למאמרו של פרופ' ברק "זיוף בהסב שטר", משפטים ג' 451. במאמר מציין פרופ' ברק כי בשיטת המשפט הישראלית, הסיכון על הזיוף בהסב שטר מוטל, בסופו של דבר, על הנוטל מהזייפן, ובענייננו, הבנק התובע.
אחד הנימוקים המצדדים בפתרון משפטי זה, הוא העובדה שבמרבית המקרים יהיה הנוטל מהזייפן - בנק.
עסקו של בנק הוא במסחר בשטרות, ולכן "הבנק לרוב יבטח עצמו בפני תוצאות הזיוף, ובכך יפזר הסיכון על מספר רב של אנשים" (עמ' 459).

נימוק זה, של פיזור הנזק, תוך הטלת הסיכון לזיוף על הבנק, שנטל את השטר מהזייפן, כוחו יפה גם לענייננו, אף שהחתימה המזויפת לא היתה חתימת המושך, אלא החתימה מכוחה נשללה הגבלת הסחרות.

12. לכן, ומכל הטעמים שלעיל, אני סבורה כי דין התביעה להדחות. התובע יישא בהוצאות הנתבע בסך 10,000 ₪ + מע"מ.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. צ'ק שכר שחזר

  2. צ'ק של חברה

  3. צ'קים פגומים

  4. צ'ק חוזר בטעות

  5. עורך דין צ'קים

  6. איבוד צ'ק בנקאי

  7. ביטול צ'ק שהוסב

  8. פגם בסיחור צ'ק

  9. גניבת פנקס צ'קים

  10. צ'קים לא סחירים

  11. פנקס צ'קים נגנב

  12. עיכוב מימוש צ'ק

  13. ביטול צ'ק למוסך

  14. איבוד צ'ק שבוטל

  15. צ'ק של אדם שנפטר

  16. מחיקת למוטב בלבד

  17. צ'ק מחשבון מעוקל

  18. תביעה על צ'ק שאבד

  19. פנקס צ'קים שנגנב

  20. תביעה על צ'ק שחזר

  21. מה זה צ'ק טובה ?

  22. חובת הבנק לפרוע צ'ק

  23. גניבת צ'ק בידי עובד

  24. צ'ק דחוי למוסך שחזר

  25. חתימה על צ'ק ביטחון

  26. אי החזרת צ'ק ביטחון

  27. צ'ק בלי כיסוי למתווך

  28. צ'ק חוזר חשבון מעוקל

  29. ביטול צ'ק דחוי בהסכמה

  30. החזרת צ'ק שנשלח בטעות

  31. צ'קים ללא כיסוי בישראל

  32. צ'קים חוזרים על סחורה

  33. החזרת צ'ק לאחר אישורו

  34. צ'קים חוזרים לוועד הבית

  35. התנגדות לביצוע צ'ק סחיר

  36. גניבת צ'קים שנשלחו בדואר

  37. אחריות הבנק על איבוד צ'ק

  38. חתימה על צ'ק מחשבון צד ג

  39. העברת צ'ק ללא חתימת היסב

  40. צ'ק חוזר עקב טעות של הבנק

  41. תביעה בנושא "גלגול צ'קים"

  42. ביטול צ'ק דחוי שהופקד בבנק

  43. תביעת בנק על הפקדת צ'ק פגום

  44. חתימת מנהל חברה על צ'ק שחזר

  45. ביטול צ'קים תשלום על פרסום

  46. התנגדות לביצוע צ'ק ללא כיסוי

  47. תביעה של בנק הפועלים על צ'ק

  48. חתימה על גב הצ'ק - מה המשמעות

  49. סירוב צ'ק מחמת אי כיסוי מספיק

  50. צ'ק ביטחון על סחורה שטרם נמסרה

  51. צ'ק דחוי שחזר עבור עבודות נגרות

  52. רישום המילים לביטחון בלבד על צ'ק

  53. כתיבת מילים האוסרות על העברת צ'ק

  54. תביעה בגין בגין ערבות לפירעון צ'קים

  55. סירוב להחזיר צ'קים לאחר תשלום במזומן

  56. תביעה בגלל צ'קים שחזרו עקב חשבון מוגבל

  57. תביעה של חברת ניכיון צ'קים בגין ביטול צ'ק

  58. מה העונש על זיוף צ'קים ? כמה מקבלים על זיוף צ'קים ?

  59. טענו כי השוכר לא מסר צ'קים לשלושת חודשי השכירות האחרונים

  60. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון