מיזוג בתי ספר

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול מיזוג בתי ספר: 1. עניינה של העתירה שבפני, על פי כתב העתירה, הינה החלטת המשיבים מיום 14.6.04 המורה על סגירת בית הספר היסודי "מעלה הזיתים" בפתח תקוה (להלן "בית הספר"), ועל מיזוג בית הספר עם בית הספר "יד לבנים". העותרים מבקשים לבטל את החלטה האמורה ומבקשים מבית המשפט להורות למשיבים לפתוח את בית- הספר בשנת הלימודים תשס"ה-תשס"ו, לרבות הזרמת תקציבים כמקובל, כראוי וכנדרש. העותרים טוענים כי בית הספר 'מעלה הזיתים' משמש מזה 50 שנה בית ספר יסודי לשכונות קרית מטלון, קרית משה, צדור וגן שלמה, שכונות הממוקמות כ-5 ק"מ ממערב לפתח תקוה. העותרים טוענים כי החלטת המשיבה לסגור את בית הספר מן הטעם שבית ספר זה הוא קטן ואינו מאפשר שירותי חינוך ראויים לתלמידיו, חסרת כל בסיס. עוד טוענים העותרים כי המשיבים ביקשו לסחור בקרקע למטרות נדל"ן ואיפשרו ליזם פרטי לבנות שטחי מסחר עצומים הצמודים לשטח בית הספר. טענה נוספת היא כי העירייה מחוייבת בהתאם להבטחה שניתנה לעותרים. כן נטענה טענת אפליה, לפיה המשיבים מפלים את בית הספר ותושבי השכונה לעומת בתי ספר אחרים בעיר, בעיקר לעומת בתי ספר דתיים, וכי המשיבים מזרימים תקציבים למוסדות דת חרדיים, בניגוד לדין ועל חשבון העותרים. לאור האמור, מבקשים העותרים לקבוע כי החלטת המשיבה הינה החלטה בטלה ומבוטלת, נגועה בשיקולים זרים, פוגעת בזכויות יסוד אלמנטריות של העותרים ותושבי השכונות, לוקה בחוסר סמכות קיצונית, מפלה באופן בוטה בין ילדי השכונה, והם כאמור מבקשים לבטלה. 2. המשיבים בתגובתם לעתירה השיבו כי סגירת בית הספר נעשתה על פי הנחיית משרד החינוך ובשיתוף עם המשיבה 1, זאת עקב מיעוט התלמידים בבית הספר וחוסר אפשרות לקיים מסגרת לימודים תקינה בשל כך, דבר הפוגע , לטעמם, בראש ובראשונה בתלמידי בית הספר. הם טוענים כי בשנים האחרונות חלה הדלדלות במספר התלמידים במרכזי העיר פתח תקוה, וכתוצאה מכך החלה העיריה, לפני שנה, בגיבוש תכנית אב למערכת החינוך בפתח תקוה, אשר נעשתה בראשות יועץ חיצוני, בעל נסיון רב בתחום החינוך, מר צבי כ"ץ. על פי המלצות ראשוניות הומלץ, על סגירת בתי ספר בעיר, וביניהם בית הספר נשוא העתירה. החל משנת הלימודים האחרונה תשס"ד, ולאור המלצת ועדת שושני במשרד החינוך, נקבע התקציב על פי מספר התלמידים בכתה, כאשר הקריטריון הוא תקצוב על פי תלמיד, כשמשמעות הדבר היא שעל מנת לעמוד בתקציב אפקטיבי לכתה עליה להיות בת 28 עד 32 תלמידים. המשיבים מסבירים כי כאשר קיימות בבית הספר כיתות לא תקניות (הקטנות מהתקן המינימלי) הרי בהתאם לשיטת התקצוב, נוצר מצב בו חסרות בבית הספר שעות רבות, דבר המהווה מחסור בשעות לימוד במימון עירוני אשר לא מקנה למורים פנסיה וקביעות במשרד החינוך, כמו גם זכויות נוספות. אי לכך, מורים ומנהלים אינם מעוניינים לעבוד בבית ספר מסוג כזה, ועל כן במקרה כזה סובל בית הספר מתחלופה גבוהה של מורים, ואלה אשר מוכנים ללמד בו אינם ברמה הגבוהה. גודלו של בית הספר מונע אינטראקציה סבירה לפיתוח הצוות המקצועי. זאת ועוד, מיעוט מספר התלמידים יוצר קבוצה חברתית קטנה עם בעיות חינוכיות ולימודיות. במקביל לתכנית האב בה נהג משרד החינוך, הוא דרש סגירתם של בתי ספר שמספר התלמידים בהם נמוך ואינו מצדיק את המשך הפעילות בהם. אשר לבית הספר הספציפי, עולה מהתגובה, כי מזה מספר שנים לומדים בבית הספר מספר מצומצם מאד של תלמידים, ועל כן כבר בשנת 1995 המליץ מינהל החינוך לראש העיר דאז, מר גיורא לב, על סגירת בית הספר (נספח ב' לתגובה). העירייה ניסתה כל השנים להמשיך ולהפעיל את בית הספר, תוך הקצאת תקציבים עצומים. המשיבים מדגישים כי מספר התלמידים בבית הספר הוא הקטן ביותר מכל בתי הספר בפתח תקוה כאשר על פי הצפי, בשנת הלימודים הבאה, תשס"ה, אמורים ללמוד בבית הספר פחות מ-100 תלמידים, בהתאם לחלוקה הבאה: כתה א': 9 תלמידים. כתה ב': 17 תלמידים. כתה ג': 20 תלמידים. כתה ד': 21 תלמידים. כתה ה': 15 תלמידים. כתה ו': 14 תלמידים. על פי סיכום ישיבת ועדת ההיגוי לתכנית האב מיום 7.1.04, נאמרו הדברים הבאים: "לסגור את בית הספר 'מעלה הזיתים' בשכונת קרית מטלון, כי מספר הילדים בשנתון שם, גם בעוד 5 שנים לא יעלה על 13 תלמידים בממוצע, ובנווה עוז המספר לא יעלה על 90 תלמידים בשנתון, לפיכך עדיף לכל התלמידים ולקהילה בשתי השכונות, למזג את שני בתי הספר למתחם גדול יותר: בנווה עוז". אמנם בשנת 1999, כאמור, נענתה העירייה לבקשת נציגי התושבים בשכונה, כי בית הספר לא יסגר, אולם בעקבות שינוי שיטת התקצוב בשנה האחרונה, נוצר מצב בו המשך פעילות בית הספר אינה מאפשרת מתן שירותי הוראה, ואין הצדקה אי לכך, להמשך פעילותו של בית הספר. מאחר והערכות לשנת הלימודים נעשית במהלך חודשים מרץ אפר' שלפני תחילתה, ומאחר והעירייה נוכחה לדעת בעקבות שינוי שיטת התקצוב כי לא יהיה מנוס מסגירת בית הספר, הודיעה העירייה לנציגי השכונה, במכתב מיום 8.3.04, כי בית הספר יסגר (נספח ג' לתגובה). היינו כבר בתחילת מרץ, לפני למעלה מ 4 חודשים, הובא הדבר לידיעת העותרים. הבהרה נוספת נשלחה אליהם ביום 29.3.04. עוד קודם לכן, בתאריך 1.3.04 שלחה המפקחת על בית הספר במשרד החינוך, מכתב למינהל החינוך בעיריית פתח תקוה, בו שבה וחזרה על העובדות המחייבות את סגירת בית הספר. בסיכום המכתב צויין כדלקמן: "לסיכום" תחלופה זו של מורות ומיעוט מורות קבועות משפיעים על ההישגים הנמוכים של הלומדים יחסית לנתוני הרקע הסוציו אקונומי הגבוה יחסית. ממצאי המיצ"ב היו נמוכים ביותר. בי"ס מעלה הזיתים היה בעל ההישגים הנמוכים ביותר מבין בתי הספר הממלכתיים בעיר. הממצאים העוסקים באקלים בי"ס מתארים בעיות משמעת רבות. לאור תמונת המצב העגומה, מספרית ופדגוגית ולאור הדרישו ת העולות מחוזר מנכ"ל אני חושבת שהגיע הזמן לסגור את בית הספר למען ולטובת התלמידים המפסידים בכל התחומים." (ההדגשה שלי - מ.ר.). לקראת ההערכות לשנת הלימודים הבאה, לאור סגירת בית הספר, הוזהר צוות המורים, והמנהלת קיבלה מינוי לבית ספר אחר. מצב הדברים הנוכחי הוא שבית הספר סגור, ולא ניתן לפתוח אותו. לאור ההחלטה על סגירת בית הספר ביקשה העירייה מנציגי הורי התלמידים לעמוד איתה בקשר, על מנת לתאם ולהפנות את התלמידים לבתי ספר סמוכים, ולכן המכתב מיום 14.6.04 הינו פניה להורים להסדיר את רישום ילדיהם כאשר עיריית פתח תקווה מתחייב לדאוג לשאת בעלות ההסעות ובהסעות. העירייה מציינת ומדגישה כי המכתב מיום 14.6 אינה החלטה על סגירת בית הספר אלא מכתב המפנה את התלמידים לרישום בבית הספר 'יד לבנים'. 3. קיימתי דיון דחוף בעתירה (במהלך תורנות הפגרה), ולאחר ששמעתי את טענות ב"כ הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להדחות. ראשית, מן הטעם של שיהוי. כאמור, תקנה 3(א) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א - 2000, קובעת כי יש להגיש עתירה מנהלית במועד שנקבע לכך בדין, וכאשר לא נקבע מועד, תוך 45 יום מהיום שבו פורסמה ההחלטה כדין או מהיום שהעותר קיבל עליה הודעה. בענייננו, אין ספק כי העותרים השתהו, שכן החלטת העירייה נמסרה להם עוד במרץ 2004 ונמסרה יותר מפעם אחת. העותרים המתינו עד לחופשת הקיץ, ונראה כי בנסיבות אלה אחרו את הרכבת. ההחלטה מיום 14/6/04 הינה הודעה על התארגנות לאור ההחלטה על סגירת בית הספר ממרץ, ואין היא בגדר החלטה על הסגירה. על כן יש למנות את השיהוי מחודש מרץ 2004 ולא מחודש יוני - כטענת העותרים. "בית המשפט יעניק לטוענים כנגד הליך מנהלי סעד גם אם עתירתם לוקה בשיהוי, וזאת כאשר העילה לעתירה היא פגיעה חמורה בשלטון החוק, ותוצאתה הצפויה של דחיית העתירה היא מתן גושפנקא לאי חוקיות משמעותית וחמורה" (ראו: ע"א 334/01 מדינת ישראל ואח' נ' אברהים אבו שינדי, פ"ג נז (1)885 ; בג"צ 170/87 דוד אסולין ו-4 אח' נ' ראש עירית קרית גת, פ"ד מב (1), 678)." הלכה היא כי ככל שהפגמים שעולים בהחלטתה של הרשות חמורים יותר, יהיו בתי המשפט להאריך את המועד להגשת עתירה. הנשקל הוא הנזק לציבור באיחור בהגשת העתירה אל מול הנזק שיגרם לעותר, אם עתירתו לא תשמע לגופה (וראו בג"צ 2632/94 דגניה א' אגודה חקלאית שיתופית בע"מ ואח' נ' שר החקלאות ואח', פד"י נ(2) 715; בג"צ 2285/93 אוסי נחום נ' ראש עירית פתח תקוה ואח', פד"י מ"ח(5) 630, 641; בג"צ 170/87 אסולין ואח' נ' ראש עירית קרית גת ואח', פד"י מ"ב(1) 678, 694; בג"צ 7053/96 אמקור בע"מ ואח' נ' שר הפנים ואח', פד"י נ"ג(1) עמ' 193; בג"צ 96 / 7053 אמקור בע"מ נ' שר הפנים, פ"ד נג (1) 193, עמוד 193; עת"מ(חיפה)1054/03 גוזיף זוהיר נ' עיריית חיפה, תק-מח2004 (2), 364 עמ' 374 ). לא כך בענייננו, החלטת העירייה בנסיבות הענין הינה סבירה לחלוטין. כל הגורמים המעורבים, החל ממשרד החינוך, היועץ החיצוני לתכנית האב, הצוות המקצועי לעיריית פתח תקוה, כולם סברו שאין מקום להמשך פעילותו של בית הספר וכי טובת התלמידים דורשת את סגירתו. שיקולים אלו, שעמדו בבסיס ההחלטה, הן של משרד החינוך והן של הרשות המקומית, שני הגופים הממונים והמוסמכים להחליט החלטות כגון אלו, הינם שיקולים ענייניים וסבירים, כאשר לאורך כל הדרך ראו מול עיניהם את טובת התלמידים ומילוי חובתם כלפיהם כרשת חינוך. יש לדחות את העתירה גם מן הטעם שהשיקולים שנשקלו על ידי הרשויות המוסמכות הם בגדר הסביר ואינם מצדיקים התערבות בית משפט לעניינים מינהליים, שכן בית המשפט אינו שם עצמו בנעלי הרשות המינהלית אלא אם זו האחרונה פעלה בחוסר סבירות קיצונית והחורגת לחלוטין מתחום הסביר. (ראה לענין זה בג"צ 153/87 שקדיאל נ' השר לענייני דתות פ"ד מ"ב(2) 221; בג"צ 636/86 נחלת ז'בוטני'קי, מושב עובדים נ' משרד החקלאות פ"ד מ"א (2) 701, ר. הר זהב, המשפט המינהלי הישראלי, עמ' 435-436. 4. לאור האמור לעיל, החלטתי לדחות את העתירה. העותרים ישלמו למשיבים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 20,000 + מע"מ, צמוד מהיום.דיני חינוךסגירת בית ספרבית ספר