מינוי מומחה מוסכם בתביעה בגין ליקויי בניה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מינוי מומחה מוסכם בתביעה בגין ליקויי בניה: 1. התביעה שבנדון, תביעה בגין ליקויי בניה. התובעים רכשו מאת הנתבעת, חברה לבניה, דירה מס' 32 במגרש ב1-2- בישוב בית-אל, בהתאם לתנאי ההסכם שנחתם באוקטובר 91 (להלן: בהתאמה "הדירה" ו"ההסכם"). 2. בשלב ראשון של הדיון נדונה בקשת הנתבעת לעכב ההליכים בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק הבוררות תשכ"ח1968- לאור תנית בוררות בהסכם, לאחר שנתקיים דיון בענין דחיתי הטענה מן הטעם שלא שוכנעתי שהנתבעת שביקשה את העיכוב עשתה את הדרוש לקיום הבוררות (ראה החלטת בית המשפט בנדון מיום 95/10/29). 3. לאחר החלטה זו, הגיעו הצדדים להסכמה על מינוי מומחה מוסכם, בהסכמה ביניהם נקבעו התנאים והסמכויות של המומחה ומונה המומחה עמירם גוטמן (להלן: "המומחה"). המומחה הגיש חוות דעת מטעמו ביום 96/1/4 ולאחר שבוצעו תיקונים הגיש ביום 97/3/30 חוות דעת סופית. עיון בחוות דעתו מלמד שבדירה פגמים מרובים בנושאים ותחומים שונים ועלות תיקונם הוערכה על ידו ב23,885-$, הוא גם העריך את משך התיקון ב14- יום וסבור שנדרשים 12 ביקורים של מפקח למשך שעה עד שעתיים בכל פעם. בחוות דעתו הסופית קבע שתוקנו מספר ליקויים קטן רובם ללא הצלחה, התיקון שהצליח מצדיק הפחתה של 50$ בתוספת מע"מ מסה"כ הסכומים שנקבעו בחוות דעתו. המומחה לא נחקר על חוות דעתו לאור ההסכם אליו הגיעו הצדדים (ראה החלטת בית המשפט מיום 96/11/4) ואולם ככל הנראה נשלחו לו שאלות הבהרה (ראה פרוטוקול מיום 96/6/25) אך הצדדים לא סברו שמן הראוי שהשאלות והתשובות יהיו בפני בית המשפט ואף צד גם לא מסתמך בסיכומיו על שאלות ותשובות אלו. 4. התובעים עותרים לבית המשפט לפסוק להם פיצוי כדלקמן (בהתאם לסדר ולמפורט בסיכומיהם): 4.1 את מלוא הפיצוי על פי חוות דעת המומחה. 4.2 1,000 $ בגין פיקוח הנדסי. 4.3 10,000 $ בגין ירידת ערך לדירה. 4.4 פיצוי בגין איחור במסירת הדירה. 4.5 פיצוי בגין אי נוחות ועגמת נפש. 4.6 פיצוי לצורך תחליף מגורים למשך 14 יום. 4.7 פיצוי בגין אי חיבור למערכת החשמל והגז. 4.8 גבית תשלום עבור ה"חלל", שהפך למחסן. להלן תהא התייחסות לכל אחד מראשי הנזק הנתבעים. 5. פיצוי בהתאם לקביעת המומחה בחוות דעתו כאן המקום להעיר שמחד טוען ב"כ הנתבעת שיש למשוך את ההסכם ואין להסתמך עליו כראיה לאור הוראות סעיף 10 לחוק מס בולים על מסמכים התשנ"א1961- מאחר וההסכם לא בוייל (סעיף 4א לסיכומיו), מאידך, מבקש לפסול חלקים עיקרים ונכבדים בחוות דעתו של המומחה מן הטעם שענינים רבים שהמומחה סבור שעל הנתבעת היה לבצעם לא בא זכרם בהסכם ומה שמחייב את הצדדים הוא האמור בהסכם והוא בלבד (עמודים 3 ו4- לסיכומים) טוב היה לו היה בוחר ב"כ הנתבעת באיזו מן הטענות מבקש לאחוז, אך משהוא לא בחר ומשהוא מעלה את הטענה אומר, ראשית, ברור שהדירה נמכרה לתובעים על יסוד הסכמה בין הצדדים ועדות התובע לאשר הוסכם היתה מהימנה עלי, דבר שמתקשה אני לאמר ביחס לעדות הנתבע, מעבר לכך, הנתבע חייב היה לבנות בהתאם להוראות החוק והתקנות המחייבות והמומחה בחן את הבניה בהתאם לשני מרכיבים אלו וטוב ונכון עשה, שנית, לאור סעיף 16(1) לפקודת מס הבולים, אכן לא ניתן לקבל כראיה הסכם שלא בוייל אלא אם כן ישולם המס וישולם קנס בגין האיחור. בסעיף 24 להסכם התחייבו הצדדים לביילו שוה בשוה ולפיכך אני קובעת שההסכם מתקבל כראיה על תנאי שמס הבולים ישולם והקנס שיקבע ישולם ואני קובעת שהיה וההסכם יבוייל, התובעים יהיו זכאים לפיצוי שבפסק הדין, התובעים רשאים יהיו לבייל את ההסכם והנתבעת תשיב להם מחצית עלות הביול. באשר לקביעת המומחה - בפי הנתבעת מספר טענות וטרוניות כנגד קביעותיו, אולם אינני מקבלת אותם כפי שיפורט להלן, זולת לענין המחסן שלא היה חלק מהתחייבות הנתבעת ועלויות התיקונים בגינו הוערכו ע"י המומחה ב3,850-$ בתוספת מע"מ (עמודים 24, 26 לחוות הדעת). הנתבעת טוענת לגבי החלונות שנעשו במידה קטנה יותר וטוענת שהם נעשו כך לבקשת התובע מטעמי צניעות, טענה זו לא נטענה בכתב ההגנה, התובע לא נשאל לענין זה ואני דוחה טענה זו. לענין הממ"ד, טוען ב"כ הנתבעת שהנתבעת לא היתה חייבת בבנייתו על פי המפרט והיא נטלה על עצמה בנייתו מבלי שהתחייבה בהסכם, לאור תקנות חדשות שהותקנו באותו עת. מקובלים עלי דברי המומחה לענין זה (בעמ' 3 לחוות דעתו) שעל פי התקנות חייבת הנתבעת בבניית מקלט ו/או ממ"ד, מקלט לא נבנה ולפיכך חייבת היתה הנתבעת בבניית ממ"ד ובממ"ד נתגלו ליקויים כפי שפורטו ע"י המומחה. חיובים נוספים שהמומחה מצא לנכון להטיל על הנתבעת כגון אנטנה לטלויזיה, סורגים, תריסים וברזי גן, אמנם הנתבעת לא התחייבה בהסכם ובמפרט להתקינם, אך אין בעובדה זו דבר הואיל והיא חייבת בהתקנתם בהתאם לחוק והתקנות. הנתבעת לא טענה דבר ביחס לפיקוח ההנדסי ומן הראוי לפסוק לתובעים פיצוי בגין ההוצאה הצפויה ואני מקבלת לענין זה את דרישת התובעים לפיצוי בהתאם לקביעת המומחה, פיצוי שנכלל בעלויות הנקובות בחוות הדעת. בגין הליקויים אני מוצאת אפוא לפסוק לתובעים פיצוי בהתאם לקביעת המומחה בניכוי (50$3,850+$) סה"כ ניכוי של 3,900$ בתוספת מע"מ. 6. ירידת ערך לדירה התובעים לא הגישו חוות דעת מומחה והם מנמקים זאת בחסרון כיס, ברור שאין בהנמקה זו כדי ליצור יש מאין וליצור ראיה לענין קיום ירידת ערך ושיעורה. בנוסף התיקונים טרם בוצעו ולא ניתן בטרם ביצועם לקבוע שיש בכלל ירידת ערך לדירה, על זאת יש להוסיף שחוות הדעת איננה מצביעה על פגם מהותי בדירה והמומחה עצמו חיווה דעתו שלאחר ביצוע התיקונים לא יוותרו פגמים בדירה ולפיכך אין לה ירידת ערך (עמ' 4 לחוות דעתו). אני דוחה איפוא את התביעה בגין ירידת ערך לדירה. 7. איחור במסירה אין חולק שהתובעים קיבלו את החזקה בדירה ביום 93/11/5. על פי סעיף 12א' להסכם, על הנתבעת היה למסור לתובעים את החזקה בדירה לא יאוחר מ420- ימי לוח שימנו 14 יום לאחר קבלת צו התחלת עבודה. אישור התחלת עבודה ניתן ביום 92/3/11 (נספח ג' לתצהיר מנהל הנתבעת), ואולם הבניה החלה קודם עוד לפני שניתן אישור עקרוני (נספח ב' לתצהיר מנהל הנתבעת) ולפני שהתובעים רכשו את הדירה. לטענת הנתבעת יש למנות את ה434- ימים מיום צו התחלת העבודה ובנוסף קמה לה זכות איחור של עוד 90 יום, לטענת התובעים אין הם יודעים מתי ניתן צו התחלת עבודה, להם היה ברור שהעובדה שעבודות הבניה החלו לפני שהם רכשו את הדירה משמעם שניתן צו התחלת עבודה. טענת התובעים לענין זה מקובלת עלי, כשהתובעים רכשו את הדירה הבניה כבר התבצעה ועדותם שהנתבעת לא טרחה להבהיר להם שלא ניתן צו והיא בונה ללא היתר מקובלת עלי. בנסיבות כאלו הבנת התובעים ש420- ימים נמנים למן תחילת העבודות ולכל היותר למן יום רכישת הדירה על ידם סבירה בהחלט. הנתבעת לא המציאה ראיה על פני איזו תקופה נפרשו 420 ימי עבודה, בהערכה מדובר ב17- חודשים ולפיכך היה על הנתבעת למסור החזקה בדירה עד לסוף חודש אפריל 93, בפועל הדירה נמסרה ב93-/11/5 באיחור של 7 חודשים והתובעים זכאים לפיצוי בהתאם למוסכם בשיעור 220$ לחודש, סה"כ 1,540$ כשווים בשקלים ביום 93/11/5 ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאותו יום. יתר טענות הנתבעת ביחס לאיחור, דחיה של התובעים בבחירת מטבח ואיחור בשל כח עליון לא הוכחו והם נידחים על ידי, רק אעיר שהעובדה שעדות מנהל הנתבעת והגב' דריינוף לא נתמכו בתיק הדייר ובמסמכים אחרים הקשורים לבניה, פועלת לרעתם. 8. פיצוי בגין אי נוחות ועוגמת נפש עדות התובעים, חוות דעת המומחה והפניות הרבות לנתבעת לתיקון הליקויים, פניות שלא נענו כעולה מההחלטתי בענין העברה לבוררות, כל אלו מלמדים שהתובעים סבלו, הן בעצם המגורים בדירה שיש בה ליקויים הן בשל הצורך לחזור ולפנות אל הנתבעת בבקשה כי תתקן את הליקויים והן מחוסר האונים כשפניותיהם לא נענו. כל אלו הם בגדר אי נוחות ויש בהם כדי לגרום עגמת נפש המצדיקים פסיקת פיצוי לתובעים. יחד עם זאת עלה מהראיות שמנהל הנתבעת לא עשה את שעשה בזדון אלא בשל מצב נפשי קשה שגרם לו לחוסר תיפקוד עקב מות חברו בתאונה קשה שהוא היה עד ראיה לה, כפי שפורט בתצהיר ועדות הגב' רחל דריינוף, בהתחשב בעובדה זו אני פוסקת לתובעים פיצוי בסך 13,000 ש"ח, בנוסף אני פוסקת לתובעים פיצוי בגין דיור חלוף, בסך 2,000 ש"ח. 9. פיצוי בגין אי חיבור למערכות החשמל והגז בהתאם למפרט חייבת הנתבעת להכין "הכנה לחיבור" למערכות אלו, זאת היא עשתה. תשלומים בגין החיבור לדירה לא נכללו בהתחייבותה החוזית ומשכך לא היתה צריכה לשאת בהם ואולם, תשלומים שנעשו לצורך חיבורים זמניים למינהם בשל העובדה שלא ניתן היה לחבר את הדירה לחשמל וכמפורט בסעיף 14 לתצהיר עדותו של התובע, התובע זכאי לפיצוי בגינם. ואני פוסקת לתובעים פיצוי בסך 370 ש"ח נכון ליום 93/10/28 (כעולה מהקבלה ת/3). 10. גביית תשלום יתר בגין ה"חלל" הוכח שהתובעים שילמו לצורך הפיכת החלל למחסן סך של 6,000 ש"ח, מעדות התובע עלה שעבודות כלשהם שהוערכו על ידו ב1,000- ש"ח בוצעו ע"י הנתבעת בהעדר פירוט ע"י הנתבעת באשר להיקף הביצוע ובעיקר העדר תמיכה ביומני עבודה ו/או בעדות מנהל עבודה ו/או עדים אחרים אני מקבלת את טענת התובעים ומורה לנתבעת להשיב לתובעים סך של 5,000 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 93/11/5. 11. מכל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעת בפיצוי לתובעים כדלקמן: 11.1 בגין הליקויים בדירה, כמפורט בחוות דעת המומחה בניכוי 3,900$ בתוספת מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום עריכת חוות הדעת. 11.2 בגין האיחור במסירה כמפורט בסעיף 7 לעיל. 12.3 בגין אי נוחות, עגמת נפש ודיור חלוף, 15,000 ש"ח כערכם כיום. 11.4 בגין אי חיבור לחשמל כמפורט בסעיף 9 לעיל. 11.5 החזר 5,000 ש"ח ששילמו לצורך בנית המחסן - בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 93/11/5. בנוסף תשלם הנתבעת לתובעים החזר הוצאות משפט לרבות תשלום בגין חוות דעת המומחים וכן תשא בשכ"ט ב"כ התובעים בסך 7,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק. בניהמומחהליקויי בניהמומחה מוסכםמינוי מומחה