קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מיקרוטראומה - עבודות שיפוצים: התביעה 1. התובע, עלה ארצה בשנת 1992 ועבד כ-6 שנים כפועל אצל מר אנטוניאדי פבל, העוסק בעבודות שיפוצים. 2. ביום 9/2/98 בשעות הבוקר, עבד התובע לטענתו בהקמת פיגומים בבנין המצוי ברח' קרן היסוד 62 בקרית ביאליק. 3. התובע עמד על גג המבנה, ותפקידו היה למשוך בחבל ולהעלות לבנין ברזלים של פיגומים, במשקל של כ-80-70 ק"ג. 4. במהלך העבודה, הרגיש התובע כאב בגבו, אולם לא ייחס לכך חשיבות מרובה והמשיך בעבודתו. 5. כשחזר התובע לביתו, חש כי הכאבים הולכים וגוברים. מעבידו התקשר אליו בערבו של אותו יום ואמר לו כי בשל מזג האוויר הגשום, אין צורך שיגיע לעבודה למחרת היום, ובאותה שיחה הודיע התובע למעבידו על הפגיעה בגבו. 6. התובע טוען כי למחרת הפגיעה שכב במיטתו סובל מכאבים, וכיומיים לאחר מכן, פנה לרופא המשפחה שנתן לו אישור על ימי מחלה. 7. התובע, שלטענתו אינו דובר עברית כמעט לחלוטין, זומן למשרדו של מנהל החשבונות של מעבידו, שם מילאו עבורו את טופס התביעה למל"ל, והוא חתם על גביו מבלי שידע מה נכתב בו. 8. ביום 1/3/98 פוטר התובע מעבודתו, ובעקבות פנייתו להסתדרות, כדי לברר את זכויותיו, התברר לו, שהמעביד שינה את טעמו ושלח לנתבע מכתב כאילו טענות התובע על הפגיעה בעבודה, אינן נכונות. 9. לטענת התובע, מעבידו לשעבר אינו דובר אמת - ומכתבו למל"ל נועד לפגוע בו בעקבות פנייתו להסתדרות. 10. התובע טוען כי ביום 9/2/98 ארעה לו פגיעה בעבודה, ולחילופין, תביעתו היא על פי תורת המיקרוטראומה, שכן עבודתו כללה מדי יום הרמת משאות כבדים. 11. הנתבע דחה את התביעה בנימוק שלא ארע לתובע אירוע תאונתי ומכאן תביעתו בפנינו. ההגנה 12. על הטענה שהתובע לא נפגע בארוע תאונתי בעבודה, חוזר הנתבע גם בכתב ההגנה. 13. הנתבע מוסיף וטוען כי בעיות הגב מהן סבל התובע הן תוצאה של מצב תחלואתי או מחלה בהם לקה התובע עוד קודם לארוע הנטען. 14. לחילופין - סבור הנתבע כי השפעת העבודה על מצב גבו של התובע פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, לרבות מצב בריאותו. 15. הנתבע גם כופר כי הפגיעה בגבו של התובע הינה תוצאה של מיקרוטראומה. 16. מטעם התובע הוגש תצהירו, וכן תצהיר של מר דודקביץ יעקב שאף העיד בפנינו. 17. הנתבע ביקש לזמן לעדות את מעבידו של התובע, אולם משלא צלח הדבר, הוסכם על קבלת הודעתו לחוקר המל"ל (נ/7). דיון והכרעה 18. לאחר שבחנו את טענות הצדדים, ואת הראיות שהיו בפנינו - מסקנתנו היא שדין התביעה להידחות. 19. העד דודקביץ יעקב - שהגיש תצהיר מטעם התובע, טוען כי בהודעתו לחוקר המל"ל אמר ש"באותו יום לא עבדנו כלל אך אין זה נכון והדברים נאמרו על פי הוראתו המפורשת של פבל" (סע' 5 לתצהיר). (פבל הוא המעביד - מ.ש.) 20. דברים אלו אינם מקובלים עלינו כלל ועיקר, לטעמנו - מי ששינה את גריסתו הוא עד זה שבחקירתו הנגדית אישר שהוא מצוי בהליכים משפטיים נגד מעבידו לשעבר. 21. אלא שגם אם היינו מקבלים את עדותו בפנינו כפשוטה - אין בה ולו ראשית ראייה לפגיעה כלשהי בגבו של התובע, וכל שמצאנו בעדותו, שהתובע עבד באותו יום בהרמת פיגומים. 22. גם גירסתו של התובע אינה נקיה מספקות. ראשית נציין, שאין בתצהירו של התובע "אירוע" אליו ניתן להתייחס, וכל שבפיו הוא ש"במהלך הרמת ברזילי הפיגומים באמצעות החבל מהקרקע לגג, חשתי כאב בגב". (סע' 6 ב' לתצהיר). 23. בהמשך תצהירו מציין התובע כי באותו ערב שוחח עם מעבידו מר פבל אנטוניאדי, ובאותה שיחה הודיע לו על הפגיעה בגבו. 24. מהעובדה שהתובע לשיטתו היה מודע לכך שהפגיעה בגבו ארעה בעבודה, ואף אמר זאת למעבידו מתקשים אנו להבין מדוע שעה שביקר אצל הרופא כעבור מספר ימים, לא הביא עובדה זו לידיעתו. 25. הסבריו של התובע בעדותו בפנינו, לא שכנעו אותנו. 26. התובע עצמו מציין בתצהיר כי לא ייחס חשיבות מרובה לכאבים בגבו, ודברים אלו מתיישבים היטב עם עדותו בפנינו ש"כשחזרתי הביתה היו לי כאבים אבל לא חזקים..." (עמ' 5). 27. גירסתו של התובע בדבר פרטי התאונה, אינם מתיישבים עם תביעתו. בעוד שבתצהירו הרים בחבל ברזלי פיגומים במשקל 80-70 ק"ג, הרי שבתביעתו למל"ל טענתו היא ש"סחב פיגומים על הכתף ועל הגב עד שהרגיש כאבים" (נ/2). 28. אכן, בין התובע למעביד, קיימת מחלוקת האם בכלל נעשתה עבודה באותו יום, או שתנאי מזג האוויר כפו את השבתתה, כגירסת מעבידו. אלא שגם אם נקבל את גרסתו של התובע - הרי שלא עלה בידיו להצביע על ארוע כלשהו במהלך עבודתו, שגרם לפגיעה בגבו. 29. נוסיף לכך, שעל פי נ/4 - אישור של קופת חולים לאומית מיום 22/3/98 התובע "סבל מכאבי גב תחתון כ-3-2 שנים עם החמרה לאחרונה". 30. התובע נדרש בעדותו לשאלה זו ומאשר כי היו לו בעבר כאבי גב "אבל באיזור אחר בגב" (עמ' 5). דברים אשר אינם מקובלים עלינו, כמו גירסתו כולה. 31. באשר למיקרוטראומה - הרי שאין מדובר בתנועות חוזרות ונשנות. המדובר בעבודות שיפוצים הכוללות מגוון רחב של פעולות, ומכאן שאין יסוד לתביעה גם על פי עקרון זה. 32. סוף דבר - התביעה נדחית. 33. אין צו להוצאות. מיקרוטראומהשיפוצניקשיפוצים