המבקשת עותרת למתן צו-מניעה זמני האוסר על המשטרה להתקשר עם החברה שזכתה במכרז, חברת בת גל מבנים בע"מ, המשיבה 2 (להלן - החברה הזוכה), עד אשר תתברר התובענה העיקרית שהוגשה על-ידיה. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מכרז משטרה - צו מניעה: השופטת מ' שידלובסקי-אור משטרת ישראל, המשיבה 1 (להלן - המשטרה), קיימה מכרז לאספקת מבנים קלים לתחנות משטרת ישראל. למכרז ניגשו כמה חברות, וביניהן חברת "ישרא-מרין ייצור מבנים 3000 בע"מ" (להלן - המבקשת). ועדת המכרזים, לאחר מתן זכות שימוע למבקשת, החליטה לפוסלה מאחר שהתייחסה גם לביצועים קודמים של המבקשת, שלא עמדה בלוחות הזמנים בחלק מהעבודות שעשתה. המבקשת עותרת למתן צו-מניעה זמני האוסר על המשטרה להתקשר עם החברה שזכתה במכרז, חברת בת גל מבנים בע"מ, המשיבה 2 (להלן - החברה הזוכה), עד אשר תתברר התובענה העיקרית שהוגשה על-ידיה. טוענת המבקשת, כי על המשטרה היה לציין מפורשות במכרז את אמות-המידה והקריטריונים לבחינת ההצעה הזוכה. המכרז נעדר את אמת-המידה של שביעות רצון מאופן ביצוע התקשרויות קודמות של המציע, ולכן אין לשקללה בבחירת ההצעה הזוכה במכרז. לגופו של עניין, טוענת המבקשת כי ועדת המכרזים לא העניקה לה זכות שימוע אפקטיבית ומספקת, הסתמכה על מידע שגוי, ובפועל לא חל עיכוב בפרויקטים והם בוצעו לשביעות רצון מבקשיהם. לטענת החברה הזוכה, נפלו פגמים מהותיים בהצעתה של המבקשת. לטענתה, המבקשת לא צירפה ערבות כנדרש וסובלת מחוסר בניסיון באספקת המבנים נושא המכרז; אלו פגמים מהותיים ומנוגדים לדרישות למכרז. אשר-על-כן על בקשתה להידחות מחוסר ניקיון כפיים. בנוסף, טוענת החברה הזוכה, כי קריטריונים מהסוג האמור, כדוגמת: איכות, אמינות ושביעות רצון, הם קריטריונים המובנים מאליהם, ומצויים כ"תנאי מכללא" במכרז גם ללא הופעתם המפורשת בו. טענות המשטרה דומות בעיקרן לטענות החברה הזוכה, מוסיפות עליהן עיגונים, ומאירות את הדרישה הנקובה בסעיף 22 בתנאי המכרז. אקדים ואומר, כי בית-המשפט לא ישים עצמו בנעליה של ועדת המכרזים בבואו לדון במתן הסעד הזמני. על-כן השאלות אם ניתנה זכות שימוע ראויה ואם שקלה כראוי ועדת המכרזים את נתוני עיכוב הפרויקטים, תוכרענה בתובענה העיקרית ואינן מענייננו כאן. עליי לבדוק אם קיימות ראיות לכאורה שעל-פיהן בתום הדיון בתביעה העיקרית יכול שיוכרז שהתובעת היא הזוכה במכרז, ועל-כן מן הראוי ליתן סעד ארעי של צו-מניעה. לפיכך השאלה העומדת לדיון היא אם פסילת המכרז על הבסיס האמור היה מעוגן בתנאי המכרז, או שמא נדרש פירוט נוסף על התנאי האמור שהיה עליו להימצא במכרז שפורסם. האם מדובר ב"תנאי נסתר" של ועדת המכרזים הפוגע בחובת השוויון במכרז? אין חולק, כי לשונם של סעיפים 22 ו24- למכרז הוא: "22. תנאי מוקדם רשאים לענות למכרז יצרנים/ספקים של מבנים קלים זהים או דומים לנדרש במכרז בעלי ניסיון באספקת מבנים של 3 שנים לפחות. 24. דרישות מהמציעים יש למלא הטבלה בנספח ג' למכרז הכוללת פרוייקטים שבוצעו ומס' טלפון של היזמים לבדיקת ניסיון המציעים כנדרש בתנאים מוקדמים סעיף 23". מהי הפרשנות הנכונה שעלינו לתת לסעיפי המכרז האמורים? לא יעלה על הדעת שכאשר המשטרה מפרסמת מכרז וכוללת במסגרת תנאי המכרז דרישה למסירת רשימה של פרויקטים, לא יהיה בכוחה לבחון את ההתקשרויות הקודמות שביצעה המבקשת ולשקללן בהחלטתה הסופית. ועדת המכרזים רשאית לפסול הצעה לאחר מתן זכות טיעון, אם המציעה הפרה התחייבויות קודמות המכתימות את הניסיון הרב שבו מתהדרת המציעה. במסגרת תנאי המכרז על ועדת המכרזים להביא זאת בחשבון בשקלול ההצעות העומדות בפניה. אין בכך כל הפרה של תנאי השוויון, מפני שכל המציעים במכרז יהיו צפויים לגזרה דומה, אם היה מתברר כי לא עמדו בהתחייבויותיהם במכרזים קודמים. מה גם שהוועדה עשתה כן בראש חוצות ואפשרה למבקשת לטעון להגנתה בפניה. הייתכן כי נחייב את המשטרה להיקשר במכרז עם חברה אשר יודעת היא בעת בדיקת הצעות המכרז, כי עבודותיה אינן מבוצעות כיאות, אף כי מחירה הינו הזול ביותר?! אכן, אני מודעת לחשש של מה שעלול להיווצר אם ועדת מכרזים תפסול מועמדות במכרז בטענות שווא של אי-עמידה בהתחייבויות קודמות. אך המקרה המצוי בפניי אינו כזה, עת ניכר שוועדת המכרזים הייתה תמת-לב ואף אפשרה שימוע למבקשת טרם החלטתה. די לי בדברים אלו כדי לדחות את בקשתם של המשיבים לסעד הזמני. אך בכל זאת אוסיף דברים מספר, למקרה שיהיו ויסברו כי מילות המכרז כפי שהובאו לעיל סובלות פירוש אחר. תקנות חובת מכרזים, תשנ"ג1993- (להלן - התקנות) נותנות הרשאה לוועדת המכרזים להחליט מהי ההצעה המתאימה ביותר, שאינה בהכרח ההצעה הטובה ביותר כלכלית. ניתן לשלב בבדיקת ההצעות פראמטרים נוספים שאינם רק כלכליים (סעיף 21(א) לתקנות). התקנות נוקבות באמות-המידה, כולן או חלקן, המעניקות את מרב היתרונות לעורך המכרז, וביניהן גם: "(4) המלצות אודות המציע, אם נדרשו לפי תנאי המכרז, ומידת שביעות הרצון מאופן ביצוע התקשרויות קודמות" (סעיף 22(4) לתקנות). לא אכחד כי סעיף 17 לתקנות, בפרטו את הפריטים שייכללו במסמכי המכרז, מפנה אל אמות-המידה הנקובות בסעיף 22 לתקנות. דא עקא, שהפסיקה והספרות לא ראו בחלק מאמות-המידה הנקובות בסעיף 22 לתקנות ככאלו הנדרשות להיכתב מפורשות במכרז, אלא ניתן להסיקן כ"תנאי מכללא" מכך שבמכרזים עסקינן: "התקנות קובעות רשימה של אמות מידה 'לבחירת ההצעה המעניקה את מירב היתרונות לעורך המכרז'. אמות המידה כוללות, בין השאר, מחיר, איכות הטובין, העבודה או השירות המוצעים במכרז, אמינות המציע, כישוריו נסיונו, מומחיותו, והמלצות עליו. לדעתנו, אמות מידה אלה כלולות מכללא בכל מכרז ומכרז, גם אם לא פורטו במפורש בין תנאיו. מסקנה זו נובעת מן העובדה שאמות המידה נקבעו במפורש בתקנות, והן לאור העקרונות שנקבעו בפסיקה, ולפיהם כושר, יכולת, נסיון וכו' כלולים כתנאי מכללא במכרז, אפילו לא צוינו מפורשות בין תנאיו" (ש' הרציג דיני מכרזים [5], בעמ' 284). בדרך זו אף הלכה הפסיקה, ודי באזכור מעט מפסקי-הדין שדנו בשאלה והיו תמימי-דעים בנוגע לתשובה. כדוגמת: בג"ץ 382/81 אנדס נ' עיריית נהריה [1]; בג"ץ 19/79 רוזמן נ' עיריית אשקלון [2]; בג"ץ 258/72 שמשונים חברה לבניה בע"מ נ' המועצה המקומית בית-שמש [3]; בג"ץ 789/83 בדיר נ' המועצה המקומית כפר קאסם [4]. המסקנה היא כי המשטרה, מרגע שנוכחה לדעת כי המבקשת לא עמדה בהתחייבויות קודמות שלה, דבר המשליך על ניסיונה ועל יכולתה לעמוד במכרז האמור, פעלה כראוי עת הזמינה את המבקשת לשטוח בפניה את טענותיה ולהעמידה על טעותה. משלא השתכנעה ועדת המכרזים, הכריזה על החברה הזוכה כזוכה במכרז. לעניות דעתי, לא הופרו בשל כך עקרונות דיני המכרזים, וודאי שלא עקרון השוויון בין המציעים השונים במכרז. על-כן איני רואה בבחינת מאזן הנוחות את עדיפות המבקשת על פני החברה הזוכה והמשטרה אם תעוכב ההתקשרות. מה גם שהמבנים באים לשרת צורך מבצעי של משטרת ישראל הפוגם לדברי המשטרה בהיערכותה לשנת הפעילות הנוכחית. אני דוחה את עתירתה של המבקשת לצו-מניעה זמני. יתרת טענות המבקשת יידונו במסגרת התביעה העיקרית, ואם תתברר כנכונה, הממון יהווה לה למזור. הבקשה נדחית. המבקשת תשלם הוצאות המשיבים, לכל אחד מהם 7,500 ש"ח ומע"מ. משטרהמכרזצוויםצו מניעה