פרופ' רות בן ישראל במאמרה צדדים להסכם הקיבוצי (עיוני משפט כרך י"ב, בע' 62) כותבת: "בית-הדין לעבודה ייחס למושג ועד עובדים משמעות אוניברסלית על-פיה המדובר בגוף מופשט, אשר כלל העובדים המועסקים במקום העבודה מסויים מהווים את יחידיו. יתר על כן, האורגן הפועל בשמו הידוע, בדרך כלל בשם הוועד - נבחר על-ידי כל העובדים באותו מקום העבודה, ואשר עצם זכות הבחירה לאותו הגוף עומדת לכל עובד המועסק באותו מקום עבודה, מעצם היותו מועסק באותו מקום, ובלי כל קשר לשאלה אם ברצונו להיות חבר באותו גוף מופשט". קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מעמד ועד העובדים בבית הדין לעבודה: 1. בתיק זה מתבקש בית-דין לקבוע, האם הדיילות הקבועות העובדות אצל המשיבה (להלן - ארקיע)נמנות עם העובדים, שחוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א- 1951(להלן החוק) חל עליהן, אם לאו. 2. הבקשה הוגשה על-ידי המבקש, שהגדיר את עצמו כוועד הדיילות הקבועות בארקיע, והגורם שהחוק חל על הדיילות הקבועות בארקיע. 3. עם תחילת הדיון נטענה על-ידי ארקיע טענה טרומית לפיה. אין המבקש רשאי לפנות לבית-הדין בבקשה בהתאם לסעיף 30(ב) לחוק, באשר אינו עונה על הגדרת "ועד עובדים" בפסיקה ובחוקת ההסתדרות. 4. בא-כוח המבקש השיב לטענה זו, כי המונח "ועד עובדים" בסעיף 30(ב) לחוק, אין משמעותו ועד עובדים כמשמעות מונח זה בחוקת ההסתדרות, ולחילופין ההסתדרות הכירה במבקש כוועד עובדים. 5. במסגרת הטיעון בבקשה טרומית זו נשמעו עדויותיהם של אחת מחברות המבקש, ושל חיים רייטן מחזיק תיק עובדי התעופה באגף לאיגוד מקצועי. 6. הנתונים העובדתיים, העולים מחומר הראיות, ומהעדויות שהובאו לצורך בקשה זו הם אלה: א) ההסכם הקיבוצי החל בארקיע בתקופה הרלבנטית לבקשה זו, לא חל על הדיילים והטייסים; ב) בארקיע 18דיילות קבועות מתוך קבוצה של כ- 60דיילים; ג) בחירת המבקש נעשתה בפגישה של 18הדיילות הקבועות, ובה נבחרו שלוש דיילות מתוך ה- 18כוועד; ד) המבקש לא הגיש בקשה להסתדרות לאשר אותו כוועד, מלבד הפניה של בא-כוח המבקש למר רייטן, שנעשתה לאחר הדיון בטענה טרומית זו; ה) אין מחלוקת, שהבחירות למבקש לא נערכו בהתאם לנ/ 1תקנון הבחירות לוועדי עובדים (להלן - תקנון הבחירות), אך לטענת מר רייטן, כשמדובר בוועד קטן הדרך בה נבחר המבקש מספקת; ו) יש לבחון, איפוא, את השאלה שבמחלוקת בין השאר, על פי נתונים עובדתיים אלה. 7א) בקשה זו הוגשה בהתאם לסעיף 30(ב) לחוק שזו לשונו: "נתעוררו חילוקי דעות, אם עובד שייך לאחד מסוגי העובדים, שחוק זה אינו חל על העבדתם רשאים, העובד, המעביד, ועד העובדים במקום, אם ישנו, או מפקח עבודה לבקש את הכרעת בית-הדין לעבודה כמשמעותו בחוק בית-הדין לעבודה תשכ"ט- .1969בית-הדין יתן לוועד העובדים הזדמנות להשמיע את דבריו בדרך שיורה אף אם לא הוועד הוא שביקש את ההכרעה" (ההדגשות הוספו ע.ר.); ב) השאלה הנשאלת היא, מי הוא אותו ועד העובדים במקום העבודה המצויין בסעיף זה; ג) פירוש מונח בחוק הלקוח מתחום משפט העבודה ויחסי העבודה, יש לפרש על-פי המשמעות המקובלת שלו במשפט העבודה בישראל וביחסי העבודה בישראל; ד) חזקה על המחוקק כי כאשר השתמש בחוק במונח שיש לו משמעות ביחסי העבודה ובמשפט העבודה, התכוון למונח שניתן להגדירו הגדרה משפטית תוך שימוש בכלים משפטיים ושיש לו מסגרת נורמטיבית; ה) פרופ' רות בן ישראל במאמרה צדדים להסכם הקיבוצי (עיוני משפט כרך י"ב, בע' 62) כותבת: "בית-הדין לעבודה ייחס למושג ועד עובדים משמעות אוניברסלית על-פיה המדובר בגוף מופשט, אשר כלל העובדים המועסקים במקום העבודה מסויים מהווים את יחידיו. יתר על כן, האורגן הפועל בשמו הידוע, בדרך כלל בשם הוועד - נבחר על-ידי כל העובדים באותו מקום העבודה, ואשר עצם זכות הבחירה לאותו הגוף עומדת לכל עובד המועסק באותו מקום עבודה, מעצם היותו מועסק באותו מקום, ובלי כל קשר לשאלה אם ברצונו להיות חבר באותו גוף מופשט". למעשה זו גם המתכונת המבנית שיש לוועד העובדים בחוקת ההסתדרות הקובעת בסעיף 1של פרק ד חלק א' כי: "כלל העובדים בכל מקום עבודה הוא התא הראשון במערכת האיגוד המקצועי, והם בוחרים בוועד עובדים לפי תקנון הבחירות, המתאשר על ידי מועצת ההסתדרות. הוועד הפועל קובע בתקנון תפקידיו סמכויותיו ודרכי פעולתו של ועד העובדים"; ו) המבקש רואה את עצמו כחלק בלתי נפרד מההסתדרות, ולכן יש לבדוק את מצב כשרותו של המבקש כוועד בהתאם לחוקת ההסתדרות, שהיא והיא בלבד קובעת מהו ועד עובדים על-פי חוקתה; ז) המבקש אינו עונה על הגדרת "ועד" בחוקת ההסתדרות (להלן - החוקה), משום שאין הוא מייצג את כלל העובדים במקום העבודה; ח) המבקש גם אינו עונה על הגדרת "ועד" בתקנון ועדי עובדים (להלן - התקנון) הקובע: "כלל העובדים המועסקים במקום עבודה, מפעל, או מוסד בוחרים בוועד עובדים אחיד, שהינו הנציגות המוכרת של העובדים במקום העבודה"; ט) על-פי חומר הראיות, בארקיע שלושה ועדים: ועד עובדי קרקע, ועד של טייסים ווועד של דיילות. אין ועד אחיד בארקיע; י) התקנון מאפשר לעובדים הנמנים עם הסתדרות ארצית, או איגוד מקצועי מוכר, לבחור לעצמם נציגות שתייצג אותם בוועד האחיד (סעיף 8לתקנון). כמו כן מובטחת גם נציגות בוועד לחטיבות המקצועיות, לפי משקלן היחסי, אם במקום העבודה מועסקים יותר מ- 250איש (סעיף 7לתקנון); יא) על פי הוראות אלה בתקנון, ספק אם קיומם של ועדים מקצועיים כמו ועד עובדי הקרקע, ועד הטייסים, ועד הדיילות, עולה בקנה אחד עם הגדרת "ועד" בחוקה ועם הוראות התקנון. לכל היותר יכולים "ועדים" אלה להוות נציגויות בוועד האחיד, אם יענו על הקריטריונים שבסעיפים 7, 8לתקנון; יב) על-פי סעיף 15לתקנון "ועד עובדים יתחיל כהונתו לאחר אישור הבחירות על-ידי מזכירות מועצת הפועלים". במקרה הנוכחי לא הוכח, שהבחירות למבקש אושרו על-ידי מזכירות מועצת הפועלים. מר רייטן בכל הכבוד, לא יכול לבוא במקום הגוף המוסמך לאישור הבחירות מזכירות מועצת הפועלים; יג) המסקנה המתבקשת היא שהמבקש, על-פי ההוראות הקובעות את כשירותו לשמש כוועד כנ"ל, אינו עונה על הקריטריונים המכשירים גוף כוועד. .8א) המבקש טוען כי הלכה לחוד ומציאות לחוד. על-י החוקה והתקנונים הנ"ל לא רק המבקש אינו ועד "כשר" אלא גם ועדים אחרים, מבחינת החוקה והתקנונים אינם ועדים "כשרים", אך במציאות הם קיימים, פועלים וממלאים תפקידי "ועד" לכל דבר ועניין על דעת ההסתדרות, למרות שיש בהם פסולים ומומים מבחינת החוקה והתקנונים; ב) טענה זו יתכן שיש בה מידה מסויימת של צדק, והיא הושמעה כבר בדב"ע לה/1- 5 בע' 210סעיף 20(להלן - פסק-הדין מרקוביץ) וניתנה לה תשובה בזו הלשון: "אין ספק שעדיף ואף רצוי הוא, שאם מתברר, במרוצת השנים, שהוראה בחוקה היא נוקשה מדי והמציאות מחייבת לאפשר גמישות, יפעלו בדרך תיקון החוקה ולא בדרך חריגים למעשה. בתיקון חוקה במקום חריגים למעשה, יש גם משום חינוך טוב יותר לשלטון החוק ולכבוד החוק... השאלה היא, אם חריג אחד, או חריגים רבים מקנים "זכות" לחריגים נוספים. כשמדובר במדיניות ובחריגים ממדיניות, יתכן ותוקנה זכות כזאת, באשר עצם ריבוי החריגים ילמד על אי-קיומה של מדיניות אשר לה טוענים, או על מדיניות חדשה, שהחריגים הם הביטוי לה. לא כן כשמדובר בחריגה מנורמה מחייבת". (סעיפים 28ו- 29, בע' 211פסק-הדין מרקוביץ); ראה עוד לענין זה דב"ע לה/18- 3, בע' 268, מול האות "ו"; דב"ע מד/114- 3, בע' 161, 165, 166סעיף 8; ג) אין לנו אלא לאמץ בלב שלם קביעות אלה של בית-הדין הארצי בפסק- הדין מרקוביץ. על כשירותו של המבקש יש ללמוד אך ורק ממקור קיומו - החוקה (דב"ע מג/3- 5, בע' 106סעיף 10), ועל-פי התקנונים הנ"ל, המהווים חלק מהחוקה. על-פי אלה אין המבקש "ועד". גם אם אחרים כמותו הוכרו כוועד, אין בכך כדי להכשירו, באשר מדובר בנורמה מחייבת מכוח החוקה. בית-הדין לא יכשיר את הבלתי כשר בדרך פסיקה, כאשר מדובר בכשירות נורמטיבית; ד) אין לי ספק שוועד בהתאם לסעיף 30(ב) לחוק, כאשר מוסכם שמדובר בגוף הפועל כחלק מהאיגוד המקצועי, הוא אך ורק "ועד" שעונה על הקריטריונים של ועד בחוקה ובתקנוניה. המבקש אינו עונה על קריטריוני החוקה ותקנוניה לגבי "ועד", ואין הוא כשיר להגיש את הבקשה בהתאם לסעיף 30(ב) לחוק; ה) ארקיע כאידך גיסא של הוועד בתיק זה, זכאית לעורר כל טענת פסלות לגבי המבקש בבקשה זו, כאשר הנימוק הוא שאינו מוסמך להגיש בקשה זו, בהעדר כשירות לשמש כוועד; ו) אשר על כן אני קובע, כי המבקש אינו זכאי להגיש את הבקשה בתיק זה כ"ועד". מאחר שמדובר בסכסוך בעל אופי מעין "קיבוצי", אין צו להוצאות.ועד עובדיםבית הדין לעבודה