קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מעצר עד תום ההליכים בעבירות גניבה: הנאשם הורשע על ידי עפ"י הודאתו ב- 20עבירות של גניבה, עבירות על סעיף 384לחוק העונשין, תשל"ז- 1977[6]. הגניבות בוצעו בחודשים יוני, יולי ואוגוסט 1987בצוותא עם חברתו בימ"ש השלום בת"א ציוה לעצור את הנאשם עד תום ההליכים בנמקו החלטתו בכך שהנאשם מכור לסמים ומשום כך מסוכן לציבור. באת-כח התביעה עתרה להטלת מאסר בפועל וכן מאסר על-תנאי. ב"כהתביעה הגישה לי, כחיזוק לבקשתה להטלת מאסר בפועל, גליון הרשעות קודמות של הנאשם ובו שני רישומים פליליים: א. גז"ד ללא הרשעה בעבירה של החזקה ושימוש בסם. העבירה משנת 1985והעונש שהוטל - פיקוח קצין מבחן. העבירה עבירה של החזקה ושימוש בסם. ב. גז"ד בגין עבירה של החזקה ושימוש בסם משנת .1987קנס 1000ש"ח ומע"ת. הסניגור המלומד, עו"ד דוד יפתח עתר לדחיית שימוע גזר הדין ל- 6חודשים ושחרור הנאשם ממעצרו בערבות מתאימה ובתנאים מגבילים. "גזירת העונש היא אולי התפקיד הקשה ביותר המוטל על שופט. נוכח השיקולים השונים והסותרים לפעמים שהוא ניצב לפניהם, הוא חייב לאגור את מיטב כוחות נפשו ומצפונו כדי להגיע להחלטה נכונה ומניחה את הדעת, דעתו שלו ודעת הבריות. מצד אחד עליו להתחשב באישיותו של העברין העומד לפניו ובאפשרויות תיקונו ושיקומו. מצד שני עליו להביא בחשבון את מהות העבירה והתוצאה המעשית הנובעת ממנה ואת שכיחותה כתופעה חברתית וסכנתה לציבור, ולא במעט - גם בהרגשתם של בני הציבור הנאור על הצורך בתרומה ממשית של בתי המשפט במאבק בפשע ההולך ופושה בארץ". (ע"פ 568/72 עזרא ואח' נ' מדינת ישראל [1]). התלבטתי רבות בשאלה: האם לשלוח את הנאשם לאלתר למאסר בפועל משמעותי או לדחות את גזה"ד ל- 6חודשים וליתן לנאשם בתקופה זו הזדמנות להגמל מהתמכרותו לסמים בפיקוחו הצמוד של מומחה לגמילה מסמים ד"ר מ' רייטר ובו-זמנית לעבוד קשה בשעות אחה"צ והערב על-מנת לפצות, לפחות חלקית, את האנשים מהם גנב. הנאשם, יליד 1958, רווק, בעל תואר אוניברסיטאי ראשון ועל סף תואר שני, מוסמך . .m.aאין לו אף הרשעה קודמת בתחום עבירות הרכוש וכל עברו הפלילי הוא שני רישומים פליליים בעבירות החזקת ושימוש בסמים כמפורט לעיל. הנאשם הודה בכל העבירות של הגניבה הן במשטרה והן בבימ"ש. במשטרה הודה בעבירות גניבה שלא היו ידועות למשטרה. למשטרה היו ידועות שתים שלוש גניבות והוא מיזמתו הודה בכל 20העבירות של הגניבה ועפ"י המידע שסיפק למשטרה נוסח נגדו כתב האישום ובו 20עבירות גניבה. הרקע להשתוללות הנאשם בחודשים יוני, יולי, אוגוסט 1987וביצוע 20גניבות במהלכם, קשור להיותו מכור לסמים באותה תקופה. כשנתפס בעבר בהחזקת ושימוש בסמים וברצונו להיגמל ולפתוח דף חדש, מסר למשטרה עדות מלאה ומפורטת שהביאה להרשעת סוחרת סמים. אז החלה פרשה של איומים עליו ועל הוריו, תקיפה חבלנית שתקפוהו, "החרמת" מכוניתו לשם פיצוי סוחרת הסמים בגין הוצאות עו"ד וקנס שקנסוהו אנשי העולם התחתון. כל זה הכניסו לחובות ולהתמוטטות נפשית, ששמה קץ לתהליך הגמילה בה החל, ולראשונה בחייו נכנס למעגל גניבות בחודש יוני 1987, מעגל שנמשך גם ביולי ואוגוסט עד שנעצר. הוא שוחרר בערבות עצמית. נסע לגרמניה. אז, ורק אז, נודע לאביו דבר הסתבכותו והוא טס בעקבותיו לגרמניה וכעבור כשבוע החזירו ארצה ליתן את הדין על מעשיו ולהיגמל מהתמכרותו לסמים. לכאורה, יש הגיון בטענת התובעת המלומדת כי אינטרס הציבור מחייב לשלוח את הנאשם לתקופת מאסר בפועל ממושך. ברם אינטרס הציבור פנים רבות לו. מחד, אינטרס הציבור מחייב ענישה מרתיעה בעבירות שהן מרובות ושכיחות כתופעה חברתית וסכנתן לציבור גדולה; מאידך, יש להתחשב באישיותו של הנאשם העומד לפני ארתור גולדפרב בן 29, בוגר אוניברסיטה שמעולם לא גנב ולא עבר עבירת רכוש ויש אפשרות לתיקונו ושיקומו. הוא ישוקם אם יצליח להיגמל מסמים, גמילה פיזית ונפשית, במרכז לגמילה מסמים ביפו, בפיקוחו הצמוד של ד"ר מ' רייטר. אינטרס הציבור היבט נוסף לו. הגונב מזולתו, מן הראוי שיעמול קשה ויפצה את הנגנב בנוסף לכל עונש אחר שיושת עליו. מאסר בפועל משחרר את הציבור מעונשו של הנאשם בתקופת מאסרו; אך לאחר השחרור יש סבירות כלשהיא, כי השהות בחברת העבריינים תחזירו לסורו. מאידך, נסיון שיקום בטרם מאסר יש בו סיכון וסיכוי. את הסיכון ניתן לצמצם ע"י אמצעים שונים. הסיכוי הוא, שהטיפול השיקומי, הגמילה מהסם, העבודה המאומצת של הנאשם לשם תשלום פיצוי לקרבנות הגניבות, ישאו פרי ובסופו של דבר יגאל הציבור מסכנתו של הנאשם. ומן העקרונות הכלליים אל המקרה הקונקרטי של הנאשם הניצב בפני ארתור גולדפרב. א. הנאשם טרם ריצה עונש מאסר וטרם הוטל עליו עונש מאסר. ב. לנאשם אין בעברו עבירת רכוש כלשהיא והעונשים שהוטלו עליו בגין החזקת סם היו: בתיק אחד פס"ד ללא הרשעה בו הוטל עליו פיקוח קצין מבחן. בתיק שני קנס ומע"ת. ג. הנאשם שיתף פעולה עם המשטרה ולא זו בלבד שהודה בעבירת הגניבה בה נחשד, אלא הודה מיזמתו בגניבות נוספות ועל סמך המידע שסיפק נוסח כתב האישום נגדו. ד. ד"ר מיכאל רייטר, מנהל המרכז לשיקום נפגעי סמים ביפו, מומחה לפסיכולוגיה קלינית ומדריך לפסיכותרפיה ופסיכודיאגנוסטיקה הביע נכונותו לטפל בו 6חודשים במרכז לשיקום נפגעי סמים ביפו, מדי יום ביומו משעות הבוקר ועד .14.30עפ"י חוות דעתו ועפ"י עדותו יש לנאשם סיכוי להשתקם וסיכוי להיגמל. ה. אביו של הנאשם הוא מהנדס מכונות העובד כמנהל פרוייקטים בתה"ל. הנאשם הוא בנו היחיד. אביו נסע בעקבותיו לחו"ל שיכנעו לחזור ארצה והביאו ארצה והוא מוכן ורוצה לעמוד לימינו ולסייע לו בטיפול הגמילה. הוא הצליח לסדרו בעבודה, אצל ידיד אישי שלו, כמובן אם תנתן לו ההזדמנות. הוא יעבוד כאיש שיווק בחב' אלוף ספורט בע"מ. (ת/1). ו. הנאשם הוא צעיר בעל פוטנציאל יוצא מהכלל; בעל תואר ראשון בכלכלה ומדעי המדינה ועל סף קבלת תואר שני. הנאשם מוכן ונכון לעבוד במשך 6החודשים הקרובים בטרם ינתן גזר-הדין אם יוחלט לדחותו לתקופה זו, בכל יום בשעות אחה"צ והערב ע"מ לפצות את האנשים מהם גנב. ז. התרשמתי כי אביו של הנאשם עושה עתה מאמץ אדיר כדי להרתם לעזרת בנו הנאשם בענין שיקומו וגמילתו מסמים. הדבר מתבטא הן בשכירת סניגור מהשורה הראשונה בתחום הפלילי והן במציאת מקום עבודה באלוף ספורט בע"מ, כאשר הבעלים של החברה, מר וגנר, מצהיר בכתב נ/ 1כדלהלן: "אעשה הכל כדי שארתור ישקם את עצמו ואעזור לובתהליך השיקום ככל יכולתי". הכוונה וההבטחה של הנאשם שהוא ישלם מתוך המשכורת שיקבל פיצוי לאנשים מהם גנב הנאשם. התמיכה המשפחתית תחזק את הנאשם בפתיחת דף חדש והימנעות מדרך הפשע. ח. לנאשם היתה שותפה בביצוע הגניבות, מלכה ביקובסקי, והיא שוחררה בערבות ולא נעצרה עד תום ההליכים. ט. ניתן יהיה לצוות, בהסכמת הנאשם, כי במשך 6החודשים הבאים, שיהיו תקופת נסיון, יהיה הנאשם בפיקוח שירות המבחן וישתף פעולה עם שירות זה ככל אשר ידרש. בביהמ"ש המחוזי בחיפה, בת"פ 336/86 היתה סוגיה דומה בפני כב' השופט ד"ר ביין ואף חמורה יותר. בת"פ 336/86 הנאשם, אליהו ישראל, הורשע ב- 55(חמישים וחמש) התפרצויות שהתפרסו על פני תקופה של למעלה משנה. בתקופת היותו משוחרר בערבות ביצע 3התפרצויות נוספות וכן ניסה לשבש מהלכי משפט. הנאשם הודה גם בעבירות אלה והורשע. מעצרו הוארך עד תום ההליכים. שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית הואיל ואליהו ישראל השתמש בסמים והואיל ונסיונות טיפול בעבר נכשלו. שופט ביהמ"ש המחוזי בחיפה, ד"ר ביין, לאחר היסוסים, החליט לעשות נסיון אחרון עם הנאשם על-מנת שאם גם נסיון אחרון זה יכשל, הוא ישלח למאסר לתקופה ממושכת. כב' השופט ביין החליט על דחיית גזר הדין ל- 6חודשים ושחרור הנאשם בערבות ממעצרו עד תום ההליכים תוך התנאת 5תנאים כמפורט בהחלטה בת"פ 336/86 (חיפה). הנסיבות של הנאשם שבפני ואשר פורטו על ידי לעיל בסעיפים א'-ט' דומות לנסיבות נשוא התיק שנדון בפני כב' השופט ד"ר ביין בת"פ 336/86 (חיפה). מקרה מעין זה שבפני עלה בביהמ"ש העליון בפני כב' השופט ברק, בב"ש 1172/83 מדינת ישראל נ' ברוך שריקי [2]. ברוך שריקי הואשם בעבירה של שוד בצוותא, הודה בעובדות והורשע עפ"י הודאתו. בשלב זה ביקשה המדינה את מעצר המשיב עד תום ההליכים תוך הדגשה שיש למשיב רשימה ארוכה של הרשעות קודמות חרף גילו הצעיר. ביהמ"ש המחוזי החליט לשחרר את המשיב בערובה ודחה את מתן גזר הדין למספר חודשים כדי שתבחן אפשרות גיוסו של המשיב לצה"ל. הערך נדחה. כב' השופט ברק החליט כי אין המקרה דנן מקרה רגיל של מעצר עד תום ההליכים. המשיב כבר הורשע וההחלטה אם לעצרו או לא קשורה עם הצורך לקבל תסקיר קצין מבחן ובחינת אפשרויות הגיוס שלו לצה"ל. נתונים אלה, ראה אותם השופט ברק כחשובים לענין גזר הדין ובנסיבות אלה לא התערב בשיקול דעת הערכאה הראשונה. מקרה נוסף מעין זה שבפני עלה בביהמ"ש העליון בפני כב' השופט אלון בב"ש 83/80 שרעבי נ' מדינת ישראל [3]. נגד שרעבי הוגש כתב אישום בביהמ"ש המחוזי, בגין עבירה בניגוד לסעיף 407(ב') לחה"ע, תשל"ז [5]. שרעבי, שנעצר עד תום ההליכים, הודה בינתיים. הוא הורשע, אך גזר דינו נדחה לשם קבלת תסקיר קצין מבחן והוא ביקש להשתחרר בערבות. שופט ביהמ"ש העליון מנחם אלון פסק: - "א. הרשעה בטרם גזירת דין של מאסר, יכולה לשמש רק שיקול במסכת השיקולים אם לעצור את הנאשם עד תום ההליכים, אך אינה יכולה להכריע לטובת מעצרו אם השיקולים האחרים (כגון: הרשעות קודמות, חשש להפרעה לחקירה, חומרת העבירה) אינם מצדיקים זאת. ב. במקרה דנא אין הצדקה למעצר עד תום ההליכים". בב"ש 30/81 מדינת ישראל נ' לוגסי [4], דן השופט י' כהן בערר על החלטת ביהמ"ש המחוזי בחיפה (השופטים א' פרידמן, מ' סלוצקי ונ' קלינברגר) שהרשיעו את לוגסי בעבירות חטיפה, כליאת שווא והדחה בחקירה, לדחות גזירת הדין למחצית השנה ושחרורו בערובה, על-מנת לנסות ולהשתקם בדרך של לימוד בישיבה. הערר נדחה. השופט י' כהן אמר שהיה זה צעד נועז מצד ביהמ"ש המחוזי בחיפה. ברם, אם ביהמ"ש המחוזי התרשם שבצד הסיכון יש סיכוי של הצלחה, המשרתת בסופו של דבר לא רק את טובת המשיב, כי אם גם את טובת הציבור, אין להפסיק את הנסיון באיבו. המכון המשפטי האמריקאי רואה בחיוב כאשר בית-משפט, בנסיבות מאימות, דוחה את קביעת מהות העונש ומידתו למשך תקופה מסויימת. לפני הנהגת עונש המאסר על תנאי, היו שופטים שנהגו לדחות את גזר הדין לתקופת נסיון, מתוך הנחה שעצם העובדה כי הנאשם עומד לפני חריצת הדין עשויה לשמש גורם מרתיע ומחנך. לעתים השתמשו בדחיית גזר הדין כדי להבטיח כי הנאשם יפצה בינתיים את קרבנו. לפיצוי הניזק בידי הנאשם נודעת השפעה חינוכית חשובה. (פרופ' בזק, הענישה הפלילית, עמ' 151[6]). ב"כ המשטרה, פקד יולזרי, התנגדה בתוקף לשחרורו של הנאשם ממעצרו ולדחיית מתן גז"ד ל- 6חודשים. נימוקה העיקרי של עורכת-הדין פקד יולזרי הוא, שסיכוי הנאשם להיגמל מסמים, ובמיוחד גמילה נפשית, הוא קלוש ביותר. ד"ר מיכאל רייטר, מומחה נודע ובר סמכא בגמילת נרקומנים, מאמין כי יש סיכוי לגמילת הנאשם מסמים, הן גמילה פיזית והן גמילה נפשית. אני מאמץ את עמדתו של ד"ר רייטר ואני נכון לתת לנאשם הזדמנות להיגמל מהתמכרותו לסמים, לתת לו הזדמנות במשך 6חודשים להשתקם, לשלם לקרבנות הגניבה את המגיע להם או לפחות חלק משמעותי מהמגיע להם. והיה, ולא יצליח הנאשם תוך 6חודשים להיגמל, להשתקם, לפצות קרבנות הגניבה, ייענש כפי שראוי בהתאם לנסיבות האישיות והענייניות, מבלי להתעלם מהעובדה שמדובר ב- 20עבירות גניבה. התובעת, עורכת-הדין יולזרי, ניסתה לאבחן את התקדימים הנ"ל מהמקרה שבפני. לא שוכנעתי כי יש באיבחוניה איבחון של ממש. אני סבור כי התקדימים הנ"ל כוחם יפה לענין שבפני. אני ער לכך, כי החלטתי היא החלטה נועזת, אך סבור אני, כי אם מדובר בתיקונו ושיקומו של אדם בעל פוטנציאל חיובי כמתואר לעיל, יש לעשות מעשה נועז שיש עמו סיכון וסיכוי. אשר על כן, בהתחשבי באישיותו של הנאשם העומד לפני ובאפשרויות תיקונו ושיקומו ובשים לב לכל האמור לעיל אני מחליט כדלהלן: אני דוחה גזירת הדין ל- 6חודשים (להלן "תקופתה נסיון") ושחרור הנאשם בערבות בתנאים הבאים: א. השחרור יהיה בהפקדת סך 2000ש"ח (אלפיים שקלים חדשים) במזומן בקופת בית-המשפט או המצאת ערבות בנקאית ע"ס 2000ש"ח (אלפיים ש"ח) וכן ערבות צד ג' ע"ס 15000ש"ח (חמישה עשר אלף ש"ח). ב. דרכונו של הנאשם יופקד בבית-המשפט וניתן בזה צו עיכוב יציאה מן האץ. ג. בתקופת הנסיון יתייצב הנאשם מדי בוקר במרכז לשיקום נפגעי סמים ביפו, בפני ד"ר רייטר, וישהה שם כ- 7שעות תחת טיפולו של ד"ר רייטר ויעבוד בבתי המלאכה של המרכז לשיקום נפגעי סמים. ד"ר רייטר ידווח לביהמ"ש מדי חודש בחדשו, החל מ- 1.12.87ובראשון לכל חודש, על הטיפול בגמילת הנאשם מסמים ועל התקדמות הנאשם בגמילה ושיקום. ד. בתקופת הנסיון, בשעות אחה"צ והערב, יעבוד הנאשם אצל אלוף ספורט בע"מ, וכל שכרו ישמש לפיצוי המתלוננים, מהם גנב הנאשם כמפורט בכתב האישום. בפיצוי כזה תהא ,חרטה פעילה' ולא חרטה מן השפה ולחוץ. המו"מ והקשר עם המתלוננים בענין הפיצוי והתשלום להם, ייעשה באמצעות הסניגור עו"ד יפתח, או עורך-דין ממשרדו או המתמחה שלו. ה. בתקופת הנסיון יהיה הנאשם בפיקוח שירות המבחן וישתף פעולה עם שירות זה ככל אשר ידרש. יוגש לי תסקיר בתום 3חודשים ותסקיר נוסף בתום 6חודשים. ו. הנאשם ישתף פעולה עם שירות המבחן ועם ד"ר רייטר, ואישיתוף פעולה מלא ייחשב כאי-עמידה בתנאי תקופת הנסיון. ז. הנאשם לא יורשה לצאת מביתו או בית אביו אלא: .1 לצורך טיפולו במרכז לשיקום נפגעי סמים ביפו; .2לצורך ביקור בשירות המבחן; .3לצורך עבודתו אצל ועבור אלוף ספורט בע"מ, או בכל מקום עבודה אחר או נוסף בשעות אחה"צ והערב; .4לצורך ביקור אצל סניגורו עו"ד יפתח. אני דוחה המשך הדיון לטיעון נוסף ומשלים לעונש ולקבלת דו"חות משירות המבחן ומד"ר רייטר ליום 27באפריל 1988שעה 8.30בבוקר.מעצרמעצר עד תום ההליכיםגניבה