מצג שווא דירה בשכירות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מצג שווא דירה בשכירות: 1. התובעים טוענים כי במהלך חודש יוני 2002 בקשו לשכור דירה. במהלך סיורם של התובעים בתאריך 18.06.02 בדירה הנמצאת בבעלות הנתבעים, נאמר להם על ידי הנתבעים כי המדובר בדירת מגורים לכל דבר ועניין, כי בדירה מצוי דוד חשמל וכי הנתבעים מתחייבים לסגור את קומת העמודים ולהפכה לחדר מגורים נוסף בדירה בטרם יכנסו התובעים להתגורר במושכר וכן כי התובעים יוכלו לעשות שימוש במטלטלין הנמצאים בדירה. 2. התובעים טוענים כי בהתבסס על המצג הנ"ל הביעו נכונות לשכור את הדירה למשך שנה החל מתאריך 01.07.02 וכי בהמשך אף נחתם זיכרון דברים בין הצדדים וכן הסכם שכירות. 3. התובעים טוענים כי עם תחילת החורף נודע להם לראשונה כי דוד חשמל אינו מצוי כלל בדירה וכי המתג החשמלי אשר נמצא בדירה אינו שולט כלל על דוד החימום אשר נמצא בדירת הנתבעים הסמוכה ובאם יחפצו במים חמים מעבר לשעות ההפעלה של הדוד אשר נקבעו על ידי הנתבעים עליהם לפנות לצורך כך לנתבעים. עוד טענו התובעים כי הנתבעים לא הפעילו את דוד החשמל ועל כן לא היה בדירתם מים חמים וכי הצורך לפנות אל הנתבעים לצורך הפעלת דוד החימום גרמה לפגיעה בפרטיותם. בנוסף טענו התובעים כי הנתבעים לא השלימו כמובטח את סגירת חדר המגורים בקומת העמודים ועל כן הוצפה גם דירתם מספר פעמים במי גשמים ונגרם נזק לרכושם. התובעים הוסיפו וטענו כי בנסיבות שונות נטלו הנתבעים חפצים מדירתם, לרבות תנור חימום וזאת בניגוד להתחייבותם. 4. התובעים טוענים איפוא כי לאור כל האמור לא יכלו לעשות כל שימוש בחדר המגורים ובמטבח הדירה במהלך חודשי החורף, דהינו בתקופה שבין 02/03-10/02. אשר על כן סבורים התובעים כי הינם זכאים להחזר מחצית מדמי השכירות ששולמו על ידם לתקופה הנ"ל ובסך של 4,950 ₪. 5. התובעים הוסיפו וטענו כי הנתבעים לא קיבלו מעולם את אישורם של רשויות התכנון והבניה המוסמכות לאכלוס הדירה ועל כן נאלצו לשלם תעריפי חשמל גבוהים בגין צריכת החשמל בדירה. לטענת התובעים הפרש זה מסתכם בסך של 650 ₪. 6. כמו כן טוענים התובעים כי רכושם ניזק בשל הצפות חוזרות ונישנות של הדירה ונגרם לרכושם נזק של אובדן מוחלט בסך של 4,000 ₪. 7. התובעים טוענים כי נדרשו לשלם שלא כדין דמי שכירות עבור מלוא חודש מרץ 2003 על אף שנתנו הודעה מוקדמת על רצונם לעזוב את הדירה לאור תנאי המגורים הבלתי אפשריים ועל אף שנתנו הודעה מוקדמת בת חודשיים ימים. התובעים סבורים כי הנתבעים הפרו בהפרה יסודית את הסכם השכירות וכן כי מגיע להם פיצוי בסך של מחצית מדמי השכירות בסך של 1,100 ₪ עבור חודש מרץ 2003 וכן פיצוי בסך של 2,000 ₪ בגין הפרת ההסכם מצד הנתבעים וכן החזר הסך של 270 ₪ בגין הפרשי השער. 8. הנתבעים חלקו על טענות התובעים אחת לאחת ואף הגישו תביעה שכנגד. לטענת הנתבעים, ראו התובעים את הדירה ואף היו מודעים לכך שהמדובר ביחידת דיור בשונה מדירת מגורים, ולראיה בזיכרון הדברים שנקשר בין הצדדים נעשה שימוש במינוח של יחידת דיור. הנתבעים טענו כי הובהר לתובעים מראשית מועד השכירות כי אין בדירה דוד חשמל וכי התובעים כמו גם דיירים נוספים יעשו שימוש בדוד החשמל שנמצא בדירת הנתבעים ואשר יופעל בזמנים קצובים. הנתבעים טענו כי הסכימו לסגירת חלק מקומת העמודים ולא לסגירתה של כל קומת העמודים וכך גם קבעו הצדדים בזיכרון הדברים. מאחר וסגירת המרפסת לא הסתיימה עד לתאריך 22.06.02 מועד כניסתם של התובעים לדירה ויתרו הנתבעים על שכר דירה עד לתאריך 30.06.02. באשר לטענת התובעים כי דירתם הוצפה, טענו הנתבעים כי המדובר באירוע חד פעמי בחודש אוקטובר, אשר לא היה במימדים כפי שתוארו על ידי התובעים ובכל מקרה הנתבעים טיפלו בדליפה ובהתחשבנות שהיתה בין התובעים והנתבעים בחודש דצמבר 2002, שיפו הנתבעים את התובעים בסכום של 300 ₪ בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מההצפה. לטענת הנתבעים התחברו התובעים לרשת האינטרנט ותוך מצג שוא גרמו לחיובם של הנתבעים בחשבון האינטרנט של התובע. הנתבעים הוסיפו וטענו כי התובע הוא שביצע את ההתחשבנות שבין הצדדים לגבי חשבון החשמל כך שאין בסיס לדרישתו להחזר כספים בגין חיוב של צריכת החשמל על פי תעריפים גבוהים שפורטה בכתב התביעה. הנתבעים טוענים כי התובעים העלו לראשונה בקשה לעזוב את המושכר בסוף חודש פברואר וזאת לא בשל הליקויים הנטענים על ידם אלא מחמת שהחליטו להיפרד. עוד טענו הנתבעים, כי ביום 20.04.03 הגיעו התובעים לדירה ובוצעה התחשבנות סופית בין הצדדים. הנתבעים טוענים כי לאחר ביצוע ההתחשבנות במסגרתה אף נתנו לתובעים המחאה על סך של 2,200 ₪ בגין דמי שכירות של חודש אפריל שנמשכו על ידם חזרו הנתבעים על דרישתם כי התובעים יתקנו את כל הנזקים שגרמו לדירה וכן ישלמו לנתבעים שכר דירה עבור תקופת ההודעה המוקדמת. הנתבעים טוענים כי אין בסיס לטענת התובעים לפיה לא יכלו התובעים להשתמש בקומה התחתונה של יחידת הדיור בשל דליפת מים, שכן אילו היו הדברים כך היו התובעים עוזבים את הדירה מוקדם יותר. בהקשר זה דוחים התובעים את טענת הנתבעים כי העובדה שנשארו בדירה מוכיחה כי הדירה היתה לשביעות רצונם ומנמקים את השארותם בדירה בכך שמעבר לדירה אחרת היה מסב להם הוצאות וכן היה המעבר מכביד על התובע במהלך שנת הלימודים. 9. הנתבעים הגישו תביעה שכנגד בגין כספים שהתובעים חייבים להם. לגירסתם זכאים הנתבעים לקבל של 3,172 ₪ בגין הודעה מוקדמת בת חודש וחצי לאחר קיזוז של שבועיים לאור הוראות ההסכם שנקשר בין הצדדים. כן זכאים הנתבעים לקבל סך של 1,500 ₪ לתיקון נזקים שנגרמו בדירה על ידי התובעים בתקופת השכירות, וכן להחזר כספי בגין חיובי הנתבעים על שירותי אינטרנט אותם הזמין התובע ואשר בעטיים חויב חשבונה של הנתבעת. המדובר בסך של 145 ₪ עפ"י חיוב חברת הכבלים מת"ב וכן סכום נוסף של 292 ₪ על פי חיוב של בזק. 10. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם ובעדויות בעלי הדין בפניי ראיתי לקבוע כי הנתבעים לא הטעו את התובעים ביחס למהות המושכר. עיון בזיכרון הדברים שנחתם בין הצדדים מעלה כי הנכס המושכר הוגדר כיחידת דיור ולא כדירה ואין מחלוקת כי התובעים בקרו בדירה לפני חתימתם על זיכרון הדברים ואכן נוכחו לדעת כי המדובר ביחידת דיור נפרדת ולא בדירת מגורים. אשר על כן לא ראיתי לקבוע כי הנתבעים הטעו את התובעים בהקשר זה. 11. מזכרון הדברים שהוצג בפני עולה כי הצדדים הסכימו על סגירת חלק מקומת העמודים בלבד ולא על סגירתה של כל קומת העמודים כפי שנטען, וכי השלמת סגירת העמודים בוצעה לכל המאוחר בתאריך 10.07.02 דהיינו 10 ימים לאחר תחילת תקופת השכירות כפי שעולה מאישורו של הקבלן המבצע אשר צורף לתיק בית המשפט. בגין איחור זה בהשלמת סגירת המרפסת בוצעה התחשבנות בין הצדדים, והנתבעים איפשרו לתובעים להתגורר במושכר מוקדם מהמוסכם, החל מתאריך 22.06.02 ועד 01.07.02 וזאת בלא תשלום דמי שכירות בגין תקופה זו. 12. התובעים העלו בפניי טענות קשות בדבר הצפות חוזרות ונישנות בסלון הדירה ובמטבח שהפכו את המגורים בקומת הקרקע לטענתם של התובעים לבלתי אפשרית. מנגד הובאה בפני כאמור עדותו של הנתבע לפיה היה אירוע חד פעמי של חדירת מים למושכר במהלך חודש אוקטובר. הנתבע תמך את עדותו באישורו של הקבלן המבצע, לפיה טופלה דליפה זו באופן יסודי ותוקנה באופן שלא ארעו אירועי דליפה נוספים. בנוסף אין מחלוקת בין הצדדים כי בהתחשבנות שבוצעה בין הצדדים במהלך חודש דצמבר קוזז סך של 300 ₪ מדמי השכירות ששולמו על ידי התובעים כפיצוי בגין הנזקים שהוסבו לתובעים כתוצאה מהצפה זו ובכך גילו התובעים דעתם בדבר היקף הנזקים אשר נגרמו להם כתוצאה מאירוע ההצפה. לאור האמור ראיתי לקבוע כי במושכר היה אירוע משמעותי אחד של דליפה אשר בעטיו שופו התובעים. 13. בזיכרון הדברים ובהסכם השכירות שנחתם על ידי הצדדים אכן לא צוין כי ביחידת הדיור מותקן דוד חשמל לשימוש התובעים. מאידך אין מחלוקת כי ביחידת הדיור קיים היה מתג המאפיין דוד חשמל וכי בהסתמך על האמור יכלו התובעים להאמין כי בדירה ישנו דוד חשמל ומחובתם של הנתבעים היה להבהיר לתובעים באופן מפורש את הסדרי חימום המים הנהוגים במושכר. בעת קשירת הסכם השכירות לא מצאו הנתבעים לציין עובדה זו במסמכי ההתקשרות בניגוד לפועלם בהקשר להשכרת יחידת דיור נוספת שברשותם, שם, ציינו הנתבעים לגירסתם הם, בזיכרון הדברים כי אין בדירה דוד חשמל וכי המים החמים יסופקו ל-3 יחידות הדיור מדוד חשמל אחד המותקן בביתם של הנתבעים. לאור העובדה שהמדובר בדוד חשמל ביתי אחד אשר הותקן בבית הנתבעים, ואשר אמור היה לספק מים חמים ל-3 יחידות דיור שונות, ולאור השעות הקצובות המועטות בהן בחר הנתבע להפעיל את דוד החשמל, כמצוין בכתב ההגנה, ראיתי לקבוע כי אכן סביר להניח כי בחודשי החורף לא עמד דוד החשמל בצרכים השונים של הדיירים ולא יכול היה לתת מענה לדרישת המים החמים של שלושת יחידות הדיור. אשר על כן, ראיתי לקבל את טענת התובעים כי לא היו בדירה מים חמים בכמות סבירה ומספקת. עוד ראיתי לקבוע בהקשר זה כי גירסתם של הנתבעים לפיה יכלו התובעים לפנות אליהם ולבקש להדליק את דוד החימום מציבה דרישה מכבידה בפני התובעים ובודאי שאינה יכולה לתת פתרון בנסיבות בהן הנתבעים אינם נמצאים בבית או בשעות הלילה והבוקר המוקדמות שבהן לא יכלו התובעים להתקשר אל הנתבעים. 14. מאחר ובזיכרון הדברים ובהסכם השכירות שנקשר בין הצדדים לא ציינו הצדדים כי השכירות כוללת גם שכירות מטלטלין לרבות תנור חימום, מקרר וטלויזיה, ולאור עדותם של הנתבעים כי אפשרו לתובעים לעשות שימוש במוצרי החשמל מעבר להתחייבויותיהם החוזיות ומתוך רצון טוב והתחשבות, לא ראיתי לקבל את טענת התובעים בהקשר זה. 15. התובעים טענו בפניי כי מאחר וליחידת הדיור לא ניתן היתר איכלוס נדרשו לשלם דמי חשמל ביתר. מאחר וההתחשבנות לגבי חשבונות החשמל נערכה על ידי התובע ומאחר ומנגד לא חוייבו התובעים בתשלום דמי ארנונה ומים בגין המושכר ומאחר ולא הובאו בפניי ראיות המוכיחות כי אכן שולמו על ידי התובעים תעריפי חשמל גבוהים מהתעריפים הקיימים לגבי דירת מגורים וכן בדבר ההפרש שנבע מן האמור ושולם על ידי התובעים, ראיתי לדחות את טענת התובעים בראש נזק זה. 16. לא ראיתי גם להיזקק לטענת התובעים בדבר הפרשי שער וזאת בהעדר פירוט ולאור העובדה שבין הצדדים בוצעה התחשבנות כוללת בתאריך 20/4/02 ובמסגרתה עודכנה מערכת ההתחשבנות ההדדית שבין הצדדים. מטעם זה גם לא ראיתי להיזקק לטענות התובע בדבר זכאותו לקבלת החזר מחצית משכר הדירה של חודש מרץ 2003, טענה אשר לא הועלתה על ידו במסגרת ההתחשבנות שנערכה בין הצדדים. 17. מנגד, לא ראיתי גם להיזקק לטענות הנתבעים כפי שהועלו בתביעה הנגדית, שהוגשה על ידם ובהתייחס לזכאותם של הנתבעים לתשלום בגין הודעה מוקדמת מידי התובעים. מכתב התביעה עולה כי התובעים נתנו הודעה מוקדמת בדבר רצונם לעזוב את המושכר במהלך חודש ינואר 2002 ובפועל שולמו על ידם דמי שכירות עד לתאריך 15.3.03. יתר על כן, בתאריך 20.4.03 בוצעה בין הצדדים התחשבנות סופית אשר במהלכה לא העלו הנתבעים כלל את הטענה בדבר זכאותם לתשלום עבור הודעה מוקדמת ואף נתנו לתובעים המחאה בגובה שכר הדירה של חודש אפריל 2002 ואשר נמשכה על ידם. לאור האמור, מיצו הצדדים טענותיהם ההדדיות במסגרת התחשבנות זו. על רקע האמור לעיל, לא ראיתי גם להיזקק לטענת הנתבעים באשר לדרישתם כי יפוצו על ידי התובעים בסך של 1,500 ₪ בגין הוצאות סיוד הדירה וסתימת חורים בקירות המושכר אשר התובעים גרמו לטענת הנתבעים בעת שהותם במושכר. 18. במהלך עדותו אישר התובע באוזניי כי אכן הזמין שירותי אינטרנט וכי הינו מודע לכך שעליו לשאת בתשלום הכרוך בכך. לאור האמור זכאים הנתבעים לקבל החזר מלא ו/או פטור מחיוב בגין שירותי האינטרנט שהתובע התקשר בהם ואשר חשבונם חוייב בגין האמור. 19. לאור כל האמור, ראיתי לקבוע כדלקמן: א. הנתבעים ישלמו לתובעים סך של 1,800 ₪ כפיצוי גלובלי בגין אי הנוחות שנגרמה לתובעים בשל העדר מים חמים בכמות מספקת במהלך תקופת השכירות. לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל. ב. התובע יישא בכל החיובים שהוטלו על ידי הנתבעים בשל התקשרותו באינטרנט לרבות לגבי הדרישות הכספיות שהועלו על ידי מת"ב ועל ידי בזק ו/או יגרם לביטולן של דרישות ו/או חיובים אלה, וזאת תוך 21 יום מהיום. 20. בנסיבות העניין, לא ראיתי לפסוק הוצאות. 21. זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 21 יום מהיום. מצג שוואמקרקעיןשכירות